קדם אוסקר 2017: נביאים ראשונים

הפרסים הראשונים של השנה מחולקים, והמרוויחים העיקריים הם מנצ'סטר, קובו ואנשים שלא אוהבים מיינסטרים

(תקציר הפרקים הקודמים: המירוץ לאוסקר – הנפשות הפועלות)

כלל אצבע לגבי פרסים: ככל שההכרזות שלהם מוקדמות יותר, כך יש להן פחות חשיבות בנוגע ‏לאוסקרים ובכלל. זה אומנם לא נחמד במיוחד, אבל אין מה לעשות: מבקרים, גופים ואנשים שמתחילים לסכם את השנה ‏לפני שהשנה נגמרה לא תמיד מבינים על מה הם מדברים, כי הם עוד לא ראו את הסרטים המדוברים ‏שיוצאים בחודש האחרון של השנה. ובכל זאת, אפשר ללמוד מהם דבר או שניים – אז בוא נסכם ‏מה שהיה לנו בשבועות האחרונים:

מועמדויות פרסי האינדיפנדנט ספיריט לסרטים עצמאיים

ה"אינדיפנדט ספיריט", ‏פרסי הסרטים העצמאיים היו, עד לא מזמן, יקום מקביל שבו כל החלומות האוסקריים שלכם ‏התגשמו. יקום שבו ניתנו פרסי בימוי לסקורסזה עוד בשנות השמונים, בנוסף לפרסים לכריסטופר נולאן, ‏ווס אנדרסון, טרנטינו, רוברט אלטמן ודארן ארנופסוקי, אלן בורשטיין זכתה על ‏רקוויאם לחלום, מיקי רורק זכה על "המתאבק" ולסטיב בושמי יש פרס (הידעתם? לסטיב בושמי אין ‏אפילו מועמדות לאוסקר אחת). יקום מקביל של פרסים שהכל היה יכול לקרות בו, מנותק ‏מעונת הפרסים הכללית, שמהווה איזה תחליף היפסטרי ואיכותי לאוסקרים הנגועים בפוליטיקה. אבל ‏אז, המכונה ההוליוודית קרסה.

קשה להגיד בדיוק מתי זה התחיל, אבל הסממן הראשון לכך שמכונת דרמות ה‏אוסקרים המשומנות מתוצרת האולפנים הגדולים קרסה היה 2005: לראשונה בתולדות הטקס, 3 מהמועמדים לפרס ‏הסרט הטוב ביותר בפרסי הסרט העצמאי הפכו למועמדים לאוסקר. בשלב זה היה ברור שהסרטים העצמאיים מוזמנים לשבת בשולחן האוסקרים וליהנות עם כולם. בחמש ‏השנים האחרונות, ארבעה זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר זכו קודם כל בפרסי הסרטים העצמאיים ‏‏(להשוואה: ב-25 השנים שקדמו לכך זה קרה רק פעם אחת, עם "פלאטון"). ולאט לאט, עין כל ‏המתעניינים באוסקר עברו לפרסי הסרטים העצמאיים, שבמקום אלטרנטיבה הפכו לנביאים משמעותיים.

פרסי הסרטים העצמאיים עובדים כך שכל סרט מעל תקציב מסוים – 20‎‏ מיליון דולר – לא יכול לקבל ‏מועמדות, אז נה-נה-בננה לך אם הסרט שלך נעשה בתקציב של 20 מיליון דולר וחמישים סנט. אתה ‏כבר לא אינדי, יא סרט אולפנים מלוקק! כפי שאפשר לנחש, החוק הזה תמיד מוריד מהשולחן כמה מהשחקנים המשמעותיים של עונת האוסקרים, ‏והשנה הוא מוריד את המשמעותי מביניהם: "לה לה לנד". גם הוא לא בדיוק הפקת ענק; למעשה התקציב המדווח שלו הוא 20 מיליון דולר, פחות או יותר. אבל כנראה שהוא נטה לכיוון ה"יותר", ולכן הוא מוקצה מפרסי האינדי. זה לא יפגע במעמד שלו כסרט המוביל במירוץ לאוסקר, נכון לעכשיו.

אז מה יש לנו השנה באינדי? ובכן, הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות הם "אור ירח" ו"מנצ'סטר ליד הים" עם 5 מועמדויות ‏לכל אחד, ו"אמריקן האני" עם 6. פרט להם, מועמדים בקטגורית הסרט הטוב ביותר "ג'קי" ו"Chronic", סרט ‏שהעולם לא ידע על קיומו לפני שפרסי הספיריט הזכירו לעולם שהוא קיים. עוד בולט לחיוב הוא "באש ‏ובמים" שקיבל 3 מועמדויות: תסריט, עריכה ושחקן משנה לבן פוסטר. יש סיכוי טוב שאת אותן מועמדויות נראה שוב לאורך כל העונה, רק שבמקום בן פוסטר נקבל את ג'ף ברידג'ס – ובכל מקרה לא נפסיד, מכיוון ששתיהן
הופעות נהדרות.

בינתיים בארץ ה"איזה מגניב שזה מועמד" יש את "איש האולר" עם שתי מועמדויות, סרט האימה ‏המוערך "המכשפה" עם שתי מועמדויות ואיזבל הופר שמועמדת על "היא".

המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר:‏
Chronic (מישל פרנקו)
אמריקן האני (אנדרה ארנולד)
מנצ'סטר ליד הים (קנת' לונרגן)
אור ירח (בארי ג'נקינס)
ג'קי (פבלו לוריין)‏

לרשימת המועמדים המלאה

פרסי גותהאם

פרסי הגותהאם הם פרסים שוליים ביותר,‎ ‎שהדבר היחידי שגורם להם לצוץ כל שנה בדיווחי אוסקר הוא ‏שהם ראשונים. אז הנה, זכיתם גם עכשיו, גותהאם! אני מקווה שאתם מרוצים. ‏גם הם מוענקים לסרטים עצמאיים בלבד, ובניגוד ל"אינדיפנדנט ספיריט" שקצת נהיות אינדי-אוסקר, הגותהאם הם אינדי-אינדי. השנה בכל מקרה זכה ברוב הפרסים "אור ירח", ‏פרט לפרסי השחקן (קייסי אפלק) והשחקנית (איזבל הופר).

לרשימת הזוכים

הועד הלאומי לביקורת (NBR)

פרסי ה-NBR‏ היו ידועים בעבר כאלה שאמרו "ראשון!" בעמוד הטוקבקים של עונת הפרסים, עד ‏שפרסי גותהאם באו ולקחו להם את זה. הגוף שמחלק את הפרסים, בעבר פשוט ארגון הצנזורה האמריקאי, היום אחראי על עיתון וכמה מלגות, ובעיקר על הפרסים שהוא מחלק.

גם כאן, השם הגדול הוא "מנצ'סטר ליד הים" שזכה בפרסי הסרט, השחקן הראשי , התסריט, ופרס ‏לפריצת השנה ללוקאס הדג'ס. גם "אור ירח" יצא מחוזק עם פרסים לבמאי ולשחקנית המשנה (נעמי ‏האריס). עוד זכיות בולטות: ג'ף ברידג'ס מ"באש ובמים", איימי אדאמס על "המפגש", "קובו: אגדה של סמוראי" לסרט האנימציה הטוב ביותר, ופרס התסריט המעובד ל"דממה" של סקורסזה – שהוקרן ‏בפני חברי ה-NBR לפני כולם, במיוחד בשביל שיוכלו לתת לו פרס, וזה עבד.

עוד מנצח מפתיע השנה הוא פיטר ברג. הסרט שלו לגבי האסון במרתון בבוסטון "הגיבורים של בוסטון" (Patriot's Day) זכה ‏גם באזכור כאחד מעשרת הסרטים הטובים של השנה, וגם בפרס מיוחד על שיתוף הפעולה שלו עם ‏מארק וולברג.

שאר הסרטים הטובים ביותר על פי המועצה הם (על פי סדר הסיכוי שיקבלו מועמדות לאוסקר): לה לה ‏לנד, אור ירח, דממה, המפגש, באש ובמים, סאלי: נס על ההדסון, הסרבן, הגיבורים של בוסטון, מאחורי ‏המספרים ויחי הקיסר!. (כן, הוא יצא השנה).

לרשימת הזוכים

מועמדויות פרסי האנני

פרסי האנני הם הפרסים הגדולים של סרטי האנימציה, וחבל. מדובר בגוף בעייתי עם היסטוריה של חלוקת פרסים המושפעת מאוד מפוליטיקה הוליוודית ומיני תכסיסים ששמורים להצבעות לפריימריז. וזה עוד ‏לפני שהולכים לאיבוד בקטגוריות כמו "ההישג הטוב ביותר בעיצוב דמות, סדרת טלוויזיה משודרת".‏

אבל עד שאיזה ארגון ירים את הכפפה, אנחנו נשארים עם מה שיש. ומה שיש הוא "זוטרופוליס" ו"קובו". ‏כלומר, יש עוד מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל שני אלה קיבלו הכי הרבה מועמדויות, ונראים כיחידים שבאמת יתחרו על האוסקר. אמנם "מואנה" סומן כמתחרה אפשרי על הפרס, אבל לאחר שיצא התגובה הנפוצה עליו היתה "אחלה סרט" ולא "אומייגאדאומייגאדאומייגאד", כך שהוא צפוי לקבל הרבה מועמדויות בקטגורית האנימציה, אבל פרסים – פחות. החל מהשנה שעברה באנני פתחו גטו לסרטי אנימציה ‏‏"עצמאיים" – או בשמם האחר "לא אמריקאיים", שם אפשר למצוא סרטים מדוברים כמו "הצב האדום", "Your Name." ו"חיי כקישוא".

המועמדים לפרס סרט האנימציה הטוב ביותר:
זוטרופוליס (דיסני)
מוצאים את דורי (פיקסאר)
מואנה (דיסני)
קובו: אגדה של סמוראי (לייקה)
קונג פו פנדה 3 (דרימוורקס)‏

לרשימת המועמדים (האינסופית כמעט) המלאה

מחברות הקולנוע

ונקנח באנינות טעם. "מחברות הקולנוע" הוא מגזין צרפתי עם טעם צרפתי, שמאז 1950 מפרסם את ‏רשימת 10 סרטי השנה שלו. זה לרוב כולל הרבה שמות צרפתיים ארוכים של סרטים שאולי שמעתם על זה שהם הוקרנו בפסטיבל ירושלים או משהו, אבל מדי פעם הם ‏נותנים איזו קריצה למיינסטרים – בשנה שעברה עם "מקס הזועם" והשנה עם.. אף אחד.

הסרט הטוב ביותר של השנה על פי "מחברות הקולנוע" הוא "טוני ארדמן" סרט גרמני שהוכרז עוד בקאן כיצירת מופת, ויגיע אלינו בפברואר – כנראה בתקווה שהוא יזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. מיד אחריו, "היא" של פול ורהובן, ו"דוגמניות ושדים" של ניקולס וינדינג רפן. אחריהם – רשימת סרטים שרבים מהם לגמרי לא מוכרים לצופה המצוי, וגם "חולייטה" של אלמודובר, ו"קרול" ש… יצא בשנה שעברה, לא? כנראה שהעיתון משוכנע שזמן ‏הוא מושג אמריקאי ומיינסטרימי.

‏10 הסרטים הטובים ביותר לשנת 2016 על פי מחברות הקולנוע:‏
‏1. טוני ארדמן (מרן אדה)
‏2. היא (פול ורהובן)
‏3. דוגמניות ושדים (ניקולס וינדינג רפן)
‏4. ‏Aquarius‏ (קלובר מנדוזה פילהו)
‏5. Slack Bay‏ ( ברונו דומון)
‏6. חולייטה (פדרו אלמדובאר)
‏7. Staying Vertical‏ (אלן גיורדי)
‏8. La Loi de la jungle‏ (אנטונין פרטג'טקו)
‏9. קרול (טוד היינס)
‏10.‏Le bois dont les rêves sont faits‏ (קלייר סימון)‏

לרשימה המלאה

אז מה כל זה אומר?‏

נתחיל ממה שזה לא אומר: העובדה שסרטים כמו "ג'קי" או "גדרות" לא הופיעו ברשימות האלה לא אומרת שהם לא יגיעו לאוסקר. זה שאמה סטון עוד לא זכתה בפרסים לא אומר שהיא לא תזכה בפרסים אחר כך.

מה שזה כן אומר, זה שכל הסרטים הזוכים זכו לזריקת מרץ ואפילו הזנקה: "אור ירח" ו"מנצ'סטר" ביססו ‏את מעמדם כסרטים מובילים במירוץ לצד "לה לה לנד". איימי אדאמס, שעד עכשיו התנדנדה, מתחילה ‏גם היא לבסס את המועמדות השישית במספר שלה, כמו ג'ף ברידג'ס ואיזבל הופר, שעד עכשיו היו רק ‏לחישות. ו"קובו" מתחיל להיראות כמו מתחרה ראוי לאוסקר שיגרום ל"זוטרופוליס" להתאמץ ‏כדי לזכות ולא לקחת בהליכה. ‏

מה מפה הלאה? תחילת דצמבר תהיה בסימן המבקרים: איגודי המבקרים השונים יפרסמו כולם את הבחירות שלהם (למעשה הקבוצה הראשונה כבר עשתה זאת: איגוד מבקרי ניו יורק. סרט השנה שלהם הוא "לה לה לנד"). זה יימשך עד אמצע דצמבר, שם נתחיל לקבל את ‏המועמדויות של הפרסים הגדולים יותר והגילדות השונות. נראה מה יהיה עד אז. ‏