2 מהיר 2 עצבני

במקור: 2 Fast 2 Furious
במאי: ג'ון סינגלטון
תסריט: מייקל ברנדט, מייקל הס
שחקנים: פול ווקר, אווה מנדז,
טייריז, קול האוזר, דבון אאוקי,

ג'יימס רמר, לודהכריס

לסוקי יש מכונית ורודה וחמודה. סוקי אוהבת לנסוע במכונית. החברות של סוקי מעודדות אותה. הן אומרות שהיא נהגת טובה.
לסוקי יש הרבה חברים, ולכל אחד מהם יש מכונית מצוחצחת ומבריקה (אבל לא ורודה כמו שלה). מדי פעם סוקי והחברים שלה מחליטים לעשות תחרות, ולראות למי יש מכונית ששווה יותר. בזאת, בערך, מתמצה חלקה של סוקי (שפני השזיף שלה מפארות את הפוסטר) בעלילה, והיא מעבירה את הגה העלילה לבריאן או'קונור.

בריאן (פול ווקר, פליט 'מהיר ועצבני' הראשון) גר בחורבה ומנסה לגרד כסף מפה ומשם. כיוון שהוא צריך כסף, הוא שמח להשתתף במירוץ-רחוב נגד המכוניות של הבחורים מהצ'כונה. ככה הוא פוגש את מוניקה (אווה מנדז). ככה הוא גם פוגש את המשטרה.

המשטרה ממהרת להציג בפניו את רשימת כל החוקים ותתי הסעיפים בחוק עליהם עבר, ובאותה נשימה מציעה לו עסקה: ביטול כל ההאשמות הללו, תמורת עזרתו. אתם מבינים, אותה מוניקה היא בעצם סוכנת סמויה, שמנסה להפליל ברון פשע כלשהו במשהו, ובינתיים מעמידה פנים שהיא נערתו, וצריכה למצוא לו נהגים מהירים ועצבניים. או'קונור מסכים, בתנאי שיוכל לצרף למשימה חבר. ויאללה. מתניעים.

למעשה, בכך מסתכמת העלילה.

במשך שארית הסרט מופנה אור הזרקורים, באופן טבעי, למכוניות הנוצצות. ולמרות הערב הרב של הצבעים והמינים (שלכאורה מעיד על קבלתו של השונה לעולמנו), לכל המכוניות הללו יש משהו במשותף: יש להן גלגלי מגנזיום, טאסות מפלטינה, מחוללים זורי-מלח-על-בייגלה בקנה וקולפני אבוקדו (כשר פרווה) בצריח. אוה, וגם פרו מק 3000.

פרו מק 3000, כפי שלמדנו בסרט הראשון, הוא ההתקן – "התרסיס" – שמביא את המכוניות למהירות 5.4 מגהגרצג בלחיצת כפתור. שזה כמו לנסוע על כביש מהיר, רק הרבה הרבה (הרבה!) יותר מהיר. 2 מהיר.

וכך, בעת שהעלילה הליניארית מזדחלת לאיטה, עוקפות אותה המכוניות בסיבוב ולא שוכחות להחוות לעברה תנועה מגונה עם האגזוז. למה לפתח את הדמויות אם אפשר באותו הזמן להראות עוד נסיעה מהירה? למה להוגיע את הראש בפיתוח טוויסטים ופיתולי עלילה כשהקהל רוצה לראות עוד נסיעה עצבנית? ולמה, הו למה, לטרוח על כך שהדמויות יפגינו אינטליגנציה מינימלית, אם אפשר לפתור כל בעיה בנסיעה יותר מהירה ויותר עצבנית?

אז נכון, אין טענות. לסרט נהיגה פרועה באנו, וסרט נהיגה פרועה אנחנו מקבלים. וורום וורום פה, וורום *החלפת הילוך* וווווורוווום שם. אלא שאת כל זה ראינו כבר בסרט הראשון. מה עם איזו נסיעה תחת משאיות? התרסקות קטנה על רכבת בשביל החבר'ה? איזה פעלול חד-פעמי ומיוחד באמת?

היוצרים דאגו לכסת"ח את עצמם היטב, והכניסו כמה סצינות בודדות שאמורות לספק את ההתרגשות הזו. למשל, סצינה בה מכונית מרחפת גבוה, ורעותה מרחפת 2 גבוה, או להקת מכוניות הרוחשת אל הכביש ככוורת הומה. יפהפה, אבל לא מספיק. כהפתעה קטנה (שלא נעשה בה שימוש רב) הוסיפו יוצרי הסרט מכשיר משטרתי משוכלל, שננעץ בצד הרכב ומנטרל את השפעת הפרו מק 3000, עד שהרכב הנוצץ הופך לפורד פיאסטה חבוטה מודל 79', והנהג המהיר והעצבני – ל-2 עצבני. וואלה.

עוד בסרט – ליטרת הבשר החשוף ההכרחית. החלוקה ברורה: הבנים מתגאים בהזרקת הדלק, והבנות – בהזרקת סיליקון. חוץ מסוקי. היא אמנם לא חוזרת להשתתף בעלילה – היא פשוט נמצאת שם ברקע, עם הביקיני שלה. אבל היא סוקי. סוקי אמנם לא ממש יודעת לשחק, והאמת שגם אין ממש הצדקה להזכרתה החוזרת כאן, פרט לכך שכיף לגלגל את השם שלה על הלשון, וזה יותר ממספיק. והיא הרי גם יודעת לנהוג, אז היא נחשבת אחת מהחבר'ה. הבחורה השניה, מוניקה, גם היא "אחלה גבר" – היא הרי יודעת להסתדר בכוחות עצמה כמעט, והיא לבושה.

אז וורום וורום פה, וורום וורום שם, והיידה שרה. ולא שיש לי תלונות – ישבתי בסרט ונהניתי. ורק הרבה אחרי שהסרט הסתיים התחלתי לחשוב שאולי, בכל זאת, קניתי מהר מדי את ה"וורוום וורום" שמכרו לי, ושאולי, בכל זאת, אני צריכה להרגיש קצת עצבנית.