דו"ח קופות שבורות – 18.9.2005

Care for a little necrophilia? Hmmm?רק קיבלנו יום אחד של שרב בישראל וכבר הקופות באמריקה נבלו. איפה הפתיחה המפוארת של השבוע שעבר. איפה ההפתעות של ספטמבר. ואיפה הן הבחורות ההן. עזבו, זו שאלה רטורית. הרי אחת מהן כבר כאן: ריס ווית'רספון, האישה והכפית, חוזרת כדי להזריק לנו את מנת הבלונד המתקתק הכה נחוצה לאנשים מסוימים. כדי לא לבלבל אף אחד, בטח שלא אחרי השבועיים הביזאריים שעברו עלינו, ריס נצמדת לז'אנר שלה – קומדיה רומנטית – כנראה מתוך כוונה לרשת את מקומה של מג ראיין.

ב-'Just Like Heaven' אנו פוגשים את מארק רופאלו ('שמש נצחית בראש צלול', 'פתאום 30') בתפקיד דייויד, רגע אחרי שעבר לדירה חדשה. דייויד קצת מופתע לגלות שם את אליזבת (ריס ווית'רספון) שטוענת שהדירה שייכת לה, ומציקה לו בדרישות שונות – לא נאה לה שהוא לא מסדר את החדר, ואולי כדאי באמת שהוא יתחיל לשטוף כלים, וגם יוריד את הזבל. דייויד שם לב שאליזבת מסוגלת לעבור דרך קירות, ומסיק שהיא רוח רפאים. היא מתנגדת להגדרה. הוא מנסה למצוא דרך בה היא תמצא את שלוות הנפש שלה ותתאייד מחייו. היא מודיעה לו שמכאן היא לא זזה. אחרי עוד כמה הוא והיא והיא והוא ברור מעל לכל ספק שהשניים מאוהבים.

הביקורות הגיבו לסרט כמו שהן מגיבות כמעט לכל קומדיה רומנטית אחרת: סרט חמוד, גם אם צפוי מעט. ממש כמו שערות סבתא ורודות ומתוקות, עם ציפוי קצפת רכה ודובדבן מבריק לקינוח. יש כאלה שאוהבים את זה, ויש כאלה שלא. זו בדיוק היתה גם תגובת הקהל – הסרט אמנם נכנס למקום הראשון, אך בהפרש קטן מאד מ-'The Exorcism of Emily Rose'.

במקום השני השבוע, 50% מרווחיו של 'גירוש השדים של אמילי רוז' גורשו ממנו. הסרט אולי היה מגיע למיקום נמוך יותר בטבלה, אלמלא סרט אימה אחר, שהצופים לא יכלו להתמודד עימו: 'Lord of War'. נכון, זה בכלל לא אמור להיות סרט אימה, אבל אם תסלחו לי, בשבילי מספיק שישתתף בו ניקולס קייג', כדי להפוך אותו מיד לאחד כזה. אם לדקדק, 'אדון המלחמה' הוא בכלל דרמת פעולה. הסרט עוקב אחרי סוחר הנשק יורי אורלוב (ניקולס קייג'), המסייר בין שדות הקרב השונים – והקטלניים, מיותר לציין – במאמץ לעשות עסקים, ולהישאר תמיד צעד אחד לפני סוכן האינטרפול שדולק בעקבותיו (אית'ן הוק).

את הסרט כתב וביים אנדרו ניקול, מי שהיה פעם תסריטאי עולה ('מה קרה בגאטאקה', 'המופע של טרומן'), עד שפגש במדרון חלקלק ('סימון'), בו, כפי הנראה, הוא מצוי עדיין. מבקרי הקולנוע חלוקים בדעתם – יש בהם אלו שמציינים לחיוב את העריכה המהירה, התוקפת את הצופה בעוצמה, ואילו אחרים טוענים כי הסרט חזק הרבה יותר דווקא כשניקול מרשה לו לעצור ולנשום. אחדים מתלהבים מהסאטירה החריפה שבסרט, ואילו חבריהם נאנחים, ומעירים כי מוטב היה ל'אדון המלחמה' לו היה סרט תיעודי, בעיקר בגלל הקריינות המציקה.
הקהל הצביע ברגליים, והסרט הרוויח 9.2 מיליון דולר צנועים. ופה אנו מגיעים לבעיה: 9 מיליון זה טוב ליהודים או לא? יחסית לסרט של אנדרו ניקול, זה הרבה מאד. יחסית לסרט של ניקולס קייג', הסכום הזה קצת מאכזב. קייג' אולי לא כוכב שהקופות נופלות לרגליו, אבל הוא בהחלט ראה ימים יפים יותר.

דילוג קליל מוביל אותנו אל המקום החמישי בטבלת שוברי הקופות השבוע, אל 'Cry_Wolf'. לא, לא מדובר בעיבוד קולנועי לשיר של א-הא (אם כי בהחלט יש קשר לתחום הזמרה), אלא במותחן אימה שגרתי, על כל המשתמע מכך, כולל הביקורות ההרסניות. במרכז הסרט בחור חדש שבא לשכונה. במהרה הוא משתלב ב"מועדון השקרנים" של הקמפוס, ומציע להרחיב את השקרים שמספרים בני החבורה זה לזה, גם אל מחוץ לתחום הקמפוס. כצעד ראשון, החבורה תופסת טרמפ על רצח שאירע באזור זמן מה לפני כן, ומפיצה באינטרנט שמועה לפיה מדובר ברוצח סדרתי המכונה "הזאב". את פרופילי הקורבנות הבאים שלו, הם מספקים בהתאם לתיאור שלהם עצמם. המורה לעיתונות (ג'ון בון ג'ובי) מזהיר את בני החבורה כי "זה לא ייגמר בטוב", ואכן, זמן מה לאחר מכן, האגדה הופכת למציאות, ומישהו רוצח את בני החבורה.

הסרט לא הוקרן למבקרים, ויש לזה משמעות אחת בלבד. רמז: זה לא משהו טוב. באין הקרנה חינם כמעט לא נמצאו המבקרים שיסכימו לשלם כסף על הדבר הזה. המעטים שהפגינו רוח אומץ, יצאו ולסתם שמוטה, ומלמלו "כמה נמוך אפשר לרדת?". אפשר להבין אותם – הסרט דורג PG-13, מה שאומר שדם ואברים פנימיים מרוטשים לא תמצאו פה. התקציב הנמוך – מיליון דולר בלבד – גם הוא לא תרם לאיכות הסרט. מי שממש מתעקשים להסתכל על חצי הכוס המלאה, יוכלו למצוא אותה בדמות סרט קאמפי (רק אם ממש מנסים, כנראה), המזכיר במקצת את 'הקללה' ו'נערות שעשועים'. אם יש משהו שהסרט נהנה ממנו, זה אותו תקציב נמוך. כך, גם 4.5 מיליון הדולר שהסרט הרוויח, הם הרבה מאד כסף.

הרחק במורד הטבלה, במקום ה-20, נמצא 'Venom', גם הוא מותחן אימה. גם בו חבורה של נערים בורחת מרוצח. או יותר נכון, מרוצח שעל גופו השתלטו 13 נשמות הרעבות לקורבנות. חצי מיליון דולר – זה מה ששווה העסק הזה, אם כי לזכותו יאמר שמדובר היה בהקרנה מוגבלת.

הרחק עוד יותר במורד הטבלה, 'The Corpse Bride' של טים ברטון גישש את השטח בחמישה קולנועים. ממוצע ההכנסות שלו לקולנוע מדהים: 82,000 דולר לאולם. בשבוע הבא הוא יצא בהפצה רחבה, והשמחה תהיה רבה. עוד יתחרו בו כמיטב יכולתם 'הטיסה' עם ג'ודי פוסטר, ו-'Roll Bounce', שבימים כתיקונם, זה מה שעושה חתול.


הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Just Like Heaven – 16.5 (16.5)
2. The Exorcism of Emily Rose – 15.3 (52.0)
3. Lord of War – 9.2 (9.2)
4. The 40-Year-Old Virgin – 5.8 (90.6)
5. Cry Wolf – 4.6 (4.6)
6. The Transporter 2 – 4.0 (36.5)
7. The Constant Gardener – 3.7 (24.4)
8. Red Eye – 2.9 (55.2)
9. March of the Penguins – 2.6 (70.4)
10. Wedding Crashers – 2.5 (203.6)