דו"ח קופות שבורות – 1.8.2004

בתמונה זו ישנו פעמון אזעקה.
אתם כמובן לא יכולים לראות אותו, כיוון שהוא מוחבא היטב.'הכפר', סרטו החדש של מ. נייט שאמלאן, או שיימלאן, או שאמלן, פתח עם 20.2 מיליון דולר ביום הראשון להקרנתו בארה"ב. תסכימו איתי שזה סכום נאה בהחלט עבור שובר קופות ממוצע שרק יצא לאוויר העולם המעופש. הבמאי ההודי הצנום וודאי חכך בידיו בהנאה בעוד האמריקאים נוהרים בהמוניהם לבתי הקולנוע – לא רק שהבייבי שלו עושה חיל בטבלה, הוא עושה את זה רק בזכות השם שהוא, כבמאי, קנה לעצמו. אחרי הכל, אף אחד לא הגיע בזכות הביקורות, שהיו נוראיות. מרביתן טענו שהסרט מתמרח כמו מועד הסיום של נתב"ג 2000, הטוויסט מפגר והבימוי (המעניין) לא מחפה על התסריט המשמים. גם השחקנים הם לא תירוץ – השחקנים הכי גדולים שיש לסרט להציע הם חואקין פניקס ואדריאן ברודי, לא בדיוק שמות חמים בשוק שוברי הקופות. אין פלא, אם כך, שכדי להסביר את מעמד הבלוקבאסטר שהסרט קיבל, דו"חקואיסטים למיניהם נתנו את שמו של מ. נייט קרולר ('החוש השישי', 'בלתי שביר', 'סיינס'). כמה אירוני שדווקא חובב טוויסטים כמו שאמי-באבא, התעורר וגילה שהכל היה חלום…

פם-פם-פם!

בעצם, שמעתי שביקורות הפוכות סטייל 'ממנטו' הם סתם התחכמות שחוקה, אז בואו נתחיל מהתחלה: השבוע יצאו ארבעה סרטים. זה אמנם לא מאורע חריג במיוחד, אבל כמעט תמיד זה אומר שאף אחד מהם לא יקטוף מזומנים בצורה יוצאת מגדר הרגיל. סרטים גדולים באמת נוהגים לצאת יחד עם מקסימום שני סרטים קטנים ועלובים שנועדו רק להדגיש מי פה הסיפור הגדול באמת של הדו"חקו. כשיוצאים הרבה סרטים, ברור לכולם שאף אחד מהם לא יגנוב יותר מדי קהל לעצמו. והנה, השבוע יוצא 'הכפר', סרט של במאי שכבר הביא לעולם שלושה בלוקבאסטרים גדולים ונעזר במסע פרסום מסתורי אך פרובוקטיבי, ושלושה סרטים אחרים לא מנידים עפעף? לו הייתי 'הכפר', הייתי נעלב קצת.

למרות ההיצע המאיים, ההכנסות ביומו הראשון של הסרט בקולנועים (20 מיליון, כאמור) עשו רושם שאכן מדובר במשהו מיוחד. אבל אז התחילה הנפילה: ביום שבת ירדו הכנסות הסרט בכמה מיליונים טובים, לצלילי "אאוץ'…" של כל מיני מומחים. "שוברי קופות שתופסים מעצמם צריכים לעשות דבר דומה, אבל בכיוון ההפוך", הם טענו, ואף הסבירו שהסרטים של שאמלמיליאן נוהגים לשמור על יציבות אדירה, בדרך כלל. בשלב זה היו כמה אנשים שתהו מה הם יכתבו בדו"חקו, אם המצב ימשיך ככה. אבל לפני שמישהו מהם הספיק לחשוב על פסקת פתיחה, הסרט חווה התדרדרות נוספת, ועשה ביום ראשון 13.2 מיליון דולר בלבד – טוויסט אכזרי במיוחד. בסך הכל עשה 'הכפר' 50.7 מיליון דולר בכל סוף השבוע. זה לא אומר שהוא כשלון, אבל עולה החשש שאם הוא הצליח להבריח כל כך הרבה קהל בכל כך מעט זמן, אולי הוא פשוט סרט רע.

אם מישהו בקהל חושב שמספר הצופים האמריקאיים הוא לא המדד הטוב ביותר לסרט, הוא בטח ישמח לדעת שהסרט מגיע אלינו ב-19 בחודש. עד שהסרט יגיע נצטרך להסתפק בפירורי המידע ששאמלמה-דינג-דונג הואיל בטובו הרב לזרוק לנו: יש אנשים שגרים בכפר. יש יצורים שגרים ביער. היצורים אוהבים אדום. היצורים אוהבים פעמוני אזהרה (כך לפחות על פי גרסת המפיצים). היצורים לא אוהבים את חואקין פניקס.
ומי שרוצה לדעת יותר, יצטרך להסתכן בספוילרים.

עכשיו, לפני שהעורכים ירביצו לי, אין עוד דיבורים על הסרט ההוא של הבמאי ההוא עם הדבר הזה. במקום זה, בוא נדבר על השליח ממנצ'וריה: 'The Manchurian Candidate' הוא רימייק שעשה ג'ונתן דמי, הבמאי של 'שתיקת הכבשים', לסרט קלאסי בכיכובו של פרנק סינטרה. המנצ'ורי פתח גם הוא עם 20 מיליון דולר, רק שלו זה לקח סוף שבוע שלם.

ב'מועמד המנצ'ורי' דנזל וושינגטון הגיע לשלב בקריירה, שבו הוא מנסה להציל את אמריקה מהאויב. הוא מנסה לחשוף קונספירציה סבוכה ומתוחכמת מאחורי אחד המועמדים לבחירות בארה"ב, איומה עד כדי כך שהיא מאיימת לחסל את הדמוקרטיה במדינה, ואנחנו הרי לא רוצים שזה יקרה. מתגובות המבקרים עולה שהסרט אולי לא מחדש שום דבר, אבל מה שעשו – עשו כמו שצריך. מדד העגבניות היטיב עם הסרט ונתן לו 83 אחוזי טריות. יאמי.

'Harold and Kumar Go to the White Castle', מבית היוצר של דני ליינר ('אחי, איפה האוטו?'), אמור היה להיות קומדיה דבילית במכוון, כזו שכולם אוהבים להגיד כמה היא מפגרת. אבל משהו בתהליך השתבש, והסרט זכה לשבחים ומחמאות מצד המבקרים – פתאום עלילה כמו "קוריאני והודי סטלן מעבירים לילה מוטרף, פוגשים טיפוסים מוזרים ועושים קטעים של עדתיות" הפכה לתסריט שנון ומתוחכם על הצביעות האמריקאית. הסרט הכניס רק 5.1 מיליון דולר השבוע (אולי הוא לא היה טיפשי מספיק לטעם הקהל), אבל בהתחשב בתקציב הנמוך שלו, זה כנראה מספיק. המתרגמים, באקט של השתפנות, החליפו את השם שבחרו לו, 'זוזו, אני במאנצ'יז', בשם משעמם יותר – 'הארולד וקומר משתוללים באמריקה'.

בזאת מסתכמת הטבלה. טוב נו, יש עוד סרט אחד, אבל ההכנסות שלו כל כך עלובות, שאני מרגיש לא בנוח לכתוב עליהן תחת הכותרת "קופות שבורות".

דו"ח קופות סדוקות בקושי – 1.8.2004

השבוע הגיע למסכי הקולנוע בארה"ב ובישראל במקביל, סרט בשם 'כנפי הרעם'. המפיצים קיוו לסחוט כסף מפליטי שנות ה-60, שיקפצו עליו בשל התקף נוסטלגיה לאותה סדרת בובות פופולארית. כדי להפוך את הסרט לעדכני יותר, הם ויתרו על הבובות המדברות, והכניסו במקומן שחקנים בשר ודם. ואז מחקו כל קשר לעלילת הסדרה והפכו את 'כנפי הרעם' לסרט סטנדרטי על ילד-מרגל. קצת אחר כך הם היו עסוקים בלהתפלא איך זה שאף אחד לא אוהב את הסרט שלהם.

רצף התמונות הנע הרוויח רק 2.8 מיליון דולר בסוף השבוע האחרון, והצליח להידחק למקום ה-11 בטבלה. היות והעלות המשוערת שלו עולה על 70 מיליון ירוקים, אני לא אתפלא אם איזה מפיק מצטער ברגעים אלו ממש על שנולד.

מי שבכל זאת ישמח לקבל את מנת הבובות שלו, יצטרך לחכות עד אוקטובר, אז ייצא למסכים 'צוות אמריקה' של יוצרי סאות' פארק.

בשבוע הבא, בריטני מרפי תדגמן ב-'Little Black Book' כתבת נוירוטית שמציצה לפאלם של החבר שלה. ואילו 'Collateral' יביא לנו אותה בטום קרוז. נפנופי שיער חושניים לא יהיו שם, במקום זאת נסתפק בנפנופי אקדח מלאי חיוניות.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. The Village – 50.7 (50.7)
2. The Bourne Supremacy – 24.2 (98.8)
3. The Manchurian Candidate – 20.0 (20.0)
4. I, Robot – 10.3 (115.0)
5. Spider-Man 2 – 8.6 (344.4)
6. Catwoman – 6.4 (29.8)
7. Harold and Kumar Go to White Castle – 5.5 (5.5)
8. A Cinderella Story – 4.9 (40.3)
9. Anchorman: The Legend of Ron Burgundy – 3.1 (78.2)
10. Fahrenheit 9/11 – 3.1 (109.4)