איזה סוג של סוף אתם מעדיפים?
116  |
סופים שמחים בלבד. לקולנוע הולכים כדי לברוח מהמציאות. |
| 138 |
סופים שגורמים לי להזיל דמעה, אך משאירים תקווה לעתיד |
| 120 |
סרטים שנגמרים "רע" – הם בדרך כלל חזקים ונוקבים יותר |
164  |
סופים פתוחים שמשאירים מקום להרהורים ופרשנות |
מספר מצביעים: 538
איך אפשר לענות על שאלה כזו?
נראה לי שצריך לשפוט כל סרט בנפרד. יש סרטים בהם הייתי רוצה סוף טוב, כדי לצאת עם תחושה טובה. יש סרטים בהם אני מרגיש שסוף עצוב יתאים הרבה יותר לסיפור וסיום חיובי יהרוס את הסרט. זה באמת לא עניין של העדפה כללית.
מש''א
נכון
יש סרטים שלא משנה מה הסוף, העיקר שהוא הגיע. מבחינתי זה סוף שמח.
מי אמר "מייקל קלייטון" ?
מש''א
איזה סרט מסוים. למרות שהקליימקס דווקא היה סביר- או שזה סתם היה הסיום המעודד?
*מסויט
יכולה להיות העדפה.
לכל סרט יש את הסוף המושלם שלו, שהוא נכון לו, אבל בכל זאת יש משהו בהרגשה שלקחו אותך עד כמעט-כמעט פסגת העונג, והשאירו אותך לרחף שם בלי רשת או מצנח, עם מוח מסוחרר וים של אפשרויות (שהוא ים, גם אם יש רק שתיים, כי תעבור על שתיהן הלוך ושוב).
מבחינתי השאלה היא כזו: נניח סרט אחד מכל סוג, כולם סרטים נפלאים, והסוף של כל אחד מתאים לו בדיוק, וישבתי וצפיתי בכולם – איזה סוף הכי ימצא חן בעיני? והתשובה, מבחינתי, היא סוף פתוח (ולא רק בקולנוע – הסוף הספרותי שהכי השפיע עלי, אי פעם, הוא סוף פתוח, בערך. סגור ומהודק לחלוטין, ובכל זאת פתוח. יצירת מופת).
תודה לך. מש''א!
מותר לשאול איזה סוף ספרותי זה?
סקרנת אותי
זה לא בדיוק ספוילר, אבל אני לא מוכנה לקחת את הסיכון.
יש דברים שאני לא צריכה על המצפון שלי, ופגיעה – לא משנה עד כמה קטנה – בחוויות קריאה מסוימות זה בהחלט אחד מהם. מצטערת.
זה לא בדיוק ספוילר, אבל אני לא מוכנה לקחת את הסיכון.
רק שמו של הספר. :)
סוף פתוח הוא מופלא בין השאר כי מצפים לסוף סגור.
איך אפשר לענות על שאלה כזו?
בהחלט מש"א!
דווקא אצלי זה לחתולין עניין של העדפה כללית
לי לא איכפת אם סוף שמח של סרט יהרוס את הסיפור ויהיה הכי לא הגיוני בעולם ובכל זאת אני אעדיף אותו (ויש לי כבר דוגמה בראש לסרט שהסוף הטוב לגמרי שלו היה מאוד מאוד לא אפשרי ובכל שמחתי שהוא נגמר ככה).
ניסיתי להתאמץ ולחשוב על סרט אחד שיש לו סוף רע שאהבתי ולא הצלחתי לחשוב על אף אחד.
מש''א ודוגמא.
הדוגמא היא ל'אירינה פאלם', ויש בה
:
האם הנכד של מגי מחלים או לא? ובכן, הסרט לא אומר, ותודה לאל על כך. ראשית, הסרט הוא לא על הנכד, וזה היה מסית את המוקד. אבל שנית ועיקרי, אם הנכד מחלים הסרט הופך למתוק מדי, ואם הוא מת לקודר מדי – ורק סוף פתוח התאים לסרט הספציפי *הזה*.
ובפינת ''איך שכחתם את''
טוב, לא בדיוק אבל בערך. ניסיתי לחשוב לאיזו מהקטגוריות אפשר להתאים את "סוויני טוד" וגיליתי שהוא לא מתאים לאף אחת מהן, אבל אין לי מושג איך לנסח את הקטגוריה שלו בעצמי.
כמו כן, איך תגדירו את הסוף של "ארץ קשוחה"? (כמובן שזה יהיה ספוילר לומר זאת).
יש אהדה לסרט הזה?
זה הסרט עם אחת העלילות המפגרות ביותר שראיתי, bar none, והמתנגדים לעונש מוות צריכים (אם הם עוד לא עשו זאת) להתנער ממנו לחלוטין.
אני מכיר לפחות אוהד אחד
אולי הוא מפגר (האוהד, לא הסרט), אבל אין הנחתום מעיד על עיסתו.
מה מפגר בעלילה? רוב העלילה סטנדרטית לחלוטין שראינו בהרבה סרטי אסיר/פושע-עיתונאי/חוקר. עשר השניות האחרונות מקפיצות את רמת הסרט בשתי דרגות. הפתיע אותי מאוד.
ואגב, אני לא מתנגד לעונש מוות. זה לא חייב להתפרש כסרט תעמולה.
עשר השניות של הסרט
הן אכן מה שמקפיץ אותו בשני סדרי גודל של טמטום.
הלו, רד פיש?
נדמה לי שיש כאן חציית קו אדום בתגובה (לפחות בסדר גודל אחד). ביקשו נימוק והתגובה נשמעת קצת פוגעת בעשירי העשיר.
זה בסדר, התרגלתי.
רד תמיד מגיב לתגובות המעטות שלי בתקיפות לא אופיינית. כנראה יש בי משהו שמעורר אצלו אנטגוניזם כלפי, אבל אני גולש פה מספיק זמן כדי לדעת שהוא דווקא בחור טוב.
מה לעשות, אין לי מזל.
זה בסדר, התרגלתי.
אולי נפתח מועדון? :)
כמו שמובי ענה בבאזקוקס ככשאלו אותו למה כל כך הרבה אנשים שונאים אותו… "אני כנראה פשוט בנאדם נורא מעצבן".
קצת הגזמה
בפעם הראשונה שראיתי אותו חשבתי שהוא מופתי, כמה שנים וכמה דרגות של חכמה מעל- אני חושבת שהוא איפשהו בסביבות הבינוני.
אבל ההחמרה שלך איתו לא ברורה לי. העלילה שלו לא יותר מופרכת/הזויה/צפויה/משונה/מפגרת מעלילות סרטי המתח שנחשבים לטובים ביותר בעשור הנוכחי ובעשור הקודם. אם נסתכל על "גייל" כסרט מתח, תעלומתי/ משטרתי נטו (ומה בעצם רע בלהסתכל עליו ככזה ולא כסרט עם אמירה?) העלילה שלו מבחינת התפתחות/סיפור/טוייסטים עולה לפי דעתי על החוש השישי או החשוד המידיי שנחשבים ליצירות מופת בתחום- הן מבחינת ההגיון הפנימי, הן מבחינת התחפתחות העלילה, והן מבחינת רמת המתח.
אוקי, אולי כסרט שמנסה לגבש איזושהי אמירה הוא לוקה בחסר מסויים. ואם זאת אני חושבת שאתה מגזים בחשיבות של סרטים כגורמים לגיבוש עמדה בקרב אנשים. אני אישית עוד לא נתקלתי בסרט כל כך משכנע שאשכרה שינה את דעתי בנושא מסויים, ואני לא חושבת שאף אדם לא ישנה את דעתו לגבי עונש מוות בגלל סרט כזה או אחר.
אם זאת אני כן מעריכה סרטים שמתיימרים לעסוק בסוגיה רלוונטית כלשהי משאר כאלה שלא- עם הידיעה שהם לא באמת יצליחו לשנות את דעתי. ועל כך ההערכה שלי כלפי גייל גוברת על מותחנים לא פחות טובים ממנו כמו שבעה חטאים או סודות נעולים.
אבל זוהי אכן דעה שלי- ואני יכולה להבין התרעמות על סרטים שמתיימרים לעסוק בנושאים כאלה- ועל כן מבינה את ההתרעמות על ה"מסר" של גייל.
ובכל זאת, באמת מה כל כך מפגר/מטומטם בו בתור סרט מתח נטו?
אגב, אני למשל מתנגד לעונש מוות,
בגלל אי-ההפיכות שלו ובגלל האפשרות לטעות, ולא בגלל בעיה מוסרית בחיסול רוצחים. אני מהמר שאפילו בארה"ב יש כמה שחושבים כמוני.
אני חושבת שהאמירה *אמורה להיות*
עונש מוות הוא בלתי הפיך, וטעויות קורות.
אבל את הסרט עצמו לא אהבתי, עד כמה שאני זוכרת.
הסוף של ''ארץ קשוחה'' הוא סוף פתוח??
החיים של דייויד גייל הוא אחד הסרטים היותר טובים שיצא לי לראות ואחד האהובים עלי. סרט מעולה עם סוף חזק במיוחד.
ואלי ''סוף עם טוויסט''?
שלא משנה אם שמח,פתוח,רע או עצוב, העיקר מפתיע שגורם לך לומר" WTF?"
בקיצור שאמאלן
כן - לואץ
!ספויילר! ל"גשם של אבנים" אם זה מפריע למישהו
יש לו את כל סוגי הסופים, אבל ב"גשם של אבנים" המדהים, שכבר מחכים לסוף פסימי ויש תקווה בסוף זה מרשים ויפה.
לחלוטין
יחי הסופים הטובים!
ממש לא משנה איזה סוף,
כל עוד הוא לא ממשפחת ה"סוף נמרח שלא קשור לכלום", כמו הסוף של "הקשת" (של קים קי דוק) או של "אוכפים לוהטים" (של מל ברוקס).
בעיקרון סופים עם דמעה ותקווה בלה בלה
אבל בצל המלחמה הקרבה ובאה (או שהיא כבר פה?) – סוף טוב :/ סופים רעים יש מסביב מספיק.
אני תומכת באופן מוחלט בסופים טובים
לא איכפת לי אם הסוף הגיוני או לא, לא איכפת לי אם הוא צפוי נורא, לא איכפת לי אם הוא סכריני ובא להקיא ממנו, אני אוהבת סופים טובים. למעשה, אם מתגלה לי בדרך כלשהי שלסרט יש סוף רע, רוב הסיכויים שאני לא אלך לראות אותו.
מגניב.
תיקו משולש!
אם אתה מסמן ספוילר, תכתוב למה. ספוילר ל-12 קופים מעלי.
אוי, גוואלעד. (ספוילר ל''12 קופים'')
מה שאמרת, שהייתה בעצם הדעה שלך לסוף הסרט, דווקא מאשרת את העובדה שהסוף הוא האופציה האחרונה. עובדה שלך יש דעה אחת, ול-KBG יש דעה אחרת. כל דעה היא פרשנות. לכן הסוף פתוח.
ובגלל העובדה שהסוף פתוח, זה אומר שהתגובה שלך הייתה נוראית. מבחינת יחסי אנוש. אני חושב שגם אם הסוף היה סגור, וברור לך, ושוב, ברור •לך• שהסוף רע, זה לא אומר שאת צריכה ישר לדחות בגסות רוח את מה ש-KBG אמר. זה אומר שאת צריכה להגיד את הדעה שלך באופן ההגיוני ביותר, והאופן שייצג את הדעה שלך בצורה הטובה ביותר. לא ישר לדחות את הדעה שלו.
נסחפת קצת, לא?
"סליחה?!" ו"אתה טועה ומטעה" הם לא שיא הנימוס, אבל בוודאי שאינם גסות רוח ועל אחת כמה וכמה שלא התנהגות "נוראית מבחינת יחסי אנוש".
עירוב המשפטים של ''אתה טועה ומטעה'' ו''סליחה?!'' (שעליו לא הגבתי)
הציק לי. מצידי, "אתה טועה ומטעה" גרוע באותה מידה של "יא אידיוט! ברור שזה X ולא Y!". ניסיתי להגיד שמה שמאצ' כתבה היה לא נחמד (נחשו מה? טעיתי. הייתי צריך לכתוב לא נחמד במקום נוראי) מבחינת הנימוס, ולא מבחינת האיכות (אגב, איכות אצל מאצ' זה דבר די שכיח. קראתי את הביקורת על "מונטי פייתון"). ניסיתי להגיד שהיא עשתה דבר לא בסדר כשהיא התנפלה על KBG וישר דחתה את הדעה שלו. על זה אני לא אתנצל ולא אגיד שאני טעיתי, מהסיבה הפשוטה שאני לא חושב שטעיתי.
מש''א!
צדיקים, עבודת ההסברה שלהם נעשית על ידי אחרים.
מה שאמרתי, כמו בצה''ל, נחלק לשלושה חלקים:
א. ההודעה שלפני מטעה – היא מטעה, כי היא מדברת על דברים שלא קורים בסרט, ושמנוגדים לרוח הסרט.
ב. מה שקורה בסוף הסרט, ללא פרשנות. וזה מה שקורה בו. ראיתי את הסרט, שוב ושוב ושוב, ומבחינה עלילתית נטו, אלה ההתרחשויות (גם אם קצת קשה להרכיב את המידע בסרט הזה).
ג. דעתי האישית על הסוף, והאם הוא עצוב או שמח.
מה שאתה עשית, זה לקחת את המילה "לדעתי" מהחלק השלישי, לצרף אותה לחלק השני, וליצור סתירה שלא מתיישבת עם החלק הראשון. אם זה מה שהייתי רוצה להגיד – זה מה שהייתי אומרת, ולא הייתי נוקטת באמצעים צורניים (כמו, למשל, חלוקה לפסקאות, עם שורות רווח והכל) כדי להפריד בין הטיעונים.
פשוט נחשפת ליותר מדי מידע מוטעה, זה הכל.
יש הרבה ממנו לגבי הסרט הזה, וזה סרט מבלבל גם ככה – זו בדיוק הסיבה שחשוב לתקן מידע מוטעה בפתילים האלה.
''נשים על המטוס''
זה לא הסרט עם סמואלה ל. ג'קסון?
נדמה לי שמדובר במת לחיות 2.
לכל סרט הסוף שלו
אבל אני לא בדיוק מסכים עם פינגווין. אני לא חושב שהייתי רוצה לסרט מסויים סוף מסויים – אלמלא הסוף ממש הורס, אני אקבל את הסוף כמו שהוא. גם אם הסוף הורג את הסרט, בנקודות מסויימות סיום כזה בעצם יוצר את הסרט מחדש.
בסיום של 'האזרח קיין' אני צעקתי כדי שכל הבניין ישמע, "זאת המזחלת! [ככה אומרים בעברית, אם אני לא טועה?] היא נשרפת! תוציאו אתה משם!!". אבל מה לעשות… [סוף] 
בסרט מסויים הייתי ממש רוצה סוף טוב אך, מה לעשות, הסיום רע.
כמובן,
זאת הבעיה, סיומים הם רגישים מאוד. סיומים מסויימים יכולים לשנות את כל הסרט שבא לפניו, ואני לא מתכוון במידה של 'החוש השישי', אלא אשכרה לתת לו משמעות חדשה.
לסרטים מסויימים יש סוף משגע, גם אם הסרט עצמו די משעמם ברובו – 'המשפט' של אורסון וולס (הצלחתי למצוא את הסרט בלי צורך לקנות אותו, למעוניינים, ומזל – לא ממש התלהבתי) נגמר באופן שדיכא אותי הרבה יותר מהספר, אם כי לא באמת התלהבתי מהסרט, כמו שאמרתי. כנ"ל ל-'8 1/2' של פליני, סרט שאישית יש לי די הרבה בעיות איתו (למרות שוויזואלית הוא סרט מושלם), ולמרות שראיתי לפחות חצי שעה מהסרט ב-fast forward, הסיום היה בין המרגשים שראיתי.
אני יכול להמשיך אם הדוגמאות אבל זה יהיה חסר טעם; אני פשוט מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי. לכל סרט הסוף שלו, ואי אפשר פשוט לשים עליו טאג 'טוב\רע\פתוח'. אני לא אוהב סופים מסויימים יותר מאחרים כמו שאני לא מעדיף סרט מז'אנר אחד על משנהו – לסרט האיכות שלו מעל ומעבר לז'אנר, תקופה, סיום טוב\רע\פתוח\מה שלא יהיה או כל קריטריון חסר טעם אחר שכזה.
באמת חסרה לי אופציה כזאתי.
לא הבנת את כוונתי
אני מקבל סוף של סרט כמו שהוא ורואה אותו כחלק מהיצירה השלמה. יש לי בעיה עם שאלת הסקר שמבקשת לבחור סוג מסוים של סופים שאותם מעדיפים לראות באופן כללי. לזה אין לי תשובה, כי כל סרט הוא מקרה נפרד.
לא הבנת את כוונתי
אני חייב להסכים.
כל הרעיון בסקרים
זה לא לשים "פתק לבן" ומתבקש. מה יש, תתבשלו קצת במיצים של עצמכם.
אבל אני אבוקדו!
סופים שאין לך מושג מאיפה לעזאזל הם נפלו עליך.
כמו להיות ג'ון מלקוביץ', או הסרט ההוא שאחת הדמויות בו פשוט נדרסת בלי קשר לכלום.
קודם כל, אחלא סקר שבעולם.
אבל יש 2 בעיות:
א. התגובות פה הולכות להיות מלאות בספוילרים ואזהרות לספוילרים, סמטוחה שלמה, ונראה לי שמלא אנשים ואנשות יקראו ספוילרים בטעות.
ב. חסרה לי האופציה: אני מעדיף סוף שגורם לצופה להנאה ולא לסבל, גם אם הוא נחשב "רע". יש סרטים עם סוף שנחשב "טוב" – והיה עדיף שיגמר אחרת. ע"ע סרט מסוים של ספילברג.
אני חושבת שאני יודעת לאיזה סרט אתה מתכוון
ואם אני צודקת בדיוק רמזתי קודם בתגובה שלי, על זה שהסוף הספציפי הזה היה ממש לא הגיוני ובכל זאת שמחתי שהסרט נגמר בסוף טוב.
צודק בקשר לסעיף א'
אני בעד "זהירות!
אפשרי לכל סרט שתעלה על דעתך" בענק, בכניסה לסקר.
כן, כי זה ממש עוזר לקוראים לדעת ממה ואיפה והיזהר....
לי בעיקרון אין שום בעיה לקרוא ספוילר לסרט שטרם ראיתי, זה לא ממש
הורס לי (כל עוד לא מדובר בטוויסט עלילתי), אז יצא לי לקרוא פה לא מעט ספוילרים לא מסומנים.
אבל אם בכל הודעה פה בדף הזה יופיע שם הסרט בכותרת ולא בסוף ההודעה, אז כן זה עשוי לעזור.
כמו מהתגובה מעליי.
איזה כיף קבעתי שוויון
ועכשיו סוף רע עולה לשלטון!
אני לא מבין למה אנשים הולכים לקולנוע כדי לראות מציאות מעוותת, אין מה לעשות החיים רעים ולכן כל סרט שלא משקף אותם חוטא לאמת
איזה כיף קבעתי שוויון
זאת אומרת- אם שדים תוקפים את הארץ וכולם מתים הסרט הוא 'אמיתי', אבל אם מישהו זוכה בלוטו ומתחתן עם אהבת חייו הסרט 'חוטא לאמת'?
בהתחשב בחיי האהבה שלי, אני מכין חללית מילוט.
זה ייגמר בדמבו
אצלי זה עניין של גיל. כשהייתי ילד קטן, אהבתי סופי דיסני נפוצים כמו של דמבו, שבהם סוף טוב הכול טוב. כשהייתי בשלב הטינאייג'ר הזועף שלי, העדפתי סרטים עם סוף רע. אני חושב שהיום אני מסכים עם הפינגווין – התשובה לשאלה של הסקר תלויה מדי בסרט הספציפי – אבל אם בכל זאת מכופפים לי את היד אחורה, אני בדרך כלל נוטה לחבב סופים קודרים שמשלבים נימה אופטימית. אמביוולנטיות זה טוב (נדמה לי, אני חושב, אולי).
את שם הסרט שאתם הולכים לספיילר תכתבו בבקשה בכותרת ההודעה, לא רגע לפני – או אחרי – סימון הספוילר.
את מתחילה להבין את הבעייתיות
שבסקר על סופים?
או על קופים?
לא, למעשה לא.
אני חושבת שלהזהיר מראש, בכותרת, איזה סרט הולכים לספיילר, זו הגינות בסיסית והיא לא קשורה לסקר הסופים בהכרח. זה קורה גם בביקורות ויומיות אחרות.
סוף טוב הכל טוב...
ברור שהכי חשוב שהסוף יתאים לסרט, סוף טוב שמרגיש מודבק יעשה לי הרגשה לא נוחה, אבל הסופים שמשאירים אותי הכי בהיי הם הסופים המאושרים.
סופים ממש רעים שאין בהם שום מקום לתקווה כמעט ולא באים בחשבון אצלי (אני משתדלת להתרחק מסרטים שנראה לי שייגמרו ככה). סופים עצובים עם מקום לתקווה יכולים להיות יפים, אבל תמיד אני אנסה לשנות את הסיפור בראש שלי כדי שיסתיים טוב…
וסופים פתוחים הם די מעיקים בעיני. בעצם תלוי כמה פתוחים.
קצת אש''כים
1. סוף עם טוויסט.
2. סוף שלוקח את הסרט למקום שונה לחלוטין (תלוש).
אני אישית לא הצבעתי כי אני מסכים עם פינגווין לגבי "לכל סרט סוף משלו". יש סרטים שפשוט מתאים להם סוף טוב ויש כאלה שלא. אם להסתכל על סטטיסטיקה של סרטים שאהבתי, אז כנראה סוף רע לוקח, כי יש משהו בזעזוע שגורם לך לזכור את הסרט להרה יותר זמן מאשר הרגשה טובה. אבל זה לא אומר שאני מעדיף את הסרטים שלי כאלה, להיפך אם רוב הסרטים יהיו כאלה זה יאבד מערכו (פרדוקס הפריקים הידוע).
קצת אש''כים
אין על סופים עם טוויסטים כמו למשל החוש השישי או ללא מוצא של קווין קוסטנר למי שעוד זוכר.
מבחינתי יש רק שני סופים קיימים
סוף שעושה צדק לדמויות שלו, וסוף שלא.
עכשיו אתם רק צריכים להחליט האם אתם מאלה שאוהבים לראות את הצדק מנצח, או שאתם אוהבים להתמודד עם ההרגשה שלא.
(בסרטים – אני מעדיפה שלא – כך נוצר מצב של בריחה מהמציאות והתמודדות איתה בבת אחת).
בחרתי באחרון
אם כי יותר משסרטים כאלה גורמים להרהורים, הם גורמים למשהו גרוע בהרבה…
המשכונים.
בחרתי באחרון
האמנם? בדרך כלל המשכונים נוצרים, לתחושתי, דווקא לסרטים עם סופים "סגורים" מאוד. יש לך דוגמאות לסרטים פתוחים שנומשכו?
בחרתי באחרון
בשלוף עולים לי קיוב, וסיוט ברחוב אלם
לפני שאקרא את התגובות האחרות
בחרתי ב-סופים שנשארים פתוחים ופתוחים לפרשנות. אבל מספר הערות נילוות בקשר לזה.
חשבתי על זה, ואכן כפי שראיתי שכבר כתבו קשה להכליל- אכן צריך להתאים סוף ברוחו לרוח הסרט, אבל למסקנה שהגעתי שהאופציה הרביעית בסקר לא מגיעה כאופציה בפני עצמה- אלא כמאפיין נוסף שיופיע לפעמים באחד משלושת האופציות הנוספות.
כלומר שבחלוקה גסה- סופי הסרטים מתחלקים לאפשרויות הבאות:
1)סוף שמח סגור
2)סוף שמח פתוח לפרשנויות
3)סוף מרגש סגור
4)סוף מרגש פתוח לפרשנויות
4)סוף טרגי סגור
5)סוף טרגי פתוח לפרשוניות.
האופציה האחרונה בסקר לא יכולה (שוב, לפי הרוב ובמסקנה גסה) להגיע בפני עצמה. סוף לא יכול להיות פתוח לפרשנויות בלבד- צריך להיות לו אופי מסויים. אני הגעתי למסקנה שברוב המקרים [1] אעדיף את הסוף שלי פתוח לפרשנויות מאשר סגור. בין אם יהיה שמח, מרגש או טרגי. אני מניחה שסוף כזה ישפיע יותר מאשר סוף שלא יהיה כזה.
כאשר לא יופי סוף כזה (נתון לפרשנויות)- כמובן שיתבקש מצידי שהסוף יתאים לרוח הסרט (סוף שמח לסרט אופטימי, סוף מרגש לדרמה סוחטת דמעות)- אך באופן כללי מהאופציות האחרות בסקר, העדיפויות שלי הן כדיקלקמן:
1. סוף טרגי
2. סוף מרגש
3. סוף שמח
וכפועל יוצא מכך- מסתבר שהעדיפויות שלי לסרטים הן כדילקמן:
1. סרט טרגי
2. סרט מרגש
3. סרט שמח
(כאמור לא ארצה לראות סוף טרגי לסרט שמח)
הנקודה הבאה שאני רוצה לעלות- היא נקודה קצת פילוסופית- מה בעצם נחשב לסוף טוב, מה שנחשב לסוף מרגש ומה נחשב לסוף טרגי. אני מניחה שעיניים שונות יפרשו דברים כאלה בצורה שונה ולכן- החלוקה האחרונה שתיארתי בהודעה תתרחש לפי ההגדרות שלי לטרגי, מרגש ושמח ולא לפי הגדרות כוללניות/עולמיות (אם יש כאלה בכלל) לטרגי, מרגש ושמח.
[1]להוציא מקרים מסויימים בהם אעדיף לראות סרטים כיפיים, מעבירי זמן, ונטולי דרישות להירהורים עמוקים, דוגמאות- סירטי פיקסאר, זיבלוני אקשן- בהם אני מעדיפה את הסוף שלי טוב, נוטף קיטץ' וצפוי להחריד
את הסוף של ''12 קופים''!
את הסוף של ''12 קופים''!
12 הקופים
היעלמות (לא הסוף של הגרסה האמריקאית)
האחרים
הכפר
דוגוויל
הפירמה
עיר של מלאכים
הר ברוקבק
ים של פחד
משחקי שעשוע
החוש השישי
סכנה ברחוב ארלינגטון
החשוד המיידי
למי ששאל, למי שהסתקרן ותוסכל מפתילי הספוילרים, ולמי שסתם רוצה:
למיטב הבנתי, 12 קופים ישודר היום בהוט דרמה, 23:45.
סרט טוב. ורק בבקשה – לא להיכנס לדיון על מה קורה בסוף אם לא ממש, ממש התרכזתם גם בצפיה השלישית שלכם, ואתם לא בטוחים לחלוטין בהתרחשויות, לא נראה לי שאני אעמוד בזה.
אני אקליט במיוחד בשביל הדיון.
ולסיום, סמיילי:
איך מקליטים משהו בערוץ דיגיטלי?
וידאו?
או שאני מיושן מדי?
אני בפתוח
למרות שהתלבטתי חזק על הסוף הטוב. אני מאד אוהב סוף טוב. כי בסך הכל לא בא לי ללכת מהסרט בבאסה. למרות שהיו סרטים עם סוף לא כל כך טוב שהיו מצויינים, והסוף הרע היה חלק הכרחי מהעניין.
בכל אופן מאד מעניין שזהו אחד הסקרים עם התוצאות הכי מחולקות שווה שאני זוכר.
האש''ך שלי (
מגודר למבוך של פאן)
סוף אירוני. משהו שהקולנוע ממש לא המציא, אלא שאוב ממסורת הסיפור כפי שכולנו מכירים אותה. ראיתי מעט מאוד סרטים שהצליחו להגיע אל סוף אירוני באופן מוצלח, אבל כשזה עובד אני מרגיש גאונות אמיתית שמשתקפת אליי מהסרט.
דוגמה, ותחילת ה
למבוך של פאן:
כשיצאתי מהאולם, ראיתי אנשים בוכים. בירור קצר הבהיר לי שהם האמינו כי עולמה הדמיוני נשאר בגדר דמיון כל העת ולכן היא מתה המסכנה. הרשע אומנם ניצח בקרב אבל לא במלחמה – אבל לצופים הקרב היה החשוב. ואני, שכל הסרט האמנתי בממשותו של הפאן ושאר הרגעים האגדיתיים, שמחתי שאופליה הקטנה הגיעה למקומה הראוי בממלכתה הישנה, והרשע קיבל את מה שמגיע לו. כמובן שבהחלט הבנתי את דעתם של האחרים, וזהו הסוף האירוני – סגור, אבל נתון לפרשנות.
סוף
לכן, האופציה של "סופים שגורמים לי להזיל דמעה, אך משאירים תקווה לעתיד" לא מתאימה לי במדויק. אני מתכוון לסוף שהוא רע וטוב באותה מידה, והבחירה נתונה בידי הצופה. כך שהאופציה "סופים פתוחים שמשאירים מקום להרהורים ופרשנות" היא הקרובה ביותר לסופים האהובים עליי, אז כנראה שאצביע לה.
אלא אם מישהו יסביר לי כיצד אופציה אחרת עונה על הדרישות שלי.
ואני מוכרח להגיד שזה הסקר הכי טוב EVER!
(טוב, לא EVER, אבל אני חושב שהוא מרתק).
הסוף של המבוך של פאן
יהיו שישייכו אותו לאפשרות הראשונה.
יהיו שישייכו אותו לאפשרות השניה.
יהיו שישייכו אותו לאפשרות השלישית.
ומשום כך, הוא שייך לאפשרות הרביעית.
הסוף של המבוך של פאן
היה רק דוגמה מוצלחת בעיניי לסוף אירוני. אם הייתי חושב שהנקודה שלי צריכה חידוד הייתי מוסיף עוד דוגמאות. אבל בתשובה שלך אתה בעצם מחזק את מה שאמרתי – עליי לבחור באפשרות הרביעית מחוסר ברירה, ובזכות עניין הפרשנות.
נדמה לי שבעיקרון יש שלושה סוגים של סוף – טוב רע ואירוני, ושני סגנונות – פתוח וסגור.
האפשרויות בסקר הן: שמח וסגור, רע/טוב (אבל לאו דווקא אירוני) פתוח, רע וסגור ואחרון חביב – סוף פתוח עם דגש על עניין הפרשנות, ללא נקיטת עמדה של טוב, רע או אירוני.
כך שעדיין חסרה לי האופציה האירונית ובלית ברירה אבחר בקרובה אליה ביותר, הרביעית.
הבעיה היא שעם הסקר הזה יצטרכו לבוא עשרה עמודים של פרשנות.
בעוד את הסקר הקיים רוב האנשים מבינים באופן די אינטואיטיבי.
נראה לי שקצת פחות מעשרה עמודים...
אלא אם הוספה של אופציה אחת או שתיים היו מצריכות כל-כך הרבה הסברים לדעתך.
בכל מקרה, כבר ציינתי שזה סקר מצויין בעיניי, רק שהיו חסרות *לי* עוד אפשרויות. בשביל זה יש אנשים שהם לא אני שתפקידם להמציא את הסקרים ובשביל זה המציאו את האש"ך, נדמה לי.
שימי לב שהתוצאות די צמודות, ושתי האפשרויות הפתוחות יותר מובילות. ובלי להבין כלום בסטטיסטיקה, אני חושב שהאופציה הרביעית קיבלה לא רק את הקול שלי מן ההפקר.
ואני חייב לציין שהכינוי המאוד-ארוך, יותר הולם אותך
זה לא עניין של אורך - יותר של סיבוכיות
(יש מילה כזו, או שזה עוד אחד מהקטעים האקדמיים האלה?)
בעוד "סוף טוב", "סוף רע", "סוף פתוח" הן אפשרויות פשוטות יחסית, ברגע שאתה מתחיל לערבב ולהיכנס לדקויות ("סוף טוב פתוח", "סוף טוב סגור", "סוף אירוני סגור חיובי", "סוף רע פתוח עם זרמי משמעות אירוניים בסאבטקסט") זה נהיה הרבה יותר מסובך. מה אם אני מכירה רק סרט אחד עם סוף כזה, אבל הוא ממש מוצלח… איך בעצם יכול להיות סוף שהוא גם טוב וגם פתוח… מה בדיוק המשמעות של סוף פתוח אם הוא לא מערבב בין האפשרויות של טוב ורע, או שהוא כן אבל זה רק תת-זן של סופים פתוחים, וצריך לתת לו אופציה משלו?…
זה קצת כמו עיקרון האי-וודאות – ככל שמתקרבים ומחדדים את המשמעות, מאבדים את הפוקוס של השאלה.
ואני עודני אני – פשוט לא הרגשתי כל כך רג'ויסית בזמנו, זה הכל.
בבילון אמר שיש מילה כזו סיבוכיות
כמובן שאולי גם אני לא מדייק לגמרי, ויש יותר משישה סוגי סופים (במיוחד אם מחשיבים זרמי משמעות אירוניים בסאבטקסט). וכמובן שכמה שניכנס יותר עמוק לדיון ההגדרתי מדי הזה (למשל, אני אנסה לענות לשאלות הלא דורשות מענה שלך) אף אחד כאן לא יהיה רג'ויסי במיוחד.
אבל, הטענה המרכזית שלי עומדת איתן – זה לא שהסקר פגום, אלא שהאפשרות הרביעית מרוויחה (ובדיעבד גם זוכה) את אלה שלא מצאו עצמם לחלוטין בין הארבע. ואני לא יודע איך קוראים לזה בעין-דגית, אבל בטוח שקראתי הרבה תגובות של הצבעות חוסר-ברירה. זה בסדר שזה ככה, פשוט הרגשתי צורך לציין זאת.
וסתם אגב, התכוונתי לכינוי הבאמת ארוך שלך. זה עם ה- M for ו-R for
לי זה מזכיר את הנטיות ב AD&D
אני סוף כיאוטי טוב.
אני היחיד שישר קישר את הסוף הזה
לסיום של 'ברזיל'?
כמו כן, חשוב לי לומר שעל אף ש'המבוך של פאן' הוא סרט נהדר, ב'ברזיל' הסיום הזה חזק ומדכא אפילו יותר.
כמה הולכים לכעוס עלי?
על שהקפצתי דיון מלפני 6 שנים… בכל מקרה הסוף של שבע חטאים מעולה..! סוף מהסוג שאני לא אוהב, סוף מעורער מאוד ולא ברור כמו הסוף של אפוקליפסיה עכשיו