 |
||
| החידוש העיקרי שמובטח ב'יס פלאנט', הקומפלקס בן 15 האולמות שנפתח היום בקניון איילון: די לקופאיות. ניתן לקנות כרטיסים (וגם לבחור את המקום באולם) בעמדות ממוחשבות במקום, או לקנות באינטרנט ולהדפיס את הכרטיסים בבית. |
06.07.2006
|
|
יומית
החידוש העיקרי שמובטח ב'יס פלאנט', הקומפלקס בן 15 האולמות שנפתח היום בקניון איילון: די לקופאיות. ניתן לקנות כרטיסים (וגם לבחור את המקום באולם) בעמדות ממוחשבות במקום, או לקנות באינטרנט ולהדפיס את הכרטיסים בבית.
החידוש העיקרי שמובטח ב'יס פלאנט', הקומפלקס בן 15 האולמות שנפתח היום בקניון איילון: די לקופאיות. ניתן לקנות כרטיסים (וגם לבחור את המקום באולם) בעמדות ממוחשבות במקום, או לקנות באינטרנט ולהדפיס את הכרטיסים בבית.
והרי לחידוש ועיקרו תחילה
אם יורשה לי, החידוש העיקרי שמציעה הפלנטה היא הפיכת הסטנדרטים שקבעו סינמה סיטי וחן גבעתיים ל…אמממ.. סטנדרטיים.
אני יודע שבאתר כאן יש בוז מתמשך לסינמה סיטי, אבל בתור מי שאפשרויות הצפייה שלו בקולנוע מוגבלות לירושלים והצפון, הלוואי שאלו היו הצרות שלנו. כשלכל אולמות הקולנוע בארץ יהיה את הפוטנציאל להקרין קולנוע באיכות טכנית ראוייה, כיסאות ראויים לישיבה ומרווחים נורמליים בין השורות אהיה מוכן אפילו לנשק את ידו של יורם גלובוס.
שודדי הקאריביים 2
הקומפלקס מכוער למדי מבחינת עיצוב, אבל מה לעשות אנחנו בישראל.
אבל הוא ענק! הכיסאות נוחים בטירוף. הסאונד והמסך אחלה. סחתיין לתיאטראות ישראל, שלוקחים את עצמם ברצינות, בניגוד לגלובוס ג.
ראיתי שם שודדי הקאריביים 2, שהוא אחלה סרט, עם חיסרון אחד – ארררררררררוך. 150 ללא הפסקה. זה כמו לראות ארבעה פרקים ברצף של אבודים. לא מומלץ להצגה שניה. אבל זו היומית הכי שווה כאן מזה שנים. א ח ל ה סרט, הרבה יותר טוב מהראשון.
איזה אפקטים… דייווי ג'ונס הוא ה-VILLAIN שדרת' וויידר מעולם לא היה. מומלץ בלהט, כאילו אתם צריכים המלצה…
בקשה כללית: לא לפרסם תגובות על שודדי הקאריביים 2 עד שהסרט יצא,
והביקורת עליו תעלה.
מכיון שרוב האנשים עוד לא יכלו לראות אותו, יהיה קצת קשה להתחיל לדבר עליו ברצינות – והתגובות יהיו בעיקר מסוג "ראיתי כבר את הסרט, איזה כיף לי". שזה מין אהרו"כ נחמד למי שכותב את זה, אבל לא תורם הרבה לכל השאר.
יס סר...
הזמנה דרך האינטרנט? או שלא...
האופציה להזמין דרך האינטרנט בהחלט ""מהפכנית"", רק חבל שיש צורך בעמלה של 4 שקלים. נראה שתעשיית הקולנוע בארץ עדיין משתעשעת בגביית עמלה על שירותים שחוסכים לה כסף (כמו העמלה על הזמנה טלפונית, אוטומטית לחלוטין, ללא קופאים בדרך).
בהחלט.
עמלת ה-4 שקלים בהחלט מטומטמת והגיע הזמן שתעבור מהעולם. אבל אחת הסיבות העיקריות להשתמש בהזמנה באינטרנט עד עכשיו היתה האפשרות לבחור את המקום באולם, ואת זה, כאמור, אפשר לעשות בקומפלקס החדש במקום, וללא תוספת מחיר.
ואי אפשרות בחירת המקום עד כה היא לא מטומטמת?
ומרושעת, ובלתי מוסרית?
(טוב, אולי לא מרושעת, אבל בהחלט בלתי מוסרית.)
"אנחנו נמכור לך מוצר באיכות אקראית, לא נאפשר לך לדעת מראש מה אתה קונה, ואם המוצר לא יהיה לשביעות רצונך, זבש"ך."
אני לא מבין,
אי אפשר לבקש מהקופאית "שורה שמונה, באמצע"?
או, לפחות, לוודא איפה יש מקומות פנויים?
שורה שמונה מתוך כמה?
ואם אין "אמצע"? חוץ מזה, שלפחות פעם אחת כבר שקרו לי.
נסה לגרום לקופאיות להראות לך את מפת האולם. משום מה, אסור להן. לחלוטין לא ברור לי למה.
וואלה?
אולי הקופאיות בחיפה יותר מניאקיות מאלו שבשאר הארץ.
עד היום, בכל פעם שקניתי כרטיסים במקום לאף קופאית לא הייתה בעיה לענות על כמה שאלות, כמו "כמה שורות יש באולם?", ואחרי דיאלוג קצר בסגנון "יש לי שורה 6 בפינה, או שורה 9 פחות בפינה," אני בוחר את המקומות שלי, כולל מספר כסא, וכולם יוצאים שמחים.
חוץ ממנהל סניף הבנק שלי. הוא תמיד ממורמר, משום מה.
גם לי יצא.
התייעצתי כבר עם קופאיות והן היו לי לעזר רב בבחירת מושב באולם שאני לא מכירה (במיוחד בשבעת הכוכבים, אמנם הייתה הקרנה ריקה, אבל לקופאית הייתה סבלנות לשטויות שלי והיו לה המלצות מקום טובות).
באיחור של שבועיים,
אפילו בחיפה אם שואלים בנחמדות הקופאים מוכנים לענות לך על השאלות האלה. הם אפילו יודיעו לך מיוזמתם אם המקומות שנשארו להם באולם לא משהו.
לפחות ברב חן.
עד כמה שזו הקלה לוותר על הקופאיות,
ההזמנה דרך האינטרנט או העמדות הממוחשבות שם פועלות, אם אינני טועה, רק באמצעות כרסיט אשראי. מה עם אלה מאיתנו שאין להם?
נגיד.. לדוגמא, אם (בצורה היפותטית לחלוטין) אני נער בן 16 שבארנקו מצויים רק מזומנים, רק לדוגמה כן..? אז זו תהיה קצת בעיה, לא?
איך אני מזמין כרטיסים אז? (בלי תשובות מחוכמות כמו "תבקש מאמא או אבא" בבקשה)
עד כמה שזו הקלה לוותר על הקופאיות,
כיום גםן לבני 18 יש כבר מין כרטיסי אשראי
למיניהם
זכור לי שיש למשל לאומי גוניור או משהו כזה
היה כזה קמפין מלפני שנה בערך לא? ומהעמדות שם יהיו גם עמלות כמו באינטרנט?
ודבר שני לפי נסיון הסינמה סיטי בשבוע הראשון יהיו בטח המון תקלות
אז אני אנסה לבקר כחודש אחרי.
בינצתיים הקולנוע הכי טוב שביקרתי היה בגבעתיים
אז שלפחות יעמוד בסטנדרטים הללו
עד כמה שזו הקלה לוותר על הקופאיות,
אני חושב שעדיין יש קופאיות- ניתן לשלם במזומן בקופה. בנוסף קיימות אפשרויות אחרות.
למען האמת,
אני לא רואה בכלל מה ההקלה בלוותר על הקופאיות. נכון, יש תור. אבל גם למכונות האוטומטיות יכול להיות תור באותה מידה. בדיוק כמו בקניית כרטיס רכבת, למשל. לרוב התור לאוטומט שמוכר כרטיסים הרבה יותר גדול מהתור לקופה. האוטומט לא באמת מזרז את התהליך. לפעמים אפילו להיפך.
קודם כל מזל טובים:
1. מזל טוב להולדתו של הפלאנט החדש!
2. מזל טוב לRidds שחוגגת גם היא יום הולדת היום!
ולעניינינו…
אני ממש רוצה לבחון את הפלאנטה החדשה בקרוב. מקווה שיצא לי.
לגבי האתר שלהם, במבט ראשון נראה מרשים, עד שמנסים לקבל פירוט לגבי הסרטים ואז אתה מגלה שיש באתר רק תמונה יפה של הסרט, והלינק שולח אותך לג'יהנום שמאלה… בקיצור, יש לאן להשתפר…
אם זה שייך ליס (יס, יס), אז זה אומר שיש הטבות למנויים?
פפף! אפילו לעובדים שלהם אין
נו, להיות נדוש?
לרשום "יס! יס! יס!" בכותרת? לאאאא. לא כי הקומפלקס החדש לא גורם לי לשמחה בלתי-נשלטת (לזה אחראית יותר השותפה לביקור שלי בקומפלקס, אבל לא נכנס לזה כאן), אלא פשוט כי קריאות "יס!" למיניהן כבר יצאו לי מכל החורים, אז אני לא הולך לתרום למאמץ המלחמתי הזה, מסיבות מצפוניות, או משהו.
אה, כן, קומפלקס. רד כבר כתב את כל מה שיש להגיד מבחינת החלל החיצוני באיזשהו מקום (טוב, נו, לא "באיזשהו מקום". כאן: כתבה מספר 3243 אבל אני חייב לחזק את הדעה שלו. כל מילה, זהב, או משהו. חוץ מהעובדה שאני אהבתי את הכסאות יותר מהכסאות של רב-חן גבעתיים, ובקומפלקס החדש, בניגוד לרב-חן גבעתיים, המעברים לא תקועים באמצע האולם (לפחות באולם שבו אני הייתי).
בנוגע לאיכות של ההקרנה עצמה… ראיתי שם את [ צונזר על ידי הרשויות ], באולם מס' 6. עכשיו, אני לא רואה שום סיבה ריאלית לכך שאולם 6 מתוך 15 יהיה האולם הכי גדול בקולנוע, אבל קשה לי להאמין שהאולמות האחרים הם באותו גודל. מדובר באולם גדול למדי. mind you, הוא גדול בעיקר "לעומק" ולא לרוחב, ככה שיהיה לכם קשה מאוד להתקע במצב שבו אתם רואים את המסך מזווית לא-אפשרית, בסגנון אולם 1 של "רב-חן דיזנגוף".
בנוגע לאיכות הטכנית של ההקרנה… אה, כאן זה הנושא הבעייתי. כאילו, לא שהיתה בעיה בהקרנה. להיפך. ההקרנה היתה פחות או יותר מושלמת. סאונד מדהים, והקרנה נטולת בעיות (אם כי זה לא באמת חוכמה כשרואים את הסרט מפילם שיצא רק כרגע מהקופסאות). הבעיה שלי היא שסינמה סיטי לימדו אותי להיות סקפטי. מצד שני, האמון שלי ב"רב-חן" גורם לי להניח שהאיכות הזו תשאר גם בעוד חצי שנה ושנה, ולא תקרוס לחלוטין אחרי כמה חודשים.
ולמרות הכל, עדיין חסרים לי כמה פריטי מידע, למי שהולך לראות שם סרט היום:
1. מה המצב באולמות האחרים? איזה גודל הם? וכו', וכו'.
2. לא שמתי לב כשהגעתי לשם, אבל הם מקבלים כרטיסי מועדון של "רב-חן פלוס", נכון?
זהו, לבינתיים.
ובתגובה עצמית חסרת-בושה...
מהתגובות בבלוג של יאיר רוה, מסתבר כי בכמה מהאולמות אכן עובר מעבר באמצע האולם. Oh, well.
אני הייתי באולם 8
הגישה לבית הקולנוע לא מאוד נוחה. זה מסתתר איפשהו באמצע הקניון וצריך לקחת שתי מדרגות נעות בשביל להגיע לשם. אני ראיתי את "מעבר ליער" בשעה 11 בבוקר, באולם 8. אולם של 10 שורות, עם מסך גדול ופרבולי (שהסרט לא הוקרן בפורמט שתאם לו). מתישהו באמצע הסרט המקרין החליט להדליק חלק מהאורות, מה שגרם לבאזז מעצבן בסאונד. זה נמשך עשר דקות.
היציאה מהסרט היא דרך מעברים קטנים וצרים לתוך מתחם האוכל. זה לא נעים במיוחד.
הכיסאות כן היו נוחים והיה הרבה מקום לרגליים.
איזה קטע! נראה שראינו את הסרט יחד באותו הזמן.
סחתיין. ואכן, קולנוע טוב מאוד. הרבה יותר טוב מרב-חן גבעתיים, לטעמי.
קדימה אבטלה!
ווהו!
ועכשיו נשאלת השאלה,
ללכת לראות שם את השודדים בפעם הראשונה?
קצת הפחדתם אותי עם כל הדיבורי על תקלות אפשריות, כסאות לא נוחים ומוות בגיל צעיר.
כן, אבל מסיבה אחרת ממה שאתה חושב:
באתר של יס פלאנט יש קופון, שאם נותנים אותו בקופה מקבלים פופקורן חינם או חולצה של 'שודדי הקאריביים'. תסכים איתי שזו סיבה מספיק טובה כדי לראות את הסרט דווקא שם.
הייתי בקולנוע אתמול
הכיסאות היו נוחים, והיו תקלות רק בפרסומות. לפי זה, התשובה לשאלה שלך יכולה להיות כן.
לא זכור לי שמישהו דיבר על כסאות לא נוחים
הכיסאות שם נוחים בהחלט ומכילים תושבת לכוס משקה ומשענת ראש. המיני-ויכוח היחיד שהיה ביני לבין BS היה האם הכסאות שם יותר או פחות טובים מאלה של רב-חן גבעתיים. שני הקולנועים (וגם הכסאות שלהם) מדורגים גבוה מאוד בכל מקרה.
לי יש בעיה עקרונית עם הקומפלקס הזה
וזה עוד לפני שכף רגלי דרכה שם (והיא עוד תדרוך, כבר השבוע).
הבעיה שלי היא השם. מהאנשים שהביאו לנו את "רב-חן", שם עברי מוצלח ביותר לרשת בתי קולנוע, הייתי מצפה לשם עברי ולא לועזי, ועוד באותיות לועזיות. בפעם האחרונה שבדקתי השפה המדוברת במדינה הזו היתה עברית ואני לא רואה שום סיבה – גם אם רוצים למתג את קומלקסי הענק הללו בשם אחר מ"רב-חן" – להעניק לפרוייקט (או אולי מיזם) שם לועזי. יש לי את הבעיה הזו גם עם הוט ויס, אבל כאן זה אפילו צורם עוד יותר, משום מה. עד כה כל בתי הקולנוע בארץ נקראו בשמות עבריים*, ואין שום סיבה לפתוח באופנה חדשה.
אני בטוח שקיימות מספיק מילים בשפתנו ההו כה דלה שהיו יכולות לספק שם ומותג לפרוייקט הנ"ל.
מילא אם זה היה קוממפלקס בודד, אבל הבנתי שהכוונה היא לפתוח עוד כמה מסוגו מקומות שונים בארץ
________________________________
* למעט "סינמה סיטי", וגם שם זה בעייתי.
וואללה, צודק.
אבל המיתוג הוא של יס.
הטרוניה שלך דון-קישוטית.
מדובר בקומפלקס (עוד מילה של גויים) שמטרתו להקרין סרטים באנגלית ולמכור פופ-קורן (הנה עוד אחת). כול כולו שגריר של תרבות/כלכלה אמריקנית (והמהדרין יאמרו, גלובאלית). מה הטעם בלמצוא שם עברי למוצר שכולו תוצאה של מהלכים פיננסיים בינלאומיים? האם זה יכשיר את השרץ?
וזה שהיא דון קישוטית הופך את זה לבסדר?
אי מודע לכך שהטרוניה שלי לא תביא לשום שינוי, אז מה? אני צריך לשבת ולשתוק?
ובאשר לכך שהקולנוע יציג בעיקר סרטים הוליוודיים – האם זה לא היה כך גם כשסרטים מסוג זה הוצגו בקולנוע "חן" ו"גת" ו"ארמון" ו"בן-יהודה" או "תכלת"? האם סרטים כאלה לא מוצגים גם עכשיו ב"רב-חן" וב"גלובוס"? חלק מהם אפילו מוצאים את דרכם לקולנוע "לב" (או שמא ישנו את שמו ל"סנטר"?) בקיצור: הטענה הזו לא מחזיקה מים.
כן, זה בסדר.
אם 90% מהסרטים שמוקרנים בו דוברי אנגלית ומייצגים את התרבות האמריקנית, אם חלק מהמכשור שנמצא בו יוצר בדרום-מזרח אסיה, ואם הוא נבנה על ידי פועלים זרים, אין שום סיבה להעדיף שם עברי על פני שם לועזי.
אה, ככה
אז את הבנין שבו מצוי הרב-קולנוע בנתה חברת בניה ישראלית עם חומרים ישראלים ובלוקים מישראל ומהנדסים ישראלים וארכיטקטים ישראלים ובמנין מצוי בשטחה של רמת-גן שמצויה בשטחה של מדינת ישראל. הדברים האלה לא נחשבים? (כלומר, אם כבר מתעקשים להתקטנן אז בוא ונלך עד הסוף ונעלה את כל הנימוקים, לא רק אלה שנוחים לנו).
מעכשיו נראה לי שאתייחס למיזם בשם "כן כוכב לכת".
אנחנו סוטים מהנקודה.
הנקודה היא שמדובר במיזם, ואני מניח שחלק ממימונו מגיע ממשקיעים זרים, שתפקידו למכור לעם היושב בציון תרבות אמריקנית, באותו אופן שבו מוכרים את התרבות הזו בבלגיה וביפן.
זה רק חלק מהגלובליזציה של כלכלת ישראל. הליעוז של השפה והתרבות הישראליות הוא פן מסוים של השינוי אדיר-המימדים שהכלכלה הישראלית עוברת. ההחלטה של ראשי המיזם לקרוא לילד "יס פלאנט" ולא "חבצלת השרון" אולי אינה ציונית במיוחד, אבל לפחות היא כנה. הם מוכרים לנו חו"ל, או מראית-עין של חו"ל, כי חו"ל מוכר. מדובר בטאוטולוגיה גמורה.
אפשר לנהל מלחמת-מאסף בגלובליזציה של ישראל. אבא של יוסי שריד למשל, מנע מהביטלס לבוא לארץ. זה לא עזר לו. אפשר לדרוש שעברית תשמור על טוהרה האתני. יהיה קשה לאכוף את זה. אפשר להצביע בהמוננו לאגודת-ישראל. זה אולי יעבוד. אבל לאוץ לבית הקולנוע כדי לראות את שובר-הקופות האחרון מאמריקה, מוצר שכול מטרתו בעולם היא למלא את כיסי מפיקיו אגוזים-אגוזים, ואז להתלונן על כך שלקולנוע יש שם לועזי בתעתיק עברי זה כבר דומה מדי לצביעות.
ובבניין ציון ננוחם.
זה עוד כלום.
שיא הצביעות הוא שהצופים שמגיעים למתחם – מדברים בעברית! מה, לא אמרו להם שהם נכנסים לקודש הקודשים של התרבות האמריקאית?
איך הם מעיזים להוסיף סממנים מקומיים למפלצות גלובליות שכאלו?
מה הם חושבים שזה פה, ישראל?
שהרי ידוע שהעברית שאנו מדברים
זהה בדיוק לעברית שדיברו הלוויים בבית המקדש ובמשך אלפיים שנה, ובעיקר במשך עשר שנות כבלים וחמש שנות אינטרנט לא נתערבב בה ולו שמץ של שפה נוכרית.
הטענה אינה שהשפה המקומית לא השתנתה.
הטענה היא ש*קיימת* שפה מקומית, והיא *עדיין* נבדלת מהשפה האנגלית.
אפשר לחלוק עליך לרגע?
נראה, שבמחינתך, קיימות שתי עמדות אפשריות בלבד – דחיה מוחלטת של חדירת השפעות תרבותיות מהחוץ (ובעיקר אמריקאיות) או אימוצן המלא והחלפת התרבות הישראלית בזו האמריקאית. או "Yes Planet" או למנוע את כניסתם לארץ של ה-Beatles.
אני חושב שבין סגירות תרבותית מוחלטת (הצטרפות ל-"אגודת ישראל") לבין קבלה מוחלטת של תרבות אחרת וביטול התרבות העברית, ישנם מספר שבילים בהם ניתן לצעוד. ניתן לקבל השפעות מהחוץ ולהטמיען בלי לבטל את העברית. הדרישה ממי שנהנה לראות שוברי קופות דוברי אנגלית (ואני לא רואה כיצד העובדה שמטרת המוצר היא למלא את כיסיהם של יוצריו רלוונטית לנושא הדיון) לוותר על אהבתו לעברית, שמא יואשם בצביעות, תמוהה בעיני.
נכון, נראה שאי אפשר יהיה "לאכוף" את השמירה על העברית, ובכלל אכיפה של תרבות היא מאוסה בעיני. אבל כתיבת הודעה באתר אינטרנט בענייני קולנוע, המביעה תרעומת על התופעה, בהחלט נשמעת לי כמו גלגול סימפטי יותר והגיוני יותר של "גדוד מגיני השפה".
סולוצו ותחש היקרים (בלי
)
מעולם לא דרשתי לבטל את העברית. מעולם לא דרשתי הלניזציה גמורה של ישראל.
שתי טענות בפי – הראשונה היא שהכיוון שאליו הולכת כלכלת ישראל יגרום לשחיקה גדולה באוטונומיה (המשוערת) של התרבות הישראלית, שפירושה התרבות היהודית-ציונית. אני לא חסיד גדול של תהליך הניאו-ליברליזציה של משק ישראל, אלא שאני שייך לשולי המחנה, ונאלץ להתגודד שם עם עוכרי-ישראל ונערי-גבעות צפוף-צפוף. תוכו של הקונצנזוס הישראלי מאמץ אל ליבו את ההפרטה ופירוק מדינת הרווחה, מכיוון שהוא חושב שהוא, או שהוא רוצה להיות, מעמד-בינוני.
אלא שבתוך הקונצנזוס הזה ישנה התפלגות-זוטא, בין המתיוונים הגמורים ובין שומרי גחלת הלאומיות. האחרונים מבקשים ליהנות ממנעמי הגלובליזציה ועדיין לשמור על תחושת אוטונומיה תרבותית (כאשר התחושה הזו היא, כמובן, סובייקטיבית לחלוטין). טענתי הראשונה, אם כן, היא שיש בגישה זו מן הפרדוקס. מי שמזמין לביתו זר, שלא יתפלא אם הזר הזה מלבב את בנותיו. רוצה לומר, אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו. אם אנחנו דורשים מדיניות כלכלית מסוימת, אל לנו להתפלא כאשר השפעותיה התרבותיות עושות לנו קקי באמצע הסלון. ואם אנחנו דורשים בידור אמריקני יעיל, אל לנו להתפלא ששפתו מתנחלת לנו בלבבות ועל שלטי חוצות.
הטענה השנייה באה לפרק את הדרישה המרומזת של רני לטוהר תרבותי. שהרי מאחורי הדרישה להקפיד על ההגמוניה של העברית ישנה דרישה להקפיד על התרבות הישראלית, שהיא, שוב, תרבות יהודית-ציונית. אלא מאי? תרבויות אינן טהורות ואחידות מטבען; מעשה-טלאי המה, שעטנז של צלילים ודימויים שנלקטו מכאן ומשם (אגב, אם בעברית עסקינן, הבלשן פול ווקסלר טוען שהעברית המחודשת היא הרכבה של אוצר-מילים שמי על תחביר סלאבי. הוא כמעט ואינו מפרסם בארץ, וישנה התנגדות גדולה לטענותיו, אבל הוא בכול זאת היה ראש החוג לבלשנות באוניברסיטת ת"א). כפי שכבר אמרתי, אם "יס פלאנט" נבנה עם כסף אירופאי או אמריקני, הנדסה עברית, עבודה פלסטינית/תאילנדית/רומנית והוא מוכר לנו סרטים המדרדרים את הנוער ומזון המשמין אותו, האם הוא עדיין חלק מהתרבות הישראלית? בוודאי. אלא שהוא מעיד על התרבות הישראלית שהיא איננה טהורה עוד, ואולי מעולם לא הייתה.
כשרני מחרים את "יס פלאנט" משום שמו הלועזי, ולא משום שמי שבנה אותו חסר זכויות אדם ומי שעובד בו חסר זכויות עובד, ובכן, לי נראה שהוא פיספס את המטרה.
לסיכום, לא צריך לבטל את השפה העברית וגם לא להגן על תומתה. סקר קצר של שפת בן/ת-התשחורת הממוצע/ת (והחסידה השוטה וחברותיה, הרוסי הקטן והברדוויל אינם ממוצעים), יגלה שלא רק שהעברית הזדיינה כבר עם כולם, היא אפילו הזדיינה עם ערבים. היא ילדה גדולה והיא תעשה מה שהיא רוצה, או ליתר דיוק, מה שסטף וורטהיימר רוצה שהיא תעשה.
בברכת בשנה הבאה בירושלים הבנויה,
נמרוד
במילה אחת: נכון. בשתי מילים: לא נכון.
במשך עשרות שנים, בתי קולנוע ישראלים קראו לעצמם בשמות עבריים, ועדיין הציגו את מיטב (?) התוצרת של הוליווד.
כלומר, הרצון היה להציג סרטים אמריקניים ב'קולנוע עברי', לא לייבא הנה את הקולנוע (המודל) האמריקני. הבדל חשוב.
רני לא טען שאפשר או צריך להשיג "טוהר תרבותי". הוא טען (במרומז) שהאיזון הקודם בין השפעה זרה לביטויים עצמאיים, היה טוב יותר מהמצב הנוכחי, שבו נראה שההשפעה הזרה דומיננטית יותר.
האם ניתן להציג סרטים זרים
בלי לייבא, בסופו של דבר, את המודל?
שמע, כמו שאמרתי, עשו את זה איזה 30-40 שנה בהצלחה בארץ.
וגם בסקנדינביה, אאל"ט, מקרינים סרטים זרים באופן חופשי, ובכל זאת הם הלכו בכיוון שונה מאוד מהמודל האמריקני.
אז כנראה שכן.
שמע, כמו שאמרתי, עשו את זה איזה 30-40 שנה בהצלחה בארץ.
אני לא בטוח שאתה ונמרוד מדברים על אותו הדבר. ואם כן – האם הדבר הזה רלוונטי לדיון. אתה מדבר, כך נראה לי, על המודל הכלכלי האמריקאי בעוד הדיון כאן (ועל זה נמרוד דיבר) נסוב על המודל התרבותי האמריקאי. למרות שהשניים קשורים זה לזה, הם אינם זהים.
האם אתה משוכנע שבארצות סקנדינוויה אין חדירה מסיבית של אנגלית לשפה, אין חדירה של מוזיקה אמריקאית למוזיקה המקומית וכן הלאה?
אני לא יודע מה קורה שם מבחינה תרבותית.
ציינתי את סקנדינביה כדוגמה לכך שאפשר להציג סרטים זרים, בלי לאמץ את המודל הכלכלי שמאחוריהם, כי נימרוד דיבר גם על כלכה וגם על תרבות.
אבל כאמור, גם אם מדברים בעיקר על השפעות תרבותיות – יש לנו בישראל, מהעבר, דוגמה לכך שהון יכולות להיות מצומצמות יותר ממה שנימרוד טוען. הוא אמר ש"אם אנחנו דורשים בידור אמריקני יעיל, אל לנו להתפלא ששפתו מתנחלת לנו בלבבות ועל שלטי חוצות". אבל דרשנו וקיבלנו בידור אמריקני יעיל הרבה שנים – בלי לקרוא לבתי קולנוע בשמות אמריקניים. כך שכנראה היה אז איזון אחר בין 'עצמאות' ל'השפעות זרות'.
''לכל הכיוונים נפתח''
אתה יורה לכל עבר, ואין בכך צורך.
מעולם לא טענתי שהתרבות העברית היתה "טהורה". אינני מאמין שיש דבר כזה באמת. תרבות, תמיד, מושפעת מתרבויות אחרות. אולי צפון קוריאה מצליחה להמנע מכך, אבל גם בזה אינני משוכנע. העובדה שהעברית עוברת שינויים היא לא רק בלתי נמנעת, אלא מבורכת. היום אנחנו מושפעים מהתרבות המערבית, פעם זה היה מהתרבות הרוסית ובאמצע מהתרבות הערבית. לפני כמה אלפי שנים התרעמו החשמונאים שהמתיוונים מאמצים את התרבות ההלניסטית במקום השעטנעז של תרבויות מסופוטמיה ומצרים שהביאו לכאן אבותינו.
אבל אתה בונה כמה יצורים מיתיים – "גלובליזציה", "השפה העברית", "סטף ורטהיימר" (טוב, האחרון לא כל כך מיתי) – ונותן להם לפעול בלי לזכור לקשר אותם חזרה למציאות. אתה טוען "העברית משתנה כך, ועלינו לקבל זאת" כאילו לנו לא יכולה להיות השפעה על הדבר. אני בהחלט חושב, ואומר זאת שוב, שפרסום הודעה באתר אינטרנט, או שיחות עם חברים, או כתיבה לעיתון, בהחלט נשמעים לי בגדר הסביר בתור ניסיון להשפיע על *קצב* ו*כיוון* השינוי של השפה, בהחלט לא למנוע אותו. יש להם אפילו סיכוי להצליח, טיפה בים ככל שיהיו.
ועוד כמה דברים אחרונים -
1. אני מקווה שהציטוט "'יס פלאנט" נבנה עם כסף אירופאי או אמריקני, הנדסה עברית, עבודה פלסטינית/תאילנדית/רומנית והוא מוכר לנו סרטים המדרדרים את הנוער ומזון המשמין אותו," הוא בדיחה.
2. הגרירה שלך את זכויות הקבלן לעסק היא מאוד מיותרת. נכון, *הכל* בימינו נורא קשור לגלובליזציה וזה מאוד אפנתי, אבל בהחלט אפשר להחליט להחרים את "יס פלאנט" בגלל השם ולא בגלל זכויות העובדים, כפי שניתן להאבק למען זכויות העובדים בלי קשר למאבק בכיבוש.
3. אני מבין את הטענות של רני ומגן עליהן. זה לא אומר שאני מחזיק בעמדות דומות.
אני מסכים שכתיבה פובליציסטית
עשויה להשפיע על כיוון וקצב שינוי השפה. אני גם חושב שלהחלטות עסקיות גרידא שלא תמיד עוברות הצבעה בכנסת ישראל, או נבחנות מבעוד מועד בפורומים מקוונים יש השפעה גדולה יותר.
אני לא מסכים
אוי לה לתרבות הנקבעת על פי הצבעות בפרלמנט שלה. ואם הפרלמנט האמור הוא כנסת ישראל, האסון כפול ומכופל.
*אף* פעילות של "סוכן תרבות" (כך קוראים לזה, נכון?) לא צריכה להיות תלויה בחוקים ובהצבעות. כפי שאינני מצביע על ההחלטה האם מפיצי הסרטים ייבאו את "משימה בלתי אפשרית 3" או את "שבעה צעדים", כך אינני מצביע על ההחלטה מי יהיה עורך מוסף "ספרים" של "הארץ". גם ההודעות אותן אני כותב בפורומים מקוונים (וגם אתה. וגם רני) אינן נתונות להצבעה מוקדמת.
בזירה התרבותית – *בכל* זירה תרבותית, אני מאמין – יש משחק בין כוחות שונים. כל אחד מהם משפיע לכיוונים אחרים. חלקם מושפעים מאידיאולוגיה (ציונות, כנעניות, תרבות גבוהה, פוסט-מודרניזם), חלקם משיקולים כלכליים וחלקם הם כוחות טבע (האקלים, לפי דעתי, משפיע על התרבות יותר מכל מאמר בעיתון ומכל החלטה עסקית גם יחד).
היכולת שלנו להשפיע היא בדיוק על ידי הפיכת עצמנו לכוחות תרבותיים כאלו – בזעיר אנפין אמנם, אבל עדיין משפיעים.
סיכום
אני אנסה לסכם את עמדתי מבלי לעורר שוב שצף של תגובות ותגובות נגד. רני טען שיש לו "בעיה עקרונית" עם המיזם החדש, אבל הוא בכול זאת מתעד לפקוד אותו (וזה כול מה שהוא טען; כול מה שהכנסתי לפיו אחר-כך נובע מהבנתי הלקויה).
אני מאמין שאם השם של הקומפלקס באמת מפריע לרני ומהווה פגיעה באוטונומיה התרבותית של מדינת ישראל, רני צריך להחרים את בית-הקולנוע. ניסיתי להראות שנתינת שם לפרוייקט מסחרי היא לא עניין תרבותי גרידא, אלא תוצאה של מהלכים כלכליים וחברתיים ארוכי-טווח. אני מקווה שלפחות את הנקודה הזו הצלחתי לבסס כראוי. אם לא ניתן להפריד את הפן התרבותי של ייבוא הבידור לישראל מהפן הכלכלי שלו, המסקנה המתבקשת היא שכדי למנוע את שחיקת התרבות העברית, יש לנקוט בסנקציות כלכליות. אני רק רוצה לציין, בהערת אגב, שהשם הלועזי של המיזם הזה, או כול מיזם אחר, אינו מפריע לי. מבחינתי מדובר בנורמה של שקיפות כלכלית.
הדוגמא שעכרור נתן, לגבי ההבדלה בין המודל התרבותי האמריקני למודל הכלכלי האמריקני בסקנדינביה, אינה קבילה לישראל. ראשית, משום שדינם של יחסי הפטרונות הכלכליים-חברתיים-תרבותיים בין ארה"ב לישראל אינם כדין היחסים בין ארה"ב למדינות סקנדינביה ואולי אין להם כלל אח ורע ביחסים הבינלאומיים היום. שנית, למיטב ידיעתי מדינות סקנדינביה שומרות על המודל הסוציאל-דמוקרטי ומטפחות את האתוס שלו. בישראל, לעומת זאת, מדינת הרווחה נשחקה עד מאוד, והאתוס שלה נדחק לשולי הקונצנזוס.
גם אם פעם הצלחנו לשמור על איזון "נכון" בין פריחה כלכלית ואוטונומיה תרבותית, הרי שפעם פעלנו תחת מודל כלכלי שונה, שבו לממשלה הייתה הרבה יותר שליטה בכלכלה ובתרבות הישראלית. המעבר למודל הניאו-ליברלי פירושו שידוד-מערכות כלכלי, ובאופן עקיף תרבותי. כך שאותו איזון אבוד שהעכרור מתגעגע אליו הוא כנראה לא בר-השגה. דוגמא טובה לשינוי הגדול הזה ניתן למצוא ביחס ליורדים. למיטב ידיעתי, מאנשי העליות הראשונות ועד יצחק רבין, עזיבת הארץ נתפסה כבגידה (כמובן, הבוז הכללי כלפי המהגרים לחו"ל לא מנע גלי עזיבה משמעותיים). החל ממחצית שנות השמונים, היחס הקונצנזואלי לעוזבים הפך לאדיש, במקרה הטוב. האם ניתן לנתק את שינוי היחס מהעובדה שהחל ממחצית שנות השמונים כלכלת ישראל עברה מדומיננטה של ייצור תעשייתי לדומיננטה של ייצור פוסט-תעשייתי עתיר-ידע ( או בקיצור, היי-טק)? האם ניתן להתעלם מהעובדה שתעשיית ההיי-טק היא תעשייה בינלאומית מעיקרה? האם תוכלו למצוא, ילדים, חברת היי-טק ישראלית עם שם עברי?
היחס ליורדים לא השתנה מכיוון שהלאומיות הציונית נתרדדה. נהפוך הוא, אינתיפאדת אל-אקצה סחבה את כול השדה הפוליטי ימינה וניאו-ציונות חדשה, המתבססת על מודל לאומי אתני (ליברמן, לדוגמא, והמתנחלים האידיאולוגיים) החלה לצבור כוח. עם זאת, הימין המתחדש לא מציע מודל כלכלי מקביל של הלאמה. הוא דווקא מצדד בהפרטה ובשיחרור השוק. השינוי התרבותי ביחס ליורדים, אם כן, נובע מההגמוניה הכלכלית-חברתית של ברוני ההיי-טק ואריסיהם.
אין היום כוח פוליטי או תרבותי המצדד בהלאמה כללית, הן תרבותית והן כלכלית. לכן אין סיכוי רב שנחזור לאתוס המפא"יניקי שעכרור העלה באוב.
השמאל הישראלי מבקש לחזור למודל כלכלי סוציאל-דמוקרטי אבל לשיטה פוליטית מופרטת מדינת כול אזרחיה. אני תוהה עד כמה ניתן לשכן את הראשון עם האחרון. הימין הישראלי מקדם מודל כלכלי ניאו-ליברלי והפרדה מוחלטת בין הפלשתינאים ליהודים. אני תוהה איך ניתן ליישב את המערכת הזו עם יחסי התלות המורכבים בין הכלכלה הישראלית לכלכלה הפלשתינאית.
לסיכום, הלעז כאן כדי להישאר. ניתן, ואף רצוי לעיתים, לחשק אותו. אבל אי אפשר לתקוף אותו רק בחזית אחת, מכיוון שראשיו המגוונים והנפרדים שייכים לאותה הידרה.
שבוע טוב שיהיה לכולנו.
ואוו
תהרוג אותי אם אני מבין איך אתה כותב תגובה בזמן גמר המונדיאל.
נתינת שם לקומפלקס קולנועי היא עניין כלכלי, ברור. אבל העניין הזה תלוי תרבות. לא במקרה לא קוראים לו "עז א-דין אלקסאם פלאנט" – זהו שם שבתרבות הישראלית כיום פרושו פגיעה כלכלית בטוחה. מה ששומרי הלשון העברית (אני כרגע לא מכליל את עצמי בתוכם) מנסים לעשות הוא להפוך, באמצעות שינוי תרבותי, את השמות העבריים לכדאיים יותר כלכלית.
יש קשר בין קבלת המדיניות הכלכלית האמריקאית לקבלת התרבות האמריקאית. אבל הוא חלש למדי. כפי שכתבתי, התרבות הישראלית הושפעה רבות מתרבויות אחרות בלי שום אימוץ של המודל הכלכלי או הפוליטי שלהן. היתה תקופה שצרפת היתה המשפיעה העיקרית על התרבות הישראלית (שנות הששים). יתר על כן – תרבויות רבות, מהן ותיקות יותר מזו של ישראל (דוגמת צרפת) גם כן נתקלות באמריקניזציה של התרבות שלהן, בלי לאמץ את המודל הכלכלי האמריקאי. אגב – אנחנו מושפעים מתרבויות נוספות, בלי לאמץ שום מודל כלכלי/פוליטי משם – החדירה הגבוהה של תרבויות המזרח הרחוק (בודהיזם, יוגה, זן וכיוצא באלו, למרות שהם מגיעים בצורה "לייט") לתרבות הישראלית אינה מלווה בקבלת שיטת הקאסטות ההודית.
אני, כפי שכתבתי גם בפתיל הזה וגם בפתילים רבים אחרים, מתנגד בתוקף למעורבות של הממשלה בקביעת התרבות. אני מעדיף, לצערי, את כוחות השוק הגלובליים על פני ממשלת ישראל. בעיני – זהו הרע במיעוטו (אני מבקש לשים לב לסייג הזה). רק להזכירך – בימים שממשלת ישראל קבעה את התרבות, ילדים אספו קלפים של גנרלים בצבא, ו-"מלכת אמבטיה" של חנוך לווין הורד מהבמות (ולפני זה אפילו לא חלמו על לעשות דבר כזה). באותה מידה אני רואה בשלילה את המעורבות הפוליטית בעידוד קולנוע ישראלי. אם היתה לי איזושהי התלבטות בנושא באה עירית לינור, ובהסבירה כיצד "גן עדן עכשיו" נפסל לקבלת תמיכה, הבהירה לי עד כמה כוחות השוק עדיפים על פני חבורת פוליטרוקים.
אינני רוצה, בשום פנים ואופן, לחזור לאתוס המפא"יניקי.
זה לא אומר, שאין סיכוי לשינוי תרבותי אחר. כזה שמגיע מלמטה. אני לא בטוח מה עמדתי בנושא הזה, אבל אני בהחלט יכול להבין כיצד כוחות תרבותיים כגון המוציא לאור של "הו!" או "עכרור השלולית" הכותב באתר "עין הדג" יכולים להשפיע בכיוון אחר מהכיוון הנכחי. שקול הכוחות בסוף יקבע את התרבות שתתפתח כאן.
נו, בסך הכול אנחנו מסכימים. רק הייתי רוצה לחדד את הנקודה שהיחסים הכלכליים והתרבותיים בין ישראל לארה"ב הרבה הרבה יותר הדוקים מהיחסים בין ישראל ופטרוניות אחרות שלה, בעבר ובהווה. הייתי אפילו קורא להם יחסי תלות. ולכן האמריקניזציה של ישראל שונה, ועמוקה יותר לדעתי, מהאמריקניזציה של מדינות אחרות.
מה למונדיאל ולגלובליזציה?...
(בהיעדר איזה אמוטיקון מיתמם עם עיניים גדולות ופעורות, אסתפק ב
)
אגב, היה כאן נחמד להפליא בזמן המונדיאל. שוטטנו במסדרונות האתר הנטושים יחסית, התלהבנו מהשיאים ששבר שודדי הקאריביים כששאר העולם (הגולשים?) עוד לא ידע מהם בכלל, ובאופן כללי השתוללנו פרועי רסן – רק שאיש לעולם לא ידע, כי העלמנו את הראיות. ככה זה – אתה רוצה לשחק לידי בעלי ההון והגלובליזציה ולראות מונדיאל, יש לזה מחיר.
!צחוקמרושע!
מה למונדיאל ולגלובליזציה
אירוע שגורם לאלפי גרמנים לשיר את הבית האסור בהמנון ("גרמניה מעל הכל") לאחר גול של הלמוט ראהן, אירוע שגורם לברזילאים להתאבד בקפיצה מהמרקנה לאחר גול של ג'יג'יה, אירוע שמביא את גדול השחקנים אי פעם להחרים את האירוע עצמו כמחאה פוליטית – לצמצם אירוע כזה לגלובליזציה יהיה פשוט חטא. אז אני אוותר על זה.
יש כאן יותר מדי תגובות ארוכות מדי, אז רק תיקון קצר:
אני לא מתגעגע לאיזון שהיה. אני חושב שכדאי למצוא איזון חדש, שמותאם לתקופה שלנו, בין השפעות חיצוניות לעקרונות "עצמאיים". הדוגמאות של סקנדינביה (בהווה, מבחינה כלכלית) וישראל (בעבר, מבחינה כלכלית + תרבותית), רק נועדו לנמק את הדעה שלי: שאין סיבה שאי אפשר יהיה אפשר למצוא איזון חדש, גם בישראל של היום; בדיוק כמו שהמצב השתנה בעבר, הוא יכול להשתנות שוב.
אה, ובטח שלא הייתי רוצה שנחזור לאתוס המפא"יניקי. במילה אחת, בלעעעעע.
מכיוון שעד עכשיו כולנו רק התלוננו על המצב הקיים,
זה יהיה מעניין אם תפרט על האיזון הנכון מבחינתך ואיך משיגים אותו.
כבר עשיתי את זה, אאז''נ (ובפירוט מייגע).
אם אתה באמת רוצה לעשות את זה לעצמך, היה לי דיון עם ארמדילו – ואחרים – על הבעייתיות התרבותית של גלובליזציה, כאן :
כתבה מספר 2300
ודיונים על כלכלה וחברה – כאן:
כתבה מספר 3003
וכמובן, הארוך והמתיש מכולם, כאן:
כתבה מספר 2548
(יש לציין שבדיון האחרון הייתי תחת השפעת תרופות מניעה נגד קדחת טרופית, שגרמו לי להזיות קלות ולעצבנות מסוימת, אז ההתבטאויות שלי חריפות קמעא ויש לקחת אותן בהסתייגות מסוימת. חוץ מזה, עוד הגבתי אז תחת הכינוי "הקוסם מארץ ים".)
אתה לוקח כל דבר לקיצוניות
וזה נראה לי בעייתי כשלעצמו.
נכון, יש לי בעיה עקרונית עם השם הלועזי של הקולנוע, לא זה עדיין לא אומר שאני אחרים אותו. זה לא מקרה של שחור ולבן, יש הרבה גווני אפור באמצע. לו רשת בתי הקולנוע המסוימת הזו היתה מזלזלת בצופיה ומעניקה להם שירות מחורבן (כפי שנעשה ברשת "גלובוס", למשל, אותה אני אכן מחרים) הייתי מחרים. במקרה דנן יש לי בעיה (אפילו קשה) עם בחירת השם אבל זה עדיין לא מצדיק חרם כזה או אחר. ממש כשם שאני לא מחרים את חברת הוט בגלל השם הלועזי שלה כי אני נהנה מדברים אחרים שהיא מעניקה לי.
היחסים הכלכליים בין ארה"ב לישראל אינם קשורים לענין – שני הצדדים מרוויחים מהיחסים הללו, ויש להם יתרונות וחסרונות. כל זה לא אומר שאני צריך לקבל את החסרונות אבל לוותר על היתרונות. ניתן, ורצוי, לרצות לשנות את החסרונות מבלי לוותר על היתרונות. ניתן, ורצוי – כמו בכל מערכת יחסים – לשנות את מה שלא נראה ולשמר את החלקים החיוביים. כמו שאמרתי קודם: זה לא משחק סכום אפס. משחקים מסוג זה הם לא רק מסוכנים – הם לרוב גם מטופשים.
''הכשרת השרץ'' ו''טוהר השפה''
הם מונחים של כן או לא, טהור או טמא.
רני הציע להלביש כיפה קטנה על הראש של הקומפלקס הקינג-קונגי. זו לא אמנציפציה, בסך הכל גחלת הולכת ודועכת של עצמאות תרבותית.
אהמ, אחי, אתה כנראה לא שמעת אותי מדבר.
העברית שלי הזדיינה טוב טוב עם כל העולם, אחותו, בת דודה שלו והכלב של השכן. פשוט, אני עושה הפרדה חדה מאד בין שפה מדוברת לשפה כתובה.
רני לא מחרים את הקולנוע
להיפך: רני אפילו הצהיר שהוא עומד לבקר בו השבוע, אז בבקשה לא להכניס לפיו של רני דברים שהוא לא אמר או לא מתכוון אליהם.
מעבר לכך, אני ממש לא חושב שזה משחק סכום אפס. זה שיש גלובליזציה (תהליך שיש בו הרבה צדדים חיוביים לצד שליליים) לא אומר שצריך לקבל את כל מה שהיא מביאה עמה. העובדה שאני רוצה לראות שמות של מוסדות ישראליים בעברית לא אומרת שאני רוצה לסגור את שערי הארץ בפני תרבויות נוספות (וסרטים הוליוודיים מייצגים גם הם תרבות).
הסרט אולי אמריקאי אבל רשת בתי הקולנוע היא ישראלית. בסיסי ופשוט. לא הכל או לא כלום.
בקולנוע לב מקרינים המון סרטים צרפתיים, אז לפי ההגיון הזה צריך לקרוא לקולנוע בשם צרפתי?
בתיאטראות השונים מציגים הרבה שייקספיר, האם צריך לקרוא לכולם בשם בריטי?
אני פשוט מוצא טעם לפגם שבמדינה ששפתה היא עברית בוחרים לקרוא למוסד כלשהו לא רק בשם זר, אלא אפילו באותיות לועזיות. זה צורם וזה חלק ממגמה שקיימת גם בשטחים אחרים: חברת "אל על" (שם עברי מצוין שניתן ב 1948, אם היא היתה מוקמת כיום מן הסתם היתה "ישראייר") בוחרת לקרוא לחביול הקיץ שלה בשם לועזי כי הפרסומאים שלה חושבים שזה נכון יותר וחברות הכבלים והלווין שדווקא מעורבות בהפקות מקור לא מעטות קרויות יס והוט (ודווקא זכיניות ערוץ 2 הכל כך מסחרי קרויות בשמות עבריים לתפארת: רשת, קשת, ובעבר הלא רחוק – טלעד). יש מספיק חברות ומוסדות במדינה הזו שמביאים ומייבאים הרבה תרבות עולמית (וזה נהדר שעושים כך) מבלי שיקראו לעצמם בשמות לועזיים, מה שמלמד שאפשר גם כך. מכאן לבוא ולומר שגלובליזציה היא תהליך שלילי לגמרי ואם הוא כבר כאן אז בואו נלך אתו עד הסוף זו פשוט שטות מוחלטת שנהגתה בבית מדרשם של מתנגדים קיצוניים לכל דבר. אני ממש לא אתם.
הייתי מנצלת את ההזדמנות להביע את רגשותי כלפי הפרסומות של יופלה,
או משהו, אבל בתור מי ששמה בישראל (שלא באשמתה, לפחות לא לגמרי) הוא MuchRejoicing, אני לא בטוחה שלא עדיף שאשב בשקט…
להגנתי, אומר רק שמדובר בתרבות הבריטית, ולא האמריקאית הקלוקלת, ושכל מי שיחזור בזמן, יעלה את הוריהם של חבורת מונטי פיתון לארץ ויגרום להם לצמוח בתרבות העברית (בשבילי? לא הייתם צריכים…) יזכה לראות אותי עוטה שם עברי למהדרין.
לא שאני מסכים עם הטוטאליות של הטיעון שלך,
אבל למשפט "אם אנחנו דורשים מדיניות כלכלית מסוימת, אל לנו להתפלא כאשר השפעותיה התרבותיות עושות לנו קקי באמצע הסלון" מגיע אזכור נוסף מעל דפי הא?ת?ר.
זה בסדר
כל עוד אתה זוכר שהטיעון הזה מאוד לא מדויק. סינגפור אימצה בהתלהבות את המודל הכלכלי הליברלי המערבי, ונחשבת לאחת המדינות הקפיטליסטיות ביותר בעולם. עדיין, כאשר ההשפעות התרבותיות של המודל הזה מנסות לעשות לה קקי בסלון הן נלקחות אחר כבוד לתא המעצר ומולקות שם בשוט.
כך מתאפשר לאנשים מסוגו של חיים הכט להעריץ את המדינה הזו.
למה להזכיר את חיים הכט אם לא חייבים?
וכאמור, עד כה לא נטלתי שום צד בדיון – המשפט פשוט היה מנוסח בצורה אסתטית בעיני. כרגיל, במקרה של נמרוד, שאני תמיד מתפעל מיכולות ההבעה והניתוח הנהדרות שלו, ולרוב חושב שהוא נסחף בהדר ובזרימה של התיאוריות שלו ומתנתק טיפה מקרקע המציאות.
זאת לא הפעם הראשונה שעם הטיעון המקורי שלו אני מסכים, אבל עם הפיתוח שלו לא. במלים אחרות, נראה לי שישנם כמה סוגים של עסקים שלכעוס על היותם בעלי שמות לועזיים זה קצת חסר תוחלת. שהרי קומפלקס קולנוע מסוגו של יס פלאנט נועד לאפשר צריכה נוחה ויעילה של תרבות לועזית, ולכן שם לועזי הוא (כמו שנמרוד ציין) מדויק ביותר.
חשוב לי להגביל את הטיעון שלי: אני לא אומר כלום על מדיניות כלכלית או תרבות הצריכה; אני לא טוען שכל בתי הקולנוע צריכים להתהדר בשמות לועזיים, או שקולנוע הוא אמנות אמריקאית; אני לא מביע שום דעה לגבי הרצון לשמוע יותר עברית ופחות לועזית בזירות תרבותיות שונות. אני כן אומר שיס פלאנט בא למכור לנו חוויית צפייה שמזוהה כחוויה אמריקאית, בתוצרי תרבות אמריקאיים, ולכן ראוי לו להיקרא בשם שנתפס כשם אמריקאי.
אבל זה נכון גם לגבי בתי קולנוע אחרים
שמוכרים לנו חוויה אמריקאית בכל זאת מתהדרים בשמות עבריים. יתרה מזאת: הקולנוע האמור לא מציג רק סרטים אמיקאים: כבר השבוע ניתן למצוא בלוח ההקרנות שלו את "הבועה" ומוקי גרדינגר (מנכ"ל תיאטראות ישראל המפעילה את הקולנוע – חברה בעלת שם עברי למהדרין, אגב) אמר במסיבת העיתונאים שערך לקראת פתיחת רב-הקולנוע שיושם דגש מיוחד על הקרנת סרטים ישראלים.
נכון - אבל פחות
הקומפלקס הזה בוחר להתהדר באיכויות הטכניות המאפשרות לצופים בו להנות במיוחד משוברי קופות עתירי אפקטים, ובהיותו מולטיפלקס בסגנון אמריקאי. כמו שכתבתי, גם חווית הביקור בקולנוע וגם הסרטים שיוקרנו בו הם אמריקאים במיוחד.
את מה שאמרת לגבי סרטים ישראלים לא ידעתי – בעיקר כי זה לא מופיע באתר ולא מודגש בשום צורה בפרסומים של המקום. אם זאת אכן מדיניות מוצהרת ולא סתם מס שפתיים, הרי שהטענה שלך מתחזקת וזו שלי נחלשת.
זה לא רק הסרטים.
כל עניין קומפלקס הקולנועים הענק, רב האולמות, עם דוכני מזון ושאר ירקות – לא שהייתי בעצמי, אבל לפי התיאור, כל הישות שהיא יספלאנט (ספלאנג'? לא, רגע, זה סתם עולם האסוציאציות שלי חודר באלימות לדברי. קישט!) הינה העתקה של משהו אמריקאי אל חופי ארצנו.
אז?
ישראל אינה המדינה היחידה מחוץ לארה"ב שפותחת רבי-קולנוע עתירי מסכים. יש כאלה גם בצרפת, בלגיה, סינגפור, יפן ומדינות נוספות ששפתן אינה אנגלית ותרבותן אינה אמריקאית.
אותם קומפלקסים ענקיים באותן מדינות מתהדרים באיכויות טכניות משובחות המעניקות חווית צפייה מצוינת ובכל זאת שמותיהם מקומיים ובוודאי שנכתבים באותיות המקומיות ולא באותיות לועזיות.
הטענה שלי היא שהעובדה שבית עסק מסוים – בית קולנוע, חנות נעליים או מה שלא יהיה – מוכר מוצרי יבוא אינה אומרת שאותו בית עסק צריך להתהדר בשם זר. צומת ספרים מוכרת הרבה מאד ספרים מתורגמים וחברת אל-על עוסקת כולה בשינוע נוסעים לארצות רחוקות ועדיין שמותיהם עבריים למהדרין.
אנו חיים במדינת ישראל, מדינה שפתוחה לרוחות הגלובליות המנשבות בעולם מכל בחינה – וטוב שכך – כל זה אינו אומר שיש לבטל באחת סממנים מקומיים. זה לא מקרה של הכל או לא כלום כפי שמשתמע מדבריו של נמרוד, תמיד יש את שביל הזהב האמצעי ונראה לי שהקולנוע החדש (כמו גם חברות אחרות) עבר אותו, ועל כך התרעמתי.
תלוי איפה.
לתיאטראות ישראל (הפתעה! חזרנו אליהם) יש רשת קולנועים באירופה. לקולנועים שלהם קוראים "סינמה סיטי"[1], בין אם זה בהונגריה, פולין או כל ארץ אחרת – ומתמונות שהציג מוקי גרדינר במסיבת העיתונאים עולה שהם כותבים את שם הקולנוע באותיות אנגליות, ולא בשפה המקומית.
[1] אין קשר לסינמה סיטי שבישראל – לבעלים שלה גם יש רשת קולנועים בחו"ל, וגם היא נקראת סינמה סיטי.
גם סינמה סיטי אמרו את זה.
בעצם, סינמה סיטי אמרו עוד הרבה דברים אחרים (שמרטפיה, שאטלים של אוטובוסים בסופ"ש לטובת בני הנוער וכו').
דווקא בסינמה סיטי ניתן למצוא די הרבה סרטים ישראלים
אפילו הרבה מאד.
הבעלים, ''יונייטד קינג''
הם מבין המשקיעים הגדולים ביותר – אם לא הכי גדולים – בקולנוע ישראלי בשנים האחרונות. התמיכה שלהם בקולנוע הישראלי גם מתבטאת בהקצאת מסכים רבים לסרטים ישראליים. "יונייטד קינג" אגב גם מחזיקים בזכויות ההפצה של מרבית הסרטים הישראלים שהופקו ב-58 שנות קיומה של המדינה. (או במילים אחרות: לא היה מה לשדר ב-yes 5 אילולא האחים אדרי
)
מה באמת מעמדו הקיומי של האתר? לא זרקו אותו מהמשוואות של איינשטיין? האם זה אומר ששידורי הרדיו העבריים הם פיקציה?
תשובה
אין כזה דבר אתר. אבל בגלל לחץ של ועד טכנאי-האתר, רשות השידור לא מכירה בתורת היחסות של איינשטיין.
אתר?
אני מתחיל להרגיש את עצמי בור ועם הארץ.
אתר?
כרגיל – wikipedia, מאגר הטריוויה האנושי – נחלץ לעזרה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Luminiferous_aether
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%A8_%28%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94%29
כל יום לומדים משהו חדש.
תודה.
כמה חתרני מצידי
כי לא רק שאני מחדש שימוש בביטוי שאבד עליו הקלח, אלא שאני מחדש אותו לגבי מדיום חדש. מעכשיו, לא רק היקום כולו מלא באתר, אלא גם כל האתרים עשויים אתר!
עכשיו אני דורש פטור מהאגרה, בבקשה.
כמה חתרני מצידי
כתבה מספר 2096
כמה חתרני מצידי (כה''ב)
מש''א.
ומי שלא אוהבים את המגמה הזו (אני, למשל) – יאמרו שהמעבר משמות עבריים לשמות אמריקניים ממקם היטב, על ציר הזמן, את הרגע שבו ישראלים התחילו לרצות יותר להיות אמריקניים, מאשר להיות ישראליים.
למשל, בתחילת שנות התשעים, ממש לפני תחילת עידן הגלובליזציה, חברות הכבלים הישראליות החדשות עדיין כינו את עצמן "תבל", "גוונים ו"זהב". לעומת זאת, חברת הלווין החדשה שקמה עשר שנים אח"כ כבר כינתה את עצמה YES, וכשחברות הכבלים התמזגו, בשנתיים-שלוש האחרונות, הן כמובן שינו את שמן ל-HOT באותה הזדמנות.
אחד הדברים הכי מגוחכים בעיני
הוא זה של ויזה כ.א.ל – ה"כ.א.ל." פירושו "כרטיסי אשראי לישראל", אלא שויזה כ.א.ל מפרסמת עצמה כ"ויזה cal" ולא כ"ויזה icc" (ויזה Israeli credit cards).
בהמשך לדבריך, בעוד פלאפון הוקמה בשנות השמונים והשתמשה בשם עברי (למעשה המציאה מילה שהשתרשה בשפה), סלקום ואורנג' כבר היו מאונגלזות.
המשביר מחסני אופנה הפכו ל"H&O" (קריצה/העתקה מהרשת H&M שלא מיוצגת כאן בארץ) ו"מתאים לי" ל"ML"
רשתות האופנה המובילות הן FOX ו-castro.
כך שבעשור, עשור וחצי האחרון הישראלים מעדיפים את ניחוח אמריקה (וזה לא חדש בעצם, עוד באייטיז היו נקניקיות "מיס לוסי"). ואל תשכחו שג.ג. למשל זה "גלובוס-גרופ", והשם הזה הוא מסוף האייטיז/תחילת הניינטיז.
ושיא האירוניה
חברת האופנה הישראלית שהכי מצליחה בחו"ל היא "Kenvelo" דהיינו "כן-ולא".
רק הערה אחת, שלא משנה הרבה את המצב:
'מתאים לי' הפכו ל-ML רק כיוון שהקימו רשת חנויות בחו"ל.
נדמה לי שאחד הייצוגים הכי מגוחכים של התופעה הנ''ל
הוא של איזו חברה להלבשה (או מוצרי-יופי, אני כבר לא זוכר), שפרסמה את עצמה תחת הססמא "ביוטי-פרי".
האין קסטרו קרואים על שם הפידל?
אני חשבתי שעל שם הקניון.
דווקא קסטקרו מציינת את עצמה בעברית.
בארץ לפחות. אני אל מחבבת את החברה, אבל קרדיט על זה מגיע לה.
לוגו החברה הוא באנגלית
אז הקרדיט לא משהו.
באמת? במלחה, בפעם האחרונה שעברתי שם
[וזה היה מזמן, כי אני לא קונה בחברה הזו] הוא היה בעברית. יכול להיות שהשתנה מאז.
הקרדיט נלקח הוחלף ב-
וקומפלקס זה בעברית?
צודק
פעם, כשנפתח ה"רב-חן" הראשון בדיזנגוף קראו לו רב-קולנוע.
רשמים ראשונים מהמתחם
ראיתי שם אתמול את "הבועה". לא אגיב על הסרט, מעבר לכך שחשבתי שהוא היה קיטשי וצפוי, ניסה לעורר פרובוקציות בשקל, כשכל ההתמודדות שלו עם הסיטואציה היא ברמת עומק של צופה טלנובלה.
אבל די לקטר.
בקיצור, המקום יפהפה. 20 מיליון דולר WELL SPENT.
הקופאיטומאטים מגניבים ביותר. זה בערך כמו לקנות כרטיסים בכל חנות מקוונת רק שהתהליך מתבצע על TOUCH SCREENS מאוד נוחים, אינטואיטיביים, ואין עמלה על כרטיסי אשראי כמובטח.
הלאה לטרוניות: הסרט התעכב ב20 דקות. לזכותם יאמר שלא הייתה פרסומת אחת לכשהתחיל. נגדם יש לציין כי גם אחרי שהוא התחיל, כעבור דקה הוא נפסק שוב לכמה שניות.
כל הזמן הזה בו המתנו בחוץ ספות הישיבה בלובי היו מלאות לגמרי, ואנשים (קרי, ישראלים) לא יעמדו במשך 20 דקות אם אפשר לשבת על השטיחים החדשים… רק שסדרנים באו ודאגו להקים את כולם. חוצפה כפולה אם אתם שואלים אותי.
לתנאי הצפיה – הכסאות היו סופר דופר נוחים. נוחים זה לא מילה. פשוט מדהימים. שמים את הכסאות בסינמה סיטי בכיס הקטן (לא שחשבתי שאלה בסינמה כאלה נוחים, אבל אני מכיר כאלה שמתלהבים מהם).
המסך היה ענק, הסאונד היה מעולה. האולם היה גדול ומרווח עם שיפוע נכון, וסך הכל סיפק חוויית צפיה מאוד מהנה.
אבל – הסרט הוקרן ביחס שונה מהמסך (המסך קרוב לוודאי ביחס 2.33 ולא 16:9 או 4:3 שהסרט בטח צולם בהם – במחשבה קדימה לDVD ולשידור בהוט/2), כך שנותרו שוליים די גדולים וקצת מרוחים בקצוות. לא נורא.
ולבעיה הכי גדולה – קיללת רב חן איילון שורה מעל המקום.
מי שגר באיזור בטח יודע שהקולנוע באיילון מוצף ילדים בגילאי 10-14, או בשמם השני "בני שטן רועשים שאם ל'שקט' היו 2 מנדטים היו נשלחים לסיביר".
הקללה הזאת לא פסחה על המתחם החדש – במיוחד בסרט שהבנתי שאחד השחקנים בו משחק גם בטלנובלה של הוט.
צרפו "עדר בני 12" יחד עם "מעריצות טלנובלות", ותקבלו את השילוב הכי פאקצי שאתם יכולים לדמיין. באמצע הסרט אחת מבנות שבט ה"עכשיו קיבלתי מחזור, אני מספיק בוגרת להתחיל עם יודה לוי איזה כוסון" שפכה קולה על חברתה במין מנהג מוזר לביסוס מעמד נקבת האלפא בלהקה. כמובן שהנקבה השלטת לא ויתרה בקלות, וקרב משיכת שיער וצווחות פצח להנאת הצופים שלא התרכזו בסרט.
הסדרנים האימפוטנטים פשוט בהו בהן במשך איזה 2 דקות עד שניגשו וביקשו שיסתמו את הפה, וגם אחרי שהן לא הפסיקו, לקח להם עוד 2 דקות להעיף אותן לכל הרוחות. סך הכל, בסופו של דבר הם עשו את עבודתם, אבל רק אחרי דקות ארוכות מהסרט. כמובן שבמשך דקות אלה, בנות שבט אחר שהתמקם כ-7 שורות מעל השבט הראשון, החלו לצרוח מקצה האולם לבנות השבט הראשון שיפסיקו בבקשה להרים את קולן. רק שזה נאמר "יא פוסטמה סתמי ת'ג'ורה שלך כבר!!!111".
אין ספק, קללה. במיוחד בימי הקיץ והחופש.
בנוגע לגודל המסך...
זה לא חדש. גם ברב-חן גבעתיים, במקום להקטין ולהגדיל את השוליים של המסך בהתאם לסרט, פשוט מקרינים את כל הסרטים על מסך ביחס של 1:2.35, גם אם הסרט הוא 9:16, ואז השוליים יוצאים קצת מטושטשים.
זה קצת מוזר, אבל לא נורא באמת.
השאלה הגדולה היא האם המפלס החדש יתן מקום גם לסרטים איכותיים, כי בתכלס למי אכפת מנוחות הישיבה אם אין מה לראות, ומהתפריט שאני רואה שם כרגע זה אותם סרטים שמציגים אצלי ליד הבית. חבל, כי "לב" זה לא מספיק, והקולנוע הזה בהחלט יכול להוות פוטנציאל טוב.
אני יודעת שעוד שבועיים יעלו שם את "אין מקום לאהבה" המדהים – של הבמאי הצרפתי סטפן בריזה.
איפה יצא לך לראות אותו?
ומאיפה המידע על מועד ההפצה שלו?
בקשר למבצע שלהם של ''פופקורן או חולצה חינם''.
אני, בתמימותי, כשאמרו חולצה של שודדי הקאריביים 2 ציפיתי לחולצה רשמית של הסרט ולא חולצה עם הלוגו שלהם כשמאחור כתוב בעליבות בעברית "שודדי הקאריביים תיבה של איש מת" ומתחת לכיתוב גולגולת.
חבל שלא בחרתי בפופקורן.
השוואות
הייתי ביס פלאנט לפני שבועיים וראיתי את "מכוניות" באולם 5, בהקרנה של 21:30 (אם אני זוכר נכון) הנה המסקנות:
קודם כל, להדפיס את הכרטיס בבית זה גימיק נחמד, אבל זה בזבוז דיו רציני (יש עליו המון צבע כהה). ובנוסף לכך הסדרן חשד קצת בכרטיס שלי כי הדפסתי אותו במצב שחור לבן (נראה לי שהוא השתמש ברשימה בשביל לאמת אותו. לא היה לו קורא ברקודים). בפעם הבאה אני אשתמש בעמדה של כרטיסי האשראי.
החוויה עצמה היתה מאוד מהנה. אמנם ההקרנה נקטעה פעמיים בזמן הטריילרים (בפעם השניה למשך כ-7 דקות), אבל הסרט הוקרן על מסך ענק שהזכיר לי את המסך של הסינמקס.
הבעיה היתה ביציאה מהקולנוע. קומת המזון המהיר היתה פתוחה, אבל כל החנויות למטה, חוץ מהארומה, היו סגורות. וזה לא כל כך כיף ללכת בקניון סגור. זה נותן הרגשה כאילו שאני לא אמור להיות שם.
וזה היתרון הגדול של הסינמה סיטי, שנבנה כולו בשביל להתאים לבילוי של שישי בערב, והוא שוקק חיים גם אחרי הקרנת חצות. זה פשוט כיף ללכת שם.
זה בהנחה שאין לכם בעיה עם מאסות של אנשים, כמובן.
אגב, מעניין מה יעשו בכל השטח של הקולנוע הישן בקומת הקרקע, שנסגר. זה מקום בעייתי לשימושים אחרים, כי הוא משופע, לא?
והנה חוות דעת על הקולנוע החדש
לאחר שני ביקורים בכוכב הלכת המהנהן (תיבה של איש מת וסופרמן חוזר) הנה כמה רשמים:
הדברים הטובים:
* המון מקום לרגליים
* כסאות נוחים מאד (אבל אלה של סינמה סיטי עוד יותר)
* שיפוע מדהים. אין סיכוי שמישהו יסתיר (באולמות סינמה סיטי דווקא מסתירים ועוד איך, למרות כל הפרסומים שלהם)
* מערכות תמונה וקול מהטובות שראיתי. המסכים ענקיים ומערכת הסראונד מעולה. הטובה ביותר שנתקלתי בה בארץ.
הדברים הרעים:
* כשמסתיימת הקרנת הפרסומות ממכשיר הוידאו כדאי שהמקרין יזכור לכבות אותו מיד, אחרת מתקבל ריבוע אור במרכז המסך כשמוקרן עליו סרט ה 35מ"מ. בסופרמן חוזר זה לקח לו למעלה מ 20 דקות לתוך הסרט צה שגרם לריבוע אור מעצבן לסמא את עיני הצופים, במיוחד בסצנות חשוכות (כמעט כל סיקוונס כותרות הפתיחה של הסרט).
* הכוס הגדולה ביותר במזנון לא מגיעה לקרסולי הכוס הבינונית בסינמה סיטי. אם אתם רוצים להידמות למגה קומפלקס אמריקאי, כדאי שתשימו לב לפרטים הקטנים האלה.
* ואם כבר במזנון עסקינן: מה זה הדבר הזה שאין קרח במזנון? מה, נפלתם על הראש? יאללה, תביאו קרח ומהר!
בס"ה: ציון 9 מתוך 10. (זה בסדר, גם סינמה סיטי לא 10. שם עוד צריכים ללמוד להפעיל את מערכות ההקרנה שלהם כמו שצריך).
ואם כבר להדמות למגה-פלקסים ארה''בים,
תנו לי לראות את רשימת הסרטים הזמינים -לפני- שאני מגיע לקופה. אין שום מקום בו ניתן לראות את רשימת ההקרנות הקרובות, זולת הקופה. ובאותיות קטנות. עוד מסך שמפרט את ההקרנות ייעל את התור בהרבה.
ואם כבר להדמות למגה-פלקסים ארה''בים,
ובאמת, אם כבר להידמות למגה קומפלקסים הארה"ביים, אלה שהסרטים המוצגים בהם הם לא תמיד משהו אבל תודעת השירות בהם מצוינת, אז למה לא לאמץ עוד כמה מנהגים מרנינים מבתי הקולנוע הללו? למשל:
* חמאה על הפופקורן. אסון לדיאטה אבל טעים ומתוק ברמות שלא יאמנו.
* לימונדה ורודה. כן, זה נשמע מזוויע, וגם אני בפעם הראשונה שנתקלתי במשקה המוזר הזה עקמתי את האף, אבל אין כמו לימונדה ורודה צוננת כדי להרוות את הצימאון. והיא טעימה להפליא. תיובא לימונדה ורודה למגה קומפלקסים המקומיים (ובעצם, גם לכל המרכולים המקומיים) ויפה שעה אחת קודם.
* קרח! אני עדיין לא מאמין שכוכב הלכת המהנהן הכה משוכלל לא מכיל תיבת קרח פשוטה במזנון. לא צריך טכנולוגיה דיגיטלית כדי לייצר קרח. אפילו לא צריך את סופרמן בשביל זה.
לימונדה ורודה
האם יש הבדל בינה לבין לימונדה רגילה, חוץ מהצבע?
לשוני טוענת שהיא טעימה הרבה יותר
אבל אולי זה רק אני. בכל מקרה, בכל פעם שאני בארה"ב (וחלפו כבר שבע שנים מאז ביקורי האחרון שם, אבל זה יתוקן בקרוב מאד) אני טורח למצוא את המקום הקרוב שמוכר לימונדה ורודה וללקק את שפתיי בתאווה.
זה מזכיר לי רימונדה
(או רימונענע), דהינו, מיץ לימון יחד עם מיץ רימונים. זה היה די פופולרי לפני כמה שנים.
בהקרנת סופרמן שאני הייתי בה
המעבר בין הפרסומות לטריילרים היה חלק ולא היה שום ריבוע אור. מאידך, לקח להם כמה דקות טובות לתוך הסרט עצמו(!) לכבות את האורות באולם והיתה בעיה עם התרגום – כל הסרט היה בהתחלה נמוך מדי, והתרגום הוסתר. אחרי כמה משפטים שמו לב והעלו את הכל טיפה למעלה.
אבל אני מתייחסת לזה כאל חבלי לידה. אני מניחה שהדברים הקטנים האלה יסתדרו בשבועות הקרובים.
הו, התמימות.
הייתי רוצה להאמין שהבעיות ביס פלאנט ייעלמו בשבועות הקרובים והוא יהפוך לקולנוע מושלם, אבל אותן בעיות (פשוטות מאוד לפתרון) קיימות בבתי קולנוע אחרים כבר שנים רבות ואף אחד לא טורח לתקן אותן. הלוואי.
ברב חן גבעתיים לא נתקלתי בבעיות האלה
אז כנראה אפשר גם בלי זה. וזו אותה רשת, אז אני אהיה אופטימית.
בסינמה סיטי הן באמת לא נעלמו כל כך, אבל זו גם הסיבה שאני משתדלת לא להגיע לשם.
שאלת חנייה:
איפה חונים אם רוצים ללכת לכוכב? בחניה הרגילה של הקניון? ואם כן, איפה בחניה כדאי לחנות?
בחניה הרגילה.
אם אתה מכיר טיפה את האזור – הכוכב נמצא עתה איפה שפעם היה השק"ם (כלומר, בקצה הדרומי של הקניון). יש שם שתי כניסות קרובות, אבל גם חניה בקצה הצפוני באה בחשבון. זה לא שהקניון הזה גדול במיוחד. או אפילו בינוני.
דרומי = קרוב לרמת גן
בניגוד לצפוני = קרוב לתל-אביב, או שההתמצאות שלי במרחב נפחה את נשמתה סופית?
אכן (לגבי הכיוונים).
ממה שהבנתי (עוד לא ביקרתי בפלנטה)
כן, חונים בחניה הרגילה של הקניון, או מפקירים את הרכב באיזור התעשיה הסמוך. בקניון איילון, אם רואים מקום, כדאי לחנות בו כי הכניסה חופשית ותמיד יתכן שזה המקום הטוב ביותר שתמצא.
ניקי - תפני לי מקום, אני עובר לגור איתך
בקולנוע, כמובן.
איזה קולנוע נהדר. זאת אומרת, מבחינת המזנונים והאווירה מחוץ לאולם, סינמה סיטי לוקח בגדול. אבל באולם עצמו יש את מערכת הסאונד הכי טובה ששמעתי בארץ, נקודה. בהדגמה של הדולבי סראונד עברה לי צמרמורת בעמוד השדרה מרוב תענוג. גם איכות ההקרנה מצוינת, נחמד שאין הפסקה, והמושבים נוחים ביותר.
וראיתי את הסרט, אגב, באחד האולמות הקטנים ביותר בקומפלקס – אולם 13 – שאפילו בו המסך היה ענקי.
נ.ב. – הקולנוע נמצא בקומה השניה (והחדשה) של קניון איילון. אני רק מציין את זה כי כשבאים מכיוון דרום (שער איילון) קל מאוד לפספס את גרם המדרגות שעולה אליו.
איזה סרט ראית שם?
בטח 'סופרמן'.
טוב, את העורכת, אבל מה התירוץ שלי לזה שאני קורא כל הודעה באתר?
אכן, סופרמן.