האחים בלוז

במקור: The Blues Brothers
במאי: ג'ון לנדיס
תסריט: דן אקרויד וג'ון לנדיס
שחקנים: ג'ון בלושי, דן אקרויד,
בוב קאלוויי, ג'יימס בראון,

ריי צ'ארלס, ארתה פרנקלין

שני גברים בחליפות שחורות נכנסים לדיינר שומם. הם מתיישבים לצד הבר. המלצרית, אישה שחורה קשת יום, שואלת אותם לרצונם. האחד מבקש טוסט מלחם לבן. לא, ללא חמאה. השני מבקש ארבע תרנגולות צלויות. כן, ארבע. וכוס קולה, בבקשה.
כאשר הטבח, בעלה של המלצרית, שומע מהחדר השני את הזמנתם של שני האדונים, נאורות עיניו: "אלווד!" הוא קורא למשמע בקשת הטוסט; "ג'ייק!" הוא מתלהב לכששומע את בקשתו של השני. הוא יוצא לברכם, ואישתו מגלה ששני הגברים שחורי החליפות הגיעו על מנת לגייס מחדש את בעלה לארגון שלהם, שם קוד "להקה". אז היא פוצחת בשיר ובריקוד, ומאיימת על בעלה שלא יעז לעזוב אותה.

'האחים בלוז' הופיעו לראשונה בתוכנית 'Saturday Night Live' כפינה שגרתית. ג'ון בלושי, שתמיד חלם להיות כוכב רוק, תפר לעצמו דמות הולמת, ביחד עם חברו הטוב דן אקרויד. יחד הם היו… 'האחים בלוז'! למעשה, השם מטעה. הם לא בדיוק שרו בלוז. רשמית הלהקה הוגדרה כ-'רית'ם-אנד-בלוז', שהוא עוד אחד מאותם ענפים מוזרים של מוזיקת נשמה אמריקאית, שאני לא בטוח שאני מסוגל לזהות. לא בלי כתוביות הולמות.
להפתעתם, הלהקה נחלה הצלחה, ודווקא בתור הרבה יותר מאשר סתם מופע קומי. הם מכרו אלבומים אמיתיים, ומילאו אצטדיונים. בהתחשב בכך שאיש מהם לא ממש ידע לשיר, או לרקוד, ניתן אולי ליחס את ההצלחה להפקה מוזיקלית מוצלחת, בחירת שירים נהדרת, אולי שיווק נכון, ומעבר לכל – הם פשוט היו מגניבים. בלושי היה בדרן בחסד, וכך גם דן אקרויד, לפחות לפני שהתדרדר להופעה בסרטים עליהם כותבת הילה, בת 12, ק. ביאליק.
בה בעת, ג'ון בלושי המשיך את התדרדרותו אל הסמים והטיפה המרה, ואולי זאת הסיבה שהוא חש עצמו נטמע באישיות הבימתית החדשה שיצר לו. בתקופות מסוימות, התעקש שיקראו לו ג'ייק בלוז, כשמה של הדמות. שנתיים לאחר עשיית הסרט, ניסה ג'ון בלושי לגעת בשמיים פעם אחרונה, ומת לאחר צריכת מנת יתר של סמים. יהי זכרו ברוך.

הסרט מתחיל בשחרורו של ג'ייק "ג'ולייט" בלוז מהכלא. אחיו למדי, אלווד, אוסף אותו מחוץ לחומות במכונית משטרה משומשת. את ה-'בלוזמוביל' הישן שלהם העז למכור. הם חוזרים לבקר בבית היתומים בו גדלו, והנזירה המאיימת והנצחית שגידלה גם אותם, מגלה להם שבית היתומים עומד להסגר, אלא אם כן ישולמו חובות המיסים שלו בתוך אחד-עשר ימים. ג'ייק ואלווד בלוז מחליטים לאסוף את הכסף הנדרש בכדי להציל את המקום – הם יקימו מחדש את להקתם, 'האחים בלוז', ויצליחו כבר לגרד את הכסף.

אולם ראשית, עליהם לשכנע את כל המוזיקאים המחוננים שניגנו איתם בעבר לעזוב משרות מצליחות וחיים מהוגנים, ולחזור לנסוע בדרכים כלהקת רית'ם-אנד-בלוז. גם לאחר שכולם מתאספים, השגת הכסף אינה קלה – לג'ק יש נטייה להסתבך כמעט עם כל מי שהוא פוגש, כך שמגוון אספסופים רודפים אחרי הלהקה: החל במשטרת מדינת אילינוי(ס), דרך ניאו-נאצים וסתם זמרי קאנטרי זועמים, וכלה במתנקשת אובססיבית ולא יוצלחת (קארי פישר).

קשרים ישנים שחודשו, בעיות, מרדפים – כל אלה אולי נשמעים קצת שגרתיים, אבל הם מחוזקים באווירה של הסרט, שהיא מעבר לסתם תבלין. למעשה, היא העיקר: שני בחורים בעלי פיאות לחיים עבותות, בחליפות שחורות, בעניבות שחורות, בכובעים שחורים מתרוצצים עם חבר מרעיהם בכל אזור שיקגו, ועושים דברים מטופשים. השירים משולבים בכל מקום ובכל הזדמנות, ומבוצעים ע"י גדולי זמרי הנשמה האמריקאים – ארית'ה פרנקלין, ריי צ'רלס וג'יימס בראון הם כמה מהשמות הגדולים שמופיעים בסרט, ומבצעים שיר או שניים.

גם העולם בו כל זה קורה הוא לא בדיוק שגרתי. לכאורה, אמריקה הנורמלית. אבל עדיין, יש נזירות מרחפות, דלתות שנפתחות ונסגרות מעצמן, ומעל לכל, נהיגה שעוברת את הגבול בו ניתן לכנותה "פרועה". חלק ניכר מהסרט הוא מרדפי מכוניות: אם יש דבר אחד בו לא חסכו מפיקי הסרט, הרי אלו ניידות המשטרה ההרוסות. יש מי שטרח לספור את מספר הניידות שנמעכו, נדפקו, הושחתו, התהפכו, נתגמזו, או סתם עברו לעולם שכולו טוב בסרט, והגיע לכ-70 ניידות. אם נוסיף לכך 15-16 'עותקים' של הבלוזמוביל בו נוהגים הגיבורים, שלא שבו לנסוע בכבישים לאחר גמר הצילומים, הרי שמתקבלת תמונה מסוימת, שיתכן ורומזת כי נהיגה לאחר צפייה בסרט אינה בהכרח דבר מומלץ.

אבל בשורה התחתונה, הסרט הוא על שני הגיבורים שלו. אנשים טובים, גם אם לא צדיקים גמורים. כמו בטרגדיה יוונית מבציר משובח, לגן עדן הם לא יגיעו, אבל גם בדרכם אל הגיהינום הם בטוחים בכך שהם "בשליחות מטעם האל". הרי בסך הכל הם רוצים להציל את בית היתומים מכליה.
בראייה מסוימת, האחים בלוז הם אולי סופר גיבורים מזן מיוחד. הם עוטים את התלבושת המבדילה אותם משאר האדם, ויוצאים למאבק בכוחות הרוע, חמושים בכישורים המיוחדים שלהם – שירי רוק-נ'-רול ובלוז. יש להם את האישיויות המיוחדות שלהם, הנפרדות מהאנוש הנמצא בעולם האמיתי. שימו לב לראשית הקרדיטים בסוף, כאשר השחקנים נמנים בשמותיהם. לא דן אקרויד וג'ון בלושי נזכרים שם, אלא אלווד וג'ייק "ג'ולייט" בלוז. הם אלו שיצרו את הסרט, ולא משנה מה שנכתב בספרי ההיסטוריה היבשים.