 |
||
| אחרי שהיה "הסרט הבא של ספילברג" במשך כמה שנים, עבר לידי רוב מארשל ('שיקגו') ועירער את יחסי סין-יפן בעקבות הליהוק המאוד שגוי אתנית, 'זכרונותיה של גיישה' יגיע בדצמבר כדי להתחרות על האוסקר. עכשיו הטריילר. |
17.09.2005
|
|
יומית
אחרי שהיה "הסרט הבא של ספילברג" במשך כמה שנים, עבר לידי רוב מארשל ('שיקגו') ועירער את יחסי סין-יפן בעקבות הליהוק המאוד שגוי אתנית, 'זכרונותיה של גיישה' יגיע בדצמבר כדי להתחרות על האוסקר. עכשיו הטריילר.
אחרי שהיה "הסרט הבא של ספילברג" במשך כמה שנים, עבר לידי רוב מארשל ('שיקגו') ועירער את יחסי סין-יפן בעקבות הליהוק המאוד שגוי אתנית, 'זכרונותיה של גיישה' יגיע בדצמבר כדי להתחרות על האוסקר. עכשיו הטריילר.
נראה נהדר
אם הסרט ישמור על קצב טוב (וסביר שכך יקרה) אני צופה מועמדות ואף זכיה (מול "מינכן" של ש/ס – ואז בכלל יהיה שמח).
בנוגע לליהוק השגוי אתנית.
קראתי את הכתבה, והתגובה הראשונה שלי היתה "על מה הם מייללים"? אם הם מחפשים סיבה להתלונן, שיתחילו מהעובדה שהסרט מבוסס על ספר שכתב מישהו אמריקאי. הסרט הזה לא אמור להיות שיעור בתרבות אסיה יותר מש-"צופן דה-וינצ'י", על כל התיאוריות המגוכחות שלו, אמור להיות שיעור בתיאולוגיה.
ואז שמתי לב למשהו. התלונות בכתבה מגיעות, באופן די בלעדי, מהצד הסיני של המפה. למה מהסינים נשמעים קולות מחאה ומהיפאנים לא? (אני בטוח, אגב, שיש גם כמה יפאנים שלא מרוצים מהסיפור, אבל אותם לא ראיינו לכתבה הזאת).
ואז מגיע ההקשר ההיסטורי. בתקופת המלחמה, היפאנים אילצו נשים מסין (ומיתר המדינות שהם כבשו באסיה) לעבוד בזנות. ללהק שחקניות סיניות בתור גיישות ביפאן זה כנראה עובר בהרבה את גבול הטעם הטוב כמו שמסמנים אותו חלק מהאנשים באזור.
ואז ניסיתי לחשוב איך אני הייתי מגיב לליהוק דומה שנוגע ליהודים/ישראלים. מעט הדוגמאות שעלו לי בראש לא היו חזקות מספיק. ששון גבאי ואקי אבני שיחקו דמויות של ערבים בקולנוע ובטלוויזיה, וקשה לי לומר שאיבדתי שעות שינה בגלל זה (למרות שמסקרן אותי לדעת מה חשבו הערבים על הנושא). ג'ון טורטורו האיטלקי למהדרין גילם כמה פעמים דמות של יהודי, ולפחות באחד מהמקרים ("חידון האשליות") היהודי שהוא גילם נראה כמו קריקטורה אנטישמית. וזה לא ממש הטריד אותי. את אלי ואלאך לקחו לתפקיד המכוער, אבל זה היה בכלל באיטליה, לא בהוליווד, ומה לעשות שהוא באמת היה כזה (מכוער). ואת סרטי "אינדיאנה ג'ונס" אני מאוד אוהב, למרות שהם הופכים לבידור את אחת התקופות הפחות סימפטיות בהיסטוריה של העם היהודי.
הטענה של מרשל לפיה הוא לא הצליח למצוא אף שחקנית יפאנית שמתאימה לתפקיד נשמעת לי כמו קשקוש. יפאן היא מדינה גדולה. השיקול המכריע בליהוק, לדעתי, היה למצוא פרצופים מוכרים – ומה לעשות שז'אנג זיי, מישל יאהו וכנראה גם גונג לי הן פרצופים הרבה יותר מוכרים מכל שחקנית יפאנית. השיקול הזה לגיטימי לגמרי. אני מניח שגם קן ווטאנבה נבחר לתפקיד שלו לא בגלל שהוא יפאני, אלא בגלל שהוא פרצוף הרבה יותר מוכר לצופים האמריקאיים מכל שחקן אחר במדינה.
אז אם אפשר לבוא בטענות למישהו, זה כנראה למרשל, שהחלטת הליהוק שלו, כאמור, היא לגיטימית, אבל הוא יכול היה להגן עליה באופן קצת יותר מוצלח. להגיד "אני לא מכיר את הפרטים" על הרקע הבעייתי של ההתרחשויות ההיסטוריות בתגובה להאשמות שמופנות נגדו זה לא חכם. מהבמאי שעשה את "שיקאגו" וזכה למוניטין של במאי אינטליגנטי מהסרט האמור, הייתי מצפה לעשות מינימום שיעורי-בית.
אם כי, בסופו של דבר, אני מבין את ההחלטה שלו.
מעניין.
וצר לי שאני מעיר הערה מנטפקת בלבד על תגובה כה ארוכה ומעמיקה – אבל הפועל הוא "גחך", אז זה "מגוחכות", לא "מגוכחות". אני נתקל בטעות הזו שוב ושוב.
אה, ואם כבר – לכל מי שיקרא את התגובה הזו, ועושה את טעות הכתיב הזו – זה "מושחת", לא "מושחט". "שחיתות" זה התחום שבו מצטיינים פוליטיקאים, "שחיטות" זה התחום שבו מצטיינים אנשים שתוקעים לפרות סכין בגרון כדי לייצר המבורגרים.
עד כאן "רגע של עברית".
ואם אפשר גם,
אז מתעכב, ולא מתעקב.
שערוריה. עוד מעט תגידו לי שגם ''שבורית זכוכה'' זה לא תקני.
נכון. כי אם כבר זה זחוחה, כמו ג'ונטרה.
בעיקרון אני מסכימה.
ובכל זאת אני מאמינה שיש דרך מוצלחת לשלב בין השורשים ש.ח.ת וש.ח.ט, כפי שפירטתי בסקר על יצירות ספרותיות ואיך הן נשחטות/מושחתות ע"י הקולנוע. המילה 'להשחיט' (שאני מאמינה שמקורה בטעות דפוס) פשוט נוצרה למען הסקר ההוא.
באמת קצת מגוכח
שהביאו רק ציטוט של סיני, אבל שים לב שהוא נאם בכנס באוניברסיטה של קובה ביפן – כך שבטח זכה למחיאות כפיים נלהבות מהקהל…
היה מעניין לראות גרסה יפנית לגמרי לסרט, אבל כמו שאמרת – גם ככה הסופר הוא בכלל זר גם כן.
בעניין החיילים היפנים שהפכו נשים סיניות לזונות – דווקא אין בעיה עם הסרט, כי גישה היא אומנית ולא זונה (כמו שהסופר מנסה להדגיש לאורך הספר, אבל אני תמיד מסתבכת כשאני מנסה להסביר. אומנית, בסדר, אבל כל הקטע המיני של הגיישות עדיין נשמע מוזר לאוזניים מערביות…).
לא לצופי פיירפליי
ה''מגוכח'' הזה היה בדיחה, בגלל התגובה שלי?
אם כן, זה די מצחיק.
אם לא, זה די לא.
אופס
האמת היא שזו מילה שאני תמיד טועה בה איכשהו. ראיתי את ההודעה שלך קודם והתעצלתי לבדוק – אמרתי לעצמי "נו, זה נראה בסדר…זה בטח מה שעכרור אמר…"
שגיאות כתיב זה לא ממש מצחיק, נכון,
אבל גם להיות מתנשא וגס רוח לא.
לא התכוונתי.
אם כך זה התפרש, אני מתנצל.
אוניברסיטת קוב לא קובה
לא, ''קובה''.
נכתב ונאמר Kobe. עיר נמל ביפאן, ששימשה, בין היתר, מקלט לפליטים יהודים רבים שברחו מאירופה בזמן מלחמת העולם השניה.
בניגוד ל-"Cuba" שאותו אנחנו מכירים בתור האי "קובה". מה לעשות שהאיות של שני המקומות בשפה העברית הוא זהה (גם אם ההגיה שונה).
אז בנוגע לליהוק
אם כבר מחפשים תירוצים לליהוק, אפשר ללכת על רעיון שכבר עבר בקולנוע. אחרי מלחמת העולם השניה, יותר לכיוון שנות השישים פלוס, כשאירופה ניסתה לנקות את עצמה, נוצרו סרטים שהשתמשו בשחקנים מכל רחבי אירופה (איטלקים, גרמנים וכו'..). חלק מהבמאים השתמשו ב"עורמת התמונה". ברטולוצ'י למשל ליהק בכוונה שחקנים צרפתיים או אמריקאים במקום איטלקים (ב- "1900" למשל) והטענה היא שכך נמנע מלהתמודד עם עברו.
גם במקרה יפן-סין אפשר ללכת על אותו קו ולבחור בליהוק ה"שגוי" כדי לחפות על העבר. למעשה, היה יותר טוב לבמאי פשוט להודות שהוא התכוון לכך מראש, ליצור קצת פרובוקציה, ואפילו – לומר שיש בליהוק משום ביקורת ומחאה כלפי היחס של היפנים לסינים בתקופת המלחמה, ורצונו היה להעלות את זה על סדר היום. והנה כבר מגיעה לה תגובה – הפעם מהכיוון היפני.
הרגע ראיתי את הטריילר החדש של הארי פוטר (טוב, לא בדיוק חדש מכיוון שהקודם היה יותר טיזר) וזה נראה מגניב והכל, רק שכל כך חבל לי על מה שעשו עם mad eye moody (אין לי מושג איך קוראים לו בעברית.. עין כואסת רגשני? איך עושים את זה?). הוא פשוט לא נדמה לי עונה לצפיות של הספר..
אהה כן לינק:
http://movies.yahoo.com/shop?d=hv&cf=trailer&id=1808475610&intl=us
עין הזעם מודי
עין הזעם מודי
ניסיתי לחשוב על משו בעל רמה מסויימת של הומור, ולא עלה לי כלום.
בכתב אני בכלל לא מצחיק, זה לא הוגן.
הטריילר בלינק הזה באיכות לא משהו..
קבלו לינק לגירסה הרבה יותר איכותית של הטריילר:
http://pdl.stream.aol.com/aol/us/moviefone/movies/2005/harrypotterandthegobletoffire_019563/harrypotterandthegobletoffire_trlr_02_fugfvv_dl.mov
אוקי, אני היחיד שחושב שהטון האפי של דיבורי-האימונים נורא, נורא מצחיק?
אם מקשיבים רק לאודיו, אפשר בקלות להניח שגיישה זה סוג של סמוראית\אבירת ג'דאי\ מכשפת אפלה.