 |
||
| לצערנו העורכים לא יכולים לכתוב יומית לסיכום היומולדת-קון, כי הם ישנים. בין האטרקציות: לאונרד נימוי שר על בילבו באגינס, לונג ג'ון מחלקת שקיות הפתעה, וכמובן, סנטיפי מבצעת את הביקורת על '8 מייל' כאופרה. |
26.09.2003
|
|
יומית
לצערנו העורכים לא יכולים לכתוב יומית
לסיכום היומולדת-קון, כי הם ישנים.
בין האטרקציות: לאונרד נימוי שר על
בילבו באגינס, לונג ג'ון מחלקת
שקיות הפתעה, וכמובן, סנטיפי מבצעת
את הביקורת על '8 מייל' כאופרה.
לצערנו העורכים לא יכולים לכתוב יומיתלסיכום היומולדת-קון, כי הם ישנים.
בין האטרקציות: לאונרד נימוי שר על
בילבו באגינס, לונג ג'ון מחלקת
שקיות הפתעה, וכמובן, סנטיפי מבצעת
את הביקורת על '8 מייל' כאופרה.
אני? ראשונה?
לא יאמן! לא יכול להיות! טוב, עד שאגמור לכתוב כבר אהיה חמישית. אכן גורל אכזר.
כל כך נהניתי! חששתי קצת, כי לא הייתי כל כך הרבה באתר בשנה האחרונה, אבל המפגש עם האנשים היה כל כך חם שמייד הרגשתי שאני בבית. תודה לכל מי שזכר שהייתי בשוויץ ולמה. נהניתי לדבר עם כל מי שדברתי איתו (למרות שרציתי עוד) ולא הספקתי לדבר עם כל מי שרציתי (אבל אולי את חלקכם אני אראה שוב בסוכות)…
ועל שסיפר לי באיזה סכנות איומות אנחנו חיים (רעידות אדמה. ממש כאילו אנחנו חיים על פי שאול. צרה צרורה לדבר עם גיאולוג). תודה לדן ברזל על שהפתיע אותי. מה לעשות? ככה זה כשפוגשים מיתוס זועם ומגלים שהוא אדם כל כך חביב ואופטימי 
מקווה שאתה לא כועס על התיאור, דן. אם בא לך פעם לראות סרטים קלאסיים שאתה מפחד לגעת בהם מחשש שיראו פחות טוב, אשמח לעשות זאת בחברתך!
הטריילרים היו מצויינים וחלקם מצחיקים מאד (ה-60 שניות למשל, או ה"מנה מנה" ההיסטורי שראיתי בפעם הראשונה) ולהפתעתי מאד נהניתי מהפריקים על שמונה רגליים. רותם שצחק לידי בהחלט הפך את הסרט למהנה עוד יותר. צ'יקן ראן בצפייה שניה היה מצחיק וטוב יותר מבפעם הראשונה, והמופעים… סנטיפי היתה נפלאה, והמילים של האופרה מבדרות ביותר. בכלל המוסיקליות של האירוע היתה מהנה. הקטע של לונג ג'ון והספרות זולה היה מצויין, והביצוע ל Mad World גם.
תודה לבג בג על שהביא לי את "הבוק" שלי
ועכשיו את האמת – וכל האמת –
לונג ורד, האתר שלכם הוא פרוייקט מדהים. מדהים!
כמובן וכמובן שמבחינת התוכן שהוא מספק על קולנוע וסרטים, הביקורות, החדשות, הסקירות, ההומור והרצינות. אבל אני חושבת שעין הדג הוא הרבה יותר מזה, והמפגשים האלה מראים לי את זה באופן הכי ברור… עין הדג מאפשר לאנשים ללמוד אחד מהשני, להפגש, לגעת, להפתח. לקון הגיעו אנשים מכל מיני גילאים, מקומות, מצבים, ומחשבות על החיים. ולהרגשתי עם כל אחד בקון הזה היה שווה לדבר! (למרות שלצערי לא הספקתי) באמת שמדהים אותי שעין הדג הצליח ליצור קהילה כל כך מוצלחת ורב גונית!
רד ולונג כל הכבוד על ביצוע כל כך יצירתי של הקון! ו… טוב סבתא שלי קוראת לי אז עד לפעם הבאה. היו שלום. תודה על הבמבה ושנה טובה לכולם!
היי! אני באמת ראשונה!
נה-נה-נה-נה-נה!
זהו רגע היסטורי עבורי. אז עוד כמה תודות… לברק וקיפוד יקירי על הטרמפים. לטווילדלי על ייעוץ בנוגע לשביל ישראל. לדורה (אבל רק אחרי בירה אחת). לגל על העידוד לכתוב (בוג'י שלחה אותך?)
ו… טוב! חייבת לרוץ! קודם לסבתא, ואחר כך לאוזן. מלוא אהבתי!
אני קצת נסחפת (סילחו לי זה חוסר השינה)
אין אורן אין כמו לראות סרטים בחברתך (גם אם אתה מנמנם קלות).
לא, אני לא שלחתי את גל.
תאמיני או לא, יש עוד אנשים חוץ ממני שתומכים בזה שאת צריכה לכתוב…
ושלא תחשבו שאני לא יודעת ששלחתם לי את הווירוס הזה בכוונה כדי שאני לא אוכל להגיע. הכל נרשם, ועל הכל אני אתחשבן אתכם. שתדעו!
תודות:
קודם כל, תודה רבה רבה רבה רבה רבה רבה לעורכים, על האירגון המפולא והתוכן הכה משעשע של הקון. היה מדהים!
תודה רבה לקיפוד על ההסעה לקון ולאסטרו-נעמי על ההסעה בחזרה.
תודה רבה לברק על הכנת הטוסטים.
תודה רבה לכל האנשים הנחמדים שלא התפתו לראות את "צ'יקן ראן", אלא ישבו בחוץ ודיברו על *ספוילר* *ספוילר* *לא ספוילר, כי BS עדיין לא ראה*.
ותודה אחרונה, מיוחדת:
תודה רבה לכל משתתפי הקון, אשר הוכיחו לי שוב (כמו שקורה די הרבה, אבל זו לא סיבה לא להודות) שחברות בקהילה של עין הדג, כבוד רב היא.
אמנם עזבתי לפני הסוף, אבל היה כל כך כיף!
אני שמחה שבאתי. אני שמחה שראיתי מיד ראשונה את הטוסטים. אני מצטערת שלא נשארתי עד הסוף.
ליאונרד נימויי יחרט בזכרוני לעד. וגם החבובות.
לונג, רד, קבלו חיבוק ענקי, וח"ח עצבני.
ואנקדוטה: בדרך חזרה אחותי ואני היינו כל כך עייפות, עד שנאלצנו לשיר שירי ראש השנה כדי לא להרדם. היה דיסקו.
וסנטיפי, איזה קול!
קון נהדר!
כמובן, אני מצטער על שישנתי רובו, ואף בפנים, כך שאפילו לא יצא לי לשמור על המסורת.
היה נהדר, הטריילרים (אלא שראיתי) היו מצויינים, ורענון נהדר אחרי ניתוק ככ ממושך מקלנוע וכל מה שקשור ממנו (ש"ש לוקחת את רוב הזמן שלך),פריקים 8 רגליים היה… טוב, כפרודיה הוא לא היה מספיק פארודי, וכסרט אימה הוא לא היה מפחיד, אבל עדיין, מהנה ביותר, ביחוד בגלל החברה.
חבל לי שפספסתי את היאטה המתורגם, אבל לפחות יצא לי לרקוד לי קצת לפני זה כשתפסתי טרמפים….
בכל מקרה, קון מהנה ביותר, גם אם פוספס משהו בגלל שינה.
או! תודות רבות לכל באי הקון על הנעמת זמני, לדג והג'ירפה על ארגון הקון הנפלא,לזמרת האופרה המופלאה, לבן על הביצוע הנהדר למאד וורלד, מזל"ט לאקסמנית, וכמובן תודה רבה לגל שהסיע אותנו בדרך חזרה.
הודעה מטושטשת קמעה:
אתם אנשים נהדרים, ואני כל כך שמחה שהחלטתי לבוא. רד ולונג, קבלו את רחשי תודתי והערצתי, היו קטעים ממש (!) מוצלחים הפעם. יופי יופי. במיוחד קטע האופרה – סנטיפי הייתה כה מגניבה שדבקה לשוני לחכי. מזל טוב לפיש איי! שנהיה לעין ולא לזנב! או משהו.
מוזר. איכשהו הצלחתי להישאר ערה כל הלילה בתקופה של חוסר שינה כרוני, ואפילו הרגשתי מין ערנות מזוייפת. אני חושבת שזה בגלל שילוב של עודף קפאין והחברה הטובה. לבן, שהתגלה כבן אדם שפוי (יחסית) ונחמד (מאוד) – שמחתי להכיר! שבי – היה נהדר להכיר, וגם תודה על הטרמפ! ושלום לשאר האנשים החדשים שהכרתי ואני לא זוכרת כי זה היה בעצם מתוך שינה. וגם לאנשים הישנים שהנעימו את זמני. ותודה לגל שבזכותו הגעתי עד הלום, מילולית. וחיבוק גדול לג'יי ודן ברזל, המפיצים הילה של אחווה וטוב-לב באשר ילכו. זהו.
קודם כל התנצלות-
כן, אני יודעת, הגעתי לשיאי אנטיפטיות מרשימים למדי במהלך הקון האחרון. ייאמר להגנתי שהיה לי שבוע נוראי נוראי נוראי, במהלכו ישנתי מעט מאד בכל לילה (אבל הייתי מוטרדת מאד בכל לילה) אכלתי ארוחה אחת ביום (אבל שתיתי קאמפרי על בטן ריקה) ובאופן כללי, לא חזרתי הביתה בכ-לל (ואפילו לא הרגשתי חיילת במיוחד).
אז למי שזה לא היה שספג ממני מבטים אדישים, עוינים, לא-נחמדים-בכלל – מצטערת.
אבל אני בהחלט לא "מלכת קרח". (מה חשבת לעצמך איש חצוף כשאמרת לי דבר כזה?! במצבי הנפשי המעורער זה כמעט הוביל אותי לפרוץ בבכי חסר מעצורים)
תודה לעדי על הטרמפ, לרייצ'ל על העוגיה, לג'ים הנסון על החבובות (לינק? בבקשה? רוצה רוצה רוצה!), לרווזוולה שסבלה את ההתבכיינות וההתלבטיות שלי, לברק שניסה לגלות התעניינות ולא הבין למה הוא לא מקבל סיפורי-צבא-וקרב-משעשעים כמובטח, לנונין שהקפיץ "שלום" ונעלם ולבגבג שהחזיר אותי לתל אביב ולא נרדם על ההגה.
שנה טובה, חג שמח, יום טוב שיהיה לכם.
_________
העלמה עפרונית, שלום ודי.
היה קון אדיר
ונפתח באנקדוטה: אורך חייו הממוצע של עכביש בביתי הקט הוא בין 2 ל5 דקות מרגע זיהויו ועד לבואו במגע עם נעל או חומר לחימה כימי בעל עוצמה מקבילה.
.
הסרט הנ"ל שכנע אותי להאיץ וליעל את סדר הפעולות. אני שונא עכבישים
מה שכן, אהבתי את הקטע עם החתול.
את שאר הסרטים לא ראיתי. ישבתי בחוץ והיתמינגלתי.
)
היה כיף, היה מגניב, היה טריוויה של סימפסונס וזמרת אופרה (קבלי ח"ח, אגב, היה גדול).
אז תודה לכל באי הקון, תודה לבג-בג ומכוניתו האקזוטית על הטרמפ הלוך (פעם ראשונה שנסעתי על כביש 6), תודה לרד ולונג על הטרמפ חזור והקון המדהים.
תודה לאנלג'ינה על השיחה בדרך חזרה ולכל שאר האנשים המשעשעים שדיברתי איתם במהלך הערב (אגב, הבנתי שטווידלדי עומד להוציא ספר. אני מחכה בכליון עיינים
וזהו.
להתראות בקון הבא,
שנה טובה ולילה טוב.
שנה טובה ומבורכת לכווווולם!
מנה מנה
היה ממש כיף.
את פריקים מתומני רגליים רציתי לראות הרבה זמן, וכך גם עם צ'יקן ראן, כך ששמחתי לראותם, גם אם התאכזבתי מעט מהסרטים עצמם. קטעי הביניים נטו הפעם לצד המוזיקלי יותר מאשר קולנועי, אבל היו גאוניים בהחלט. כל הכבוד לסנטיפי! (וגם המון מזל טוב לה ולנונין באותה הזדמנות…) (וגם לאקסמנית לעתיד, רק מסיבה שונה) רק בזכות הקול הזה שכחתי שבעצם אני מאוד אוהבת 8 מייל. ובכלל כל הכבוד לכל הנגנים שתרמו להופעות.
אהבתי את הקטע של ספרות זולה, רק שלא הצלחתי כל כך לקחת חלק פעיל בזה, כי משום מה כל פעם שלונג הצביע על אה! או אההה! התחילו לי התפרצויות צחוק בלתי נישלטות, אתם יודעים איך זה.
מיליוני תודות לבועזז על הטרמפ ולעדי על שגרה במיקום האידיאלי.
ליונתן (JBAR) שישב איתי בכל הסרטים והסכים לנסות מיקומים שונים בלי טיפת התמרדות.
ליונתן (בוחצלגיחצן), יאיר הדרקון האמיתי, גדפ"ש ושמואל על הנעמת זמני בין הסרטים.
למר אדון ומר שועית על הנסיעה המרגשת לקון,
לכל ילידי 84 שהתפנו מלוח הזמנים הצבאי העמוס והגיעו לקון (גם העלמה עפרונית למרות שהיא טוענת שהיא יותר גדולה),
לג'יי האמיתית על הנעליים (שוב),
לניקי שעדיין המשיכה במלאכת האימוץ המעייפת, בעודי נטולת אח בקון,
ולכל מי שדיבר איתי/ ישב לידי/ חייך אליי/ הציע לי משהו לאכול (אני מדברת עליך!).
הכי חשוב שכחתי – תודה לרד ולונג על עוד לילה נהדר!
אה, וזה בשביל אורי עייף –
* יש לכולם ד"ש מרופא לץ, שרצה מאוד לבוא, אבל פיספס את האוטובוס הישיר לעין החורש מסינגפור.
היי, אני באמת גדולה יותר!
כן, ברור לי לחלוטין שהקוטן העפרוני יכול להטעות, אבל באמת שאני מפליטי שנת 82! (נכון שסוף 82', אבל עדיין, האלצהימר תכף כאן. יש למה לחכות!)
_________
העלמה עפרונית, חושבת שפתרה את הדילמה.
יופי של קון!
"זה התחיל בשני עורכים
עליזים וצעירים
שהולידו בשבילי
את-ה עין הדג שלי
וכשיש לו מסיבה
רק תביטו מי שבא
רק תביטו מי שבא…"
תודה רבה לבועז (שהתגלה כיעיל מאוד), לעדי (שהתגלתה כמצחיקה מאוד) ולפויקלו (שלא שכחה את הנפשות הפועלות בעין הדג כמו שהיא חשבה, למרות שהיא כמעט ולא נכנסת. דברים כנראה נחרטים בזכרון כשיש לך אמוטיקון משלך
), שסיפקו כולם בידור בדרך לקון ושבזכותם זכיתי להכיר את עוזי ללא הפסקה;
!
תודה רבה לכל מי שהגיע, טרח ועשה או סתם נהנה מהתכנית האמנותית (כמו הרוב) – וזה כולל את כל באי הקון, ששרו יום-הולדת-שמח לאקמנית, את סנטיפי, שבאמת-באמת שמה את אמה שפלאן בכיס הקטן, את בן שהפליא בשירתו, את פסיכו-צ'יוואווה שניגן נהדר ואת מר שועית, כמובן. תודה גם לכל העושים במלאכה מאחורי הקלעים (אסתר, זה בשבילך). אה, סרטים – הבחירה היתה מוצלחת מאוד: 'עכבישים', 'מרד התרנגולים' (אגב, הסרט הזה נבחר לקון יום ההולדת בגלל המשמעות המיוחדת שיש לביקורת עליו?) ו'חנות קטנה ומטריפה'.
רגע, עוד לא סיימתי: תודה רבה למור ולהילה (שהיא לא הילה מקרית ביאליק, לכל השואלים) ששעשעו אותי במשך כל הערב והלילה, תודה רבה-רבה לברק שהיה בין המופקדים על הטוסטרים (וביניהם גם הטוסטר הגאה והכשר שלי) ושמר עליו (גם ממני) שלא יאונה לו כל רע, וכמו כן סיפק כמה רגעים משעשעים במיוחד וגם טרמפ לתחנת הרכבת. תודה נשלחת גם ל-Mad Hatter, שמטפל בכמה פרויקטים – בהם ללמד אותי איך לישון נכון בשיעורים (אבל שכחתי לבקש ממנו הסברים). תודה, כמובן, גם למר שועית שהסכים שאתנחל לידו כמעט כל הזמן.
והכי חשוב – תודה רבה לעורכים שארגנו פיש.קון מוצלח. היה באמת נהדר מכל הבחינות שיכולות להיות, ונתראה בקון הבא
נ.ב – תודה לכל מי שצלח את ההודעה הזו לכל אורכה.
המם... וואו.
טוב, נו, קון ראשון, אתם יודעים איך זה. בהתחלה הכל לא לגמרי במקום, לא מכירים אף אחד, מסתבכים בחיפוש אחר ג'יי-שמוכרת-מדבקות-מה-זה-יקרות רק בשביל לכתוב עליהן שתי אותיות.
אבל בסוף, היה שווה כל רגע. כל הכבוד לרד ולונג על הקטעים האומנותיים (במיוחד הפיכת הביקורת האהובה עלי באתר לשיר אופרה… וכן, סנטיפי, את שולתת!!1) ולמי שתרם לי את המדבקה (טריליאן, לא?) שרשום עליה Scott Hope. אני באמת מעריך את זה.
לא נשארתי בשביל לראות את רוב הסרטים. נהניתי מהפריקים, שזכה לשם התואר המפוקפק "ה- B-Movie הכי טוב שראיתי", אבל כשהגיע זמנן של התרנגולות או אודרי, פרשתי ללובי. אבל היה כיף, כמובן, אחרת לא הייתי פורש ללובי.
וכן, תודה לעורכים על הארגון בפרט ועל האתר בכלל, תודה לכל האנשים הטובים שהפכו את הקון הזה לכל כך כיף, וכמובן, מזל טוב לפישאיי, ושנה טובה באופן כללי!
הסנונית מקנאה
מקנאה בכם על על ההומור והאחווה, ומצטערת שלא הכרתי אתכם קודם (הגעתי דרך חפטון ממש לא מזמן)
ספרו לי – מה מקור השם קון?
eקון בא מהמילה האנגלית
ולא הבנתי, היית אתמול בקון או לא?
eקון בא מהמילה האנגלית
לא. כי אני באמת לא מכירה אף אחד, וחפטון, כידוע, בהודו.
שנה טובה לכולם.
בשביל זה יש המצאה חדשה
בשם ICQ, אפליקציה המאפשרת לחפטון לנדנד לי שעה בניסיון לשכנע אותי ללכת לקון למרות שהבהרתי שאני לא הולך אלא אם כן החברה שלי יכולה לבוא. ולנסות לסרסר את roswella בתור פרס ניחומים. ממש קילר אפ.
ואני חיכיתי וציפיתי
לקרב הטיטאנים שלך נגד דן ברזל…
נו, תמיד יש עוד קון.
אני לא משתתף בקרבות טיטאנים
מחוץ לגבולות האינטרנט, זה מפריע לי לשבת בצד ולבהות במה שמתרחש סביבי בהלם טוטאלי כהרגלי. חוץ מזה, עד הקון הבא דן ברזל לא אמור לחזור לצ'כיה או משהו?
או משהו
אני נשאר בארץ.
דווקא יכול היה להיות נחמד ללכת מכות בזירת בוץ. אבל אם תרצה לבהות ביחד במשהו בהלם טוטאלי מתישהו, גם אפשר.
או משהו (כה''ב)
אתם יכולים לערוך קרב בהיה בטיטאנים.
אני לא חושב שבהייה מהנה באותה מידה
כשעושים אותה בצוותא, אבל דווקא ההיאבקות בבוץ נשמעת לי מבטיחה. כל עוד אתה מספק את הבוץ, אני לגמרי בעד.
אהמ
רק כדי שאנשים חס וחלילה לא יבינו לא נכון:
זה לא שרציתי להכיר לך את רוזוולה (שזה מה שהמילה "לסרסר", שמשום מה החלטת להשתמש בה, רומזת). פשוט רייבי היה מאוד ילדותי, ואמר שהוא לא מוכן ללכת לקון, אם לא יהיה שם לפחות מישהו אחד שהוא מכיר (וזה כולל אנשים כמוני, שלא נפגשנו מאז שנתקלנו אחד בשני במקרה בטרום בכורה של "שיקגו", עם הזמרים הכושים-עבריים המדהימים).
בסך הכל הצעתי, כדי להציל עוד נשמה בישראל, ולשכנע עוד מישהו להגיע לקון, שרוזוולה תעשה לרייבי בייביסיטר במהלך הקון. אתם יודעים, תדאג שלא ינשכו אותו ילדים זרים, שהוא לא יעמוד בפינה בלי להכיר אף אחד, ושהוא לא יתן הרצאות ארוכות על גודאר לכל מי שיזדמן בדרכו.
כמובן שאפילו ההצעה הזו לא עזרה. ככה זה תמיד בחיים, אלוהים נותן את חבילת הסרטים של "יס", לאנשים שהולכים לישון אחרי החדשות. מי שנמצא באורוויל קרא את היומית של הקון ירוק מקנאה, ומי שהיה ברמת גן לא הלך כי הוא היה צריך לעשות כביסת תחתונים, או משהו.
מדהימים, הא.
רואים שלא שמעת את סנטיפי.
לא שמעתי, לא ידעתי
כן, כן, אני זוכר שכבר אז אמרת שמאוד לא נהנית מכל העניין. אני מצידי יצאתי מההופעה+סרט הללו, עם חיוך גדול ומצב רוח ממש מרומם. וההרגשה הנהדרת שלי לא נפגמה אפילו כשהורדתי אותך באמצע הלילה בפלורנטין, והייתי די משוכנע שאתה תעלם לנצח, ועוד יאשימו אותי בדבר ("סכסוך על רקע אתר אינטרנט קולנועי, הוביל לרצח בתל-אביב. המשטרה חוקרת").
ולגבי סנטיפי – אתה מוכרח לזרות לי מלח על הפצעים, הא?
הלוואי כביסת תחתונים
אם רק "מלחמת האופל" היה כיף כמו לכבס תחתונים. ואפילו גלידה לא קיבלתי, לפני או אחרי.
א-א-אמן.
אבל זה הרעיון
את נכנסת לקון כשאת לא מכירה אף אחד ויוצאת כשאת מכירה קצת יותר.
אף אחד שמגיע לקון לא מכיר אף אחד אחר שם.
זה לא באג זה פיצ'ר
אז אולי מישהו יסביר לי
סוף סוף מה ההבדלים בין גרסת הבמאי לזו שראיתי במציאת נימו?
רד כבר עמד על ההבדלים
בהודעתו בביקורת על 'מוצאים את נמו'. את ההבדלים ניתן למצוא כאן (בפסקה האחרונה): כתבה מספר 1632
רד כבר עמד על ההבדלים
אה
תארתי לעצמי שזה קשור לעניין(לאחר ציון "הבדלים בולטים")..אבל ממש ממש לא זכרתי איך הם היו בנימו..
''מדוע שינינו את ניק-נאק (אנחנו בכלל לא כמו לוקאס!)''
הסבר מנציג פיקסאר הרשמי אודות השינויים הקוסמטיים בסרטם של החבר'ה מעמק הסיליקון, באדיבות האתר Animated-movies.com (בתקווה שהטקסט המודבק לא יתחרבש כאן):
פיש-קון ראשון לחתול ולשעון
אם יורשה לי להגיד, אני די חששתי לקראת הקון הזה. אני אחד האנשים הכי חדשים באתר, והצעיר ביותר אחרי אקסמנית לעתיד (למרות שזו התבגרה אתמול בשנה..). אני מאמין שכבר בטריילר השני חזרתי למצב הטבעי והברברן (יחסית.. הכל יחסית..).
1) הקטע מספרות זולה – אה! אה! אהההההה! (גאוני. באמת.).
2) האופרה – לשנייה אחת שכחתי איפה אני בכלל. קבלו ח"ח על הרמת ההצגה המדהימה הזו.
3) שקיות יומהולדת – שוס! (רק פעם הבאה בואו ננציח את העליונות של ביסלי על במבה ע"י הסרתה הרשמית של זו משקיות הקון.
4) Merlin שניגשה ושאלה "זה השעון??" – החזרת את אמוני במין האנושי. באמת.
5) כל האנשים הנפלאים שדיברתי איתם במהלך הערב-לילה-בוקר (אני לא הולך להתחיל ולנקוב בשמות מחשש למצב המביך שבו אני אשכח מישהו..) – תודה רבה על קון נפלא (ועל כך שלא ספיילרתם לי את הסדרה-שאין-להזכירה-בשמה עונות 6-7).
6) הכי הכי חשוב – רד פיש ולונג ג'ון – המון המון המון תודה והמון המון המון מזל-טוב. (ואולי נתראה ביום א' הקרוב?).
פיש-קון ראשון לחתול ולשעון
אוו! כן..
ותודה לIdanyd על הטרמפ לשם ובחזרה (ועל התזכורת הנעימה מסרט אנימציה מצחיק אחד..).
אני פה בשביל לשמח אותך.
אני אקצר הפעם
האח הידד לעורכים על קון משובח.
האח הידד לפויקלו על חיוכים שוברי לבב.
האח הידד לבזזזזזזזז על סבילת זיבולי המוח שלי.
האח הידד לשבי שהפתיע אותי עד מאד וגם הנעים לי את זמני(עד שנטש אותי בתירוץ של לפגוש אנשים חדשים.)
האח הידד לשלמקו על טרמפ לשם וחזרה.
ואחרונה(אבל לא חביבה, בככככלל)- האח הידד לנומי, ששעשעה אותי למדי.
ואני הבטחתי לקצר..
היה כיף.
זאת הייתה הרגשה מוזרה, פישקון שבו ההשתתפות שלי הייתה פאסיבית ברובה. אבל היה כיף. המענק עידוד אש"ר בהחלט עזר ל"עכבישים נגד אנשים" (הסרט גנב מכל כך הרבה סרטים אחרים שזה ממש עבד. רק היה חסרה לי סצינה של מלכת העכבישים נגד מלגזה, you bitch!). וכל האירועים החיים על הבמה? ללקק את הטוסטים.
אבל בכל זאת, היה כיף לא נורמלי. כמו תמיד. במיוחד לדהור בסיום על כביש החוף, לראות את הזריחה משמאלך ולקוות שלא תרדם על ההגה…
תודה לכולם. ותודה במיוחד למרלין, שאמנם הלכה מוקדם אבל התגלתה כמקסימה במיוחד. נעמי וניקי גם היו מקסימות, אבל זה כבר סטנדרט. ורק מי שראה את אסף, אסף ואסף מבין מה זה סוריאליזם.
היה ממש כיף
בשביל קון ראשון (ובתור בן אדם שזו ההודעה החמישית שלו בשנתיים בערך) היה ממש כיף.
(אפילו הניסיונות של Idanyd לארגן הופעה של רוס ורייצ'ל)
סחטיין על הארגון.
ושנה טובה לכולם.
תודה על כל מה שנתת
תודה רבה רבה ועצומה לשבי על הטרמפ הלוך וחזור, ושוב אני מתנצל על האיחור בהגעה (למרות שזה לא היה באשמתי! באמת!) ואני עדיין חייב לך 999 גלידות מתוך ה-1000 שהובטחו, אז אתה מוזמן לתפוס אותי במילה. לא רק הטרמפ היה איכותי, גם החברה והשיחה, ובאמת (ואני תיכף אחזור לזה) שהרגשתי כאילו אני מבלה עם חברים מוכרים ולא סתם ניקים עלומים מהאינטרנט. שנה טובה לך.
תודה ענקית לנומי, שהתגלתה כקופצנית ומשעשעת ונדיבה במיוחד. הקווטאבל שלך שמור עימי. תודה לניקי, על השיחה המדהימה הזאת שפתאום הגיחה משומקום, מהסוג שאף פעם לא ניהלתי כמותה כל כך מהר עם מישהו כל כך חדש. תודה לדן ברזל, האיש והאגדה, על שברי השיחה בדרך הביתה. עוד פאזל הצטרף לפתרון החידה :)
תודה למר שועית, שהיה אמור ללוות אותי, ולסייקו צ'יוואווה שליווה אותי בסוף, תודה למיקרופון שהחליט לעבוד, וסליחה מראש על העובדה שנורא רעדו לי הרגליים והיו לנו רק 10 דקות להתאמן. it's a mad mad world.
תודה לרד ולונג ג'ון שהביאוני עד הלום, ובזה אני מתכוון גם לכתיבה והנוכחות באתר, וגם לקון עצמו. היה מדהים, הפריקים היו מצחיקים ומודעים לעצמם בדיוק במידה, עשר הדקות שראיתי מצ'יקנראן הזכירו לי כמה משעשע הסרט ושאולי הוא כן שווה צפייה נוספת מתישהו, והעובדה שהייתי עייף מדי בשביל "חנות קטנה" רק חידדה בי את ההחלטה לראות את הסרט הזה שוב (כי לא ראיתי אותו מאז שהייתי בגיל חד ספרתי). כל הקטעים המיוחדים, האופרה, הפאלפ פיקשן, היו כל כך טריידמרקיים וכל כך משעשעים, ממש שקיות הפתעה. מזל טוב לאקסמנית, שאגב למרות ששרתי לה יומולדת-שמח לא הצלחתי להבין מי היא.
מדהים כמה יותר נוח וחסר חששות היה להגיע לקון השני מאשר לראשון, ואני מאמין שהבאים יהיו תענוג אפילו יותר גדול.
תודה, תודה, ושתהיה לכולנו שנה נפלאה.
היה קון... מוניציפלי.
הקון אתמול היה פשוט נהדר. היה כיף לראות הרבה פרצופים מוכרים, וכמו כן לשייך עוד כמה פרצופים לגולשים חדשים.
אני רוצה לציין את הערכתי הרבה לכל מי שעזר לארגן את שלל האטרקציות – את "mad world", ברכת יום ההולדת של האקסמנית (עם "אצבע האלוהים…", ו
ללונג על הקריוקי), את שלל הטריילרים והסרטונים המשובחים (מתי כבר יעלו הלינקים?). חוץ מזה? איך אפשר לשכוח את הביצוע היפהפה של סנטיפי ומקהלת עין הדג לאמה שפלאן. !בראוו!. חבל שלא היה הדרן…
הסרטים היו בחירות פחות אידיאליות מבחינתי, מאחר וכבר ראיתי את שלושתם. אבל היי, לא באנו רק בשביל הסרטים – באנו בשביל האנשים.
אז רציתי להודות ללונג על מספר שיחות נחמדות, לאורי על שהעביר לי מעל לשעה בשיחות על הא ועל דא (ועל אמונה…), לטרמפיסטים החביבים מר אדון, מר שועית, פויקלו, צדק וגדפ"ש (אח שלי!), וגם לשאר האנשים שיצא לי לשוחח איתם.
ח"ח מיוחד על שקיות יום ההולדת – לא יצא לי להגיד לעורכים מזל טוב. אז הנה – מזל טוב ושנגיע לחגיגות העשור של עין הדג.
שנה טובה לכולם!
וואו! השתתפתי בקון.
ובכן, עכשיו תודות וסליחות:
תודה לגל שהחזיר אותי, ונורא נורא נורא נורא נורא נורא סליחה על שנרדמתי ולא נשארתי ער או משהו. הייתי כל כך עייף אחרי שלא ישנתי יומיים שלא הייתי יכול להשאיר את העיניים פקוחות.
תודה ללונג על הטרמפ מהרכבת וסליחה לאיש שהתקשרתי אליו כי העתקתי את מספר הפלאפון של רד פיש לא נכון.
תודה לגרגמל מאוד על העיתון.
אני מצטער שלא הצלחתי להשתלב טוב כל כך בקון, כנראה הייתי נרגש מדי וגם היה איתי חבר שלי שלא רציתי לעזוב.
היה קון מצויין ואני מקווה שאני אבוא גם בפעם הבאה.
ואם שכחתי מישהו אני נורא מצטער ותודה רבה לו….
נ.ב:
אל תפרסמו את התמונות… אל תפרסמו את התמונות… אל תפרסמו את התמונות…. אני מפחד שייראו שאני מסמיק!
אני יודע שההודעה שלי מלאה שגיאות תחבירייות אבל תתעלמו מזה בינתיים….
מנסיוני הדל
הקון השני תמיד יהיה הרבה יותר טוב מהקון הראשון, מהסיבה הפשוטה שכבר תדע למה לצפות, וגם כבר תזהה חלק מהפרצופים. שווה להמשיך לבוא.
סליחה שלא עשיתי יודל
התביישתי קצת….
אני לא הייתי בקון אז אני לא מודה לאף אחד.
נה לכם.
אוף
הברזתי מהקון בגלל כרטיסים חינם ל"מלחמת האופל". גם החמצתי קון שנשמע מצוין, וגם ראיתי סרט שהיה כל כך גרוע שבשלב מסוים נאלצנו להתחיל להתייחס אליו כקומדיה.
גם אתה, גם Flamboyant
וגם אני. היינו צריכים לעשות מיני-קון משלנו ולהראות לכל השאר מה זה.
גם אתה, גם Flamboyant
וגם אני. תמיד כשיש קון אני לא יכול לבוא…עדיין לא מאוחר למיני.קון מחתרתי ולא רשמי בעליל. יום כיפור anyone ?
וגם אני
אחח, איזה כיף היה. במיוחד הקטע ההוא בהתחלה, וגם לקראת הסוף שההוא עשה את הדבר הזה. זה הזמן להודות לכולם על ההשקעה ועל ה…
אוף, הרמאות העצמית הזאת פשוט לא עובדת. טוב, אולי נגיע פעם הבאה.
ופעם נוספת - גם אני
יש לי אליבי – שבתי ארצה יממה שלמה אחרי. זה לא משחרר מתחושת ההחמצה (ועוד הזדמנות לפגוש את אושית הברזל!) ומהצורך לחזק את ידי העושים במלאכה והשותפים, באמת אתר עם יד!
שנה טובה לכל.
ג.
והשלב הזה הגיע מאד מוקדם. בערך בקטע בו הסתכלתי
על קירות האולם השחורים והבנתי שהם מעניינים הרבה יותר ממה שמתרחש על המסך.
וממש נשמע שהיה כיף של קון. בפעם הבאה שום מלחמת אופל לא תגרום לי להחמיץ את פישקוני הראשון.
שנה טובה לכולםםםם!!
מקווה שנהנתם אתמול!!
וואו!
עורכים נפלאים שכמותכם אתם שולתים!
ויחד אתכם צוות ההווי ובידור שארגנתם.
תודג תודג, לונג, ששכנעת אותי להשאר עד להופעה המדהימה של סנטיפי.
תודג לג'יי על שלקחה על עצמה להיות אחראית על חלוקת המדבקות,
ולבג-בג (נראה לי שקצת הפחדת את ג'יי)
על שלקח את הקופה כשאני יצאתי בשליחות הסעים.
יומולדת סמאח לעין הדג, ולגברת לעתיד
ושנה טובה לכווולם!
נ.ב. מה, היו שקיות הפתעה? אבל אני לא קיבלתי! רוצה גם!
תמונות, תודות ושאר ירקות
קודם כל צריך שיפרסמו את התמונות, חוץ מזה היה מצויין, כמעט בכיתי מצחוק בפריקונים, סרט מצויין. צ'יקן ראן התברר כהרבה יותר טוב ממה שחשבתי והקטעים הקצרים כרגיל גאוניים (רד, לינקים, במיוחד לאלו שהיו לפני חנות) (ומה לכל הרוחות ההבדל שאמור להיות בסרטון הממוחשב עם האיש שלג, אני לא שמתי לב לשום הבדל).
חוץ מזה, תודות: ללונג ורד על הקמת הקהילה. ללונג שהסיעה אותי מהרכבת לקון. לשעוית ובן שהסכימו לעלות איתי לבמה ולסכן את עצמם למטח עגבניות. למיקרופון שבאמת החליט לעבוד בסוף. למגבר שלי שכמעט וקרס באמצע. לכל האנשים שיצא לי לדבר איתם במהלך הקון. לכל אלו שהיו מוכנים לשמוע אותי מנגן, ובמיוחד אלו שלא הביאו עגבניות. לכולם על האווירה המאד תורמת בפריקונים. לבגבג (כמדומני ואני ממש לא טוב עם שמות) על ההסעה חזרה. למרלין על שהביאה את אהובתת ליבי לקון. ללנורד נימוי על בילבו באגינס. ותודה לכל מי שהחמיא לי על הנגינה, במיוחד מישהי שלא תפסתי את שמה (מחוץ לאולם, בלונדינית מתולתלת). וזהו? אם שכחתי מישהו אז אני מצטער, הזיכרון שלי הוא לא מה שהוא היה פעם.
מי יתן וירבו הקונים באשר הם!
וגדפ''ש
שלח לי את התמונות שלי למייל בבקשה
היי, אני ג'ינג'ית בעלת שיער גלי
ולא בלונדינית מטולטלת. וזאת אני, נדמה לי. באמת חשבתי שהקטע מספרות זולה הוא לא קל לניגון ושבצעת אותו יפה.
היי, אני ג'ינג'ית בעלת שיער גלי
ואני אדם סנילי למדי. לפחות הייתי קרוב. את הצבע אפשר להאשים בתאורה הדלוחה ובשבילי גלי זה מולטל :P
אתה ג'ינג'ית? לא ידעתי.
בלונדינית מתולתלת?
קייט הדסון?
בכל אופן, אז אתה היית החייל המנגן? אם כן, קבל סמיילי.
ואכן, צריך תמונות.
בלונדינית מתולתלת?
תודה רבה :>
תודה
ואני אתמול אמרתי לעצמי שאחרי הקון הזה לא נרשום תודות כמו כולם כי נמאס, אבל ממש אי אפשר לא להודות אחרי הקון הזה.
המצחיק הוא שמשהו ניסה למנוע ממני להגיע לקון (האוטו התקלקל ופיספסתי את הטרמפ [בגבג תודה בכל זאת] ), אבל בסוף החלטתי על הגעה באוטובוס, דבר שאני לא מצטער עליו (אה ותודה לונג שבאת לאסוף אותי מהצומת).
אמיר/יגואר, אני יודע שהתביישת או משהו לא אתה שכזה, אבל בכל זאת עצונת: תציג את עצמך בניק שלך ואז לאנשים יהיה יותר קל לפתח שיחה איתך כי הם כבר "מכירים" אותך, אמרת לי אמיר ואני לא מכיר שום אמיר אז לא היה לי מה להגיד לך יותר מזה.
ג'יי ממש חבל לי שלא יצא לנו לדבר, דווקא רציתי להשלים פערי מידע אבל לא נורא (נותשת). ברק וכל אנשי הTV למינהם שדיברתי איתם שהצליחו להמנע מלדבר על TV כשאני לידם (חלק מהזמן). כל מי שהכרתי פעם ראשונה (שבי למשל) כל מי שעלה על הבמה (סנטיפי, כמובן, וכל השאר, אההההההה!) שמואל שכרגיל אני מוצא נושאים לדבר איתו ומשעממים את כל השאר (ביצפר בית חינוך לעומת מבשרת וגילה) פויקלו המתוקה, רואה שאפשר גם בלי אופיר (ואיך היו העוגיות ב4 בלילה?), בועזז, מה קורה גבר? היה מגניב לראות אותך תודה על הטרמפ לי-ם ואנחנו עוד נתראה בשנת הלימודים (כשתעבור לבירה.)
ותודה אחרונה והכי גדולה לעורכים שארגנו עוד ערב מהנה, מי יתן וכן ירבו. (רד הגיע הזמן שתזהה אותי כבר, לפחות בפרצוף).
תודה
מה עם התמונות? מתי יהיה?
תמונות
מסתבר שנשארה לי עוד תמונה לצלם, אני מאמין שאני אצלם אותה בזמן הקרוב ואז פשוט צריך לחכות עד אחרי החג כדי שאני אלך לפתח את זה, ואז אני אודיע שקיבלתי אותם ואני אדאג שיקבלו אותם.
ודבר נוסף ששכחתי קודם
אני רוצה לאחל לכוווולם חג שמח שנה טובה צום קל
שתהיה שנה מעולה ושתגיעו לבריאות, רוויה ורבייה
אני מתנצל, אבל תג השם שלי
אף פעם לא מספיק גדול כדי להכיל את הנוסח המלא: "רד פיש, הסובל מפרוזופאגנוזיה, הידועה גם כחוסר כמעט מוחלט של יכולת זיהוי פרצופים, לכן לא יזהה אותך בפנים גם בפעם העשירית שהוא ייראה אותך, ומתנצל על כך מראש, זה לא אתה, זה הוא".
אצלי זה הפוך
פרצופים אני מזהה. העניין הוא בלהדביק להם את השם.
השיא שלי זה לא להצליח לזכור את השמות של החניכים שלי עד מאי.
לכן אם אני שואל אנשים לשמם יותר מידי פעמים, זוהי אשמתי הבלעדית.
אנחנו צריכים להקים עמותה רשומה.
ולהפוך תגי שם לאביזר חובה.
לא ניסו את זה פעם?
לא לקחתי ללב
ואל תדאג גם אני סובל מבעיית פרצופולוגיה קלה עד בינונית אז גם אני לא ממש זוכר אנשים (משום מה הקון זה המקום היחידי שאני מצליח לזהות אנשים {בערך} ) אבל סתם התחשק לי להציק לך קצת (בעיקר כי ידעתי כמה היית לחוץ וכי ידעתי שיש לך את הבעייה הזו (אמרת לי את זה כבר מס' פעמים בעבר אבל אתה כנראה לא ממש זוכר אותי מהפעמים הנ"ל)
שוב פספסתי את אנג'לינה?
נו, טוב, Can't win them all.
היה כיף לפגוש את גרגמל וטיפטיפ המיתולוגית, כפיצוי על הפספוס בקון הקודם, ולהקים איתם ועם נונין אלוף האנגרמות את מסורת הקונים התל אביביים (מי ירים את הכפפה?).
ג'יי האמיתית לחלוטין ואין אור מאיר הפנים כתמיד, תודה גם לכם על השיחות המעניינות והקצרות מידי.
תודה מיוחדת לאינדי.
תודה לאנשי הטרמפ צפונה, בן, shabby (סליחה שנרדמתי!) וכמובן ניקי, שלה גם מגיעה תודה על שלא נתנה לי לשתות לבד (ובכל זאת, קרלסברג?!). ותודה לשאר שותי האלכוהול בקון, אנו צריכים להגדיל את כוחנו בקון הבא.
שיאי הקון מבחינתי היו סנטיפי המדהימה ששרה את "8 מייל", אחת הביקורות הקורעות ביותר בהיסטוריית האתר, ו"מנה מנה" שריגש עד דמעות (והתגמד רק מול SMS שקיבלתי במהלך "צ'יקן ראן", אבל זה לא קשור).
וגם ליאונרד נימוי ההזוי למדי לא במהרה יישכח.
רד ולונג – תודה רבה רבה על עוד קון נפלא.
ותודה לכל מי שכתב עלי כאן דברים כל כך נחמדים. אני לא יודע אם הם תקפים באמת, אתמול פשוט הייתי במצב רוח מרומם באופן קיצוני.
והכי חשוב שכחתי – שנה טובה!
(ו-corwin, איפה היית? אני חייב לך בירה)
גולדסטאר? גולדסטאר?!
גולדסטאר!
ובהקשר הזה, תודה וסליחה על שלקחתי את הבקבוק האחרון.
[אגב, מאיר פנים? כתמיד?]
גולדסטאר זה רע!
רע, רע רע רע.
קילקני, גינס,קרלסברג וWeihenstephan שולתים!!!1
אבל מה, למדתי להעריך גם גולדסטאר וגם את הבירה הזוועתית שאמא שלי שותה, אחרי ששתיתי "נשר" ו"מכבי" בערב אחד זוועתי.
גם אני בעד הגדלת כוחו של העם השותה בירה בציון בקונים הבאים, גמני רציתי קצת בירה בקון אבל לא מצאתי במקרר (פעם הבאה אני אביא איזה שישיה, תזכירו לי).
קצת סמירנוף אייס אולי?
לא סובל בירה… :)
אם אתה מוכן לממן את זה.
גמני, גמני!
קרלסברג שולטת
אחריה מרפי'ז, קילקני, הייניקן, גינס, אמסטל ועוד רבים וטובים אבל גולדסטאר/טובורג הן לא ראויות להקרא בירות (אפילו טייבה הרבה יותר טובה לדעתי)
סמירנוף?? אה תדאג לעצמך הפעם בן אני מעדיף את הבירה שלי. (גם לא בקרדי וכדומה)
על קורונה אין על מה לדבר, אה?
ooh, בקרדי בריזר לימון! ואננס! יאמי יאמי!
אם אני כבר שותה בשביל להנות, אני לא אשתה בירה, כי זה פשוט דוחה. כשהמטרה היא לשתות עדלאידע, בירה היא אופציה, אבל בעולם שבו יש אבסולוט אין לה הרבה סיכוי לנצח.
טובורג היא לא בירה טובה?
קרלסברג יותר טוב מגינס?
נו, טוב…
דרך אגב, באירלנד טעמתי בירה טובה מאוד בשם מאקקאפי. אם למישהו יש פרטים עליה ויודע היכן ניתן להשיגה, אשמח מאוד לשמוע.
אני מנחשת שאפשר להשיגה
בפאב האירי בחיפה. אבל בשביל זה תצטרך להגיע לחיפה.
הנה, כאן.
http://www.mcafee.com/
או בדבלין ברחובות.
או בדבלין ברחובות.
או בכל מקום, בכל מקום (כמעט).
היא אמנם לא נדחפת כמו גינס, אבל לא קשה למצוא אותה, גם אם לא מחפשים.
קינגפישר רולז!1
כאן באורוויל אנחנו שותים קינגפישר. בירה בהירה, שמתחלקת טוב על הלשון ועושה באז לא רע בכלל. בדרך-כלל אני מוכן להזדהות עם רואן אטקינסון ולהסכים ששום דבר טוב לא יצא מהצרפתים, אבל תרבות השתיה שהם הורישו פה באזור היא פשוט נהדרת (הם שלטו כאן עד 58).
אה, ופחות משלושה שקלים לבקבוק של 650 מ"ל, כבר אמרתי?
דבר אחד לא ברור לי -
כל זמן שהיית בארץ, התכנית "הקוסם מאורוויל". חפטון, לעומת זאת, כיכב אך ורק בביקורות ובתגובות שתק כמו דג אילם.
מהרגע שהגעת לאורוויל, אתה כבר לא קוסם יותר, אלא חפטון בלבד.
אולי תוכל להאיר את עיני בסוגיה?
——
אביגיל מתבאסת שהחו"ל היחיד שהיא מגיעה אליו בימים אלה הוא החול אשר על שפת הים (במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זה צומת חולון).
המממ
זה סוג כזה של היגיון. בישראל אני מתגעגע לאורוויל, אז אני הקוסם מאורוויל. באורוויל אני מתגעגע לספרים שלי של חנוך לוין שהשארתי בבית, אז אני חפטון קרודיצר. השד יודע איך אני אקרא לעצמי כשאסע מכאן לטונגה.
חוץ מזה, כמובן שסנונית אשמה. היא היתה זאת שהתחילה לקרוא לי חפטון כל החיים.
אבל סנונית אחת אינה מבשרת את ה... אה... חפטון.
יופי
עכשיו אני לא יודע איזו אביגיל אחראית על התגובה הזו.
זה לא אביגיל.
זה האבא של גיל.
אני ממש לא אוהבת כינויים
כמו "אביגיל המקורית" או "אביגיל הראשונה" וכאלה, כי אני מרגישה ש"למה אני זו שצריכה לשנות את הכינוי שלי, הרי אני המקורית והראשונה".
מצד שני, אני אומנם לא מגיבה הרבה (אם כי יותר מגיבה מאשר רואה סרטים) וגם לא הייתי בשום קון, אבל נראה לי שהפרסונה שלי כבר קצת מוכרת פה, ואפשר לזהות לפי התגובות אם הן שלי או של זו ששואלת שאלות שהתשובות עליהן כבר ידועות לי מזמן.
סליחה על ה
ותודה על הסבלנות.
אפשר למספר אתכן כמו שעשיתי עם העידנים..
נכון עידן1?
ברור.
כי אחרי הכל, זה עבד כל כך טוב בפעם האחרונה.
היי, נאמבר טו!
היי, נאמבר וואן
[אבל רק אנחנו רואים את הסידרה הזו, לא?]
היי, נאמבר טו!
[מה פתאום רק אנחנו? אני קורא לכל שאר צופי הסדרה לצאת מהארון!]
מצטערת
אבל, אה, על איזה סידרה מדובר?
היי, נאמבר טו!
אני לא מספר! אני חייל חופ...
אה, רגע, אני כן מספר. נו טוף.
ואכן, היום כבר לא מתבלבלים בין גלים.
(לחלקיקים
)
אממ.. מה זה גלקיק?
(
) זה פשוט נשמע לי מוכר פתאום..
הוא לא ''עידן1''
כבר קבענו שהוא סקוט הופ. הלפ מי אובי וואן קנובי, יו'ר אאור אונלי סקוט הופ
רגע, רגע.
עידן1 זה אני, ואני זה עידן1. אם קשה לך עם זה, אתה מוזמן לקרוא לי עידניד או ספייק, ואם אתה ממש רוצה לעלות לי על העצבים, גם סלמון יתאים.
עידן2 הוא סקוט הופ הישראלי, זה שכתב שלוש כתבות לעינהדג, ולמרות שהראה שהוא מספיק חכם בשביל לעבור את קוונטים1, הוא עדיין מגלה קשיים בחשבון של כתה א'.
בקשר לעידן3, הידוע גם כסיילנט בוב – אותו אתם לא מכירים, אז זה לא משנה.
אה
*מהנהן בראשי לאות הסכמה*
סלמון?
מדוע, נאמבר וואן?
המדיניות הרשמית היא
שבגלל שיש ילדים בקון, אנחנו לא קונים אלכוהול. זה פשוט נשמע טוב יותר מאשר להגיד שבגלל מחירי הבירות (ולא, גולדסטאר לא נחשבת בירה, לצורך העניין) זה טירוף לקנות אלכוהול בכמויות כאלה (אפילו אם "כמויות כאלה" יהיו רק חצי מהאנשים שאמורים להגיע). כך או כך, השורה התחתונה היא שמי שרוצה – שיביא לבד.
הייתי חייב להשאר באוניברסיטה עד מאוחר
רק כדי לגלות שהניסוי לא עבד.. חבל מאוד רציתי לפגוש שוב את כולם ובטח אותך שעד ששמעתי את ההודעה שלך בטלפון חשבתי שאתה דמות וירטואליתלחלוטין (מעין REDFISH ממימד אחר)
עמרי
אתה חושב בקטן, ידידי!
קון תל-אביבי זה רק ההתחלה. אנחנו נקים כאן בעיר הבירה (גולדסטאר, טובורג, ממש לא משנה) את התא המחתרתי הראשון של עין הדג. יש לו אפילו שם:
ת"א המחתרת!
לגבי קון:
אז יש לי שני רעיונות.
הצפוי: Animation.con
מועמדים פוטנציאליים להקרנה: שלגיה, ספר הג'ונגל, אלאדין, אלגרו נון-טרופו, סאות'-פארק, אנימטריקס, שוונקמאייר.
המתחכם: קובריקון
לא שנורא מתחשק לי לראות 3 סרטים ברצף של קובריק (לעזאזל, אפילו ב"חנות קטנה ומטריפה" הצלחתי להרדם), אבל אתם חייבים להודות שקשה להתעלם מההלחם שבטייטל.
צוללת צהובה! *שיעול*
לבריאות
בפעם הבאה, תלבשי סוודר
דווקא לבשתי סווטשרט (של ד''ר סוס)
שנראה כמו גירסת אנדי וורהול לחתול תעלול, ומכנסי דייגים צהובים…
[אני מציינת את זה בקול רם רק בשל העובדה שהיום באיציק שועית שאל אותי למה לא באתי לקון, ואיכשהו הצליח לפספס את הופעתי המוקיונית למדי].
אתה חושב בקטן, ידידי!
אני ת"אביבי ויכול לעזור בקטע של סרטי אנימציה :>
שמישהו רק יספק מקום הקרנה ומקרן
אני אמנם לא תל אביבית,
אבל מצד שני, מי בתל אביב באמת כזה?
יאללה, קון קרוב לשם שינוי. מי יתן ובמהרה בימינו אנו אמן כן יהיה רצון.
___________
העלמה עפרונית, לפחות עוד שנה קרובה לחוף.
[מרים חצי כפפה]
ובכן, ידידי, אני גם תל אביבי ויש אפשרות שאני אשיג מקרן (ויש לי גם את המכשיר ההוא שמקרין גם DVD ווידאו ומנוי בספריית DVD טובה).אבל מה, אין לי מקום… אם עוד אנשים יהיו רציניים, אני מוכן לארגן את זה. באמת.
הנה רשימת אנשים שלא היו בקון/רוצים להקים קון מחתרתי:
גבל פאק, הממסד האפל, Ravy, Flamboyant, אני, ברווז גומי, רני, אתה, corwin, גרגמל טוב הלב,psycho-chiuahwah, ורד פיש (הןא כתב למטה שהוא רוצה להיות אורח בקון)
חוץ מזה, אני מבטיח שבקון הזה הבירה תזרום כמו נהר הפוטומאק.
כיף ?
רד לא ''היה'' בקון *רשמי*
בקון לא רשמי, הוא היה לפחות פעם אחת (ריקמן.קון).
כך שהקון התל-אביבי שלכם, לא בדיוק עונה על ההגדרות לקון אותו רד מחמיץ בקביעות (זה עדיין לא אומר, שהוא לא ישמח לבוא גם לקון הזה).
נרשם.
בוודאי שאני אשמח להגיע.
איזו שאלה.
גם אנשים שלא גרים בתל אביב...
(אבל נמצאים שם על בסיס כמעט קבוע) יוכלו להגיע? או שאין מספיק מקום.
בינתיים אני מחכה שמישהו ירים את החצי השני של הכפפה
אני לא יכול לארגן מקום. את כל השאר כן, אבל אין לי מקום.
וכן, בהחלט ! כל אחד יכול להגיע וחץ מזה, מי אמר שזה חייב להיות בתל אביב ?
אני יכול לתרום את הבית שלי.
אפשר לדחוס שם, ביום טוב, אפילו 7 או 8 אנשים!
אני יכול לתרום את הבית שלי.
אצלי אפשר איזה 15 אם נתאמץ
אלה דיבורים לעניין !
אוקיי, הבעיות שעומדות כרגע על הפרק, בשלב הקדם-תכנון:
1)אין לנו עדיין מקרן. אני צריך לדבר עם אחותי שאולי תסדר לי, אבל שום דבר לא קונקרטי, לכן כל מי שאתם מכירים שעובד במוסד הוראה/חברה גדולה ואתם חושבים שיש לו גישה למקרן והוא יהיה מספיק נחמד לסדר את זה – תפאדל כמו שאומרים.
2)צריך לברר את מידת ההתענינות כדי לראות אם אנחנו צריכים יותר מקום משיש אצל Psycho-Chiuawah. הייתי בונה איזה דף באינטרנט רק שאין לי מושג איך עושים דבר כזה. אם למישהו יש כוח, שיגיד ונקדם את זה הלאה. חלופה אחרת זה לשלוח לי דואר ולהגיד שאתם/ן מעוניינים.
3)תאריך. הביעו את הדעה שלכם – מתי אתם חושבים שיהיה טוב ולמה.
בכל שאר הסוגיות (אוכל, אלכוהול, תוכן)נטפל אח"כ. אני חושב שאם טיפה נתאמץ נוכל אפילו לארגן פה משהו מושקע ויפה. אגב, אף פעם לא אירגנתי משהו כזה, כך שאתם מוזמנים לתת כתף ודעה.
אני יכול לתרום אולם באוניברסיטת ת"א – עד 21:00 בערב בלי בעיה אחר כך כבר דורש תכנון יותר עמוק – כולל מקרן מעולה (אולם מרשים ביותר) ומחשב + וידאו וכו להקרנת הסרטים – אם אתם רציניים דברו איתי
פאסטליכט?
אני יכול לתרום את הבית שלי. [כה''ב]
אבל יהיה קצת מסובך להניע את ההורים מחוצה לו.
—————————-
החתול המחייך מוחה בתוקף על ההתייחסות לבית כארמון. (!)
אני אוכל לתרום מקום אם המשפחה שלי תסע לחול.
או לחלופין אם הם יהיו ממש במצב רוח טוב והבית יהיה מסודר למופת לאחר מכן.
אבל זאת לא התנדבות מכיוון שאני לא בטוחה שאני אוכל.
חוץ מזה דובר על קון תל אביבי ואני אומנם גרה באיזור המרכז (גני תקוה, זה ליד פתח תקוה וקרית אונו) אבל לא בתל אביב.
חפיף.
זה שהקון הרשמי היה בעין החורש לא מנע מאנשים מכל הארץ להגיע. וגני תקווה זה לא רחוק בכלל – אין לי בעיה להקפיצך.
אפשר אצלנו בסטודיו
תאורטית ניתן לדחוס כאן 20-30 איש, אבל כרגע אנחנו בשיפוצים, אז זה יאלץ לחכות שבועיים שלושה.
לגבי מקרן, DVD ומנוי באוזן – גם כאן אפשר לסמוך עלינו.
אני לא רוצה להתחייב על תאריך, אבל בואו נאמר שלפני סוף אוקטובר אני מאמין שנוכל לקיים כאן קון תלאביבי ראשון.
אפשר אצלנו בסטודיו
היתי אומר שבינך לבין corwin סגרנו את עניין המקום. קשה לי להאמין שיהיו יותר מ 25 איש.
מה אתם חושבים ? קון מושקע עם תוכנית, קטעי מעבר ובישול או פשוט מרתון סרטים רווי-בירה וחברים ?
ועוד דבר – אתם/ן חושבים/ות שצריך לעשות סקר בשביל לבחור את נושא הקון/סרטים שיוצגו/אוכל שיוזמן בtake-away ? אולי עדיף שכמה אנשים שיש להם הרבה זמן כרגע (כמוני, למשל) ידברו בינהם ויחליטו בשביל השאר ?
תקחו קבוצה של 4/5 אנשים..
תחליטו ביניכם, ותסגרו עניין. אם תתחילו לשאול את כולם מה דעתם לא תצאו מזה.
אה, ואני בעד קטעי קישור בין הסרטים. אפילו על חשבון הבירה.
היי, היי, עד הבירה.
תקחו קבוצה של 4/5 אנשים..
אני מוכן לעזור בלבחור סרטים וקטעים קצרים. רק שאני לא הבן אדם הכי פנוי בעולם (רק סופי שבוע)
בקשר לסרטים,
אם רעיון האנימציה בלבד לא ילך, והקון יתקיים באמצע-סוף אוקטובר אז ככל הנראה עד אז כבר יהיה לי את Chance.
בהחלט מוכן לעזור בצד ההפקתי של העניין
אם משהו באמת מתחיל לארגן דבר דומה אני אשמח (בעיקר אם זה יהיה עד סוף אוק' כי אחרי זה אני כבר מתחיל ללמוד)
בירות עליי (לפחות חלק מהן) ובתגובה לתגובות הבירה למעלה,
א: גינס זו בירה למצב רוח לגינס ולכן קרלסברג יותר טובה (כי היא בירה לכל מצב) אבל כן גינס היא בירה מעולה.
ב: קינגפישר?? לא שמעתי אבל כל דבר שקשור לפישר הוא טוב לא? (אוי אני צנוע היום) הייתי שמח לטעום.
תמונות קיימות, צריך למצוא קצת זמן לשלוח אותם.
אין לי בעיה להעביר גם
את הקונים של 'עין הדג' לתל אביב. רק תנו לי אולם שאפשר לשכור למשך לילה שלם, ולא צריך למשכן שום דבר בשביל זה.
את בטוחה שיש לך כוח לארגן עכשיו עוד אחד ?
התכוונתי לקון העין-דגי הבא,
עוד חצי שנה.
את הת"א.קון שלכם אני לא מתכוונת לארגן. מה יש, נראה אתכם עובדים קצת.
המממ..טעות שלי
בכל אופן את מוזמנת לקון שלנו.
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא
באיחור אופנתי של 6 שנים (וכמה ימים), קון תל-אביבי בוא יבוא.
נראה לי שאת נונין יהיה קצת קשה לגרור מגרמניה. אבל נדב (איזה כיף שאפשר כבר לכתוב את השם המפורש) – אתה בא?
אוי, איזו נוסטלגיה!
לחשוב שפעם לא שתיתי גולדסטאר!
תודה על כל מה שנתת
אני לא אוהב להודות בצורה שכזו, אבל באמת מגיע לכם:
תודה למר אדון, שסייע, חיבר כבלים וסחב מגברים.
לבועז, על הטרמפ ועל כך שצחק מהבדיחות שלי.
לנערה הפויקלותרמית, החיילת הכתומה שלא התעצבנה גם כשחשבתי שהיא תלמידת תיכון.
לפסיכו צ'יואוואה שהצליח להעלות איתי את "ספרות זולה" בזמן מוגבל, תוך איומים יעילים להחריד, וכן העלה את "מד וורלד" כמו שצריך (וכאן התודה גם לבן).
תודה רבה ללונג, שסייעה לי מאוד כמעט בכל תחום (שיכנוע אימהות פולניות, עזרה בקידום רעיונות לקון) באמת המון תודה.
לרד, שהייתה לו הסבלנות להקשיב ולהסכים להעלאת הקטעים שקרטעו קצת בהתחלה.
למור והילה המרהיבות שבלעדיהן הייתי נותר עזוב ברגעים שבין לבין.
לכל האנשים המרהיבים, שחבל לי שלא יצא לי להכיר יותר.
ולמר אדון (רק בגלל שגם הוא הודה לי פעמיים).
יום יבוא...
יום יבוא ואני אגיע לקון שלכם, ואז תראו!
אפילו הספקתי לריב עם אמא שלי בנוגע לאי מיקומו של עין החורש על קו עימות כלשהו (אלא אם מכמורת, נתניה, או חדרה יחליטו להקים מדינה עצמאית) וברגע האחרון, הכל קרס… תמיד הקונים (טוב, שלושת אלו שנכחתי בשיחות שאחריהם) נשמעים כ"כ מהנים… יש לינקים לחלק מיצירות הפאר של הקון, לאלו שגם הפעם פספסו?
ראיתי שאנשים צילמו/הקליטו, אז ייתכן עד מאוד
ודרך אגב
מה עם הסרט התעודי שצילמו בקון הקודם? היכן ניתן לראות אותו?
(באותו שבוע צילמו אותי לעוד סרט.)
אבא שלי הכריז - אני מסיע אותך.
ולקח לי זמן להשתחרר מזה…
אתה הגעת, נכון?
אני לא. :\
הייתי מוכנה שאבא שלי יסיע אותי, אם זה היה גורם לי להגיע.
אבל לא נורא, ממילא נתקעתי במעבדה עד 7 וחזרתי עם סוטול נוראי של אצטון, כך שהייתי מגיעה מאוחר לא נהנית עד שהראש היה מסתדר לי קצת. הממ.. הפקת כלורופיל, איזה כיף. :\
כולם כאן ביולוגים?
שלמקו,סרין, גל ואני – מעניין מי עוד..
ביוטכנולוגיה נחשב?
אבל אני גם בת 24...
בגיל שזה כבר אמור לעבור לו…
סליחה!
מרלין… כן, מונרו, לא המכשף. אופסי.
כן, בגיל המופלג הזה כבר נותנים את הרכב בדר"כ בלי דרישות (ז"א חוץ ממפה מסומנת, מחולקת לאזורים וסימון בטוש זוהר של כל בית שגרים בו ערבים בסביבות הקון…).
אבל עדיין… בכל פעם הקון נשמע יותר טוב. למרות שאני יודעת שעד שיבוא יומי להגיע, לכולם כבר ימאס ויפסיקו לארגן קונים של עינדג.
תראו מה זה,
נכנסתי רק כדי לקרוא תגובות, ויוצא שאני אשאר כדי לכתוב אחת בעצמי. אבל אולי זה עדיף – ככה לא תחשבו שאני מתעלמת מכם (אני לא נוטה לשרוץ שעות ברשת כשאני אצל ההורים, אבל מצד שני – אחזור לחיפה רק אחרי החג, וזה עוד המון זמן!).
(לא שלהיות אצל ההורים בחג זה רע. הדבר הראשון שעשיתי אחרי ארוחת החג היה ללמד אותם את אורחות היאטה, לאונרד נימוי, ושאר ירקות שהיו על הדיסקים של הקון).
(בעצם, קודם ראינו שלושה פרקים מהדיסק של 'סיפורי עמים' שקניתי להם).
אני רק מזהירה שההודעה הזו הולכת להשמע סופר רגשנית.
אני מדבר בשם עצמי
אבל התרועות הגיעו לך ללא ספק.
מה גם שמעדויות של אנשים לאף אחד לא היה מושג מי ניגן את "ספרות זולה" כי היינו באזור חשוך.
אני מדבר בשם עצמי
ואני לא הייתי מוכן לצעקות של אנשים וזה כמעט הוציא אותי מריכוז, שועי, אתה היית מוכן?
מה קרה לך?
אני רגיל לאפילו יותר מזה.
זה עוד היה כלום.
אני רגיל לחזיות מתעופפות וכאלה.
נכון. אפילו אני כמעט זרקתי עליך חזייה
מרוב התלהבות, עד שנזכרתי שבעצם אני לא לובשת אחת.
קון ראשון ובטוח לא האחרון
אוי, איך נהניתי, אני עדיין מתלהב. אני שמח שהגעתי! היה כ"כ מעניין להתאים פנים לכל הכותבים שעד עכשיו הכרתי רק לפי סגנון הכתיבה שלהם (לונג, למשל, נראית בדיוק כמו שהיא כותבת).
* בן- היה נחמד להכיר אותך. זה בסדר, אני מוכן לוותר על שאר 998 הגלידות שאתה חייב לי :). תודה על השיחה המעניינת בהלוך ובחזור, וסחתיין על השירה.
* אורי- הייתי רוצה שתסביר לי שוב איך זה ייתכן שדן ברזל לא באמת קיים, אם הוא תפס איתי טרמפ? נתראה באייקון. (ואם דן אכן קיים- תודה על השיחה בדרך חזרה, לא הייתי מחזיק מעמד ער בלעדיה)
* ניקי- עונג לפגוש אותך.
* לזאתי שבילתה חצי ערב בלרדוף אחרי עדשים עם סמיילים ולצלם אותם עם אנשים רנדומליים- lol, אפשר לראות את התמונות?
* לכל המופיעים- וואו, נהדר!
* לכל מי שיצא לי לדבר איתו- תודה.
* ירושלים היא לא צ'כונה, מצטער.
* אחרונים חביבים- העורכים. הסרטים היו טובים, קטעי הביניים היו מצויינים, האוכל והצ'ופרים היו טעימים. אבל הכי חשוב- תודה שנתתם את האופציה הזאת לדבר, להתווכח ולהתבדח, פה באתר וגם בקון. 3 השנים האחרונות היו מעולות, המשיכו ככה! ואני מקווה שיצא לי לדבר איתכם יותר בפעם הבאה.
ולשאר גולשי הדג- שנה טובה ולהתראות בקון הבא.
אתה רומז שלונג ג'ון
כותבת גבוהה גבוהה?
הכל יחסי
אני לא מוצא שהיא עד כדי כך גבוהה, אבל זה אני.
הממ… NSL (not so long) John?
גם אני לא חושבת שאני גבוהה,
אבל אף אחד לא מאמין לי.
טיים טו סיי תודה
ואני מתנצל מראש בפני מי ששכחתי:
תודה לבועזז, שאף קון אינו קון אם אין בו את מחיאת הכף הייחודית – הסמל המסחרי של הבועז הזז.
תודה לשבעת הטרמפיסטים שלי: ג'יי, אין-אור, ותושבת עין החורש החביבה ומסבירת הפנים מהכיוון האחד; ולארבעת הטרמפיסטים הנוספים שלי מהכיוון השני (הצמד שנאלץ להמתין לרכבת והצמד שנאלץ להסביר לי את ההבדלים בין משמר העמק, עין העמק והעמק. תודה מיוחדת לך Xerox על שהפכת אותי לגל
)
תודה ל-BS על שסבל את כל הירידות הקטנות. מה לעשות – אתה סקוט הופ הישראלי. אין לך ברירה. וברי סחרוף הוא דווקא בסדר גמור.
תודה לספייק הישראלי – IdanYD (האותיות הגדולות הן בגלל המדבקה) – אחד מהאנשים היותר מקסימים שפגשתי לאחרונה.
תודה לעלמה העפרונית על – בכל זאת – סיפורי הקרב האחרונים שלה. אני מקווה שתצליחי לקבל את ההחלטה הנכונה.
תודה לכל מי שאזר אומץ ועלה לבמה. הייתם נהדרים.
תודה לאודרי 1, אודרי 2, סימור וחבריהם. תמיד כיף לראות אתכם.
תודה לשלמקו על המיני-תחרות שירה בינינו בחנות הקטנה והמטריפה.
תודה לארבעת הטוסטרים העליזים, הכשרים, הטמאים והמשולשים, שהנעימו לי את הזמן שבין הסרט הראשון לשני.
תודה לרוס, רייצ'ל ורייצ'ל – שהיו און אה ברייק! ושיחזרו את הסצינה הקסומה מהפרק שבו רייצ'ל משאירה את ההודעה בתא הקולי של רוס. יו אר אובר מי? וון וור יו אנדר מי?
תודה לרד ולונג על אחד הקונים היותר מוצלחים שהיו. שקיות היומולדת היו הברקה של ממש.
תודה. ושנה טובה.
ירידות?
אני בכלל התייחסתי לזה כמחמאה. חוץ מהעובדה שהכפיל שלי זרק את באפי. איך הוא יכול להיות כל כך אדיוט?
ירידות?
לא ראית עונה 7 אני מבין?
אה... לא, לא ממש.
טיים טו סיי תודה
לבחורה שעזרה לי לשחזר את הסצנה (למרות שזו לא היתה בדיוק בכוונה) קוראים מיטל.
רייצ'ל המקומית אני מקווה שתבינו.
אויש, היה כ"כ כיף. על הקון הזה שמעתי ביום ראשון או שני; אני רגיל להכנות שבועות מראש, עם חידות בבאנרים, תשתית טרמפים ענפה, ואווירת התרגשות – ופתאום יש קון שנראה כאילו נהגה באיזה ערב שכרון של העורכים (הממ. קראתי את המשפט הזה שוב, ונראה כאילו אני מבקר. חס ושלום! ספונטניות שולתת!!!11)
ההגעה הלכה כרגיל – שלמקו (שיחקת אותה, שוב!) בשלמקמוביל, מהבית ועד הבית. הגענו (אני, שלמקו ואורי עייף) מעט מוקדם, גילינו שמעט מאוד חבר'ה נמצאים שם, והתחלנו להתמקם – ולקבל Name Tags. הזכרונות הטובים מהקון הקודם עזרו בהחלט, וחיכיתי לשחזור הסבבה.
היה כיף לפגוש את כל האנשים – כן, גם אותם המונים שכל הזמן – *כל* הזמן – דיברו על באפי. ואנג'ל. ובאפי. ומחוות לבאפי. בקיצור, כל מה שלא יכלו לעשות בדפי האתר, ניסו לדחוס לקון של תשע-עשר שעות, ביחד עם כל הסרטים שהיו בלו"ז. והם גם ניסו לעשות לשאר החבר'ה Assimilation, בעיקר ע"י דיבור לידם במעגל פרטי – ולאט לאט הידחסות למעגל שלהם… צק-צק…
הקטעים היו חביבים ביותר. Sex and the matrix ענק, הקטע עם הילד והממתקים (והקונדומים) מדהים, אופרת eight mile, ספרות זולה, אנימציות הפלסטלינה, better than Yatta, 60, matrixXP, MTV movie awards , וכו' וכו'… אני מחכה בקוצר רוח להודעה הקבועה של רד שמפרטת על הסרטים והסרטונים. ויפה שעה אחת קודם :^)
הסרטים היו די טובים. מ- eight legged freaks ציפיתי לפחות; הוא היה די חביב, והיו בו כמה וכמה הברקות, אבל היה חסר בו משהו. Chicken run היה די מצחיק – כיאה לסרט פלסטלינה. לא התגלגתי מצחוק, אבל היה מספיק טוב בכדי להשאיר אותי באולם. ב"חנות קטנה ומטריפה" ככר היה שקוף שלא אני ולא אלו שישבו מסביבי התכוננו להשאר לצפות בו בכלל, אלא לצאת ולקשקש בחוץ, למרות שהוא נחשב הסרט הטוב שברשימה.
בחוץ היה נחמד. תודה לכל מי שישב באזור – פויקלו ("הפעם נשב בשורה… חמישית!"), יאיר (שבעיקר ישן, ויש תיעוד מצולם), שמואל ("אני לא רגיל לילדים שקטים פתאום!"), גדפ"ש ("אה, קיבוצניק, תגיד קודם…"), יונתן ("תמיד יש עוד יונתן!") וכל מי שהמדבקה שלו פרחה מזכרוני. בזכותכם הערב הצליח!
תודה ללונג, לדג, ולכל המארגנים. אני אוהב קונים של פיש איי – הם ממש שווים!
למרות שלהחזיק מעמד ער עד שעה 12 בצהרים אחרי הקון זה די קשה.
ולסיום – משפט קבוע – נו,… מתי הקון הבא?
הייתי רוצה פעם להיות בקון.
כן, אני יודע שטכנית הייתי בכולם, אבל זה לא נחשב. מאז הבוחצלגיחצן-קון (לצעירים שבאתר: זה היה הקון הראשון של עין הדג, שנערך בסלון דירתם דאז של העורכים), כל קון שנערך בעין החורש הוא שיאו הלחוץ של שבוע לחוץ. כשאני לא דואג להקרנתם הסדירה של הסרטונים, מתקן בעיות טכניות בצ'יקן ראן או עושה חזרות לשירת המקהלה, אני צופה בקטעים בשיקשוק: "הם לא צחקו! הם לא צחקו!! אולי זה לא קטע מספיק טוב? אולי לא הייתי צריך להכניס אותו? שיט, קפץ לי הדיסק לקטע הבא. אולי אני אשנה את הסדר? מתי עדיף לשים את לאונרד נימוי, לפני השירה או אחרי?". בקיצור, במשך כל הלילה אני נמצא במצב של לא רחוק מפאניקה, ונושם לרווחה רק כשהוא נגמר בלי שקרה שום אסון וכולם אומרים שהם נהנו. בסרטים עצמם אני מנסה להרגע. כתוצאה מכל זה אף פעם אין לי זמן או יכולת נפשית לעשות את מה שעבורו הקון נועד, בסופו של דבר – לדבר עם אנשים, להכיר ובכלל, ליהנות. גם הפעם, כמו בקונים קודמים, את מספר המשפטים שהחלפתי עם באי הקון שלא בעניינים אדמיניסטרטיביים אפשר לספור על יד (מוטאנטית) אחת.
הייתי שמח פעם להיות בקון, אבל במקום זה אני מארגן אותם. אז אני רוצה להתנצל בפני כל האנשים שלא דיברתי איתם (הרוב) או שלא דיברתי איתם מספיק (היתר) במהלך הקון, שלא להזכיר את אלה שבכלל לא ידעתי על נוכחותם (יגואר?) ולהבהיר שבדרך כלל אני לא כזה סנוב/מתעלם/עצבני. אתם צריכים לתפוס אותי בזמנים רגועים יותר.
חוץ מזה, הייתי בטוח שהקון הזה היה פחות מוצלח מקודמיו (פרט לקטע האופראי, כמובן, שעליו מגיע כל הקרדיט לסנטיפי וללונג) עד שראיתי את התגובות פה. טוב לשמוע שהיה טוב. תודה. לכולם.
בפעם הבאה
לניים טג שלך צריך להוסיף (חוץ מהמילה הארוכה בהודעה קודמת שעכשיו מאוחר ואני לא זוכר מה היא) גם את המונח "אמא פולניה"
היה אחלה, כמו בכל הקונים הקודמים שהייתי בהם. באמת.
אז רגע, אם תבוא לקון המסך המפוצל, זה בעצם יהיה הקון הראשון שלך…
גזור ושמור
אני אשתדל יום אחד להענות לאתגר הזה, כלומר – לעסוק בהפקה שתשחרר את המפיקים הקבועים לטובת הענין הסוציאלי.
איך זה?
הקון הראשון היה סימפסון.קון.
ומן הצד האדמניסטרטיבי של קיום הקון, גם יש לחץ. למשל: "אויש, דיברתי עם ההורים שלך אתמול, אבל נשמעתי רע, ואני בטוחה שלא הצלחתי לשכנע אותם לתת לך לבוא כי לא אמרתי את מה שהיה צריך להגיד ובמקום זה קישקשתי על דברים אחרים".
לא קשור אבל
הנה לינק לטריילר של שרה באיכות בינונית
http://img-nex.theonering.net/movies/ROTK_Trailer.mpg
-האשף הדגול
לא קשור אבל
וגם אחד חדש של MATRIX אשר למרות שנראה טוב ממש לא מתקרב לזה של שרה לדעתי
http://whatisthematrix.warnerbros.com/rv_cmp/theatrical_trailer_640.html
-האשף הדגול
איכס!
אני מתאר לעצמי שהטריילר מרהיב ומרגש, אבל למה להרוס אותו ע"י צפיה בגרסה בה פס עם כתוביות לא מובנות קוטע לך חמישית מהמסך, ויש לוגו מעצבן בפינה השמאלית העליונה.
סגרתי אחרי עשר שניות.
אגב
חשבתי להביא לקון קצת גפילטע פיש לכבוד ראש השנה, אך משום מה הייתי בטוח שרד ולונג חשבו בעצמם על בדיחת ה
המתבקשת הזו.
ביומית של לפני הקון
דווקא הבדיחה הזו הוזכרה, וציינתי שם שרד אמר שהוא יבטל את כל הקון אם אני רק אעז לעשות את זה.
ועכשיו תורי?
הגיע הזמן לתגובה הקבועה שלי אחרי הקון, לאחריה אני לא כותב כלום עד הקון הבא… (ויש כמה יחידי סגולה בקון ששמעו את חלק מהשיטות שלי לנושא).
סוף סוף זה היה קון שידעתי איזה שבוע מראש איך אני מגיע, ועל-כך אני מודה לארז (Hound) אשר הסיע והחזיר, וגם השמיע את עוזי פוקס בדרך (לא היה לי מושג שזאת מוסיקה כזאת טובה).
הסרטים היו מעולים (אלו שראיתי): הפריקים עם 8 הרגליים היה נראה לי כמו סרט שבאמצע הצילומים החליטו שהוא כנראה לא יהיה כל-כך טוב בתור סרט אימה רגיל אז הפכו אותו לפרודיה משהו, גם אם לא כל כך מוצלחת.
צ'יקן ראן היה ממש טוב לדעתי, ועל הסרט השלישי ויתרתי מראש.
הקטעים בין לבין היו גדולים כרגיל, ואני רוצה לציין לטובה את לנארד נימוי ושירו המופלא (שאני הייתי רוצה להאמין שהוא עשה אותו לפני סטאר-טרק, מחוסר עבודה), את מטריקס XP, את החבובות (קטע היסטורי שצרוב במוחי מאז ומעולם), ואת קריוקי ספרת זולה. גם שאר הקטעים היו מעולים כמובן, רק שתמיד במשפט דוגמה אני נותן 4 דוגמאות, משום מה זה נראה מספיק אבל לא יותר מדי…
אני מודה גם לכל שאר האנשים איתם שוחחתי (ואח"כ ישנתי לידם… מצטער, אתם יודעים מה זה להיות ער מ4:00 בבוקר של יום לפני, לא?): הנערה הפויקלותרמית, שמואל, גדפ"ש, JBAR, וגם יערה שהמדבקה שלה אמרה את מספר הICQ שלה…
ומזל טוב לאקסמנית! (הידעתם? אף אחת משתי החברות שהביאה איתה היא לא אותה חברה שהיתה פעם משוגעת על היילי ג'ואל אוסמנט.)
הקון השלישי שלי.
הגעתי הפעם עם חבר שלא גולש באינטרנט, אבל אוהב סרטים ומכיר את האתר דרכי.
כרגיל היה מצוין. בפעם השלישית הפרצופים כבר מוכרים. מנעמי קיבלתי אינפורמציה על הפאבים האירים בישראל ולמרבה האכזבה, שוב סרין לא באה. (חזרה מחו"ל זה תירוץ?)
תודה לעורכים ותודה לכולם. יום הולדת שמח ושנה טובה.
קון ראשון עבורי
אבל בהחלט לא עבור המארגנים. רד, לונג, וכל המעורבים בהכנה – תודה!
מעבר לכך – So many people, so little time. תודה לאמנון ולגל על הטרמפים, ל Mad Hatter ולחתול על שסבלו גילויי אמניזיה זמנית מצידי, ולכל מי שהכרתי ויצא לי לשוחח איתו (ולו לחמש שניות – אורי, אני קורא תיגר על עייפותך).
והצלחתי להחליק מהמדרגות פעמיים – אני מקווה ששלומן בסדר.
שנה טובה!
דרך נפלאה לסגור שנה ולפתוח חדשה.
והנה התודות
לבועזז ולזוגתו (מה יהיה איתי ועם השמות הא?) עם הטרמפ מצומת בית ליד בהלוך ולדג האדום בכבודו ובעצמו על הטרמפ לרכבת בחזור.
למרלין ולרייצ'ל שהעוגיות היו נפלאות בדיוק כמוהן
לטרילייאן שהסכימה לדגום את פופ איידול בעודי מחכך את ידיי בהנאה (יש! הצלחתי למכר עוד מישהו לאיידול. מו-אה-אה-אה!) אבל לפחות קיבלה מסאג' בתמורה.
לכובען המשוגע (בעברית זה נשמע קצת.. אין לי כח לעבור לאנגלית פשוט) ש.. אה בעצם אסור לי לספר מה הוא מסר לי אבל ממילא זה על זו שאין שלהזכיר את שמה כאן אז זה בסדר.
תודה לרוס על זה שהיה פרטנר נוסף להרגל המגונה שלי (לא זה, השני. זה עם הסיגריות) וגם על השיחה המעניינת ברכבת חזרה יחד עם הכסא המדבר
עם הבלון החולה וכמובן לגרגמל וטיפיטיפ – המיתולוגית. טרם קראתי אבל מבטיח לקרוא ולהגיב
יש עוד הרבה אנשים מקסימים בקון אבל אין לי כח להקליד, אני עצלן. (טוב נו: IdanYD, BS הידוע כ"סקוט הופ" מעתה ועד עולם, ו… אוף, אני והסניליות שלי. בקיצור: כולם)
והכי הכי:
לסנטיפי המדהימה בביצוע המרטיט לביקורת על "8 מייל"
לעורכים המופלאים שסיפקו לנו ערב/לילה/לפנות בוקר חלומי – יום הולדת שמח! עד 120! ויותר…
ולא רק זה, הם גם אפילו השחילו פרסומת (לא) סמויה למפגש הראשון של "המסך המפוצל". ואם רד פיש חושב שהוא לחוץ… אה, בעצם אני לא לחוץ. נו שוין.
תודה! חג שמח! שנת תשס"ד טובה! ת.היה ש.נת ס.רטים וד.גים!
הודעת הלינקים המסורתית
הסברים ולינקים לרוב הקטעים שהוקרנו בקון.
• הטריילר של 'כדורגל שאולין': הטריילר חביב הקהל הזה ואחיו נמצאים באתר של קוויקטיים כבר חודשים רבים. גם הסרט כבר לא ממש חדש, למרות שההפצה שלו בארה"ב נדחית שוב ושוב כבר שנתיים, ועל הפצה שלו בארץ אף אחד אפילו לא מדבר. ניתן להשיג את הסרט באוזן, ואת הטריילר כאן:
http://www.apple.com/trailers/miramax/shaolin_soccer/
• 'מלך האריות 3': יש קצת ויכוחים בקשר לשמו של הסרט הזה. כנראה שהוא ייקרא 'מלך האריות 1 וחצי' בארה"ב, ו'מלך האריות 3' בשאר העולם (מה שמעלה את השאלה, מה יקרה אם ייצא אחר כך עוד סרט? הוא יהיה 4 אצלנו, ו-3 באמריקה?)
http://lionking.org/~elfasi/trailers/LionKing3-trailer-small.avi
http://lionking.org/~elfasi/trailers/LionKing3-trailer.avi
• 'השלד האבוד של קדאברה': טריילר דגול שכבר הוקדשה לו יומית.
כתבה מספר 1727
• 'ימים נפלאים', המכונה "הסרט הקוריאני ההוא": עוד סרט שכבר הוקדשה לו יומית (ובינתיים הספיק לצאת לאקרנים בקוראה מולדו ולהיכשל שם מסחרית לגמרי. עצוב).
כתבה מספר 1371
• 'מאטריקס Revolutions': הטריילר החדש של 'Revolutions' (ע"ע היומית של היום) עלה לרשת בערך באותו הזמן שאנחנו הקרנו את 'חנות קטנה ומטריפה', לכן לא יכולנו להביא אותו לקון, וחבל. מה שהוקרן היא פרסומת טלויזיה שעלתה לרשת כמה ימים לפני כן.
• מנה מנה: כמובן, הקטע הקלאסי מ'החבובות'. הקטע הזה נמצא על דיסק שהופיע יום אחד בדירת הדג והג'ירפה באופן מסתורי, בלי שלאף אחד מאיתנו יהיה מושג איך הוא הגיע לשם. יש להניח שהוא ניתן לנו על ידי מישהו באחד הקונים הקודמים, בזמן שכבר היינו במצב נפשי שלא מאפשר זכירת דברים. אני מתנצל בפני התורם האלמוני (שמוזמן להזדהות).
לא מצאתי את הקטע המלא ברשת, אבל קטעון קטנטן ממנו אפשר לראות כאן:
http://www.life2themax.net/manahmanah.qt
• 'Knick Knack': למי שלא זיהה את ההבדלים: החזה, החזה. הסרט הזה של פיקסאר הוקרן לפני 'מוצאים את נמו', אבל שתי הנשים שבו עברו כריתת חזה לפני שיכלו לקבל את חותמת הכשרות של דיסני.
• שני ילדים יפנים בלי חולצות רוקדים באופן ביזארי, הידוע גם בכינוי "יאטה – הדור הבא": החתול המחייך הביא את הלינק הזה. שם הקובץ, אגב, הוא Better Than Yatta (שזה, כמובן, לא נכון. שום דבר לא טוב יותר מיאטה. אבל הם בהחלט מציבים תחרות הוגנת). הופעה בקון הבא מובטחת לכל זוג (רצוי בלי חולצות) שישחזר את הריקוד בלייב על הבמה.
http://www.joint.co.il/joint/tmp/0071/0071.php
• פרסי הקולנוע של MTV: ארבע קטעים הוקרנו, משלושה טקסים שונים. השיר המופתי 'Movies Kick Ass' בביצועם של שרה מישל גלר וג'ק בלאק פתח את הטקס של 2002, נאומי התודה של יודה ושל גולום הם מהטקס של השנה, ו'Sex and the Matrix' הוא קטע מתוך הטקס של 2000, אם כי לדעתי הוא מצחיק היום יותר משהיה אז (ההסבר של ניאו על מהותו של המטריקס קרוב יותר למציאות).
פרסומות – ונחזור:
• ההיא עם הפרארי:
http://media.sjw.com/movies/HamletFerrari.mpeg
• ההיא עם הפסים:
http://mr.peer.tribalix.com/videos/pubs/?view=canal+.bandes.noires.mpg
• ההיא המופתית עם הילד המעצבן (אחת הפרסומות המשכנעות ביותר שנוצרו מעולם, אגב. יש לה רק בעיה אחת – בסוף הפרסומת הצופים עסוקים בלהיקרע מצחוק, וסביר להניח שלא ישימו לב בכלל לשם המוצר).
http://www-scf.usc.edu/~jwyner/Self_explainatory.mpg
• הבלדה על בילבו באגינס, בביצועו של הזמר לאונרד נימוי: חשבתי שרוב האנשים כבר מכירים את הקטע הזה, אבל מסתבר שהוא הפתיע הרבה אנשים. בתשובה לכל מי ששאל: כן, זה באמת לאונרד נימוי, כן, הוא שר שיר על בילבו באגינס, כן, זה קטע מאוד ישן, לא, זאת לא אמורה להיות פארודיה. שלא לדבר על הרקדניות. קטע מדהים.
http://www-scf.usc.edu/~jwyner/Ballad.mov
• Cracking Contraptions: אוסף של עשרה סרטונים קצרים בכיכובם של וולאס וגרומיט, זמינים כולם על גבי DVD, וקטעים נבחרים גם ברשת:
http://atomfilms.shockwave.com/af/spotlight/series/wallaceandgromit/
• מטריקס XP: פארודיה גרמנית עצמאית מושקעת להפליא (טוב, חוץ מהדיבוב). באתר אפשר להוריד גם קטע -פאשלות מצילומי הסרט.
http://www.matrixxp.com/
• 60: סדרת המתח הידועה מבית היוצר של קונן או'בריאן, שקיבלה לאחרונה מועמדות לאמי בקטגורית דרמות של שניה אחת. אוסף של כל פרקי הסדרה ששודרו עד כה (כולל אלה שלא הוקרנו בקון) אפשר למצוא כאן:
http://homepage.mac.com/vvedge1138/60/
• Pipe Dream, המכונה "המוזיקה עם הכדורים": קטע מתוך Animusic, די.וי.די שכולו הנפשה ממוחשבת של קטעים מוזיקליים. קטעים נוספים מתוך הדיסק אפשר לראות באתר הרשמי שלו:
http://www.animusic.com/
את 'חלום צינורות' בגירסה מלאה אפשר להוריד כאן:
http://www.archive.org/movies/details-db.php?collection=siggraph&collectionid=et138_18_pipe_dream
• קטע שנחתך בעריכה מ'פיינל פנטסי', שבו אקי רוס ויתר השחקנים משחזרים במדויק את 'Thriller' של מייקל ג'קסון. למישהו ב-Square היה יותר מדי זמן פנוי.
http://www.macdork.com/firstproject/movies/FFThriller.html
• Beneath the Dome, סיפורו המרגש של R2D2. את התקציר/טריילר אפשר לראות בדיסק של 'פרק 2', הסרט המלא זמין כאן:
http://www.starwars.com/episode-ii/video/archive_beneaththedome.html
מנה-מנה, הגרסה הפוליטית
http://www.starcarlton.com/Flash/Mahnamahna.htm
שאלה
מישהו מצליח לקרוא מה כתוב על המדבקות העגולות שהרקדניות מהבלדה על בילבו באגינס לובשות? משהו עם לאונרד נימוי והאו"ם…
אולי למישהו יש מושג יותר טוב?
בכמה אתה מוכר את הדיסק עם 'מנה מנה'? :)
רק בשביל לצרוב ולהחזיר. מבטיח.
זה לא יהיה הכרחי
http://www.somalo.it/_varie/_movie/mahnamahna.zip
אבל אני בכלל מעוניינת בקטע של "מטריקס והעיר הגדולה" באיכות יותר טובה מזו שיש בקאזה. עזרה, מישהו?
בחיפושי
מצאתי שתי גרסאות של הקטע בקאזה: אחת באיכות נמוכה יחסית בקובץ של 40 ומשהו מגה, ואחת בקובץ קטן הרבה יותר (משהו-עשרה מגה) אבל באיכות טובה יותר.
הודעת הלינקים המסורתית
למעוניינים להנציח את זוג היפנים על המחשב:
http://www.squizzle.com/movies/better_than_yatta.mpeg
אפשר להוריד למחשב עם תוכנת הורדה.
ואגב, זה כן טוב מיאטה.
והנה תוספת משלי.
זה הכוכב נולד של בריטניה(popidols):
http://segfault.lnet.lut.fi/huru/pop-idols.mpg
ואני ארחיב
זה קטע מתוך האודישנים בעונה השנייה. אאל"ט זו התוכנית הראשונה בעונה השנייה. הבחור בחולצה האפורה הוא סיימון קאוול – שופט שמפיו יוצאות הערות ארסיות ביותר ומדויקות להחריד. אימת המשתתפים ואהוב/שנוא הקהל.
לקט מובחר מהעונה השנייה של הגרסה האמריקאית של איידול – אמריקן איידול – יוקרן במפגש המפוצל.
יששש!
צפית במה שהבאתי לך?
ואל תעלצי כל כך מהר. אני היחיד מבין אנשי המסך שמראה איזו שהיא התלהבות לאיידול
אבל נתתי לברק דוגמית בתקווה שישתכנע באופן סופי.
הספקתי לראות רק כמה דקות מההתחלה
ולא הצלחתי להבין – זה בריטי? איכשהו הייתי בטוחה ש-Fame Academy זו הגירסה הבריטית, ו-Pop Idol זה אמריקאי, אבל כולם שם עם מבטא בריטי…
הסברים
פיים אקדמי היא אכן בריטית והיא משודרת ב-BBC.
פופ איידול היא בריטית אף היא ומשודרת בערוץ המסחרי ITV. שתי התוכניות נמכרו לחו"ל ונעשו פורמטים מקומיים במדינות שקנו את הזכויות.
בקיץ 2002 עלתה בארה"ב הגרסה האמריקאית לפופ איידול – אמריקן איידול. היא הפכה ללהיט לא קטן ומיד הוזמנה עונה שנייה שעלתה בינואר 2003 שהצליחה עוד יותר (מקום 4 בדירוג השנתי).
האמריקאים, כמו ב"החולייה החלשה" שם בגרסה האמריקאית ייבאו את אן רובינסון מהגרסה הבריטית המקורית, פשוט כי לא מצאו מישהי מרושעת כמוה, ייבאו את השופט הבריטי סיימון קאוול המרושע לא פחות מאן רובינסון והצמידו לו בתור שופטים נוספים את רנדי ג'קסון, מפיק תקליטים שעבר עם מריה, סלין וכד', שכל מילה שנייה שלו היא Dawg! ו-Dude! וכן פאולה עבדול שפולטת שטויות בעיקר.
מה שהבאתי לך זה את העונה השנייה של פופ איידול הבריטית המקורית, שהחלה באוגוסט האחרון. וכן, סיימון שם. הו סיימון!
בתור אספן של קטעי טלויזיה
(6 דיסקים צרובים, השביעי בדרך ומן הסתם גם יהיה שמיני) יש לי כמובן גם קטעים מהחבובות וביניהם הגרסה המלאה של מנה מנה.
אם מישהו מעונין שיצור איתי קשר.
7! שיואו.
לחבר של אסטרונעמי יש 1700! כן כן, אלף שבע מאות.
אני די צריכה ללכת לישון אז אנסה לקצר:
היה כיף. ממש נהניתי. יותר מפעם קודמת. ממש אהבתי את הרעיון של השקיות הפתעה, לונג את מלכה, וסנטיפי, כמובן שאת שולתת!!1, ואף רציתי להגיד לך את זה אבל במקום זאת אמרתי פעמיים לטיפטיפ שהיא שרה נורא יפה. אין לי מושג למה אני מתבלבלת בינכם, ומזזזזל טוב על החתונה! רציתי לציין שקול אופראי זו תכונה ממש נחשקת בעיני, כמו גם זמרת אופרה נשמע בעיני כאחד הג'ובים המגניבים בתבל.
ותודה לאסטרונומי שהסיעה (והאכילה! ואף העשירה את הידע שלי בכלי נגינה מוזרים כמו גם אנשים שמדברים לחפצים דוממים מדי פעם), ולארז שהחזיר אותי.
ולכל מי שהיה נחמד. לכל מי שארגן וטרח ועשה, הצליח לכם.
המשך יבוא.
מי שיש לו ATI מתוחכם
כמו לי (מעיץ DIRECTX9 ז"א) יכול להוריד את PIPEDREAM מהאתר של ATI ולצפות בו מרונדר בזמן אמת. ז"א איכות מקסימלית, וגם לשים אותו בתור שומר מסך.
-האשף הדגול
מרונדר בזמן אמת?!
זה כרטיס מסך טוב. אם הוא באמת עושה את זה, ובכך אני מפקפק.
עושה, עושה.
כרטיס מסך לא נורמלי. רק קפה הוא לא יודע להכין.
נסלח ונשכח
רד, שכחת משהו.
http://www.student.kun.nl/g.lasterie/mirrored/matrix.ping.pong/idvskub3ku3bkjbskdb.wmv
פינג פונג, מאטריקס סטייל.
נ.ב.
גם את הקטע מתוך חלומות בהקיציס השמטתם, למרות שלא בלי סיבה :)
הקטע הוסר חד-צדדית מהרשת
מתוך רחמנות על השרת שלי…
התמונות נמצאות בדף
http://fisheye.alon.wox.org/kitsis/
עוד משהו-ים
א.
היה גם הקליפ של
ב.
היה את הקטע עם הבמאים (ספייק לי, טרנטינו וכו').
איך קראו לו? מאיפה הוא?
אני לוקח את האשמה על מנה-מנה
וגם על טרופר-קלרקס המשעשע (אם כי, מומלץ לראות את הטריילר לקלרקס קודם בשביל להבין את הכל).
אהא! נמצאה האבדה. תודה, שלמקו!
קון נאה, הגם שהייתי מרוח לגמרי
מעייפות, מה שמסביר את הקשיים שלי לנהל שיחה (סליחה במיוחד מדן ברזל. הייתי באמת מטושטש), מהקטעים שראיתי – נהניתי מאוד.
בפעם הבאה: ישנים קודם.
שלושה ימים אחר-כך, אני פה עם רשמים
הקון השנה עמד מבחינתי בסימן הצלחה והחמצה.
הצלחה – כי הסרטים היו הפעם טובים במיוחד, ראיתי את שלושתם ונשארתי עד הסוף. גם קטעי הביניים היו מעולים (Use Condoms!), האוכל היה טעים, והארגון מופתי כרגיל.
החמצה – כי לא הספקתי לדבר עם הרבה אנשים. זה קרה גם בגלל שישבתי רוב הזמן באולם וראיתי את הסרטים, אבל בעיקר כי התביישתי לגשת ולהתחיל שיחות עם אנשים חדשים. לא יודעת מה קרה לי, פשוט הייתי בסטייט-אוף-מיינד מופנם באותו ערב, והרגשתי כאילו אני מסתכלת על הכל מהצד.
אבל בסופו של דבר נשארתי עם טעם ממש טוב מהקון, טעם של עוד (ושל טוסט עם גבינה), ולכן ארשה לעצמי לפצוח ברשימת התודות המסורתית שלי!
[מפאת אורכה ותוכנה המשעמם של הרשימה, החלטתי לחלק אותה לשמות לפי א"ב, כך שכל אחד יכול לבדוק אם הוא נמצא ולהתעלם מכל השאר.]
* אין אור – תודה על שהראית לי מי זה כל אחד ומה הוא עושה, מה הוא עומד לעשות, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. היה כיף להסתכל על כולם מהצד ולרכל. (שלא ישתמע אחרת למי שקורא את זה – נאמרו שם רק דברים טובים!)
* אסף וחבורת הבלונים (שכחתי את שאר השמות!) – תודה שהרשיתם לי להצטרף למעגל הבלונים הצבעוניים שלכם. כל הכבוד על המסירות והנאמנות לבלונים (שלא ייגעו ברצפה, חס וחלילה).
* בגבג – תודה רבה על הטרמפ החד-כיווני, הטרמפ הקבוע שלי. מעניין אם בפעם הבאה אני כבר אזהה את הסיטרואן שלך (משום מה נראה לי שלא)!
* ברק – תודה על הטוסטים שהכנת לכולם, ועל טריוויית הסימפסונס שהוצאת בהתחלה כדי להפיג את המתח (גם אם הפונט היה קטן מדי, ולא ידעתי לענות על שום דבר).
* טיפטיפ/גרגמל (?) – יש לי הרגשה שהמגזין "בועה" שנמצא על השולחן בסוף הערב הושאר ע"י אחד מכם. לקחתי אותו כי לא היה אף אחד בסביבה, אז אם מישהו רוצה אותו חזרה – שירים יד.
* מר שועית, פסיכו צ'יוואוה – אחלה הופעה בקטע של ספרות זולה. הלוואי שהייתי יודעת לנגן ככה.
* סנטיפי – כולם פה כבר דיברו על ההופעה שלך ואני חייבת להצטרף לכל התשבוחות ולהסכים שהשירה שלך פשוט נפלאה.
* העלמה עפרונית – אמנם היית קצת עצבנית וביקורתית, אבל היה נחמד לדבר איתך כרגיל. בהצלחה עם הבחירה הגורלית, אני מקווה שהיא תהיה הנכונה.
* רייצ'ל ומרלין – העוגיות היו נהדרות. אם כי אני חייבת להודות, של רייצ'ל היו נהדרות קצת יותר…
* רוזוולה – בהצלחה עם ענייני ההקלדה. מקווה שיהיו לך משפטים מעניינים (תרתי משמע).
* שמואל – היה נחמד לחכות איתך חצי שעה לקו 947 ואז לסוע בו עוד שעה שלמה, בלי השיחה אתך בטח הייתי מתה משעמום (או לפחות נרדמת).
* אנשים ששכחתי את שמם ודיברתי איתם במהלך הערב – מצטערת שאני כזו סנילית, אבל היה ממש כיף לדבר! עם כל אחד ואחת מכם!
* אנשים שאני מצטערת שלא דיברתי איתם מספיק – אקסמנית (מזל טוב!) לעתיד, יגואר (הביישן), יעל (המוקפת אנשים), נונין (מה שלומך?), דן ברזל (שלחתי לך מייל, ראית?).
* כל השאר – תודה שהייתם שם, מקווה שנהניתם! (:
ולבסוף, רד פיש ולונג ג'ון.
צר לי שלא יוצא לכם אף פעם לחוות קון מהצד השני שלו – זה שרק בא, אוכל ונהנה. אבל בתור אחת מהצד השני אני רוצה להגיד שאני מעריכה מאוד את ההשקעה והמסירות שלכם לאתר, בין אם זה להשאר כל הלילה ערה כדי לשים במבה בשקיות הפתעה, להתעקש על האיכות של כל קטע ביניים שמוקרן ולחרוד שהקהל לא יצחק – או כל דבר אחר. אתם פשוט נהדרים. לא, יותר מזה, אתם שולתים!!1
היו שלום, תודה על הדגים, וסליחה על האורך.
הממ.
איכשהו נראה לי שהתבלבלת ביני לבין מישהי אחרת. או זה, או שאלרגיית עונת המעבר שלי גרמה לי לדבר המון שטויות שאני לא זוכרת.
ואם אני כבר פה, כמה תודות מאוחרות (המחשבים אצלי בבית עברו טראומת התקנת חלונות מחדש (כן, חלונות. אף מילה, אפסאלון), ולקח להם זמן להתאושש).
תודה לגל והגל-מוביל שהביאוני עד הקון (ועוד דרך כביש 6. אני עדיין קצת מאוכזבת שאף אחד לא ירה עלינו), ולכל שאר הנוסעים שספרו איתי כלבים דרוסים: אנטי, רז, ו- 109822596, שהתעקשה שקוראים לה בכלל יערה.
לעורכים האמיצים ששוב הצליחו להתעלות על עצמם, והרימו קון עם המון הפתעות חדשות (רק קוסם לא היה).
לדיווה סנטיפי המופלאה, ובכלל לכל מי שהיה לו חלק בשיר ה-8 מייל. היה מדהים, וקבלו ח"ח על התלבושות.
לעלמה עפרונית, שאירחה לי חברה בהקרנות, וכמעט שהצליחה להגיע לרמת הציניות שלי. Better luck next time.
לברק, על טריוויית הסימפסון (יש מצב לטריוויה של הסדרה-שאין-לומר-את-שמה בפעם הבאה?), הטוסט, והפורומושן למסמ"צ.
לג'יי האמיתית, שזכרה מי אני מבלי שהחלפתי איתה אפילו מילה אחת בקונים הקודמים.
לכל מי שדיברתי איתו ופרח מזכרוני כרגע. לא שהיו הרבה כאלה. אני תמיד חוזרת מקונים בתחושה מעיקה שלא דיברתי מספיק עם אנשים.
ולבסוף, המון המון תודה לאמנון (תרגומון) שהסיע אותי בבטחה עד הבית.
ובאופן קצת יותר כללי…
אמנם האלרגיה העונתית שלי צצה מחדש בכל פעם שנכנסתי לאולם (היו שם פרחים איפשהו?), אבל לא נתתי לזה להפריע לי.
הסרט הראשון היה מהנה באופן מפתיע, ואת צ'יקן ראן כבר הכרתי. קטעי הביניים היו בחלקם הורסים (הילד הצווח, מנה מנה) ובחלקם מאוד מוזרים (לאונרד נימוי, יאטה רילודד).
את הסרט השלישי מאוד רציתי לראות, אבל אחרי הסרט השני הטרמפ שלי כבר חזר דרומה.
אולי הגיע הזמן לחפש את הקלטת עם "חנות קטנה ומטריפה", ולעשות לעצמי מיני-מיני-קון באריזה אישית.
שנה טובה!
מיני-מיני-קון?
אין בעיה אבל זה יעלה לך <פאוזה דרמטית> וואן מיליון דולרז! מו-אה-אה-אה-אה!
פספסתי פה מחווה למשהו, נכון?
אכן.
http://stingrayspit.8m.com/evil.html
כמובן שהתכוונתי בכלל לנערה הפויקלותרמית
שמשמשת ברוב שעות היום כקלדנית בבית משפט.
אגב 1) גם הטרמפ שלי נסע דרך כביש 6 (הכי בטוח/רגוע/מהיר שיש) וזה מאוד ריגש אותי כל פעם שעברנו מתחת לאלומת אור חזקה וצפצוף חזק נשמע. האח הגדול עינו פקוחה, או משהו כזה.
אגב 2) אני ממליצה לך בהחלט לארגן את את הממ"ק של "חנות קטנה ומטריפה". זו הייתה הפעם השלישית שראיתי את הסרט (כל צפייה בהפרש של שנה) והוא רק משתפר מפעם לפעם! וכדאי גם לבדוק את התוספות של הDVD – מי שנשאר באולם זכה לראות outtakes ופספוסים, וזה היה מאוד מצחיק.
אז זה מה שזה היה?
באמת לא הבנתי מה היו הצפצופים האלה.
חשבתי שהסיטרואן של בג-בג עומד להתפוצץ או משהו…
ויש מי שהיה אומר
"זה לא באג זה פיצ'ר"
הוצאת לי את המילים מהפה
אגב, לא ידעתי שיש מכמונות בכביש 6 (זה מה שזה היה, נכון?).
מכמונות?
השתגעת? נראה לך שלמשטרת ישראל יש כסף לשלם את האגרה של כביש 6?
הצפצופים הם של מכשיר ה'פסקל'. כל פעם שעוברים מחלף יש מכלול שתלוי מעל הכביש, שכולל מצלמות וידאו לזיהוי הרכבים שעברו כמו גם מכשיר שמזהה את מי שיש לו 'פסקל' בתוך האוטו (מי שמתקין את הפסקל משלם 11 ש"ח במקום 17 עבור נסיעה ב-5 מקטעים בכביש, או יותר).
אז זה מה שזה היה
עכשיו הבנתי.
כמובן ששל רייצ'ל היו נהדרות יותר.
אי אפשר להתחרות בשוקולד. אבל החדשות הטובות הן, שאני מכירה את העוגיות האלה, ואני עושה אותן טוב, אפילו טוב מאוד. צפו לפעם הבאה…
היה גדול!
קודם כל, זה היה הקון הראשון (ולא האחרון) שלי. עכשיו למי שתוהה מי היא סטימפי המסתורית, אני הגבוהה (סליחה לונג
)
שהייתה בחבורת הבלונים, שכללה את סלופי עם הבלון הירוק ורגשי האמהות החזקים כלפיו, מיכל, אסף (לא TV) ועוד אנשים שהצטרפו, אבל אתם יכולים לקרוא לי רוית. מביישנותי המוגברת לא דיברתי עם כל מי שרציתי לדבר אבל לא נורא, תמיד יש עוד קון.
רציתי להודות לגל חיימוביץ' על הטרמפ מתחנת הרכבת, לכל מי שהכין את האוכל הסופר טעים (במיוחד לרייצ'ל ומרלין על העוגיות הטעימות),לרד וללונג על הטריילרים והפרסומות הממש מצחיקות (מנה חמה, מישהו?), על אופרת 8 מייל ועל שקיות ההתפתעה, לאנשים שממש דיברו איתי, לרד הנחמד(!) על ההסעה בחזרה לתחנת הרכבת. תודה מיוחדת לרכבת ישראל שסבלה אותי במשך הנסיעה בחזרה, כי חברותיי יודעות שאני לא אדם נחמד בבוקר.
ורק רציתי לומר עד כמה אני מטורפת כי אחרי הקון לא הלכתי לישון, אלא לחדר כושר, ובגלל זה חצי ערב חג דיברתי בגוף שלישי.
אני חושבת שאני אתחיל להגיב מעכשיו, זה כיף
אוי..
לדבר בגוף שלישי..
(נאנח בנוסטאלגיה)
השעון חולה? או אתה?
ומה יותר גרוע?
החתול חולה..
השעון רק קולט אנרגיות שליליות (או משהו כזה..).
אבל המצב מתחיל להשתפר.. אז בואו לא נפתח פה לשטן.
ז''א, יש מצב לזה אני
אצליח לגרור אותך גם למפמ"צ?
ולא היו כל רגשי אמהות לבלון. שאני, בן אדם שפוי שכמותי, אקשר רגשית לבלון? מה פתאום…
רשמים מהקון… אין. אני לא זוכרת כלום, חוץ מהעוגיות של ריצ'ל (אלפי תודות!), העוגיות הפחות צפויות של מרלין, Mad World בסגנון בן (אלפי תשואות!) וברק מאכיל את Idanyd(גם כאן אלפי תשואות, אף על פי שאני לא בטוחה למי).
רשמית...
אני כולי קנאה בכל מי שהיה בקון…
אם תחפשו אותי אני אהיה בחדרי מלקה את עצמי על זה שאני פחדנית מדיי מכדי לבוא למקום מלא באנשים שאני לא מכירה (*טיפשה! טיפשה!*) :0)
גם אני פחדתי.
בגלל זה הבאתי את אחותי הקטנה.
דבר שאולי אני לא צריכה להתוודות עליו…
יהיו עוד קונים...
השיטה הכי טובה לדעתי היא או לבוא עם מישהו, או לבוא עם מישהו שלא מכירים כטרמפיסט, או להציע טרמפ למישהו וככה לא מגיעים לבד וגם מרוויחים נסיעה משופרת.
''לבוא עם מישהו שלא מכירים כטרמפיסט''
רוצה לנסות לנסח את המשפט הזה מחדש?
אני חושבת שכל עוד המסור בתא המטען, הכל בסדר...
אז איך יהיה מקום למצ'טה?
הלהב בתא הכפפות, הידית בתור
הנד-ברקס.
מה שיעלה מיידית את השאלה:
היה הנד-ברקס?
ודרך אגב, למישהו יש מסיכת סקי מיותרת? כי מצ'טה כבר יש לי.
זה אולי נשמע רע
אבל אני שוקלת בקון הבא לאסוף מישהו לדרך (מפ"ת)ולהגיע גם בלי הטובות של רשת הביטחון שלי שסרבו להגיע…
זה אולי נשמע רע (כה''ב)
אבל אני משתדלת להצמיד טרמפיסטים במיוחד לאנשים-עם-רכב-שזה-הקון-הראשון שלהם (ושהצהירו שהם מוכנים לקחת טרמפיסטים, כמובן). לא שזה הוכח או משהו, אבל נראה לי שזה מגדיל את הסיכויים שהם אכן יגיעו: ההנחה שלי היא שהאחריות לגורל אנשים אחרים תתגבר על הרגליים הקרות שהם עשויים לחטוף.
אם הקון הבא יהיה עוד מספיק זמן..
(פברואר בערך) תעמוד לרשות כל האנשים שחייבים (אבל חייבים!) טרמפ מתל-אביב גם הונדה ג'אז צהובה.
(אז יש לכם עכשיו מניע לרצות שאני אעבור טסט).
הבעיה לא הייתה רגליים קרות
(אם כי בפברואר, ע"ע הודעת החתול, הן בטח יהיו קרות).
הבעיה הייתה נספחים חסרי מוטיבציה. בפעם הבאה אני פשוט אסדר העדרות שלהם ממני ולהיפך.
לדעתי הדרך הכי טובה לקון היא לבוא עם עוד מישהו…עדיף שתי מטורפות על כל הראש (היי מיכל ואולה
)
אני בכלל חששתי שיחשבו שאני מתבודדת בהתחלה, מדוע ולמה אני לא יודעת…אנשי עין הדג נחמדים גם למתבודדים, נכון?
מרלין, תכריחי את אחותך לבוא איתך גם לקון הבא?
האמת היא שהיא קיטרה וקיטרה,
אבל בסופו לש דבר היא הודיתה שאם הסרטים היו אחרים, היא הייתה נהנית. יש את הקון של המסך המפוצל, ואמרתי לה שכנראה יהיה באפי, ונרשמה התלהבות.
חוץ מזה, אני צריכה מישהו שינהג (יש לי רשיון, אבל כמעט נרדמתי בדרך חזרה), ומישהו שיסחב את העוגיות, כמובן.
במקרה וזה לא ברור, אני מנסה להעלות את העוגיות שלי לרמת האגדתיות של אלה של רייצ'ל, ולהפוך אותן למותג. למרות חוסר ההתלהבות.
אנחנו משחקים אותה אדישים,
אבל אני לפחות, אשמח לדעת מה המתכון. אמרת שהבצק הוא אותו בצק, אז אני מניחה שלא צריך לתת שני מתכונים נפרדים, אלא מספיק יהיה להסביר בפסקת-תוספת איך מכינים את מילוי השוקולד, למי שירצה.
הבצק אותו בצק?
כי של מרלין היה יותר טעים… (סורי, רייצ')
גם מבחינת טקסטורה (ועוד בצורה של כוכבים! מגניף!) וגם מהבחינה שמילוי השוקולד בעוגיות של רייצ'ל, שהטריף את כולם, השאיר אותי אדישה לחלוטין, והאמת – הוא פשוט לא היה לטעמי.
מרגע שגיליתי שיש עוגיות אחרות, עברתי לבלוס כוכבים
עוגיות הכוכבים האלה
היו זהות לחלוטין, בטעם ובצורה, לאלה שסבתא שלי היתה מכינה (וזו מחמאה, כמובן). עד כדי כך שאני חושד שמרלין עברה בדרך לקון בבית של סבתא שלי להצטיידות.
זה הזמן להתוודות - סבתא שלך היא גם סבתא שלי!
הבצק כמעט אותו הדבר, אם אני לא טועה. ומשתמשים באותה מכונה כדי לעשות אותן. ואני דווקא מאוד אוהבת את אלה עם השוקולד, אבל כיוון שהכנתי כמות כפולה ממה שמצוין במתכון, והעוגיות עם השוקולד הן יותר בלאגן, הלכתי על הכוכבים. (מה שהוביל לקרב קצר בבית, כי אחותי אוהבת את העצים, ולא הבינה למה לא הכנתי גם וגם. חבל שאין בצורת דג).
ותודה על כל המחמאות.
תמונות, מישהו?
פיתחתי את כל התמונות שצילמתי (17 במספר) ואף עמלתי וסרקתי אותן אחת-אחת. אני מוכנה לשלוח אותן לכל מי שרוצה, או לפרסם בדף מרוכז בשביל כולם (הכי הגיוני) – השאלה היא רק איפה.
מי מכיר אתר פשוט ונחמד שאליו אוכל להעלות את התמונות המקסימות שלי?
שתשלחי אליי ואני אקמבן משהו?
פשרה: שלחתי ללונג ג'ון
והיא תשלח קודם את התמונות לאנשים שמופיעים בהן, כדי שיוכלו לאשר את פרסומן.
מכיוון שאתה לא מופיע באף אחד מהתמונות שלי, תאלץ להאזר בסבלנות. (מווא-הא-הא!)
כדי לחסוך זמן:
אני אף פעם לא יוצא פוטוגני, אז יש אישור אוטומטי לתמונות שלי.
אתה לא מופיע אצלי, צומי.
כדי לחסוך שאלות, הנה רשימת האנשים שמופיעים בתמונות שלי, לפי סדר כרונולוגי ומימין לשמאל:
לונג ג'ון
דן ברזל
ג'יי האמיתית
רד פיש
אין אור
רותם
אפסאלון
אסףTV (?)
טריליאן
רייצ'ל
אסף-לאTV
רוס
מיכל
אנוכי
שפן הלוח
Xירוקס
מר אדון
ברק
שמואל
מר שועית
ואסתר (המלכה).
התמונות יישלחו אליכם כשלונג ג'ון תמצא את הזמן לעשות את זה, כי אני הייתי עצלנית מדי.
בינתיים, הפתעה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=112&msgid=21125341
האתר של אפסאלון,
אא"כ בעיות הדיסק שלו חמורות ממה שחשבתי.
האתר של אפסאלון
סגור למטרה זו. הוא יושב על ADSL ואין אפשרות לארח בו מדיה מעבר לדפים פשוטים (לא תמונות, לא סרטים).
אלבום תמונות מהקון
כפי שזכור לכם, anilegna שלחה אלי את התמונות שהיא צילמה בקון (ובהזדמנות זו
קטן: מיכל, דן ברזל – קיבלתם את התמונות? נראה שהאימייל שלכם פצח בשביתה). אתמול גם גידי (גד"פש) שלח אלי את התמונות שהוא צילם. אני מניחה שאשלח אותן למופיעים בהן במהלך היום.
בינתיים אני עובדת על העלאת התמונות של anilegna (אלו שאושרו), כך שנראה לי שאם למישהו מכם יש עוד תמונות שהוא היה רוצה לפרסם – כדאי אולי לשלוח אותן אלי כדי שכל התמונות ירוכזו באלבום אחד.
אוה. בינתיים הסתבר שאלבום התמונות שנרשמתי אליו לא כזה שוס כמו שחשבתי. קודם כל, התמונות לא מופיעות בסדר שאני רציתי (ואם הן לא יופיעו בסדר הנכון, הכותרות לא יהיו הגיוניות ולא ייצרו סיפור!), ושנית, וזה כבר יותר בעייתי – האתר הוסיף את הלוגו שלו בתחתית כל תמונה. אולי אעביר את האלבום לסרבר של פישאיי. נראה כבר.
בכל אופן, כרגע התמונות זמינות בכתובת http://fisheye.pic.co.il תחת האלבום "יום הולדת.קון" (יש גם אלבום דיפולט כללי שאני לא מצליחה למחוק).
אלבום תמונות מהקון
שקרנית! אין שם כלום! >_<
מתי יהיה?
ניסית פה:
http://www.pic.co.il/UserAlbum.asp?uid=E78588AE4A9B443CBA04FA85A14C0D85&alid=11694
?
יש שם 5 תמונות.
כדי לראות אותן, מצד ימין תבחר באלבום "יום הולדת.קון" – et Voila!
יש שם 5 תמונות.
יאבול הר קומנדנט!
נהנתי מאד
תודה רבה לשלמקו על הטרמפ מהתחנה.
תודה רבה לבועזז על הטרמפ חזרה. היה נחמד לפגוש אותך.
היה נחמד לפגוש גם אותך עדי ואותך גדפ"ש. אני מקווה שנזכה להיפגש עוד בי-ם.
נהנתי מאד לפגוש גם אותך אנג'לנה (למרות הקטע המופנם שהיית בו).
אכן הייתה הפתעה לפגוש את דן ברזל (טיפוס שתמיד הצטייר, אם לא כמבוגר הבוטח בדעתו, לפחות כבריון נמרץ) אשר התגלה כרזה ונמוך. בהצלחה בארץ, וברוך בואך.
יגואר התגלת כמתבודד אפילו יותר ממני, אל חשש (לכל מתבודדי הקונים, אל תחששו ותבואו, זכרו המעז מנצח).
טוודילדי שיהיה במזל טוב, ובהצלחה עם הספר (גם אני מחכה לו בכליון עינים).
רד אם קשה לך אולי תאציל סמכויות.
ולונג ג'ון, אלמליך כמעט נשארתי בישיבה.
ולמלכת הקרח האנטיפתית, לשירותך תמיד אנוכי.
בריון?!
לא מספיק שג'יי קראה לי "מיתוס זועם"?
ומה זאת אומרת "נמוך"?
נו,
אחרי שעשית מהפכות למיניהן, אתה מצפה שאנשים יחשבו שאתה אדם רך וחביב? בטח שבריון. רק בריון. ובעל שיעור קומה (אם כי לעומת צדק, הרבה אנשים נראים נמוכים).
סנטיפימודה
לכל המפרגנים תודה רבה – זה טוב כמעט כמו ביקורת אוהדת בעיתון…
אני מודה למארגני הערב, רד ולונג, שיחקתם אותה בגדול. נהנתי מאוד, בעיקר מהפרסומת לקונדומים, צ'יקן ראן, "מנא מנא", והביצוע המצוין ל- Mad World. וכמובן, מהטוסט (גבינה).
גם מאוד נהניתי להופיע – קהל מפרגן כל-כך אין למצוא בשום מקום אחר כנראה.
ועכשיו לשאלה שרציתי לשאול אותך
בקון, אבל איכשהו יצא שברחתם לי לפני שהספקתי…
מה? איך??
ז"א – את עובדת למחייתך כזמרת אופרה?
היית •מדהימה!• הורשמתי עמוקות…
אני אשמח אם תספרי קצת על התחביב/מקצוע (ואם הפורום הזה פומבי מדי או סתם לא מתאים, אני אשמח לקבל תשובה בדואל).
יום הולדת, חגיגה נחמדת
היה לי קון קצת שונה הפעם, אולי בגלל שהייתי קצת אחראי למה שהלך על הבמה (ומאחורי הקלעים), ואולי בגלל שבפעם הראשונה עבורי הגעתי כזוג. אם תוסיפו לזה יום מעייף בעליל ושבוע קשה, תבינו שהפעם מצאתי את עצמי מדבר עם הרבה פחות אנשים, ישנים וחדשים, ומזהה הרבה פחות אנשים (כושר זיהוי הפרצופים יורד עם העייפות).
ובכל זאת נהניתי לפגוש את העפרונית (עייפה מכרגיל) ואת שי (לבושה מכרגיל), ולנהל דיונונים קטנים איתן (הולך טוב עם דגים). שועשתי לזהות את ג'גואר (שהגיע עם אמיר אבל השאיר את ויבי בבית. שניים משלושה זה לא רע). הרגשתי לרגע קונפירטיבי כאשר הת"א קרם עור וגידים בישיבה הסודית עם טיפטים, גרגמל ודן ברזל (יור סיקרט איז סייף וויד' מי). מאוד מאוד התגאיתי להציג לקהל העין-דגי את הדיווה הפרטית שלי, אהובתי ואשתי לעתיד (עוד תשעה ימים…) סנטיפי, ולהתמודד עם מה שהיא מתמודדת אתו כל-כך בקלות (כמו לשיר בקול רם מספיק שישמעו, להקשיב זה לזה ולהיכנס בזמן). הסתקרנתי לראות את מאחורי הקלעים של ההכנות, לשמור לעתים על המקרן הקדוש, ולעשות חזרה עם ברק ורד פיש כשנשים כבודות מעין החורש מביטות בנו בשעשוע. גם התגלית של מיקום החשמל על הבמה יכולה להירשם כרגע היסטורי במידת מה עבורי, שלא לדבר על ההזדמנות להציג בפני סנטיפי את האיש שהציל אותנו מקריז "24" אי-שם באביב.
על הסרטונים אמרו כבר הכל. האהובים עלי היו הקונדומים, בילבו באגינס (שלא הפסקתי לפזם אותנו כל החג, אפסאלון ייאשר), "סקס אנד דה מאטריקס" (חייבים לארגן לזה כתוביות תרגום), ומפגש הבמאים המזיינים (מאיפה זה באמת?). "מנא מנא" (טודו דו דודו) היה מסע נוסטלגי מהסוג הטוב ביותר, למרות הקשר הקלוש שלו לקולנוע. אבל שויין.
בסרטים ישבתי עם סנטיפי וניסיתי להסביר לה את הפנומן המכונה אש"ר, למרות שהיו מקרים בהם לא יכולתי להתאפק והצטרפתי (ייזכר במיוחד "He had it coming"). התפלצות האוקטופדיות היו לא מדהימות ולא עמדו ברף הגבוה שהציבו הארנב המסתורי ולהקת הרוק הפתאומית מהפעמים הקודמות, אבל חמש בדיחות טובות זה כבר הישג, את סקרלט יוהנסן אני ממש אוהב (הפטיש הרגיל שלי). צ'יקן ראן היה מצוין, בפרט האזכורים לסטאר טרק לקראת הסוף, וכך גם סגרתי מעגל, כי זה היה הסרט שבחרתי במשחק ה"השפלה" של הבוחצל.קון, הקון הראשון שלי. ועכשיו סוף סוף צפיתי בו.
עוד כמה הערות אישיות:
ללונג – סחה על ההשקעה, למרות הקשיים שעברנו יחד בעבודה על הטקסט והמוזיקה. שמחתי לשמוע שלא סחטנו ממך יותר מדי.
לרד – אכן אני מקווה שפעם תגיע לקון כאורח. אולי צריך לארגן עוד קונים בלתי רשמיים כמו הסמית'.קון שהיה, כדי שגם לעורכים תהיה הזדמנות להיות אורחים.
ל- Hound – אין ספק שהאינטרנט הוא מקום נפתל.
לניקי – ממש חימם לי את הלב שאת עוד זוכרת את מפגשינו בגילמן. מי ייתן ועוד ניתקל שם.
לנומי – כן, אני יודע שלא החלפנו מילה, אבל זה רק בגלל שהייתי טרוד, עסוק, עייף ונבוך מכדי לגשת לאגדה המהלכת שמעולם לא הצלחתי להיות אתה באותו קון.
לאקסמנית – מזל טוב!
לזירוקס – אתה שומר על המסורת, אה?
ליאיר הדרקון האמיתי – גדלת!
לשמואל – תודה על האינפורמציה החשובה… אני אשלח לך דואל.
למי שהפעיל את הטוסטר הגאה והכשר – אתה מוזמן לשלוח אותו ל"החצר".
לדן ברזל – לא, אתה באמת נחמד.
לרייבי – אם תבוא בפעם הבאה אנחנו מבטיחים להיות נחמדים.
ולכולם – שיהיה לכולנו טוב. יש משהו באוויר של האתר הזה, שגורם לא להיות לא רק דינמי עם יד, אלא גם מקום שהוא כמעט בית שני. יייפי לנו!
פעם ראשונה כזוג?
ואני הייתי בטוחה שבסמית' קון באת עם סנטיפי. אני אמורה לדעת כי זה היה הקון הראשון שלי (-ועל כן טראומתי למדי-) וכל הפרצופים שם נחרטו לי בזיכרון.
וחוץ מזה, שמתי לב איך הגנבת לאופרה גם מילה על בריטני מרפי… אל תכחיש, אני יודעת שאתה תיכננת הכל לכבודי!
הלו, הלו!
נונין דווקא רצה להעיף את הקטע על בריטני מרפי!
זו אני שהגנתי עליה בגופי! אני!
(רד, חשבת שלא שמתי לב שלא ביצעת את הכוריאוגרפיה שלך?)
לונגי בונגי!
כל הכבוד לך, באמת. דווקא שמתי לב לכמה איזכורים שלה באותו הערב, גם בשיר, גם בשיר של טקס פרסי MTV, גם בעוד מקום, וכמובן – צ'יקן ראן בעצמו. טוב, האמת שהיא כבר ממש נפוצה בימינו, וכנראה שנונין צדק כשחזה לה עתיד גדול, כשעוד הייתה אנונימית למדי ולוהקה לסרט המופת "המשפחה הפויקלותרמית", אח, אלו היו הימים…
כתבה מספר 557
ומה עם מייפל תגידו? אני יודעת שזה לא קשור אבל לאורך כל הקון קיוויתי שהיא תופיע כך לפתע, כמו שהיא נוהגת. בקשר לבוג'י כבר בכלל לא היו לי אשליות.
איפה בריטני מרפי
מוזכרת בצ'יקן ראן?
עזוב. זה ההיגיון המעוות שלי ושל פויקלו
[בפורים.קון פויקלו התלבשה כתרנגולת, כדי להרוג שתי ציפורים במכה: גם "נערת העופות" (בריטני מרפי בנערה בהפרעה) וגם צ'יק פליק (היה על זה דיון בינינו באותה תקופה). לפיכך, כשראינו שיש צ'יקן ראן, מייד חשבנו על אותה תחפושת, וזה מתקשר לבריטני מרפי…]
תראי, ב'8 מייל'
היא הגיעה מובנית בתוך הביקורת. אז בטח שהיא היתה גם בשיר.
מייפל במכללה למנהיגות
או מדרשה למנהיגות, או משהו כזה, אי שם בגליל העליון.
אפילו לאייקון היא לא תבוא, הפושעת!
אבל זה כנס בנושא מנהיגות...
הממףף... פעם ראשונה בקון ''רשמי''.
עוד תשעה ימים?
(שזה כבר שמונה או שבעה עכשיו, לא ברור מההודעה)
ידעתי שאתם מתחתנים, לא ידעתי שזה כ"כ קרוב!
וזה הזמן שלי לאחל המון המון מזל טוב ובהצלחה לשניכם!
נונין, אני אקח את התירוץ שלך "כושר זיהוי הפרצופים יורד עם העייפות" כסיבה לכך שלא דיברת איתי כל הערב, כי אני דווקא ראיתי אותך כמה פעמים וכל פעם חייכתי אליך, אבל לא ראיתי שום מחווה של זיהוי או חיוך בחזרה.
בפעם הבאה, עשה כמו לנארד מ"ממנטו" – לַמד את עצמך לזייף פרצוף של הכרה שאותו תשגר לכל עבר, גם אם אתה בטוח שלא ראית את מי שמולך מעולם. (היי, לי יש את הבעיה הזו תמידית, ומאז הסרט חיי השתפרו פלאים!)
עוד שבוע מהיום.
ולגבי זיהוי פרצופים – זיהיתי, זיהיתי, אבל גם תנועות הפנים הדרושות לייצור מבט של הכרה הן משהו שהולך לאיבוד עם העייפות. גם התירוצים הולכים ומקלישים אתה.
עוד קון מצויין
תודות לרב לרד ולונג על עוד קון מושקע ומהנה. נראה שמפעם לפעם ההשקעה בתכנים הנוספים ולא רק סרטים וסירטונים רק גדלה.
)
אני מקווה שהצלחתי לדאוג למילוי הקופה (אם חסר תפנו לעו"ד שישב לידי הוא בטח לקח אחוזים
ג'יי, לא התכוונתי להלחיץ
למרות שהיה נראה שהפעם העסק מתנהל על מי מנוחות לעומת פעמים קודמות נראה לי שאפשר להקל עליכם ולו במעט על ידי חלוקת עבודה לאחרים. למשל קניות של שתיה, אוכל, כלים חד פעמיים וכו' אפשר לחלק (אני די בטוח שיהיו מספיק מתנדבים לעניין).
הקלה בעומס החום
גם לי היה נדמה שהפעם דברים היו רגועים יותר. אני רוצה לקוות שזה בגלל שאחרי הקון הקודם מיחשבתי את כל עסקי קניית המזון.
בכל מקרה, בכל הקשור לקניות אוכל, שתיה וכלים חד פעמיים, ממילא אנחנו קונים הכל באותה חנות (בקוסמוס, או בקלאב מרקט), וזו ההוצאה הכספית הגדולה ביותר (מבחינת קניות אוכל), כך שלא הייתי רוצה להפיל אותה על מישהו אחר, אפילו שברור שנחזיר את הכסף (כי פסיכולוגית זו חתיכת הוצאה). מעבר לזה, למרות רשימה מדוקדקת שאני מכינה, יש מדי פעם שינויים, כי גם ברשתות המזון יש מבצעים וכו' (כך שהפעם, למשל, במקום לקנות מים מוגזים, קניתי יותר מיצים בגלל מבצע כזה).
הפעם היתה לי רק נסיעה מיוחדת אחת לקניות בשוק (מצטערת. אני נגד זיתים מקופסה. הזיתים בשוק טעימים הרבה הרבה יותר, ואין לי בעיה לנסוע בשביל לקנות אותם, גם אם זה אומר שאח"כ אני צריכה לשבת ולחתוך אותם לטבעות), ובאותה הזדמנות דאגתי גם לשקיות של שקיות ההפתעה (בזמני הן נראו שונה לגמרי, עד שכמעט פספסתי אותן בחנות!).
ולגבי כל השאר – טוב, זה כבר פתוח לדיון.
הממ
ואחרי הודעות כאלה, את ממשיכה להכחיש שתהיי אמא טובה? הרי לא יהיו בעולם ילדים עם מסיבות יומולדת יותר מושקעות.
זה לא קשור.
למשל, ביומיים האחרונים ארלקינה עצבנה אותי נורא, וכל הזמן התיישבה עלי גם (בעצם, במיוחד) כשזה הפריע לי. ואחר כך חשבתי לעצמי – איזה מזל שהיא חתול ולא ילד. ככה לפחות אני יכולה להרים אותה באוויר, ולהצניח אותה במקום אחר, או סתם לזרוק אותה הצידה מתוך הנחה שהיא תנחת על הרגליים (לא זריקה אגרסיבית. סתם זריקה עדינה למרחק שתי בלטות כדי להרחיק אותה מסביבתי המיידית), בלי שאף אחד יצעק עלי איזה בנאדם נוראי אני.
ובכלל..
אחרי הפרסומת לקונדומים בקון, מישהו באמת מתכנן להביא ילדים לעולם?
בהחלט.
זה לא ילד רע, זה אבא שלא יודע איך לחנך אותו.
"אני רוצה את הממתקים האלו."
"לא."
"אני רוצה את הממתקים האלו!"
"לא."
"אני רוצה את הממתקים האלו!!!"
"אמרתי לך לא!"
"אני! רוצה! ממתקים!"
"לא!"
בשלב זה הילד מתחיל להשתולל. בשלב הראשון, תופסים לו את היד בחוזקה בשביל להבהיר לו מי הבוס. ברגע שהוא מתחיל להרוס את הסופר, אף אחד, אבל אף אחד, לא יתנגד למראה סטירה לאיפוס הילד.
לא אומר שהכל יעזור. אבל זה שהבנאדם לא יודע איך להתייחס לילד שנפל עליו, לא אומר שהקונספט של "ילד" פגום מיסודו.
עדיין קונדום נשמע לי כמו
פתרון פשוט יותר.
גם גלולה. או הפלה. או אימוץ.
או 9 מ"מ.
או חתול. בהחלט.
או נשיכת כריות.
אני ראיתי יותר מדי סרטי אימה זולים
מכדי שאני אשים את מבטחי בשיטות כאלה. בדיוק כשאתה לא מצפה לזה, איזה שד מרושע ידאג לזה שאיזושהי נבואה עתיקה תתגשם, ויצמח לך איזה עובר מפלצתי במקום הלא נכון.
עזבו, עדיף להתנזר. ולמכור פרארי.
צודק. אם יש לך 9 מ''מ אין סיכוי שיהיה לך ילד.
ואם יש לך אישיות פנטסטית?
אישיות זה פופטיץ.
אכן. לוקחים קונדום מקס,
(יעני "מידה גדולה", ואל תגידו לי עכשיו "אין דבר כזה קונדומים במידה גדולה", כי נורא תביכו את עצמכם), ממלאים אותו במים, קושרים, מקפיאים בפריזר – והנה לכם אלה שימושית למקרה הצורך, שנעלמת מעצמה במקרה של חקירה משטרתית. שיטה מצוינת לחינוך ילדים.
רואלד דאהל היה יותר יצירתי
כלי הנשק הוגש לחוקרים בתור ארוחה.
ואללה. וכמו שרואלד דאהל אמר,
כלי הרצח היה ממש מתחת לאפם של החוקרים…
לקשור ילדים זה באמת לא נחמד, אבל...
תראי, ליושי (יהושע), הבחור שאני גר אצלו, יש נכד מאוד חמוד בשם ישאן. ילד בלונדיני, שיכול להיות מאוד נחמד. אבל כל פעם שהוא רואה אותי, ולא משנה איפה, הוא חייב לשאול:
וכשאני הולך, הוא צועק:
(הוא מדבר אנגלית, גרמנית וגם טמיל בצורה סבירה מאוד, יחסית לבן שלוש וחצי, אבל דומני שהוא הכריז מלחמה על הפועל To Be).
מכל מקום, הסיבה שהוא בכלל נמצא כאן אצלנו לפעמים, היא שיושי נוטה לעבור פה ושם אצל האמא של ישאן, שהיא כאמור הבת שלו, ולקחת אותו. הוא אומר שככה הוא מספק לה קצת שקט ממנו, ובמיוחד עכשיו שיש פה חופש מבתי הספר. כך שאם את מרגישה צורך לזרוק את הילד, אין בעיה לעשות את זה – למה את חושבת שהמציאו את הקונספציה של "סבא וסבתא"?
אה, בטח שיש בעיה עם הקונספט הזה:
קודם כל, אם אני כבר מביאה ילד לעולם, אני לא אעשה את זה מתוך הנחה שאוכל להפיל את המלאכה על אחרים, אלא רק אחרי שאחשוב שאוכל להתמודד עם זה לבד.
שנית, אם סבא-סבתא גרים רחוק, ומעדיפים לחיות קצת (מגיע להם) מאשר לטפל בנזקים של הבת שלהם, אז בהחלט מותר להם. מה גם שזה סיפור מההפטרה להתחיל להעביר אליהם ילד ואח"כ לקחת אותו בחזרה. וחוצמזה, מה הם צריכים את הרעש הזה?
שלישית, יפה מאוד שבגיל 3 הוא לוקח את הילד אליו, אבל תן לי לנחש כמה פעמים הוא עזר לה במהלך השנתיים הראשונות? (או יותר נכון – השנה הראשונה?). הוא גם קם בלילה להאכיל את הילד? וגם אם הוא לוקח את הילד פעמיים בשבוע, זה עדיין משאיר הרבה יותר מדי ימים של כאב ראש לאמא.
אז לא תודה, זה פשוט לא בשבילי.
יש לי קרובת משפחה עם יציאות כאלה:
בתה הבכורה השתוללה קצת, והיא אמרה לאבא שלה: רצית נכדים, לא? ולא נקפה אצבע. אותי זה משגע.
גם לי יש קרובת משפחה כזו
קוראים לה: אחותי.
לא שהיא לא קמה בלילה לפני תריסר שנים.. רגע.. בעצם לא..
מצד שני, יש לה תאומים אז היה לה תירוץ לבקש עזרה.
באמת שמתי לב שהזיתים היו טובים...
עכשיו הכל ברור.
לא אכלתי בקון,
כנראה בגלל ההתרגשות. אבל לפעם הבאה אני אביא קצת זיתים שאמא שלי כבשה (זיתים כבושים לא?) ואני רוצה לראות מה תחשבי על זה.
כמובן שבגלל שאני קמצן ואוהב יותר מדי את הזיתים האלה אני לא אוכל להביא יותר מדי וגם בגלל שחבית של זיתים יכולה להגיע ליותר מ-300 שקל. חבית אני מתכוון מטר גובה 30 ס"מ קוטר.
זיתים מחמיצים..
הקץ לכיבוש! (אני חושב..)
מי אוכל כל כך הרבה זיתים?
לטאות זיתים איסלנדיות
אבל הן מעדיפות אותם בד"כ עם הפלפל האדום הזה באמצע.
*מי* לא מה.
אני לא יודע את השמות שלהן
ליז , הזאתי מאוטובוס הקסמים.
לא יודע, אותי זה מצחיק.
ההורים שלי גם עושים זיתים,
(אם כי לא הרבה. יש לנו עץ אחד) אבל הם לא מוציאים להם את הגרעינים. ויש הבדל גדול מאוד בין לחתוך זיתים, לבין להוציא להם את הגרעין (ועוד עם המקושית!), ורק אז לחתוך אותם.
ותן לי לנחש – אמא שלך כובשת (מחמיצה? נדמה לי שכובשת) אותם עם הגרעין.
נכון,
בוודאי שזה עם הגלעין, ועם המקושית אם זה מה שאני חושב שזה (הגבעול שמחבר אותו לעץ).
ועוספיא ודליה זו מעצמה בזיתים ושמן זית והרבה מאוד מסעדות ואנשים קונים זיתים מהכפר. חוץ מזה, חבית גדולה כזאת נגמרת אצלנו בבית תוך פחות מחודש שזה מהר מדי!
אה, לא,
מקושית זה מה שאנשים נוטים לקרוא לו במצב נורמלי "מחורר זיתים". זה שגם מועך שום, ועל ידית אחת יש לו מין "קערה" אליה מכניסים את הזית, כשבידית השניה יש בליטת מתכת (כך שאם סוגרים את זה, הזית מתחורר).
אלא שאצלנו בדירה, בגלל בעיות במנעול, זה לא משמש כמחורר זיתים, אלא כמקושית שתפקידה לדפוק על המפתח שמכניסים למנעול, עד שהוא נכנס לגמרי ואפשר לסובב אותו ולנעול את הדלת.
70 ליטר? זה הרבה זיתים.
זה הג'יני לא שמע טוב...
המיצים היו מצויינים!
בתור שונאת תוססים, מצאתי את ריבוי המיצים תופעה מבורכת
ח"ח על ההשקעה הכספית, הפיזית ובעיקר הנפשית בחיתוך הזיתים (הירוקים היו פשוט מעולים, לא יכולתי להפסיק לנשנש!) ועל שקיות היומולדת הנפלאות – החזרת אותי לרגעי נוסטלגיה קסומים בילדותי.
אין כמוכם בעולם.
הקלה בעומס
קודם כל אני אכן מקווה שלא נשארתם בחוב בעקבות הארוע, ליתר דיוק אני מקווה שנשארתם עם עודף גדול.
רק נתתי דוגמאות אבל לא נראה לי בעיה לחלק את הקניות על כמה מתנדבים ככה שהעסק לא יפול בבום על מישהו אחד וכרטיס האשראי שלו. כנהוג בארוע מרובה משתתפים אחד מביא שתיה, השני סלטים, השלישי פיתות\לחם, הרביעי את אח שלו וכו'.
אם יש לך רשימה אז העסק יותר קל כי תמיד הבעיה היא להחליט על כמויות וסוגים (כן דייט קולה לא דייט ספרייט…)
אפשר להירגע,
הארוע כיסה את עצמו (ואף קצת יותר).
דווקא מה שהכי הייתי רוצה (זה לא ממש קשור למה שנאמר פה עד כה. רק קצת) זה קון חורפי שיהיו בו מרקים. לא כאלה מאבקה. מרקים כמו שאני יודעת לעשות – טריים טריים וטעימים טעימים (למשל, מרק הבצל שאני מכינה ממש עכשיו, או מרק דלעת-ושאר-ירקות-שהיו-במקרר שכולל גם מלא עשבי תבלין ויכול לרפא חולים בצ'יק. הבעיה איתו היא שבגללו נהייתי חולה – חבל היה לבזבז אותו על בנאדם בריא, כך שחליתי במטרה שהוא יבריא אותי. מה שאכן קרה).
יש עם זה כמה בעיות: מעבר לבעיית כשרותם של הסירים, יש בעית כמויות: לי יש רק שני סירים גדולים, כך שיצטרכו להיות מתנדבים שיהיו מוכנים להכין גם הם מרקים. מעבר לזה – בעיית פלטות חשמליות. מרק צריך להיות רותח (כמו שקולה טעימה יותר כשהיא קרה), ואני לא בטוחה שפלטות חשמליות יוכלו להביא את המרקים לרתיחה, או קרוב לזה.
מממ... מרק בטטה...
בטוח אפשר לארגן משהו. למרות שזה וואחד אתגר לנייד כמה ליטרים של מרק לעין חורש.
נרגעתי
מרקים אין לי בעיה לבשל, כמו עוד מספר מאכלים שונים ומשונים. כמו שאמרת הבעיה היא עם הכמויות. האמת היא שרציתי להכין משהו לקון (פשטידת הכרישה המהוללת שלי שדי קל להכין ואפשר גם לאכול קר) אבל המחשבה על הכמויות עצרה אותי, נראה לי שהייתי צריך להכין משהו כמו 5-6 תבניות גדולות רק בשביל שתהיה פרוסה לכל אחד לטעום.
בעניין המרקים:
1. לא נראה לי שמרק צריך להיות רותח, חם ומהביל זה מספיק טוב בשבילי.
2. צריך כמות די נכבדה.
3. עם קצת ארגון וחלוקת עבודה נראה לי שאפשר לארגן משהו.
חשבתי על זה עוד קצת -
לא צריך כמות נכבדה מאוד. קודם כל, לא כולם אוכלים מרקים. אבל מעבר לזה, מרקים הרי מוגשים עם תוספות (שקדי מרק, קרוטונים, לחם), ותוספת כמו לחם, למשל, תופסת נפח ומקום בקיבה.
אני אנסה לבדוק בימים הקרובים לכמה מנות מספיק המרק שאני מכינה עכשיו, כדי לשער כמה סירים יהיה צריך.
עוד רעיון באותו הקשר – פסטות. אני לא מדברת רק על רטבי הפסטו, שמנת, עגבניות הרגילים, אלא גם על רוטב לימון (כן, כן. עד כמה שזה נשמע מוזר, זה דווקא משתלב ממש טוב), או פסטה מקושקשת בתוך ביצה וכו'.
אבל נראה לי שזה כבר מצריך מיקרוגלים במקום טוסטרים/פלטות (אפשר בכלל לחמם כלי חד פעמי במיקרו? כי לחמם בכל פעם מחדש את כלי הזכוכית עם הפסטה/רוטב לא נראה לי נבון – או יעיל – במיוחד).
או פסטה ברוטב סויה.
ואם כבר, אפשר להשאיר את הרטבים על פלטות חשמליות (בחום סביר) ואת הפסטות בנפרד ולאחד רק בהגשה. דורש מי שיתפעל, אבל עובד לא רע – ארגנתי את זה פעם במסיבה לכ- 40 איש.
אוה,
אגב, אתה שוכח שלא כולם אוכלים פשטידות, בטח שלא כרישה. במקרה הזה זה דווקא אוכל שמאזן את עצמו מבחינת כמויות…
(אני? אולי הייתי טועמת. עוד לא גיבשתי דעה מוצקה לגבי היחס שלי לכרישה).
כרישה, ימי...
איזה יופי. קון קולינרי. קולינריקון. או קונלינרי. רק תגידו לי מה להכין, כי אני יודעת להכין כל מיני.
זה דווקא יכול להיות שימושי.
בדיוק באה לידי חוברת מתכונים צבאית חגיגית. וכל הכמויות שם הן מלכתחילה לעשרות אנשים. כל מה שצריך זה פיילה. התנטרום אופציונלי.
הרגע נוכחתי בנס המתקרא "Iron Chefs" ומה-אני-אומר-לכם, מדובר בתכנית הלא-סאטירית הכי מוזרה שראיתי בחיים שלי פחות-או-יותר. ממתי בישול הפך למשהו תחרותי? יפאנים.
תוכנית עם רותם אבוהב. נדמה לי שקראו לה 'הכי טעים שיש'. שני שפים מתחרים ביניהם על הכנת 3 מנות תוך 20 דק', במצרכים שקנה להם המשתתף שצוות אליהם, בסכום של לא יותר מ-35 שקל (ולא תמיד הם נטו לקנות דברים פרקטיים. היו כאלה שקנו בירה, או סוכריות טופי, וכל מיני שילובים מוזרים אחרים שהשפים היו צריכים להתמודד איתם). היה ממש משעשע.
אני חושב שזה לא קשור לתוכנית הזו, אלא זו גרסה ישראלית ל-ready, steady cook!, תוכנית בריטת בהנחיית מהשמו איינסלי, השף שהיתה לו פעם תוכנית בישול חביבה בערוץ 8. איירון שף רק דגמתי לכמה דקות, אבל זה נראה לי הרבה יותר מופרע. התוכנית הבריטית היא כביכול באוירת תוכנית בוקר שכזו (ולא דו קרב לחיים ולמוות כמו אצל היפנים).
ואפשר להקרין סרטים כמו
דינר ראש, החגיגה של באבט, מיסטיק פיצה ולקינוח שוקולד ואם לא רוצים שיאכלו הרבה אז אפשר להראות את הזלילה הגדולה.
אם לא רוצים שיוכלו הרבה
אפשר את 'טעם החיים' של מונטי פייטון.
"רק עוד עלה מנטה קטן…"
עוד לא טעמת את הפשטידה שלי
כרישה זה כמעט הירק היחיד שאני קונה הביתה (חוץ מדברים קונבנציונלים כמו בצל, מלפפונים ועגבניות). פשטידה מכרישה, מרק מכרישה, הבלינצ'ס היחידים שהכנתי אי פעם..נכון מכרישה וכו'.
קשה לי לחשוב על הכנת אוכל בלי לקחת בחשבון מנה מינימלית לכל אחד. נראה לי שאפשר יהיה לארגן משהו לקון הבא ככה שמי שמוכן להתנדב לעניין יביא משהו ובסוף בטח יצא מספיק לכולם.
חוץ מזה איך עוד לא עלה עניין האוכל כנושא לקון עד היום?
המטבח של מרתה
החגיגה של בבט
כמו מים לשוקולד
הטבח הגנב אישתו והמאהב
תשע וחצי שבועות של שיכרון חושים
טמפופו.
אוכל שתייה גבר אישה.
דליקטסן.
והסרט שוקולד.
ו''הדרך הביתה'' היפיפה -
כשהיא לא רצה בשדות, היא מבשלת (וזה נראה תמיד טעים להפליא)
חוצמזה יש את "עגבניות ירוקות מטוגנות", לא? (סרט שכולם התלהבו ממנו בטירוף, ורק אני עד היום לא ממש מבינה למה. מילא).
כרישה גורמת לי להרגיש מאוימת.
יש לה שם מאיים, צורה מאיימת, קולות מאיימים כשאנשים אוכלים אותה.
אני לא בוטחת בה.
צריך להתקיף אותה כשהיא לא מוכנה.
הבעיה איתה היא שמתוך קילו כרישה אוכלים אולי חצי, כי אוכלים רק את הלבן. את הירוק, לעומת זאת, אפשר לחתוך לרצועות דקיקות, לטגן ל-30 מאיות השניה, ולקשט מנות קטנטנות על צלחות ענקיות.
מה זאת אומרת לא מוכנה?
אני את האוכל שלי אוכל רק כשהוא מוכן.
נראה לי שלהשתמש רק בלבן זה טעות בקונספציה (כמו לשטוף ספגטי כשמורידים מהאש). אני משתמש כמעט בהכל. למעט השורשים למטה הקצה העליון שמתפצל ושכבה אחת או שתיים (תלוי כמה היא טריה).
4-5 כרשות בגודל בינוני מספיקות יופי לפשטידה, מרק או ערימת לביבות (כמו של תפוחי אדמה) נאה.
פעם אחרונה שעשיתי איתה משהו,
יצא מזה קיש 4 בצלים.
אתה יכול לשלוח לי למייל את המתכון למרק? החורף הולך וקרב , אתה יודע…
מיקרוגל?
מרק הוא הדבר היחיד שלא מתקלקל במיקרו, האמת.
וכמובן, פופקורן.
לא יודעת.
אני ממש ממש משתדלת לא להשתמש במיקרו. לא טעים לי אוכל מיקרו.
ואם זה מרק – אז אני ממילא מוסיפה לו כל מיני שידרוגים תוך כדי חימום (מרק הבצל של היום בא עם הקרמה בילט אין, אבל במקרים אחרים אני מוסיפה איטריות, פסטה, וכל דבר אחר שהופך את המרק לארוחה שלמה. גם ככה המרקים שלי נורא סמיכים).
יו, איך שניקוד זה דבר חשוב.
המרק הזה, שכתבת עליו, עם הקרמה, ישר חשבתי איזו קרמה בדיוק יכולה להיות במרק.
יו, איך שניקוד זה דבר חשוב.
אני חושב שזה לא נכון
לגבי מרקים על בסיס שמנת.
אוו! חכו שתטעמו את ה..
פאפא אל פומודורו שלי! (גנים איטלקיים שולתתים!!!1)
הן יכולות
להביא לרתיחה ואף יותר מזה, מנסיון.
טוב,
אז עכשיו רק צריך למצוא קעריות חד פעמיות שיוכלו לעמוד בפני מרק רותח, ויש לנו קון.
כוסות קלקר.
מספיק טוב, ואפילו יותר. בדוק.
__________
העלמה עפרונית וניסיון רב שנים עם כלים חד פעמיים.
כל קערות פלסטיק טובות יעמדו במרק רותח.
מקסימום, אפשר לנסות.
דיברנו על כלים חד''פים,לא?
כוסות חד-פעמיות-מפלסטיק הם ממש לא בחירה נבונה.
__________
העלמה עפרונית, לשם שינוי דווקא יודעת על מה היא מדברת.
תלוי מאיזה פלסטיק.
ולא דיברתי על כוסות, דיברתי על קעריות.
אפשר פשוט לבקש מכל אחד..
שיביא את סכו"מ(י)ו וקער(י)ותיו האישיים (ובכך נרצח באכזריות גם את ציפור הכשרות).
רעיון מצוין.
וכך נוכל לעשות תערוכה של הכלים המכוערים בתבל, אלה עם הפרחים שקיבלנו מסבתא כשעברנו דירה.
אבל זה רעיון מצוין, לא בציניות.
הממ.. אבל ייתכן שנאלץ לשנות לוקיישן..
אחרי הכל, מרק הוא אחד הדברים היחידים בעולם שמסובך וגם כואב לאכול בעמידה..
הממ.. אבל ייתכן שנאלץ לשנות לוקיישן..
אני בטוח שהגברת הנחמדה מהקיבוץ תסכים להביא עוד כמה כיסאות.
זה אומר
שיהיה תור למרק? במקרה הזה אפשר להקרין סרטים כמו: "הבהלה לזהב" או "אחי, איפה אתה"
תור למרק?
ואת please sir, can i have some more?
לרגע חשבתי שרק לי תור למרק
מעלה אסוציאציה של אוליבר טוויסט…
(בעצם, גם של קומוניזם, כשאני חושבת על זה)
אתה לא פותר בזה שום בעית כשרות.
לא מדובר רק בעניין הכלים בהם אוכלים. זה בעיקר הכלים (והסירים) בהם מבשלים.
המממ..
סליחה על בורותי החילונית. אז איך בדיוק אני יכול להכשיר סיר? משהו עם מים רותחים, לא?
אפשר סתם לעשות לו פרצופים
בנסיון להגעילו
עם זקן
בכוסות שותים. לא אוכלים.
וכמו סנטיפי (אני זוכרת נכון? לא טעיתי?) גם המרקים שלי סמיכים מאוד ועונים לתואר "אוכל משביע" יותר מאשר "שתיה חמה".
סיר הסירים...
לאבא שלי יש סיר ענק שכזה, הסיר של הצ'ולנעט… אפשר לבשל בו ילד קטן. או הרבה מרק. כן… הרבה מרק <אהם>.
וזה אפילו ילך טוב עם הטרמפיסט הפתח-תקוואי האלמוני – שיחזיק סיר חם במשך כל הנסיעה.
ולאחר הפסקה בת כמה ימים...
רק רציתי לעדכן אותכם ששום דבר משמעותי לא קרה בגזרת הקון-לאנשים-שלא-הגיעו-לקון-הרשמי. מה שכן – האפשרות עדיין קיימת, לפחות מבחינת המקום והמקרן, ואלה הבעיות העיקריות. סרטים, DVD, אלכוהול ואוכל זה בעיות זוטרות שיטופלו על ידי וע"י כל מי שרוצה לעזור לנו בזה.
וזאת בעצם העזרה שאני צריך. ברגע שיוחלט על מה להביא (סרטים, אלכוהול, ואוכל) אני אדאג להביא אותו, ולארגן את רשימת הטרמפים הנחוצה. מי שיש לו רעיונות טובים, רוצה להשתתף בקון ומוכן להתדיין (בדואר אלקטרוני וצ'אט) על כך בסופ"ש הקרוב, שישלח/תשלח לי email.
לגבי התאריך, נראה לי שהתאריכים הטובים הם שבתות ה-11 וה18 מכיוון שבימי חול אנשים עובדים ובימי שישי בדר"כ יוצאים עם החברים שלהם. לאחר מכן שנת הלימודים כבר נפתחת. לא שזה כל כך קריטי, אבל אז מישהו אחר יצטרך למלא את מקומי בארגון הקון הזה (ואין לי בעיה עם זה, אגב).
אני מסכים שיעלו את התמונות שלי לרשת.
לא אכפת לי איך אני מופיע שם. אפילו אם אני מסמיק….