דו"ח קופות שבורות – 15.5.2005

המדע מכיר בשני סוגים של תקופות בהפצת סרטים: עידנים של מעט סרטים גדולים, וכאלה של הרבה סרטים קטנים. החודש הזה, למשל, מגיעים לארץ מספר קטן יחסית של סרטים, אבל כל סרט – סרט. אחרי תקופת אין-מה-לראות ארוכה, בתוך שלושה שבועות אנחנו מקבלים את 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', 'מלחמת הכוכבים, פרק 3' ו'עיר החטאים', שלוש מהאטרקציות הגדולות ביותר של השנה, לפחות עבור הזן המעט גיקי של הצופים. גם בארה"ב זו בדרך כלל הצורה שבה החודש הזה עובד: תחילת הקיץ מביאה כמה מהסרטים שעליהם כ-ו-ל-ם מדברים, מה שלא משאיר הרבה מקום לאף סרט אחר.

השנה, החודש הזה עובד לפי חוקים אחרים. הקיץ כהלכתו ממשיך ומבושש לבוא, ובמקום מעט סרטים ענקיים, האמריקאים מקבלים הרבה סרטים קטנים. במקום שהשבוע יצא סרט אחד שיפתח עם הכנסות של, נגיד, 50 מיליון, אותו הסכום התחלק על פני ארבעה סרטים חדשים. מה יצא לנו מזה? שזה השבוע החמש מאות שישים ושבעה ברציפות, אם ספרתי נכון, שבו הסרט שבמקום הראשון הכניס עשרים מיליון דולר פלוס-מינוס. אז סחתיין על העקביות, אבל איפה העניין? איפה הריגוש? איפה ישנם עוד אנשים?

התשובה, אגב, היא בשבוע הבא, עם 'מלחמת הכוכבים'. אבל זה בשבוע הבא.

בינתיים, בשני המקומות הראשונים נמצאות שתי קומדיות קלילות שקיבלו ביקורות גרועות – אף אחד לא ציפה מהן ליותר מהכנסות סבירות, ובציפיות האלה הן בהחלט עמדו. במקום הראשון, עם 23 מיליון דולר, נמצא 'Monster In Law', שם שעקב אי-תרגימיות הוחלף בארץ ל'חותנת בהפרעה', ובכך הפך רשמית את 'בהפרעה' (כאלה היו כבר 'נערה' ו'משפחה') לטרנד המעצבן החדש בעברות שמות סרטים. מבחינת תוכן הסרט – גם זה חשוב – הוא שייך לטרנד מעצבן אחר: חיקויי 'פגוש את ההורים'. אחרי שפגשתי את ההורים ואת הפוקרס, אחרי 'נחשו מי' ועכשיו גם הסרט הזה, אני חושב שרעיון הקומדיות על אנשים שעומדים להתחתן, אבל מאוד לא מסתדרים עם האבא/אמא של החתן/כלה המיועד, הרעיון הזה די מיצה את עצמו. במקרה הנוכחי הכלה היא ג'יי-לו, והאמא המפלצתית היא ג'יי-פו, הלא היא ג'יין פונדה. אותה פונדה, שחקנית זוכת אוסקר (פעמיים!) ופופולרית שמתקרבת לגיל שבעים, פרשה מהקולנוע לפני 15 שנה, ובחרה דווקא בסרט הזה כדי לבצע קאמבק כחותנת-לעתיד הבעייתית. יש מעט מאוד מילים שצריך לשנות במשפט האחרון, אגב, כדי שהוא יהיה נכון לגבי ברברה סטרייסנד ב'פגוש את הפוקרס'.

אף אחד לא ממש אוהב את הסרט הזה. המבקרים, ליתר דיוק, ממש מתעבים אותו (ואלה אותם מבקרים שמשום מה טענו שהם נהנו מ'פגוש את ההורים'. מוזר). אם כי הם לא עומדים בפיתוי הנוסטלגי של ההתפעלות מקסמיה של פונדה הותיקה.

ממש לא רחוק מאחורי ג'יי וג'יי נמצא 'Kicking and Screaming' ('בועט וצורח') עם הקומיקאי העולה וויל פרל, אדם שיודע שהתהילה חולפת מהר, ומנצל את רגעי החסד שלו להופעה בכמה שיותר סרטים תוך כמה שפחות זמן. כאן הוא מאמן את קבוצת הכדורגל של בנו בן ה-10, וצריך ללמוד להסתדר איתם ולזכות במשחקים בגול בשניות האחרונות. בדרך הוא גם מגלה שבעקבות השפעתו של אביו (רוברט דובאל) הוא הפך לתחרותי באופן מוגזם. אוקיי, זה אולי לא בדיוק רעיון מקורי, אבל לפחות הוא לא מחייב אותו לפגוש את ההורים של אף אחד. למרות זאת, גם ממנו המבקרים לא התלהבו, וסיכמו שהסרט הוא, במקרה הטוב, קלישאתי אבל בסדר, כזה.

אמן הלחימה ג'ט לי ניסה להיות הג'קי צ'אן, או לפחות הז'אן קלוד ואן דאם הנוכחי, ולא כל כך הצליח. במזרח הרחוק הוא אמנם כוכב גדול, אבל אף אחד מהסרטים האמריקאיים שלו ('האחד', 'רומאו חייב למות') לא הצליח באמת. לכן הוא עבר לאירופה. 'Unleashed' (שנודע בעבר בשם 'Danny the Dog') הוא סרט דובר אנגלית, בהפקה צרפתית בעיקרה, כשאת תפקיד המפיק והתסריטאי מאייש לוק בסון ('לאון'). ג'ט לי בסרט הוא דני, שגדל כחיית השעשועים של עשיר פסיכופט (בוב הוסקינס). הוא לא למד לקרוא או בכלל לתקשר עם בני אדם: כל מה שהוא יודע זה איך להלחם. תוסיפו לזה את מורגן פרימן, וקיבלתם סרט שנשמע מסקרן בהחלט. בדרכו המחוספסת, זה אפילו סרט טוב, ככה טוענים המבקרים. ובכל זאת באמריקה לא לגמרי קנו את זה. הסרט הגיע רק למקום השלישי, עם 11 מיליון דולר.

'ממלכת גן עדן' הוא עכשיו רשמית פאדיחה. זאת הרי לא איזו קומדיה משפחתית עם ג'ניפר לופז, זה אפוס ענק עם אורלנדו בלום ועוד מכובדים. ובכל זאת הוא לא הצליח, בשבוע שעבר, לעשות יותר מכל קומדיה ממוצעת, וגם השבוע לא הציל את כבודו, עם ירידה של מעל 50% בהכנסותיו, מה שמנחית אותו למקום הרביעי. כמו הרבה אפוסים הסטוריים לפניו, הסרט מצליח מחוץ לארה"ב הרבה יותר, אבל עדיין לא מספיק.

אחד הסימנים הברורים לכך שסרט עומד להיות כשלון הוא אם האולפן לא מצליח להחליט על תאריך הפצה עבורו, ודוחה את הפצתו שוב ושוב. בשנים האחרונות היו כמה מקרים כאלה, אבל 'Mindhunters', נדמה לי, קבע בעניין איזה שיא: אם מפיקי הסרט היו מקבלים דולר עבור כל תאריך הפצה מיועד שהיה לסרט, הם היו מרוויחים יותר מאשר מהכנסותיו של הסרט בפועל. 'ציידי מוחות' (או משהו) צולם לפני שלוש שנים, והיה מיועד לצאת במשך 2003, אחר כך בינואר 2004, אחר כך במאי 2004, אחר כך בינואר 2005, ואחר כך עכשיו, עם עוד כמה תנודות קלות קדימה ואחורה בדרך. בינתיים הבמאי, רני הארלין, הספיק לצלם ולהוציא לאקרנים סרט נוסף, שנחשב גם הוא לאיום: 'מגרש השדים: ההתחלה'. אם את זה האולפן הסכים להוציא, אבל את 'ציידי המוחות' לא, נראה היה שמדובר בביזיון ברמות באטמן ורוביניות. אבל המציאות אכזבה. השבוע, כשהסרט נפלט בסופו של דבר, הביקורות שהוא קיבל היו, כצפוי, גרועות – אבל לא גרועות כמו אלה של, נגיד, 'חותנת בהפרעה'. זה לא הפריע לסרט לעשות, קופתית, בדיוק את המצופה ממנו, כלומר לא להצליח להתרומם מהרצפה: פחות מ-2 מיליון דולר, והמקום העשירי. במקרה שאתם מתעניינים, בסרט משתתפים ואל קילמר, ג'וני לי מילר, כריסטיאן סלייטר, וכולם נראים בו הרבה יותר צעירים ממה שהם היום.

אני חושב שציינתי כבר שבשבוע הבא יוצא, בארה"ב ואצלנו, 'מלחמת הכוכבים, פרק 3: נקמת הסית". אז הנה אני מציין שוב. זה אמנם לקח יותר זמן מהרגיל, אבל החלק המעניין של הקיץ הגיע בסופו של דבר.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Monster-In-Law – 23.1 (23.1)
2. Kicking and Screaming – 20.2 (20.2)
3. Unleashed – 10.9 (10.9)
4. Kingdom of Heaven – 9.6 (35.1)
5. Crash – 7.0 (35.1)
6. House of Wax – 6.6 (21.9)
7. The Hitchhiker's Guide to the Galaxy – 5.0 (43.5)

8. The Interpreter – 4.6 (61.2)

9. XXX: State of the Union – 2.1 (24.3)
10. Mindhunters – 1.9 (1.9)