"2 בלילה" הוא אחד הסרטים הישראליים היותר חביבים שיצאו בזמן האחרון. בלי ניסיון לכבוש את לב השופטים בפסטיבל ונציה, לומר משהו עמוק ויסודי על הישראליות או אפילו להביא את כל שחקני ישראל לדורותיהם להופעות אורח, הוא פשוט סיפור תל-אביבי נחמד על מה שקורה בזמן שמחפשים חניה.
אבל מעבר לזה, הוא גם דוגמה להתנהלות תקינה של סרט עצמאי בעידן האינטרנט: סרטים רבים בקנה מידה כזה, אחרי שנים של עבודה קשה, יוצאים סוף סוף לאקרנים בשני סינמטקים ואז נעלמים כלא היו עוד לפני שתספיקו לומר "הקהל לא נותן צ'אנס לקולנוע הישראלי". "2 בלילה" – במקביל להקרנות הנ"ל בסינמטקים – מופץ גם באינטרנט, כדי שגם אנשים שלא נמצאים במרחק הליכה ברגל מסינמטק ת"א (ניסיתם למצוא חניה באזור פעם?!) יוכלו לראות אותו.
מכיוון שבארץ עדיין אין תשתית סבירה להפצת סרטים ב-VOD דרך הרשת – או כמו שקוראים לזה במדינות מתוקנות: מגנון הפצת סרטים שמתאים למאה הנוכחית – יוצרי הסרט עשו את זה בעצמם. באתר הרשמי של הסרט יש אפשרות לצפות בו במלואו ב-HD, תמורת תשלום של 20 ש"ח באשראי או ב-Paypal. ואם, נגיד, אתם צופים בו בזוג, זה חיסכון של לפחות 83% ממחיר כרטיסי הקולנוע! שווה!
עוד באותו עניין: הטריילר של הסרט, וסיפורי חניה נוספים
תודה, אבל לא תודה
תקראו לי פראייר, מזוכיסט, וואטבר. למרות שהשתדרגתי לאחרונה במסך מחשב חדש, אני מעדיף ללכת לסינמטק ולראות את זה. למה? כי אני מעריך את ההחלטה של השניים האלה להוציא את הסרט באופן עצמאי, ולא לפנות למפיצים הגדולים. רק אם אני איך שהוא אפספס אותו (כרגע אני רואה שהוא מוקרן לפחות עד סוף החודש) אז אני אראה באינטרנט. אני לא מעריץ גדול של קולנוע ישראלי, אבל זה בהחלט נראה סרט חביב ולדעתי מגיע להם המחיר המלא (נו טוב, יש לי הנחת חייל![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
) על המאמץ. אולי אני לא יכול לתרום סכומים גדולים לסרט זומבים ישראלי, אבל להוסיף עוד כמה שקלים בשביל מסך גדול אני יכול.
חוץ מזה, לראות בבית כל אחד יכול. אבל לדעתי, כפי שכתבתי בערך בדף הסרט, לראות אותו אחרי החוויה עצמה של חיפוש חנייה בת"א רק מוסיפה ^^
אני לא יודע עד כמה כל הדבר הזה מאובטח,
אבל אני מנחש שלא ייקח יותר מדי זמן עד שהסרט יגיע לאתרי הוורז הישראלים באיכות מלאה כתוצאה מהמהלך (כמובן שאם הסרט יעניין את האנשים הנכונים).
ואז מה?
לאנשים שצופים בסרטים שהורידו באופן לא חוקי מהרשת יש הרבה תירוצים, קבילים יותר או פחות: הקולנוע רחוק מדי, כרטיסי הקולנוע יקרים מדי, הסרט ממילא לא הגיע לארץ, האולפנים המושחתים האלה ממילא שוחים בכסף וכו'. אבל כשיש סרט עצמאי לגמרי של יוצרים ישראלים, מן הסתם לא עשירים, שזמין לצפיה ברשת – מי שמעדיף להוריד אותו באופן פיראטי כדי לחסוך 20 ש"ח הוא לא לוחם למען חופש המידע ולא דופק את השיטה, הוא סתם מניאק קמצן.
מניאקים קמצנים תמיד יהיו. הסרט הזה, וכל מוצר וירטואלי אחר שנמכר ברשת, מסתמך על כך שיש מספיק אנשים שאינם כאלה.
הסיבה שלא אראה אותה במחשב
היא בעיקר הסיבה שכאשר אני רואה סרטים/ תוכניות במחשב, דעתי נהיית מוסחת בקלות מאוד, ואז בזמן ההוא אני אמצא את עצמי עוצר את הסרט, מתחיל לשמוע מוזיקה, לגלוש ברשת, לצ'וטט, וכו'.
קורה לי בדיוק אותו דבר.
אני עוצרת סרט במחשב כל שתי דקות בערך. מדרג הריכוז שלי מהנמוך לגבוה- מחשב, סמארטפון, טלוויזיה, קולנוע.
זה סבבה כשאני רואה את בחזרה לעתיד בפעם ה-300 או כשאני רואה משהו דבילי סתם כדי להעביר את הזמן, אבל זו דרך ממש גרועה לצפות בסרטים חדשים שמעניינים אותי. אם אני מפספסת סרט בקולנוע, אני אראה אותו ביס, אם לא, אני כנראה לא אראה אותו אף פעם.
אבל
בהרבה טלוויזיות HD היום אפשר לצפות בתכנים מהמחשב (ולפעמים בטלוויזיות מסוימות אפילו ישירות מהאינטרנט), ואז רמת הריכוז עולה.
נכון. ואני לגמרי מתכוונת להשתמש בזה יום אחד.
אבל לא בקרוב, לצערי.
ועכשיו אני קרוע.
מצד אחד, הסרט נחמד ולהפיץ אותו באינטרנט זה רעיון מצוין ואני בעדו והכל.
מצד שני, הם מפרסמים את הסרט בדו"חות חניה מזויפים, שזה לא רק רעיון "מקורי" עתיק, אלא גם שיטת פרסום דוחה במידה קיצונית, ואישית הייתי נמנע באופן עקרוני מלרכוש כל מוצר שמפרסם בצורה כזאת. וכשמעירים לו על זה בפייסבוק, במאי הסרט מגיב כמו פוץ.
http://room404.net/?p=55748
אין לי רישיון או אוטו ואני לא תל-אביבי,
אולי זה למה כששמעתי על ה"קמפיין" לראשונה הזה דווקא חשבתי שהוא מגניב, משעשע ומרענן.
עכשיו כשאני רואה את כל התלונות בעמוד הסרט בפייסבוק אני מבין כמה זה רעיון מטומטם.
והתגובות של העמוד, אוו התגובות, מה זה לעזאזל אמור להיות?! שגיאות כתיב, פיסוק וניסוח נוראיות וערסיות מתפרצת לכל כיוון! היה אפשר לפחות לנסות לצאת בסדר מכל העניין, אבל במקום זה הם יוצאים אפילו יותר חארות. זה פשוט נורא.
אל תפרסמו סרט עם דו"חות חנייה
כל הערסים יבואו.
אגב, גם אפשר לעבוד ככה על פקחים. חונים איפה שרוצים, שמים את הפרסומת על השמשה, ואז הפקח מסתכל מרחוק וחושב שכבר שמו לך דו"ח. אבל! אני לא מעודד מעשים שפלים כאלה. צריך לחנות רק במקומות המותרים. ולא לשרוט מכוניות אחרות. אלא אם כן הן חונות על שני מקומות. אז אפשר איזו שריטונת. תלמדו לחנות, douchebags.
אז בוא אני אמחיש לך
אתה מסתובב ברחוב בלילה, ופתאום מגיח מולך ביריון מפחיד עם אלה, ואומר "תביא את הכסף". בעוד אתה משקשק מפחד ומתחיל לחטט בארנק, הביריון אומר "סתם! הכל חלק מקמפיין שיווקי מתוחכם ומקורי ל'שלומי אלות בע"מ'. רק כאן תשיג את האלות האיכותיות ביותר! ספר לחבריך!"
האם אתה:
א. צוחק בקול רם מההלצה המשעשעת, ורץ מיד ל'שלומי אלות' כדי לרכוש לעצמך צרור אלות אופנתי, או
ב. נשבע שלעולם לא תתקרב ל'שלומי אלות' בחייך?
כמו שאמרתי, לא יצא לי אף פעם לחוות את חוויית ראיית דו"ח
מה גם שהכתבה שהייתה בשלישי שעבר בערוץ 2 הציגה את הרעיון כנחמד.
דרך אגב, רמזת שהרעיון כבר נדוש ולא מקורי, איפה הוא עוד נוסה?
אני לא זכרתי, אבל עידוק זכר
איזה פאב תל אביבי:
http://room404.net/?p=11593
ואני משוכנע שגם זאת לא היתה הפעם הראשונה, אבל אני לא זוכר מי היו המפרסמים ה"מקוריים" הקודמים.
אני כן זוכר פרסומת ל-012, לפני עשר שנים בערך, שגרמה למחשב להציג "מסך כחול" מזויף, וזאת הסיבה שבעשר השנים האחרונות לא הייתי לקוח של 012 ואין לי כוונה לשנות את זה.
היה גם את מלחמת העולם Z
שפרסם את עצמו בחיקוי של צווי מילואים.
נכון, זה דווקא היה מגניב
אחי קיבל את ה"צו מילואים" הזה וזה היה מגניב ביותר.
אנשים יכולים להיות כבדים לפעמים.
בהחלט לא הראשונים
כבר יצא לי לראות פרסומות לחדר כושר (או שזה היה קאנטרי קלאב?) וחנות פרחים… בטח יש עוד.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
לכולם אני מאחל מוות איטי ביסורים
השוואת את פקחי עיריית ת"א ל"בריון מפחיד עם אלה"?
אני שונא פקחים כמו כל אזרח שקיבל דו"ח או שניים, אבל ההשוואה קצת מוגזמת.
גם ההשוואה לפאב או לעסק אחר שגם השתמשו בשיטה הנלוזה הזו, קצת עובדת לטובת הסרט דווקא. לסרט לפחות יש איזשהו סיבה (קלושה) להשתמש בדוחות חנייה כפרסומת. אחרי הכל, הסרט עצמו עוסק במציאת חנייה (ואני מניח שיש שם התייחסות בסרט לדוחות בתל אביב וכל זה) בניגוד לסתם עסק.
אבל כן.. אני מסכים בזה שהקמפיין לא מוצלח.
לדעתי, המשווקים שהגו את הרעיון הזה יכלו להנות משני העולמות אם הם היו עושים כרזה בנוסח דו"ח אבל שהיה ברור, גם מרחוק, שלא באמת מדובר בדו"ח (אולי מגדילים או מקטינים את הגודל של הדף ככה שהוא לא היה בגודל של דו"ח, אולי משנים את הצבעים). ברור שאז אנשים באמת לא היו נבהלים והמתיחה הייתה נהרסת.. אבל מצד שני, אנשים לא באמת היו נבהלים והמתיחה הייתה נהרסת.
אבל אז אנשים לא מסתכלים
מי מסתכל על פלייר שדחפו לו מתחת למגב? אני מעיף אותף בלי מבט נוסף. משהו שנראה כמו דו"ח חניה מבטיח שיסתכלו עליו, וזו בדיוק השיטה הנלוזה הזו.
ממש חבל שהקמפיין פונה לאנשים שעדיין לא ראו את הסרט.
רק אחרי שהם יראו אותו (והם לא) הם ייהנו מהשנינות המופלאה של פרסום באמצעות דו"חות חניה.
לא נותר אלא להגיב על זה
באותו משפט שכתוב ממש פה למעלה בכותרת הדף:
"למה כל כך רציניים?"
כלומר, עם זה שזו דרך לא מקורית ולא הכי נחמדה לפרסם – אני מסכימה. אבל להחרים את הסרט בגלל זה? קצת מוגזם.
אני מתנגדת לכל נייר פרסומי באשר הוא שמוצמד לרכב / דלת
זה גרוע אפילו יותר מהזבל שדוחפים לי לתיבה (שאותו אני מפנה עם הדואר, כשיש, ואז זורקת לפח המחזור). כשזה על דלת ביתי אני פותחת את הדלת ומבוססת בזבל וכשזה מתחת למגב מצמידים לי זבל לרכוש ועכשיו אני צריכה ללכת ולחפש במיוחד פח (או אם אני צדיקה גמורה לשמור אותו למתקן מחזור) או לזרוק על הרצפה וליצור לכלוך. אני מודה שקשה לי עם זה, אבל מכיוון שלא אני זיבלתי, אני משתדלת לא להרגיש אשמה וזורקת לרצפה, כן. זה לא משחק של "מי שנגע אחרון ילך לפח" ואני מסרבת לקבל על עצמי את הטיפול בזבל שמישהו אחר כפה עליי. פקחי הניקיון מוזמנים לקנוס את המפרסם. שכחתי כמובן להזכיר את הפגיעה בתקינות המגבים ואת העובדה שלפעמים לא שמים לב ורק תוך כדי הנסיעה מגלים (ואז זה גם מפריע להשתמש בהם). זו פשוט חוצפה. אני יכולה רק לקוות שיבוא יום וזה יהיה אסור בחוק.