אז, היי. מה נשמע? כבר מזמן לא התעסקתי בטבלאות ומספרים, ונדמה כאילו מאז הפעם האחרונה שבה התפרסם "דו"ח קופות שבורות" רשמי, כל תעשיית דו"ח הקופות השתנתה. אם פעם היינו עוסקים במספרים באמריקה ומניחים שבשאר העולם יהיה פחות או יותר אותו הדבר, היום המספרים באמריקה חשובים קצת פחות מהמספרים בסין. אבל כשיש פוטנציאל לשיאים חדשים וטבלאות כל הזמנים מזדעזעות, עדיין מעניין לשים לב.
לפני שלוש שנים, "הנוקמים" קבע את אחד השיאים המדהימים ביותר בתולדות הבוקס-אופיס: סוף השבוע הראשון הגדול ביותר אי פעם, בהפרש עצום. 207 מיליון דולר, כמה קומות מעל ההערכות האופטימיות ביותר. התוצאה הישירה של המספר הזה היתה שמאז ועד היום הוליווד עסוקה בניסיון לחקות את "הנוקמים". בינתיים, זה לא מצליח. הסרט היחיד שהיה לו סיכוי משמעותי לשבור את השיא של "הנוקמים" היה "הנוקמים 2". אז הסרט הזה יצא בסוף השבוע בארה"ב – אבל השיא לא נשבר. אפילו הנוקמים לא יכולים לנצח את הנוקמים.
187.6 מיליון דולר, זה הסכום שהכניס "הנוקמים: עידן אולטרון" בקופות ארה"ב בסוף השבוע האחרון (כלומר, אלה הן ההערכות הנוכחיות; מספרים מדויקים יתפרסמו רק ביום שני בלילה, ועשויים להיות שונים בכמה מיליונים). זאת פתיחה מפלצתית בכל קנה מידה אפשרי (במהלך שנת 2014 היו רק 16 סרטים שהכניסו יותר מזה לאורך כל חייהם בקולנוע), זה להיט ענק ועצום, אבל זה לא "הנוקמים". זה 20 מיליון דולר שלמים פחות מ"הנוקמים", שנשאר הסרט הראשון והיחיד שפתח עם יותר מ-200 מיליון דולר.
כך נראית רשימת הפתיחות הגדולות ביותר אי פעם בארה"ב, נכון להיום:
1. הנוקמים – 207 מיליון דולר
2. הנוקמים: עידן אולטרון – 188 מיליון דולר
3. איירון מן 3 – 174 מיליון דולר
4. הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני – 169 מיליון דולר
5. עלייתו של האביר האפל – 161 מיליון דולר
וכן, זה אומר שנכון לכרגע, כל שלוש הפתיחות הגדולות אי פעם שייכות לסרטי מארוול. במקרה שלא היה ברור למה כולם כולל כולם מנסים לחקות את סוד ההצלחה שלהם.
"הנוקמים 2" יצא כבר בשבוע שעבר במקומות רבים בעולם, כולל אצלנו, וסכום ההכנסות שלו מחוץ לארה"ב עומד נכון לכרגע על 439 מיליון דולר; בסך הכל, 626 מיליון דולר הכנסות בתוך פחות משבועיים. לא רע. בניגוד לארה"ב, ברוב העולם "הנוקמים 2" מכניס יותר – ולא פחות – מקודמו, כך שייתכן שבסופו של דבר הוא ידביק בהכנסותיו הכוללות את "הנוקמים", המדורג כרגע כסרט השלישי-הכי-מכניס אי פעם. אבל הוא לא הסרט היחיד שמוצג כרגע שמתקדם במעלה המחוזות העליונים של הטבלה הזאת.
הסרטים המכניסים ביותר אי פעם, בכל העולם, בהכנסות כוללות:
1. אווטאר – 2,788 מיליון
2. טיטאניק – 2,186 מיליון
3. הנוקמים – 1,518 מיליון
4. מהיר ועצבני 7 – 1,428 מיליון
5. הארי פוטר ואוצרות המוות, חלק שני – 1,341 מיליון
6. לשבור את הקרח – 1,274 מיליון
"הנוקמים 2" צפוי, בסופו של דבר, לתפוס מקום כלשהו שבין שלישי לחמישי בטבלה הזאת. אבל זה היה צפוי. לראות כאן את "מהיר ועצבני 7" – פחות צפוי. מי היה מאמין שהסרט הזה עשוי לסיים את הקריירה עם הכנסות גבוהות יותר מ"הנוקמים 2".
אגב, אם מסתכלים על מה שנמצא בטבלה האמריקאית השבועית מאחורי "The Age of Ultron", מגלים שבמקום השני – בהפרש זעום של 181 מיליון דולר בלבד – נמצא "The Age of Adaline". זאת דרמה רומנטית שנראית חביבה וזניחה למדי, שבה בלייק לייבלי מגלמת אישה שאינה מזדקנת (ויש לו סדרת פוסטרים מקסימה שממחישה את הקונספט הזה), אבל אני לא יכול שלא לתהות כמה מקוני הכרטיסים לסרט בסוף השבוע הזה התבלבלו וחשבו שהם קונים כרטיסים ל"עידן אולטרון" במקום "עידן אדליין", וכמה זמן הם ישבו אחר כך בסרט כשהם תוהים על הפתיחה הארוכה והמוזרה הזאת ושואלים את עצמם מתי כבר ייכנסו האוונג'רס.
הקישור לפוסטרים שבור, אני חושב.
חוץ מזה:
יאאאאיייי.
ייאאאאאיייי.
ייייאאאאאאייייייי.
תודה לקוראים.
לינק תקין:
http://www.impawards.com/2015/age_of_adaline_ver2.html
הקישור לפוסטרים תוקן, תודה.
(ל"ת)
יהיה מעניין לחזור לכאן בעוד 3-4 שנים
ולראות עד כמה שונה רשימת ששת הסרטים המכניסים אי פעם:
– "מהיר ועצבני 8" עשוי להיות מרוויח יותר מקודמו.
– "לשבור את הקרח 2" בדרך.
– ג'יימס קמרון.
– אולי "מלחמת הכוכבים 7" יתברג בשישייה.
– וכמובן שהיקומים של מארבל ו-DC יעשו הרבה שמח לחובבי המספרים הגבוהים.
אני לא זוכר תנודתיות שכזו בעבר. היום נדמה שכל שני וחמישי יוצא סרט שמאיים לחצות את רף 2 מיליארד הדולר (המצחיק הוא שבינתיים רק 2 סרטים עשו זאת).
אתה קצת מגזים
אני חושב שיהיו פחות שינויים מכפי שאתה מתאר.
– מאוד לא סביר ש"מהיר ועצבני 8" יכניס יותר מ"מהיר ועצבני 7". הסדרה קנתה לעצמה מקום קבוע בין הגדולים, אבל "מהיר ועצבני 7", כמה שלא נעים להגיד, הרוויח הרבה מאפקט פול ווקר. כל עוד הם לא מתכוונים להרוג עוד אנשי צוות, שום סרט אחר בסדרה לא יתעלה עליו.
– "לשבור את הקרח 2" לא יגיע ב-4 השנים הקרובות, ואם וכאשר יגיע, אין סיבה להניח שהוא יתעלה על הראשון.
– "אווטאר" 2, 3 ו-4 הם סימן שאלה קופתי גדול. כמו במקרה של "לשבור את הקרח" או "הנוקמים", הסרט הראשון היה תופעה חד-פעמית שאי אפשר לתכנן או לחזור עליה; הוא הגיע בדיוק בזמן הנכון והציג משהו שלא ראינו קודם, ואפילו סרטי המשך לא יכולים לשחזר את ההרגשה הזאת. מצד שני, זה קמרון. אז לך תדע.
– ל"מלחמת הכוכבים" החדש (ואלה שיבואו אחריו) בהחלט יש סיכוי טוב להתברג בצמרת. למעשה אני חושב שבדיסני יתאכזבו אם זה לא יקרה.
– DC עדיין לא הוכיחו שהם יכולים אפילו להתקרב לסביבה הזאת. "איש הפלדה" אפילו לא גירד את המיליארד מלמטה. מארוול בהחלט כן, אבל שוב, המספרים של "הנוקמים 2" מראים שאת השיא של "הנוקמים" קשה מאוד לשחזר – פשוט כי ההתלהבות הראשונית ממשהו שמעולם עוד לא היה כמוהו כבר לא שם. הם ימשיכו לעשות הרבה מאוד מאוד כסף, אין ספק, אבל ייתכן ש"הנוקמים" הראשון היה נקודת השיא, והסרטים האחרים יתקרבו אליו אבל לא יעקפו אותו.
– לכל הסרטים האלה יש סיכוי טוב לעשות הרבה מאוד כסף, סביר למדי שכולם יעברו את המיליארד, אבל לא הייתי מהמר על אף אחד מהם כעל אחד שיעקוף את ה-2 מיליארד דולר. זה, עדיין, יעד כמעט בלתי אפשרי: צריך בשבילו צירוף נסיבות מאוד מיוחד, וסרט שקופץ החוצה הרבה מהמסגרת הרגילה, סרט שילכו אליו גם אנשים שאף פעם לא הולכים לסרטים (ותזכור שאפילו "טיטאניק" לא הגיע לשם בהפצה המקורית שלו – היה צריך את ההפצה המחודשת בתלת-מימד בשביל זה).
הבנתי
מעודד לדעת כי צמרת הטבלה היא בכל זאת אינה גמישה ונתונה לשינויים כמו שחשבתי.
(רק בנוגע ל-"לשבור את הקרח 2" – לדעתי האישית לא יקח לסרט יותר מ-4 שנים להגיע: דיסני הכריזו על הסרט הראשון בדצמבר 11. הבמאים הצטרפו לפרויקט ב-2012 בעוד שהסרט שוחרר לאקרנים בנובמבר 2013; הפעם הבמאים כבר נמצאים בעמדותיהם, אין צורך ללהק מדבבים לדמויות הראשיות ולמרבית צוות ההפקה יש נסיון).
תקנו אותי אם אני טועה,
אבל בדרך כלל כשזה נוגע לסרטי אנימציה, דיסני מכריזים רק כשהסרטים בשלבים מתקדמים וזה כבר בטוח לאן הם מיועדים.
אני מתקן את עצמי: ייתכן בהחלט שהוא יגיע תוך פחות מ-4 שנים.
דיסני היו יכולים בקלות לייצר "לשבור את הקרח 2" בתוך שנתיים, אבל אני לא חושב שהם מעוניינים. הם הולכים לקחת את הזמן ולתת ל"לשבור את הקרח 2" תקופת פיתוח מלאה עבור סרט אנימציה – כלומר, לפחות שלוש שנים. אני לא חושב שהסרט בשלב מתקדם של ההפקה, אבל כמו שכבר נאמר פה, הצוות כבר קיים והם עובדים. לגמרי הגיוני ש"לשבור את הקרח 2" ייצא ב-2018 או 2019.
האמת שהתכוונתי ההפך.
התכוונתי שהכרזת תאריך היא סימן לזה שהסרט בשלב מתקדם, לא הכרזת ״כן, יהיה סרט כזה מתישהו״.
פה זה לא בטוח
הבמאים של הסרט (אחת משם כותבת את התסריט) והמפיק רק לפני כמה חודשים סיימו לעבוד על הסרטון הקצר של "פרוזן fever", כלומר שרק עכשיו הם התחילו לעבוד על התסריט של הסרט החדש.
אומנם כבר יש להם את המודלים של מרבית הדמויות (למעט דמויות חדשות), אבל בכל זאת לא נראה לי שדיסני ילחצו אותם להפיק משהוא באופן זריז. אני מאמין שהם רוצים לשחרר מוצר מוצלח ולא זבל רק בשביל המשכון, אחרי הכל יש לדיסני שם רע בהקשר להמשכונים, אע"פ שהם לא אותו הסטודיו שהפיק את אותם המשכונים.
לדעתי זה יצא או ב2018, או ב2020 (יש לדיסני עכשיו תיאום שהם משחררים שני סרטים אחת לשנתיים, אם כי זה יכול להשתנות).
לא נראה לי ש"מהיר ועצבני" נהנה מאפקט פול ווקר כמו שהוא נהנה
מהעובדה שנתח השוק מחוץ לארה"ב גדל במהירות גבוהה הרבה יותר מזה שבארה"ב, ומהיר ועצבני, בניגוד ל"נוקמים" לא דורש היכרות מוקדמת עם הדמויות ועם התרבות האמריקאית, ומאבד הרבה פחות בתרגום/דיבוב לשפות אחרות. ככל שסרט יותר פשוט הוא גם יותר אוניברסלי.
זה בהחלט נכון,
אבל זה נכון לגבי הרבה סרטים; איך זה שדווקא "מהיר 7" מרוויח מזה יותר מכולם?
וחוץ מזה, תסתכל על המספרים. "מהיר ועצבני 6" הכניס 788 מיליון בעולם. "מהיר 7" הכניס 1428 מיליון והיד עוד נטויה – קרוב לפי שניים מהסרט הקודם. זה חתיכת זינוק, וזה לא נראה "נורמלי". הייתי מהמר שיש עוד גורם שעובד לטובת הסרט הזה מלבד היותו פרק נוסף בסדרה אהובה.
קשה אבל להאמין ש"מלחמת האינסוף חלק 2" לא יצליח לשבור את השיא?
הוא הרי אמור להיות ה-שיא של כל היקום הזה, מה שהתכוננו אליו מ"הנוקמים" הראשון.
אגב, מה ש"מהיר ועצבני 7" השיג הוא מדהים מכל כך הרבה בחינות, זה סרט ש*לא* יצא בתלת-מימד ושיש לו סיכוים לא רע לעבור את "הנוקמים" הראשון של מארוול, למרות שהוא עצמו הוא לא סרט פרנצ'ייז שקיבל בוסט מפרנצ'ייזים אחרים אלא סרט שביעי בסדרה אחת די מצליחה.
בהחלט ייתכן.
אבל אולי לא. יכול להיות שכבר הגענו לשיא, ומכאן תהיה ירידה מסוימת (מה שכן, כשאנחנו מדברים על טווח זמן של 4 שנים, "מלחמת הנצח חלק 2" ירוויח הרבה מהעליה שתהיה עד אז ממחירי הכרטיסים, ועוד יותר מזה, מהעליה בהיקף הקולנוע בסין).
הקהל שאשכרה מודע למספר החלקים הצפויים בסדרת הנוקמים
למה אמור לכלול השיא של היקום הזה, ואיך הוא נבנה מהסרט הראשון, הוא קהל שכבר בכל מקרה הבטיח את השתתפותו. כדי לשבור שיאים צריך למשוך גם את הקהל שצופה בסרטים האלו בשיטת ה"צפה ושכח", ולפחות לדעתי עבור הקהל הזה העומס וההתפתחות של היקום הוא יותר מעמסה מאשר משהו שמעורר ציפיות גדולות יותר ויותר.
לנוקמים מלחמת האינסוף חלק 2, יש את אפקט סרט הסיום
האפקט הזה כבר הוכיח את עצמו בהארי פוטר.
שם הסרט השהיה הכי גבוה עד שהאחרון יצא, היה "אבן החכמים" שהרוויח- 974 מיליון.
הסרט של הארי פוטר ואוצרות המוות הרוויח כ- מיליארד ו341 מליון. שזה גבוהה ב367 מיליון מהסרט הכי מצליח שלהם עד אז.
האפקט של 'זה הסרט האחרון בסדרה המצליחה' יכול למשוך לקולנוע אפילו כאלה שלא צפו בראשון.
עצוב שאיפשהו במקומות 6-10 יש 2 סרטי רובוטריקים
רובוטריקים 3 ו רובוטריקים 4, נמצאים אי שם במקומות 6-10…ורק בשביל זה אני דורש עוד סרטי מארוול שיעיפו אותם משם.
אני לא בטוח שזה נכון אבל
לפחות על פי הערך בוויקפדיה הרובוטריקים במקור היה במקור שייך למארוול
למרות שזה "רק" פתיחה של 188 מיליון
המהירות שמשאיות הכסף דוהרות אל אולפני מארוול הוא מדהים. 626 מיליון דולר בשבוע וחצי בערך זה סכום לא רע בכלל, בטח אם לוקחים בחשבון שהסרט עדיין לא יצא לאקרנים בסין וביפן. המיליארד הוא ודאי, זה רק עניין של זמן.
באופן אישי, אני לא מאמין שבסיכומו של דבר הם יצליחו להשוות את המספרים של הסרט הראשון (עקב תגובות מעורבות של מבקרים וצופים ), אבל זה לא יהיה מופרך לגלות אחרת.
אינפציה
יש רשימה של מכירות כרטיסים ולא הכנסות? או אולי אחוזי רווח לעומת הוצאה?
הכל היום יותר גדול. אולי אני טועה אבל האם הכרטיס היום לסרט לא יותר יקר מאשר, נגיד, לפני עשר שנים?
ובכלל, אם הולכים על לאורך זמן, כמה יותר אמריקאים, לצורך העניין, (פוטנציאל לקניית כרטיס) יש היום לעומת לפני שלושים שנה, מליון?
אכן יותר יקר
אבל מצד שני, הרבה אנשים שהם לא חובבי קולנוע מושבעים גם צופים בפחות סרטים בקולנוע מועדיפים לחכות להקרנה בבית, ככה שזה מתקזז … אני חושב. אני יכול להעיד על חברים שלי שבגלל המחיר לכרטיס בודד הולכים לסרטים הרבה פחות למרות שהם כן נהנים מהחוויה שבצפייה.
ל-Box Office Mojo יש חלקית
יש להם את הטבלא הזאת: http://www.boxofficemojo.com/alltime/adjusted.htm
אלה הכנסות עם התחשבות באינפלציה, אבל זה רק הכנסות מארה"ב.
אני לא חושב שיש נתונים על מספרי כרטיסים שנמכרו, ולכן בשביל לעשות הערכה עולמית צריך להתחשב בנפרד באינפלציה בכל מדינה ומדינה. וגם אז, כמובן, זאת לא כמות מדויקת של מספרי כרטיסים, כי מחירי הכרטיסים לא צמודים למדד האינפלציה, ויכול להיות גם שיש הבדלים במחירי כרטיסים שנובעים מסיבות שלא קשורות לאינפלציה ואין איך למדוד את זה.
ל-Box Office Mojo כן יש אופציה לתת הערכה של מספר כרטיסים (למעלה מימין כשמסתכלים על סרט, יש adjuster), אבל נראה שבסרטים ישנים הוא די גס. (חלף עם הרוח, נגיד, מקבל הערכה עגולה ברמה לא סבירה של 200 מליון כרטיסים). וגם זה, רק לפנים ארה"ב, ואני לא יודע על מה הם מבססים את ההערכה הזאת.
מבחינת אחוזי רווח, מצאתי את זה: http://www.pajiba.com/seriously_random_lists/percentagewise-the-20-most-profitable-movies-of-all-time.php
תודה
שתי הטבלאות הללו כבר מציגות תמונה שונה אפילו אם רק חלקית.
טבלת "אחוזי הרווח" היא די בולשיט.
כלומר, היא מעניינת, אבל היא בוודאי שלא בעלת יותר משמעות מהטבלאות ה"רגילות". נחמד אמנם לומר ש"פעילות על טבעית" או "פרויקט המכשפה מבלייר" הופקו בתקציב של מסטיק וחצי והרוויחו מאה מיליון דולר פלוס, אבל אף אחד לא היה צופה בסרטים האלה אלמלא היה מושקע בהם גם תקציב פרסום של כמה מיליונים טובים. אז פרסום תקציב הסרט בלבד הוא מטעה.חוץ מזה, בעיקר כשמדובר בסרטים עם מיקרו-תקציב ומנסים לחשב את ההצלחה באחוזים, אף אחד לא יודע בדיוק באמת מה היה התקציב של הסרט. ראיתי הרבה הערכות שונות לגבי התקציב של "פרויקט המכשפה מבלייר", כי האמת היא שלסרט הזה פשוט לא היה "תקציב" במובן המקובל, אז אפשר לכלול או לא לכלול מה שרוצים בעלות שלו. בטבלה שקישרת אליה התקציב המצוין הוא 600,000 דולר; על פי ויקיפדיה, התקציב היה 22,500 דולר. זה לא באמת משנה – אלא אם כן אתה מנסה לחשב את הצלחת הסרט באחוזים, ואז זה משנה את התוצאה בסדר גודל.
אתה צודק, כמובן
אני יותר סומך על Box Office Mojo, טבלת אחוזי הרווח היא סתם משהו שמצאתי בגוגל והיא מאתר שאני לא באמת מכיר.
גם אני מסכים
אבל כמו ש-ODDin אמר יש את הטבלה השנייה. ובכל מקרה אישית רציתי לראות עוד טבלאות כי אנחנו נוטים לשכוח את השינויים המוניטריים כשעושים טבלאות כאלו. לא רק בסרטים, אלא גם בספורט וברשימת העשירים ביותר.
תוספת קטנה
בזכות 'הנוקמים' החדש, היקום הקולנועי של מארוול הוא עכשיו הפרנצ'ייז המכניס ביותר, ע"פ הטבלה החביבה עלי.
אבל זה לא הגיוני להחשיב את היקום הזה כפרנצ'ייז אחד
כי הוא לא, כלומר כן כולם מתרחשים באותו יקום ויש המשכיות אבל כל דבר שם הוא פרנצ'ייז בפני עצמו.
תלוי איך אתה מגדיר פרנצ'ייז
בזכות ההמשכיות והיקום המשותף, סרטי מארוול משפיעים זה על זה גם קופתית, גם אם הם לא המשכים ישירים אחד של השני. אז האם זה הוגן להסתכל רק על סדרות כרונולוגיות כפרנצ'ייז? זה דווקא נראה לי פחות הגיוני.
אם כבר, באטמן וספיידרמן יותר בעייתים בטבלה הזאת בעיני, כי הם מאגדים כמה סדרות לא קשורות ביחד.
יש קצת בעייתיות בטבלה
מופיע גם הנוקמים, גם היקום הקולנועי של מארוול וגם איירון מן. זה לא עובד ככה – אם כולם מקושרים אז הם היו אמורים להיות בשורה אחת. שורה מפלצתית אמנם, אבל רק שורה אחת.
"אני מקווה שציפור תחרבן על הגלידה שלך"
אני לא בטוח אם זה ראוי לפירסום או לא, אבל מטח הקללות שוידון קיבל בעקבות יציאת הסרט הוא די מזוויע. אם בעבר יוצרים פחדו מביקורת מאוד גרועה ממבקר לא נחמד, היום כנראה שהם פוחדים מלהתמודד עם אלפי אנשים שמבקשים שימותו ברשתות חברתיות.
התקדמות?
תוהה אם האנשים האלה ראו את "קינגסמן".
(ל"ת)
איך מכל האנשים בעולם דווקא ווידון קוטלג כ"מיזוגן" ?
לאישה קשוחה ועצמאית אסור שיהיה רגשות ?
יתר התגובות פשוט מחליאות, אין מילה אחרת.
ספויילר :(
(ל"ת)
פאק, נכון.
מצטער.
הוא אומר
שאם הוא יצליח להרים את הפטיש ויהפוך למלך אסגרד אז הוא יחזיר את הprima nocta
http://en.wikipedia.org/wiki/Droit_du_seigneur
ברור שהם טרחנים.
אני לא מסכים עם הטענות שלהם, כן?
אני פשוט מסוגל להבין מאיפה הטרחנות מגיעה, גם אם היא שופטת לרעה בצורה מוגזמת לחלוטין ולא מכונה להסתכל על יוצר מעבר למכלול של סרט אחד.
מסכימה.
אני חושבת שצריך ממש להתאמץ ולחפש, ולהוציא דברים מקונטקסט כדי שיהיה אפשר אפילו לנסות ולהאשים את הסרט הזה (ואת ג'וס ווידון בכלל) במיזוגניה.
כן, לאיירון מן היתה בדיחה סקסיסטית. אחת. בהקשר מאוד מסויים שבו ברור שזו בדיחה, ושאין כוונה ממשית מאחוריה (כולל לדמות עצמה! גם כשהוא אומר את זה ברור שהוא לא מתכוון לזה! – הוא יותר צוחק על התרבות של ת'ור מכל דבר אחר).
תסתכלו על הדמות בקומיקסים, ותגידו שזה לא באמת המינימום הנדרש על מנת להשאיר את הדמות באופי המקורי שלה. עזבו, תסתכלו על ההתחלה של איירון מן 1. הוא מתחיל כפלייבוי וwomanizer. בדיחה אחת, בלטינית, שגם ככה חצי מהאנשים לא מבינים, בשביל בכל זאת להזכיר לנו מי זה איירון מן? ממש לא מוגזם בעיני.
ההבדל בין יצוג לטענה
לפעמים קטן, אבל כאן ממש הרגשתי שברור שטוני סטארק הוא מיזוגן, ולא הסרט או המסר שלו. זה בסדר לגמרי ליצג מיזוגניה אם אתה מספר סיפור על מיזוגניה. מה אותם אנשים אומרים על סרטי שואה? שהם אנטישמים כי יש בהם דמויות נאציות?
הכי מצחיק EVER
(ל"ת)
טוב, הפעם לנוקמים הייתה תחרות
לא כל כך מהסרט של לייבלי, אלא יותר בגלל הקרב של מייוודר- פיקאיו בשבת בערב, שהשאיר לא מעט אנשים בבית, עם מינוס של 100 דולר
הסכום הסופי
הוא 191 מיליון דולר. טיפה יותר מההערכות, אבל לא משנה מבחינת המיקום של הפתיחה הזאת בטבלאות.
עוד דבר שצריך להתחשב בו
הוא כמה אירועי ספורט ששודרו בימים האלה ובטח השאירו אנשים בבית, אחרת יכול להיות שהסרט היה משתווה לשיא של הראשון.
ובשאר העולם הסרט מרוויח יותר, אז נראה לי שבסיכומו של דבר הוא יעבור את הראשון בהכנסות עולמיות.
אילו אירועי ספורט יוצאים מהרגיל היו?
לא ידוע לי על משהו מיוחד בפוטבול, בייסבול, או הוקי. משחק האליפות של צ'לסי לא באמת השפיע על הכנסות הסרט בארה"ב.
אגרוף.
(לא מבין בזה.)
ואללה. שכחתי שהיה את הקרב הזה.
למרות שלא נראה לי שההשפעה שלו הייתה *כזו* משמעותית שהוא הוריד מהסרט יותר מ-16 מיליון דולר.
לא יודע, זה מה שכמה אנשים בטוויטר שמבינים עניין טענו.
(ל"ת)
אגרוף וכדורסל
משחק מס' 7 בין הספרס לקליפרס.
והרבה יותר משמעותי מזה קרב האגרוף הגדול של המאה הנוכחית, בין שני המתאגרפים הטובים ביותר, כרטיסים נמכרו במכירים מפגרים, כרטיסים להקרנות עלו משהו כמו 100 דולר. זה בהחלט גרם להרבה אנשים לא ללכת לסרט באותו היום
זה נכון,
אבל משום מה אנשים שוכחים שקרב האיגרוף הזה לא נמשך שלושה ימים. למי שרוצה לראות גם את הסרט וגם את הקרב יש שפע של זמן לעשות את זה לאורך סוף שבוע שלם. אני מאמין שזה השפיע על ההכנסות במידה כלשהי, אבל לא שזאת הסיבה להפרש בין הסרט הזה ל"נוקמים" הראשון.
זמן כן, אבל אולי זה גם עניין של כסף
הקרב שודר ב-PPV ועלה 90-100$. הוצאה כזו יכולה לגרום לאנשים לוותר על יציאה לבילוי נוסף באותו סופ"ש
יש לזה אולי עוד השפעה. כיוון שהוצאה כזאת הרבה פעמים לא נופלת על אדם בודד
אלא על הרבה אנשים שנאספים בבית של חבר (או, סביר אפילו יותר, בבר שמשדר את האירוע). כלומר, זאת יציאה ומפגש חברתי לכל דבר שתופס את משבצת "יציאת הסופ"ש" של הרבה אנשים. להגיד שזה לא אמור להשפיע על הכנסות הסופ"ש זה כמו לטעון שגמר המונדיאל לא ישפיע על הכנסות הסופ"ש מהקרנות סרטים במדינות המשתתפות.
הקרב "מנע" מהם לצאת במוצ"ש. וזה מספיק.
יש הרבה קהל שלא צופה בסרט כי הוא רוצה לראות את הנוקמים דווקא, אלא כי זה מה שיש כרגע בקולנוע, ולולא הקרב (או משחק הכדורסל) הוא היה מנצל את השבת כדי ללכת למשהו אחר. אם כל הקהל היה קהל מבין עניין שבוחר בקפידה את הסרטים שהוא רוצה לצפות בהם ורואה אותם ויהי מה, לא הייתה משמעות כל כך גדולה למועדי יציאה של סרטים, לחפיפה בין להיטים שונים או לתוצאות קופות של סופ"ש ראשון.
לפי מה שאתה אומר בשבוע הבא הוא אמור להכניס כמו הסרט הקודם,
פלוס בערך 16 מיליון דולר. איכשהו אני מהמר שהוא יירד ביותר אחוזים מהסרט הקודם.
ממש מעניין, הקטע עם עידן אדליין
אני חשבתי על אפשרות אחרת – שיש כאן איזשהו "עוגן", כלומר שבגלל שמדברים הרבה על "עידן אולטרון" אז השם של הסרט האחר מושך תשומת לב או נהיה רלוונטי יותר כשמנסים לבחור לאיזה סרט ללכת. נראה לי יותר סביר מסתם טעות בקופות, אם כי אני חייב לציין שהתיאור שלך העלה חיוך רחב על פני.
השם העברי הוא "הסיפור של אדליין", אגב.
והאמת, רק צחקתי. אני משוכנע שזה לא יותר מצירוף מקרים. "The Age of Adaline" הוא שם יפה והגיוני לסרט – כלומר, זה לא שלקחו סרט אקראי והדביקו לו "Age" כי זה מה שהולך היום – והוא יצא בשבוע שעבר, והשבוע חווה ירידה סטנדרטית בהכנסותיו. (ובטבלה הסופית הוא מדורג במקום השלישי, לא השני).
לא התכוונתי להגיד שזה היה בכוונה – התכוונתי להגיד שיש תופעה כזו, anchoring, שבה אם מצליחים לגרום לך לחשוב על מספר, למשל, ואז מבקשים ממך לחשוב עם מספר, אתה תחשוב על מספר בסביבות המספר שנתתי לך (אפילו אם שניהם מופיעים בהקשרים שונים לחלוטין). לא מופרך שקרה דבר כזה, השם של הסרט יתפוס את העין יותר, אם מישהו מתלבט לאיזה סרט ללכת – זה יהיה אחד השמות הראשונים שיעלה להתלבטות שלו וכדומה. זה כמובן לא יכול להסביר הישגים כאלו יפים, אבל יתכן שזה תרם.
אם כבר שמות עבריים...
יש סרט בשם Barely Lethal בו הייליי סטיינפלד (או איילי, לפי הפוסטר) מגלמת נערה שחונכה מגיל צעיר להיות מתנקשת, ואז מחליטה לזייף את מותה ולהפוך לתלמידת תיכון רגילה. כן, המקוריות פשוט נוטפת מזה. בכל מקרה, באופן טבעי השם העברי שנתנו לזה הוא…."משימה סוף".
ריקי והאויש
פעם אחרונה שג'ונתן דמי ביים חתונה זה היה רייצ'ל מתחתנת המופלא.
ומריל סטריפ היא.. טוב, היא מריל סטריפ.
אז למה לעזאזל הטריילר החדש של הסרט של דמי וסטריפ "ריקי והפלאש" נראה כל כך קלישאתי ומעפן?
אפשר אולי להאשים את התסריטאית דיאבלו קודי, שלא תמיד אחידה ברמתה אבל יש כאן יותר מזה.. מהטריילר זה פשוט נראה שסטריפ לחלוטין מזייפת כאן. היא לא אמינה ככוכבת רוק מזדקנת, היא לא מפגינה שום משחק מעניין. זה פשוט.. פשוט נראה רע.
אריה אליאס נפטר
מקור
אני מודה שרוב התפקידים שלו שראיתי היו בעיקר בסרטי בורקס, אבל התפקיד שלו ב"מסעות ג'יימס בארץ הקודש" הוא כנראה אחת מההופעות הראשונות הישראליות הטובות שראיתי.
תנצב"ה.
רעיון מעניין שראיתי ב9גאג:
אם יש להם אומץ אמיתי במארוול, אז בסרט של דדפול שיגיע, צריך להיות רגע בו סטן לי מופיע (כמו כל סרטי מארוול), ואז דדפול מצביע עליו וצועק אלינו הצופים – "הי, זה סטן לי!".
למי שלא הבין מה הרעיון בזה, אז ככה:
דדפול הוא אולי דמות הקומיקס החריגה ביותר.
מעבר לעניין הפעוט שהוא לא יכול למות ואין לו נקודות תורפה, הוא גם לא כבול לחוקי היצירה (הקומיקס/הסדרה).
כלומר, מדי פעם הוא שובר את הקיר הרביעי ופונה אלינו הקוראים/צופים.
הוא מודע לזה שהוא דמות בקומיקס.
סטן לי, היוצר האגדי של רוב דמויות הקומיקס המוכרות (האמריקאיות), מופיע כדמות אורח לכמה שניות בכל סרט קומיקס כמעט של התקופה האחרונה.
סביר מאוד להניח שדדפול יכיר אותו.
אם כבר, הוא צריך לפנות אליו
ולשאול אותו איפה ספיידרמן
כש, עצה לעתיד:
לעולם אל תסביר בדיחות.
או יותר מצחיק:
בחור זקן עובר, דדפול צועק ״היי, זה סטן לי!!״, בסוף זה לארי קינג.
זה כל כך טוב
שעכשיו אני אתאכזב כשאני אראה את הסרט וזה לא באמת יקרה.
רעיון משעשע אחר שהציעו שם:
סצינת אחרי הקרדיטים, כל העיר הריסות ובלאגן אחרי מעללי הנוקמים, ורואים שרת זקן בגילומו של סטן לי מנקה.
הוא מגיע לפטיש של תור, מרים אותו בקלילות, מנקה מתחתיו ומניח אותו חזרה וממשיך הלאה.
אפשר קישור למקור?
(ל"ת)
הנה:
http://9gag.com/gag/aqNVw7p?ref=mobile.s.cp
אם לא העלו את זה כאן עדיין
בשורה לילדי\ילדות שנות ה-80 שביניכם: טריילר לסרט על ג'ם וההולוגרמות של יוניברסל.
https://www.youtube.com/watch?v=mfa9t-TeeVU
אין מחשב, אין הולוגרמות, יש קצת איפור של דיוויד בואי.
גם DC עושים סדרת קרוס אובר משלהם שנקראת DC's Legends of Tomorrow
הנה הטריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=4MubNoWQiSc
באמת שאני לא מבין איך לערוץ קטן כמו ה-CW יש תקציב לאפקטים כאלה מרשימים.
הדמות שמופיעה בסוף
אני לא מפקפק בקיומה הקומיקסי, אבל אני מפקפק באם הוא כל כך דומה לאנט-מן במקור.
קוראים לו אטום (ומשחק אותו ברנדון רות', סופרמן לשעבר) והוא יכול להקטן למימדים אפילו יותר קטנים מאנט-מן
לגודל של אטום, כשמו כן הוא. הוא נוצר לפני אנט-מן ובניגוד אליו הוא גם יכול לעוף, הוא סוג של שילוב בין אנט-מן לאיירון מן.
התכוונתי לאיך שהדמות נראית,
או הצורה שהיד שלו נמצאת ליד החזה לפני שהוא מתכווץ – בדיוק כמו בטריילרים של אנט-מן.
סקופילד מצא את DB קופר
מה זה בשבילו לגייס משקיעים לסדרת טלוויזיה ?
עוד סדרה ליקום הקולנועי המוצלח שלהם.
זה כאילו ליגת הצדק בלי באטמן או סופרמן? גדול!
באמת שאפו על כך שהם מצליחים להחזיק כ"כ הרבה עונות (החץ והפלאש ביחד יוצא 4 עונות) בלי להזכיר את סופרמן או באטמן.
למרות שמרמזים שהם הכניסו, יש לי תחושה שכבר לקראת סוף עונה 4 של "החץ הירוק" נתחיל לשמוע על ברוס ווין/ תעשיות ווין.
ועכשיו בעניין התכני- אני ממליץ לוורנר להפסיק להפיק סרטי יקום קולנועי של DC, ולהעביר את כל התקציב ליקום שלהם בCW.
אני רציני. החץ והפלאש שניהם כל כך טובים עד שהוספת עוד קצת תקציב לאפקטים ירימו את הסדרות האלה לרמה של סרט קולנוע.
עם סדרות שכאלה, מי צריך את "איש הפלדה"?
על כל פרק בסדרות האלה מרגישים פי 2 יותר השקעה מאשר מה שמרגישים בצפייה ב"איש הפלדה"
בהחלט
זה נראה שמה שמארוול עשו ביקום הקולנועי שלהם, DC מתקרבים לעשות בתור יקום טלוויזיוני. נשאר רק לראות האם זה מוגבל רק ליקום של CW, או שגם סופרגירל המתקרבת תשתלב באותו יקום.
זה נראה כל-כך רע.
בכל רמה: ממחלקת ההלבשה, דרך אפקטים, עבור בדיאלוגים וכלה בעלילה. פשוט נורא.
אני לא מסכים בנוגע לאפקטים.
יש כמה שנראים לא משהו, אבל יש גם כאלה שנראים מעולה, למשל הסצינה עם בחור האש המעופף, אתה רוצה להגיד לי שזה לא נראה מרשים בשביל סדרת טלוויזיה? או השוט של אטום נוחת ושובר את הרצפה לא היה נראה טוב?
וחוץ מזה, שאלה; האם ראית את "החץ" או "פלאש"? שתי סדרות שנראו מאוד רע בטריילרים שלהן אבל התגלו כסדרות מעולות.
זה לא נראה מרשים בשביל טריילר.
יש להם ארבע דקות לשכנע אותי לראות את זה. אם במהלך הארבע דקות האלו הסיפור לרוב נראה דבילי, הדיאלוגים כמעט כולם נוראים, חלק מהאפקטים מזעזעים, ורוב הדמויות לא מעניינות אותי – זה לא ממש משנה אם חלק מהדמויות חביבות, אחוז מסוים מהאפקטים מרשים ודפים מסוימים בסיפור… לא, האמת שכל הסיפור נראה נורא.
הזמן שלי יקר והתחרות עזה. תפקידו של טריילר לשכנע אותי לעשות מאמץ. הטריילר הזה, בשבילי, נכשל.
הרגע תיארת כל סדרה של ה-CW אי פעם.
(ל"ת)
חשבתי ש-Arrow ו-Flash מקבלות ביקורות מצוינות.
(ל"ת)
בז'אנר שלהם - הם אכן נחשבות טובות
בעיקר ה2 עונות הראשונות של החץ שנחשבו ליצירות הכי טובות של CW בזמנו.
העונה שלישית של החץ די חלשה וthe flash יש לה פרקים ויש לה פרקים.
אבל בטח שלא מדובר ביצירות מופת, סדרות מאוד מאוד מאוד ממוצעות
The flash זאת הסדרה המפגרת ביותר שאי פעם ראיתי את כל הפרקים שלה בשניה שהם יצאו.
אני באמת לא יכול להסביר את זה, אולי המתח והאפקטים הטובים מחפים על זה שכולם שם מפגרים עד דמעות ולא עושים שם דבר הגיוני אף פעם אפילו לא בטעות והכישורים הלוגיים שלהם הם ברמה של ילדים בני חמש. זה רחוק מלהיות סדרה טובה.
הן טובות בתחומן
הבעיה שאין כל כך דברים טובים בתחומן אז להיות טוב מהממוצע זו לא חכמה.
הפלאש היא הסדרה הכי כיפית שאני מכיר כרגע
לא, הדמויות שם לא תמיד מתנהגות בצורה הכי חכמה, במיוחד הפלאש עצמו שלפעמים שוכח בזמן קרבות עד כמה הוא מהיר והאספקטים הרומנטיים בעלילה די גרועים. אבל זה ה-live action הכי קומיקסי שיש כולל שימוש נכון בשורות צ'זיות, נבלים לא שגרתיים (גורילה טלפתית) ואפקטים מספקים (צריך לזכור שזו סדרה בביסייק כייבל ולא סרט של מרוול).
זה לא מדהים, אבל רוב מה שהסדרה אמורה לעשות היא עושה טוב.
אפרופו סדרות קומיקס, מה עם גות'אם?
מי יכול לדווח איך היא מתנהגת?
די רע. לא מומלץ.
(ל"ת)
לדעתי הן מאוד טובות
בעיקר Arrow, ובעיקר העונה השנייה של Arrow, ברצינות אם אתה אוהב גיבורי על העונה השנייה היא כמו סרט גיבורי על אחד ארוך ואדיר.
הסדרות האלה צ'יזיות, כתובות כמו אופרות סבון
ועם אפקטים ואקשן מאד מצועצעים. לא מבין סביב מה ההתלהבות.
בעיקר אחרי הסדרה של Daredevil, אין לי מושג איך מישהו יכול עדיין לראות Arrow ולטעון שזה טוב.
עד דרדוויל.
קראתם לחץ ופלאש מצועצעות? זרמתי. טענתם שהסיבה היחידה שהן טובות לתחומם זה כי התחום גרוע? נעלבתי בשם התחום, אבל הבלגתי.
אבל דרדוויל בתור דוגמא טובה? דרדוויל היא לחלוטין ההוכחה שאם רק תעשה משהו אפל מספיק (ואז תצבע אותו בירוק וצהוב, מסיבה בלתי ברורה) אנשים יהללו אותו ויחשבו שהוא עמוק לא משנה כמה לא כזה חדשני או חכם הוא.
לא מפותחת מספיק ולא ממוקדת מספיק, שלא לדבר על זה שבשביל סדרה עם כוראוגרפיית אקשן כזו מרשימה לא הרגשתי שהיה מספיק ממנו והיו פרקים שפשוט השתעממתי.
אבל מה, וילסון "הקינג פין" פיסק ממש נבל מעולה, בקלות הדבר הכי טוב בסדרה, ואולי הנבל הכי טוב ביקום מארוול (לא שזו עבודה כזו קשה בהתחשב בזה ששאר הנבלים של היקום הזה הם די עלובים) וגם חברתו ונסה ששיחקה איילת זורר היתה ממש מעולה בסדרה עם עומק אפל שאני מקווה שיחקרו בעונות הבאות או בסדרות\\סרטים אחרים של מארוול.
לא יודע לגבי עמוק או חדשני
אבל דרדוויל מצאה את הקו המדויק של ריאליזם במדיום הקולנועי/טלוויזיוני של גיבורי על שהן מארבל והן DC לא מצליחים לתפוס באמת. בקו בו יש בהחלט אווירה אפלה מסביב אבל בניגוד אליה גם עדיין יש אנשים שמחים ומצחיקים שנמצאים בעולם שלהם ואנשים שמרחפים משם לשם. לא משפטי המחץ המצחיקים של מארבל ולא האפלוליות הרצינית במידה מוגזמת של DC – יצור כלאיים שנמצא באמצע.
בנוסף לזה :
– פיתוח דמויות שלרוב נשארות רדודות כמו ה"מצחיקן", "הנבל" ו"אינטרס האהבה של הנבל" אולי לא מראה על עומק אבל זה מראה על סדרה שמפתחת את העולם שלה ומוכנה לתת לדמויות המרכזיות שלה אופי מתפתח עם סיבה ותוצאה.
-סצנות קרב מעולות שהגיבור לא מצליח להפיל מישהו באגרוף אחד, ולא הולך כאילו הכל בסדר בסוף הקרב ומדי פעם נשארות לו עדיין שריטות ומכות פרק או שני פרקים לאחר מכן ( שזה מצחיק, כי זה לא באמת הופך את זה למציאותי, כי שני פרקים יכולים לקחת גם יממה אחת – אבל בחינת התחושה זה עושה את העבודה).
– ופשוט עבודה טכנית מעולה מעיצוב תפאורה, צילום, משחק וכו'
וזה פשוט סדרה כיפית ונהדרת. לא חושב שהיא עמוקה או מהפכנית אבל היא בהחלט אחת הסדרות הטובות שראיתי לאחרונה.
[לגבי השוואה מול חץ ופלאש – לא ראיתי ולא יודע. אבל כתור מעריץ 'אימה אמריקאית' אני מאוד מכבד צ'יזיות וקאמפיות בסדרות שמכוונות לזה. הפוסט סתם בא להסביר מה המעלות של דרדוויל ואני מסכים שדווקא "עומק" זה לא אחד מהם]
ומהצד השני, ארגג, הטריילר לסופרגירל של CBS
https://www.youtube.com/watch?v=Lm46-envrHo
אררג?
השש וחצי דקות האלה, למרות שהן קצת מספיילרות, יותר טובות מכל היקום של cw.
לא יודע לי זה נראה צ'יזי וגרוע
(ל"ת)
וואו זה הולך להיות אדיר
(ל"ת)
אני חסר דעה פה.
מצד אחד זה נראה נחמד ומושקע.
מצד שני זה נראה כמו משהו שבקלות יכול ליפול לשעמום שאפיין את "סמולוויל", כלומר כל פרק משחזר את עצמו.
למען האמת, גם "הפלאש" נפל קצת בזה בתחילת העונה, אבל מאז הוא השתפר פלאים.
אז, מי יודע.. אולי…
כמה דברים
– תגידו לי שזה לא shot-for-shot הפארודיה שסאטרדיי נייט לייב עשו על סרטי בנות (בלאק ווידו)
– אלי מקביל נראית צעד אחד מלהפוך לזומבי
– טווינס ברחבי אמריקה הרגע עשו פיפי מהתרגשות
– למה לעזאזל בטלוויזיה שאחרי באפי והסוכנת קארטר מציגים אישה בתור מכונת קפה מהלכת
– למה לעזאזל בטלוויזיה שאחרי סוכני שילד, הסוכנת קארטר, והחץ הסדרה הזאת נראית כמו סיטקום בשנות ה90. אפילו הCW מפיקים תוכן יותר איכותי מזה.
היא לא מכונת קפה מהלכת
להבנתי מהטריילר היא עוזרת אישית. כלומר, תפקידה בין השאר להביא קפה. מראים אותה גם מתאמת פגישות, באמת שלא הבנתי מה הבעיה עם זה שהיא גם דואגת לה לקפה.
אמור להיות בתגובה לdante
(ל"ת)
הבעיה היא שאם זה היה גבר שמגיש קפה ומתאם פגישות
היית מרים גבה, אבל מאחר וזאת אישה אז זה מרגיש נורמלי.
לפרוטוקול: לא ראיתי את הטריילר ואין לי מושג על מי אתה מדבר, אני שופט ע"פ התגובות בלבד.
+1 למה שרנדל אמר
אפילו שאני אישית קיבלתי את הרושם שהיא עוזרת אישית (קובעת פגישות, מנהלת את המשרד, כאלה דברים) ושהיא עושה את הקטע עם הקפה כי היא מנסה להתחנף/להתקדם/להתחבב על הבוסית שלה בעזרת מאכלים חמימים ומתוקים/ כי הבוסית שלה מפחידה אז אף אחד לא אומר לה 'לא' לכלום גם אם זה לא תפקידם.
אני רק מקווה שהסדרה לא תתעסק יותר מדי בזה שהיא רוצה שיקחו אותה ברצינות כי היא אישה. כמו שהקהילה השחורה מזכירה לפעמים שיהיה נחמד אם מדי פעם ילהקו שחקן שחור לא מטעמים עלילתיים, אלא סתם כי הוא התאים לתפקיד.
מגיבה לשניכם
ממש לא הייתי מרימה גבה. נראה לי סביר בלי קשר למגדר להביא קפה לבוס\ית.
ואני מבינה את מה שאת\ה אומר, אבל בעיני יהיה מוזר אם לא תהיה בכלל התייחסות לפן הזה בסדרה, כי הדמות שלה (בהתבסס על הטריילר, אין לי מושג מה הולך במקור) די חריגה בנוף ולא רק בגלל כוחות העל אלא גם בגלל שהיא בחורה.
זה ממש אוף, אבל
למה מישהו/י צריך/ה להביא קפה לבוס/ית?
הבוס עסוק מדי מכדי שיהיו לו 2 דקות לערבב מים חמים בספל לבחירתו? אולי בעקרון אין בעיה טכנית בזה, כמו שאפשר להכין שתיה בבית לאורחים/משפחה וזה לא נתפס כבעייתי. אבל איכשהו זה הפך להיות אישיו מבזה במקומות עבודה למיניהם, ומרגע שזה הפך לכזה, למה זה עוד קיים? יש עוד מקומות עם מישהי שתפקידה כולל להיות "מחלקת תה" (גם אני הייתי בהלם), וגם שם זה מרגיש ממש רע. אני מכיר בוסים שמתעקשים להכין לעצמם ולאורחים שלהם שתיה, גם כשהעובדים שלהם מציעים להם.
תפקיד המנקה לא בסכנה, אף אחד לא מצפה מבוס לעשות ספונג'ה במשרד שלו במשך 15 דקות כל יום. אבל קפה, משימה שלוקחת 2 דקות? זה לא יהרוג אף בוס, זה משהו שצריך להכחד.
זה סמל סטטוס, זה ליטוף לאגו, זה הרגל מגונה. לפני שהיה להם מישהו/י שתפקידו להכין קפה הם הרי הסתדרו יופי.
גם אני חשבתי שזה עבר מהעולם כבר
זכור לי מהצבא שאחת הפקידות אמרה לי שהיא מכינה למפקד שלה קפה. אמרתי לה, "מה? את באמת מכינה למפקד שלך קפה?", והיא אמרה לי "כן, פעם אני מכינה, פעם הוא."
בקיצור – כן, זה מנהג דוחה והיה צריך להכחד. חשבתי שכבר נכחד.
אבל ספיציפית בקדימון הזה היה לי הרושם שסופר-גירל מנסה להתחנף (באופן בוטה ביותר…) לבוסית שלה, לאו דווקא שזה היה תפקיד שמצופה ממנה לעשות. היא דחפה לה את הקפה, הבוסית בכלל לא שאלה או דרשה לדעת איפה הקפה שלה. עכשיו נשאלת השאלה – למה שסופר-גירל תנסה להתחנף ככה לבוסית שלה, ומה זה אומר על הדמות שלה…
לא מתווכחת על זה
כשאמרתי שזה סביר התכוונתי שזה סביר עלילתית, כי זו תופעה קיימת.
וול, טריילר לא משהו והרעיון נראה לא משהו, אבל אני מוכרח לומר שסופרגירל הזאת חמודה בטירוף.
ולמי שלא זיהה, מדובר בבחורה מ"וויפלאש" ודי מתאים ללהק אותה כסופרגירל, כי בסרט הנ"ל היא עשתה פרצוף אחד שכמה שניסיתי לחקות אני חושב שהוא פשוט בלתי ניתן פיזית לביצוע על ידי בן אנוש, באמת צריך להיות קצת סופר בשביל למתוח את שרירי הלסת בצורה הזאת…
?oh=ea0ecab8ba1f30d5462ac4246beb9795&oe=55C76581&__gda__=1439132985_99156ebd816f4dcf2ee6f204a02b013d
אוי, אני מת.
התמונה ששנאוצר ניסה לשים היא
" rel="nofollow">זאת, אבל כשהוא ביקש ממני קודם לשלוח לו את התמונה בדיוק התבדחתי על זה שהתגובה שלי לטריילר היא הפרצוף שבתמונה ששנאוצר פרסם בתגובה הקודמת.
אבל הוא לא שם לב מה הוא פרסם! פחחחחחחח עליך!
סופר-בנאלי
טוב, בואו נסתכל על זה רגע ברפרוף:
"My name is Kara Zor-El"…
אוקיי, אני עומד לעצור כבר כאן. בשתי סדרות הגיבורים של ה CW, כל פרק מתחיל ב"שמי הוא אוליבר קווין \ בארי אלן…" ואז הקדמה כזאת על חייו של הגיבור. זה טוב ויפה בכמה פרקים הראשונים, אבל כשבאמצע עונה 2 של "החץ" פרקים עדיין נפתחים ב"שמי הוא אוליבר קווין", זה פשוט דבילי. אני יודע שזו רשת אחרת, אבל אם גם הם עומדים להתחיל את השטות הזאת, אני אחרים את הסדרה רק מתוך פרנציפ. ההקדמה הזאת מוצדקת ב 2-3 פרקים הראשונים. ארבעה גג.
"You may know his story, but you don't know mine"
*אנחה* כן, אנחנו לא יודעים כלום חוץ מההופעה של הדמות בסרט משלה וב"סמולוויל" ובערך כל פאקינג סוג של מדיה. איזה משפט מטומטם. זה כמו הטריילרים האלה שכותבים "אתם מכירים את הסיפור, אבל *משהו משהו*". תודה, טריילר, שאתה מזכיר לי שאני מכיר את הסיפור של עמי ותמי. פאק יו.
אז הבאתם את הלן סלייטר ודין קיין ואתם מראים אותם בפרומו בשני פריימים של מאית שנייה? גם אם התפקיד שלהם לא יהיה כזה משמעותי, היה נחמד לתת להם קצת כבוד בתור אנשים מוכרים בתוך הקאנון של DC.
אנחנו קוטעים את התכנית "סופרגירל" כדי להביא לכם את "השטן לובשת פראדה" (טוב, אם להיות הוגן, לא ראיתי את הסרט, אבל ממה שאני יודע עליו זה נראה דומה. רק שבמקום עיתון אופנה זה עיתון..כללי).
אוקיי, אז אני מניח שהקטע עם הדייט אמור להיות משעשע כי היא כאילו לא מודעת לזה שהוא מזמין אותה לצאת. אבל…היא גדלה איזה 20 שנים בכדור הארץ והיא בחורה שנראית טוב. אני לא קונה את זה שהיא עד כדי כך נאיבית בגיל 24 שהיא לא יודעת מתי מזמינים אותה לצאת. מצד שני, לפחות היא לא יוצאת שוב סופר-ביצ'ית ןאומרת לו "בבקשה תעזוב" ואז מנסה להראות כאילו זו הייתה סתם בדיחה (כן, אני עדיין נוטר לה טינה על זה, דמות אחרת או לא).
היי תראו, לבוסית שלה יש שמלה לבנה וזהובה (הבדיחה הזאת כבר קרה, הא?). אה, והיא ביצ'ית. זה מקורי.
ג'וני סטורם וג'ימי אולסן שחורים באותה שנה? כל הגיקים הגזעניים \ צמודים לקומיקס בעולם בטח מתחרפנים. לדעתי זה נחמד, אבל קשה לי לא לראות את השחקן הזה כעורך דין ב Suits.
זה שהיא עובדת במערכת עיתון זה כבר סוג של חיקוי של סופרמן, ועכשיו אתם מביאים גם הצלת מטוס? בינתיים חוץ מג'ימי אולסן שחור, נראה שלסדרה הזאת יש אפס שאיפות להיות מקורית.
אני יכול להבין שהיא יוצאת מטושטשת כשג'ימי אולסן מצלם אותה עפה, אבל כשעשרות אנשים מצלמים מתוך מטוס התמונה הכי טובה היא מטושטשת ומוארת ככה שאי אפשר לראות אותה בבירור? נו, באמת..
היי, תראו, הבוסית שלה ביצ'ית! רק למקרה ששכחתם…
גם מפרטת לאחותה חלק מהכוחות שלה וגם מסבירה מה הסמל שעל החליפה מסמן. כן, באמת לא מכירים את הסיפור הזה והדברים האלה, תודה לאל שהסדרה הזאת הגיעה..
והיא לא יכולה כל שבוע לעצור שודדים ולהציל חתולים, אז הנה קצת חייזרים. אבל כמובן שהמפקד לא סומך על חוצנים, למרות שסופרמן כבר בעולם ומציל אותו לעתים תכופות, אני מניח.
טוב, אני יודע שהייתי קצת נטפקן פה, חלק מזה כי לא עבר עלי היום הכי טוב, אבל בלי קשר, זה פשוט נראה לא טוב. אני לא אוהב את השחקנית, יש פה לא מעט חיקויים מסופרמן וזה נראה קלישאתי בכל מובן, בלי שום כוונה להיות מקורי או מחדש בשום צורה. אולי אתן לזה צ'אנס אבל אני לא בדיוק אופטימי ולא אופתע אם זה לא ישרוד יותר מעונה.
היית די נטפקן
לא, זה לא נראה מקורי במיוחד אבל זה נראה ממש וכיפי.
תנסה להתייחס לזה יותר כמו סמולוויל 2.0 עם דמויות פחות מעצבנות, אפקטים טובים יותר, ובלי שלושת העונות הראשונות.
אני ראיתי ההפך
חיקוי חיוור של סמולוויל עם דמויות יותר מעצבנות.
לדעתי זה נראה כמו סרט rom-com
(קומדיה רומנטית) ממוצע. אם לא היו אומרים לי שזו אמורה להיות סדרה, לא הייתי מבינה את זה. נראה חביב לכל היותר, ממש לא מלהיב, גם אם השחקנית הראשית חמודה ביותר.
נראה כייפי וסביר
זה לא מריח מגאונות, אבל עצם העובדה שזה על סופרגירל וגיבורת על בתפקיד ראשי משדרג את זה מיידית בעיני.
אוקיי, אז צפיתי בפרק הפיילוט של סופרמן, כלומר ספורגירל.
וכדי לקבל נקודת מבט יותר מפוקסת, דאגתי לאחר מכן גם לצפות בפרקי הפיילוט של "החץ" ושל "הפלאש".
סיכום בקצרה: רע.
סיכום בהרחבה: כל כך משעמם. בעוד שהחץ והפלאש ניסו לבוא עם משהוא טיפה ייחודי בסדרות שלהם. אצל סופרגירל זה אוסף של מחזור, בעיקר של סופרמן.
אוקיי, נתחיל מהתחלה. יש לנו ילדה קטנה שנשלחת מקריפטון הגוסס רגע לפני שהוא נחרב, בדיוק כמו סופרמן.
היא מאומצת ע"י משפחה של מוגלגים אה… כלומר בני אדם. והיא שומרת בסוד את הכוחות שלה בדיוק כמו סופרמן.
עם השנים היא מפתחת אישיות יותר מדיי זהה לזו של פליסיטי מהחץ. היא גם דואגת לעבוד במערכת של עיתון, בדיוק כמו בן דודה סופרמן.
החלום הכי גדול שלה הוא לעוף ולהציל אנשים מסכנים מכל מני צרות. כי ברור שכשיש לך כוחות על אז תרצה להיות גיבור על, לא כך?..! היא אף פעם לא תגיד "אוקיי, סבבה, יש לי כוחות על אבל אני מעוניינת להיות סופרת" זה פשוט אף פעם לא יקרה. וכל זה זהה במדויק לסופרמן.
מה גם, שבדיוק כמו סופרמן, גם סופרגירל יוצאת להציל את העולם בלי צורך במשהו שיסתיר לה קצת את הפנים. ואיכשהו אף מצלמת אבטחה עוד לא תפסה אותה וחשפה את זהותה הסודית… בדיוק כמו סופרמן.
ומתי היא כן מרגישה צורך להסתיר את הזהות שלה? בעבודה. ולכן הוא עושה קוקו בשיער, ושמה משקפיים (כמו סופרמן).
ועכשיו פינת הWTF. כש'החץ הירוק' מסתיר את זהותו ע"י ברדס+ מכסה לעיניים+ עיוות קול.
וכש'הפלשא' מסתיר את זהותו ע"י מסכה+ הרעדת הפנים במהירות+ הרעדת מייתרי הקול. מה סופרגירל עושה?? שמה משקפיים. כאילו אף אחד לא יזהה אותה כך?? הם לועגים עלינו המפיקים הללו?! אחרי סדרות כמו החץ והפלאש, ציפיתי לרמה קצת יותר גבוה ממה שנתנו לי בסופו של דבר בסופרגירל.
לסיכום: היא זזה כמו סופרמן, היא נשמעת כמו סופרמן, היא חושבת כמו סופרמן, אז למה לעזאזל קוראים לה סופרגירל?!?!
אין פה שום הבדל מהותי שמסביר לנו למה ההפקה החליטו שהם רוצים דווקא את קראה ולא את קלאק, וזה נהיה רק יותר ויותר תמוהה עם התקדמות הפרק.
האיפקטים לא עובדים כמו שצריך, ונראים צורמים, במיוחד המראה של סופרגירל עפה.
המוזיקה גרנדיוזית ומציקה לגמרי.
ונראה לי באופן אישי שהתסריטאים פשוט לועגים למנת המשכל של הצופה הממוצא (קארה מצילה מטוס נופל מהשמיים מהתרסקות, ובחדשות זועמים על ההרס שהיא השאירה. כן. זה אמיתי…).
נראה לי שנמצא היורש לסמוולוויל. אני כבר לא אצפה בזה.
הציפיות שלי היו נמוכות מהרגע הראשון, והפתעתי הם נהיו יותר נמוכות עד סוף הפרק.
זה באמת היה אסון מעופף
אבל אני אתן להם להנות מהספק ואמשיך לעוד פרק-2 לפני שאפסול סופית.
ולו בגלל שהיא ממש חמודה.
מה שמצחיק זה שאני עדיין זוכר את "האביר האפל" כפתיחה הגדולה ביותר אי פעם.
כנראה שזה בגלל שהיא תפסה אותי בגיל מאוד רך – הייתי סינפיל בהתהוות, רק אז התחלתי באמת להיות אובססיבי לסטטיסטיקות אוסקר, נתונים קופתיים וניתוחים קולנועיים בעין הדג. ראיתי אותו פחות או יותר בשנייה שיצא, תן וקח כמה ימים (אני זוכר שהייתה באותו ערב בת מצווה של ילדה ששנאתי מאוד, והרגשתי שהדבר הכי צבוע שאני יכול לעשות יהיה ללכת אליה, אז במקום זה גררתי את סבא שלי לסרט במקום. כשגרי אולדמן קם לתחייה מחאתי כפיים) היה לסרט הזה, ולתופעה הזאת, קל מאוד להיצרב בזיכרון שלי, פשוט כי אני לא חושב שעד אז באמת הייתי עד לתופעה קולנועית אמתית (אולי מלבד שר הטבעות). הדוחק"ו הזה היה אחד המוצלחים שנכתבו פה ("הי הי הי הי הי הא הא הא הא הו הו הו הי הא הא הא"). בנוסף, זאת הייתה פתיחה שלוותה בבאזז היסטרי – עם כל הכבוד ל"הנוקמים", "האביר האפל" בא בבום של הערצה בלתי מסויגת מצד הביקורות והקהל הרחב, עם עננת "זה הסרט הגדול ביותר שאי פעם נוצר" מאוד מנומקת. אנשים היו בטוחים שהסרט הזה יהיה מועמד לכל אוסקר אפשרי, הית' לדג'ר רשמית רשמית רשמית נהיה ג'יימס דין של זמננו (ועדיין, עם צפייה חוזרת בסרט לפני כשבועיים, אני יכול לחתום שב"עשרה דברים שאני שונאת אצלך" הוא יותר טוב. גררר), וכריסטופר נולאן נהיה האדם שהצליח לאחד את העמך ואת נחמן שניצקליין (תיקון – נחמן קליין. שניצר הכריז שנולאן הוא גלגולה החדש של לני ריפנשטהאל, או משהו) לכדי צופה אחד שמדקלם "Do you know how I got these scares" ו"You either die a hero".
עכשיו, אני לא מחזיק מ"האביר האפל" המאסטרפיס שהמקלסים פה ובכל מקום אחר החזיקו ממנו. הוא כתוב נהדר, הית' לדג'ר באמת נפלא, אבל לנולאן יש יותר טובים, וב-2008 היו (הרבה) יותר טובים. וזה לא כאילו שלתגובה הזאת יש יותר מדי פואנטה, עם יד על הלב, פשוט לראות את הטבלה הזאת היה לי פתאום נורא מוזר – היא מתעקשת לטעון שמאז ה-20 ביולי, 2008, היו לפחות עוד חמש פעמים שבהם שיא הפתיחה הגדולה ביותר לסרט נשבר, ואני ממש מתקשה להאמין.
(בבקשה אל תסתכלו על תגובות ישנות שלי בעמוד הזה![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
)
בצדק אתה מתקשה להאמין, כי הם לא.
הנוקמים הוא הסרט הישן ביותר ברשימה, כך שאמנם חמשת הסרטים האחרים עקפו את האביר האפל, אבל לא שברו שום שיא.
אוף טופיק
זה מאד מוזר לי שלכל דיווח על סרט גיבורי על מוקדש פוסט שלם בעוד שפסטיבל קאן זוכה להתעלמות מוחלטת. זה בכל זאת פסטיבל הקולנוע היוקרתי והגדול בעולם שמוצגים בו לראשונה מלא סרטים חדשים שעוד נשמע עליהם הרבה במהלך השנה של המון יוצרים מעניינים ומסקרנים. באמת שאין לי בעיה עם זה שעכשיו יש באתר גם פוסטים על "משחקי הכס" (להפך, הפישטיובים נהדרים ויש בפוסטים אחלה דיונים) אבל זה בכל זאת אתר קולנוע ובזמן האחרון נדמה ששאר הקולנוע נדחק לשוליים בשביל לפנות מקום ל"נוקמים" וטריילרים לסרטי קומיקס. אני יודע שבזמן האחרון הייתה תקופה די צחיחה בנוף הקולנועי ושהסרטים היחידים שהם לא "הנוקמים" שיצאו בארץ הם כל מיני "צ'ילי", "ילד 44" ו"האישה בזהב" שלא מעניינים אף אחד, אבל בהחלט אשמח לקצת התייחסות לפסטיבל.
אם כבר פסטיבל קאן
היום יוקרן שם "הנסיך הקטן", נקווה שביקורות יבואו מיד אחר כך.
טיזר להיטמן
שהוא מחווה נהדרת למד מן
https://www.youtube.com/watch?v=Dm-ofxS5gmk
זה לקח טיפה יותר זמן ממהיר ועצבני
אבל גם הנוקמים – עידן אולטרון נכנס למועדון המיליארד :
http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=avengers2.htm
Outlander - אני לא יודע אם מישהו רואה אבל
אם אתם אוהבים נבלים גדולים שיכולים להיכנס לפנתיאון, בלאק ג'ק רנדל הוא אחד כזה; אחד הנבלים הכי מטורפים, מפחידים ומאיימים שראיתי באיזשהו מדיום, הטירוף שלו זה משהו שצריך לראות כדי להאמין והמדהים הוא שהוא לא מתנהג כמו מטורף, הוא אדם בריטי מאופק והדברים המשוגעים שהוא עושה כשהוא נשאר כל כך אדיש הופכים אותו להרבה יותר מבעית מהרבה נבלים אובר דרמטים מטורפים אחרים.
אין לי מושג אם הסדרה משודרת בארץ ואם כן באיזה ערוץ ואיך קראו לה, אבל איך שלא יהיה הייתי ממליץ לראות אותה רק בשביל הנבל שלה. הסדרה עצמה אומנם גם חביבה ויפהפייה למראה עם נופי סקוטלנד המרהיבים ודמות נשית ראשית חזקה, אבל בכל פעם שרנדל מופיע – הולי פאקין שיט!
משודר ביס ונקראת זרה
מבוסס על סדרת ספרים שהראשון בהם נקרא נוכריה (אין לי מושג למה השם שונה בין הסדרה ולספר)
אומנם עוד לא סיימתי את העונה אבל מצטרפת להמלצה, ולו רק בגלל המוזיקה הנהדרת של בר מקרירי והנופים הסקוטים המרהיבים :)
על פמיניזם וייצוג נשי בקולנוע
פתאום חשבתי על זה בעקבות צפייה ב"מקס הזועם", החנופה של הוליווד לקהל הגברי והאמונה שגברים הם אלו שמביאים הכי הרבה הכנסות (מה שלא נכון) וזה עובד בהרבה מובנים ומישורים.
לדוגמה, אני אוהב לבדוק בכל שנה כמה סרטים גדולים בכיכובן של נשים אנחנו מקבלים, ובכל פעם מדובר בשניים או שלושה סרטים, לא מדהים אבל סביר, ונראה שכן יש איזשהו שיפור מסוים והמודעות שגודלת משנה לשנה מביאה לשינוי בחשיבה של הוליווד, גם אם זה באיטיות רבה.
כשהסתכלתי על המבחר השנה במבט ראשון התאכזבתי, סרט מהיר ועצבני אחד, סרט עם ג'ורג' קלוני, סרט על מקס הזועם, מלחמת הכוכבים, ועוד ועוד.
רק השנה, כשהטריילרים והמידע על הסרטים האלה התחילו לזרום פתאום הבנתי; ברוב הסרטים האלו הדמויות הראשיות הן *נשים*, אבל חלקם או משווקים כסרטים שהדמויות הראשיות שלהם הם גברים (מקס הזועם, בחזרה למחר) או ככאלה שלא ברור מי הגיבור הראשי שלהם (כמו מלחמת הכוכבים החדש), והעניין הזה לא רק עובר בקולנוע, הסדרה "סוכני שילד" של מארוול למשל משווקת כסדרה של הסוכן קולסון, הוא הפנים של הסדרה, אבל הוא לא הדמות הראשית, הדמות הראשית היא אישה אסייאתית בשם סקיי, דבר מאוד נדיר בסדרה או סרט אמריקאי אבל הסדרה מנסה כמה שיותר להסתיר את העובדה הזו.
הסדרה "בלאק ליסט" גם היא משווקת כסדרה של ג'יימס ספיידר, כשהדמות הראשית היא בכלל של הסוכנת שעובדת איתו, ויש עוד לא מעט דוגמאות כאלה שאני יכול להביא.
כל עניין הייצוג הזה וההחבאה של דמויות ראשיות נשיות וההבלטה בשיווק של השחקנים הגבריים על פניהן הוא מכעיס, מרגיז ולא מובן לא, חשבתי שאנחנו כבר מעבר לזה ואני לא מבין למה זה ממשיך לקרות.
לגבי הסדרות - אני לא כל כך מסכימה
הסיבה שהסדדרות משווקות כך זה לא בגלל שהן נשים והם וגברים, אלא בגלל שהן משווקות על פי השחקן הכי מפורסם.
סוכני שילד היתה הסדרה של קולסון מהרגע ש"הנוקמים 1" נגמר. (וסקיי היא האסייתית הכי לבנה שתמצא, אבל ניחא) – זה שהשתמשו בסדרה בשביל לפתח דמות נשית חזקה – זה אומר רק דברים טובים על היוצרים, לא רעים. אבל העוגן של הסדרה היה הקשר לסרטים של מארוול – וזה קולסון. סקיי לא קשורה (עדיין?) לסרטים של מארוול בשום צורה.
ולגבי הרשימה השחורה – אם יש לך את ג'יימס ספיידר בקאסט, אתה תדגיש את ג'יימס ספיידר. בדיוק כמו שבdamages אם יש לך את גלן קלוז בסדרה אתה תדגיש את גלן קלוז (למרות שהדמות הראשית היתה העורךדינית שהיא עבדה איתה).
אני אפילו יכולה לקבל את זה לגבי עולם המחר שג'ורג' קלוני הוא יותר בר שיווק מאיזה ילדה שאתה בכלל לא מכיר.
לגבי מקס הזועם – באמת שאין לי שום הסבר. אולי העובדה שמנסים להחיות את המותג ולכן הדגישו אותו, אבל האמת ששרליז ת'רון היא שם מספיק גדול כדי שזה יהיה מוזר שאני אגלה שאני משחקת בסרט רק אחרי שקראתי את הביקורת של רד פיש, במיוחד אם היא הדמות הראשית (לא ראיתי את הסרט – אז אין לי מושג).
מבטיחה לך שאם יהיה סרט של ג'וליה רוברטס באיזה תפקיד משני, ואיזה בחור עלום שם בתפקיד הראשי – השם שתראה בכל מקום הוא ג'וליה רוברטס. ככה שיווק עובד.
חבר'ה, סקיי היא לא האסייאתית...
אלא מלינדה מיי, הקיק-אס פייטרית הקרה רגשית (כביכול).
לא ידעתי
לא שמתי לב לזה בכלל בתווי הפנים שלה, ואני עדיין בעונה ראשונה. תודה על ההבהרה!
(עכשיו כשאמרת לי, אני באמת שמה לב לזה בתווי פניה)
(ל"ת)
ברוך הבא לעולם שחקני הג'וס.
(ל"ת)
אגב, לג'וס יש חפיפה גם עם שחקנים מאיך פגשתי את אמא.
כמו גם קשר עקיף לחבורת ג'אד אפטאו.
אבל בעיקר הוא נוטה ללהק את אלו מפיירפליי ודול האוס.
2 קטעים חדשים מ"הקול בראש"
קבלו את הדיל: 2 קטעים – סרטון אחד.
שאלה: מי לדעתכם התסריטאים הטובים באמת בהוליווד היום?
והאם יש ממש בטענה שהעיקר זה הבמאי, כלומר תסריט רע עם במאי טוב = סרט טוב, תסריט טוב עם במאי רע = סרט רע?
בגזרת הבלוקבאסטרים? ג'יין גולדמן, בלי שום תחרות.
(ל"ת)
סטיב קולבס (אני מקווה שאני כותב את השם שלו נכון)
ג'יין גולדמן כתבה בלוקבאסטר אחד טוב בחיים שלה וזה אבק כוכבים, שאר הסרטים שלה פשוט לא היו טובים מבחינה תסריטאית. סטיב כתב את כל ההארי פוטרים שעד כמה שאני לא אוהב אותם העלילה שלהם רציפה ותקנית יחסית לבלוקבאסטר.
חוץ מזה, ג'יימס קמרון כתב חלק די גדול מהסרטים שלו (כולל שליחות קטלנית 1 + 2).
וואלה. ולא בבלוקבאסטרים? האחים כהן?
(ל"ת)
ואם כבר ג'יין גולדמן, בהתחשב בעובדה שמרבית הדיונים באתר כרגע עוסקים ב-"עולם היורה"
משהו על סרט שלשם שינוי נשמע דווקא מעניין: בכל שנה, הפרויקט שג'יין גולדמן עובדת עליו הוא אחד הסרטים שאני הכי מצפה להם, אבל הפרויקט שלה בשנת 2016 עומד להיות עיבוד של "המעון של גברת פרגרין לילדים משונים" בבימויו של טים ברטון. רק מהתיאור זה נשמע כמו סרט שבו ברטון משחזר את כל השטיקים הקבועים שלו שכבר יצאו מכל חור אפשרי.
עכשיו מסתבר שבשנה הבאה יוצא עוד סרט על פי תסריט של גולדמן, The Limehouse Golem, והוא כבר נשמע הרבה יותר מסקרן: תעלומת רצח בלונדון הויקטוריאנית שבה מעורבים הסלבס ההיסטוריים הידועים של אותה תקופה, וגם הגולם. עם דאגלס בות', אוליביה קוק ואלן ריקמן. הבמאי, חואן קרלוס מדינה, לא עשה יותר מדי דברים עד היום – ועדיין, הקונספט נשמע מסקרן בטירוף.
נשמע כמו leage of extraordinary gentelmen.
(ל"ת)
צ'ארלי קאופמן וארון סורקין מקום ראשון
אחריהם קוונטין טרנטינו, ג'וס ווידון והאחים נולן.
טרנטינו אכן מוכשר, ווידון ביאס אותי קשות בנוקמים 2.
קשה להאמין שזה אותו אחד שכתב את הבלוג המוסיקלי של דר. נורא, ופיירפליי.
נולאן לדעתי (אולי כמו וידון?) לא בדיוק משתבחים עם השנים, אלא להיפך.
צ'רלי קאופמן הוא התסריטאי הכי טוב בהוליווד היום?
הפעם האחרונה שהוא עשה משהו עם תהודה כלשהי הייתה ב-2008 – as in לפני כמעט שבע שנים. הוא היה תסריטאי כוכב באמצע העשור הקודם, אבל מאז "סינקדוכה ניו יורק" ו"שמש נצחית בראש צלול" הוא לא עשה, אמ, כלום.
בסדר, אז הוא התסריטאי הכי טוב בהוליווד
שלא עושה עם עצמו כלום![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
צ'רלי קאופמן הוא התסריטאי הכי טוב בהוליווד היום?
הפעם האחרונה שהוא עשה משהו עם תהודה כלשהי הייתה ב-2008 – as in לפני כמעט שבע שנים. הוא היה תסריטאי כוכב באמצע העשור הקודם, אבל מאז "סינקדוכה ניו יורק" ו"שמש נצחית בראש צלול" הוא לא עשה, אמ, כלום.
(התבלבלתי
)
(ל"ת)
יש הרבה גוונים של אפור בין "רע" ל"טוב" אתה יודע,
אבל בדבר אחד אתה יכול להיות בטוח: אף במאי, מוצלח ככל שיהיה, לא יכול להציל תסריט גרוע ממש.
לדעתי זה תלוי בז'אנר
סרט אקשן עם תסריט גרוע עדיין יכול להפוך להיות סרט סבבה עם הבימוי הנכון. ראה ערך מהיר ועצבני 7.
אה כן, איכשהו חשבתי שהוא התכוון לסרטים אמיתיים עם סיפור.
כן, ברור שבמהיר ועצבני 7 זה לא המצב.
אדגר רייט, ללא ספק
לדעתי הבמאי \ תסריטאי הכי טוב שעובד כיום. הדמויות שהוא כותב, הדיאלוגים, בניית הבדיחות, הרפרנסים, הכל פשוט מבריק לדעתי. אבל מה שהכי נפלא זה התשומת לב שלו לפרטים הכי הכי קטנים – עטיפה של DVD, משהו שרשום על לוח ברקע של הפריים וכו'. גם בצפיות חמישית ושישית של סרטים שלו גיליתי דברים חדשים. אני מחשיב את האיש כגאון וחושב – ברצינות מלאה – שצריכים ללמד אותו, גם בארץ. אפילו שיעור אחד. יש לו כישרון וסגנון שבאמת אין שני להם.
ועכשיו ראיתי שכתבת הוליוודים (רייט אולי עשה את 'סקוט פילגרים' אבל הוא בהחלט יותר קולנוען בריטי מאשר הוליוודי). בהוליוודים אני גם אציין את סורקין, טרנטינו וסקוט ניוסטדר & מייקל ה. וובר (אולי זה תואר קצת מוגזם בשבילם, אבל לדעתי "סאמר" ו"העכשיו המופלא" כתובים ממש, ממש נהדר. וגם "אשמת הכוכבים" נחמד).
מסכים לגמרי לגבי רייט.
אני אגב, חושב שהברקה הגדולה ביותר שלו היתה hot fuzz.
זה אכן סרט שבכל שניה שלו יש הומור מדויק והקפדה מטורפת לכל מילה.
היצירה שלו שהכי אהבתי, אבל, היתה spaced.
אלף רפרנסים בכל פרק. גם בצפיה ה20 אני מגלה דברים חדשים.
טריילר ל"רצים במבוך 2"
https://www.youtube.com/watch?v=-44_igsZtgU
נראה טוב!
ועל זה יש לי להגיד:
קלישאות קלישאות קלישאות קלישאות קלישאות קלישאות אה הנה פטיר באיליש, מגניב, הוא גם היה אחלה ב"הכומר" קלישאות קלישאות קלישאות.
לא נראה לי שאני אראה את זה, אולי באיזה ערב שישי מאוחר בלילה כשאני יהיה חצי רדום ולא יהיה לי כוח לראות סרט שאני צריך להפעיל בו את התאים האפורים.
אוי, הם גררו את ליטל פינגר לשטות הזאת...?
(ל"ת)
מה לעשות גם שחקנים צריכים להתפרנס
ולרוב זה אומר לזרוק את כל התדמית המכובדת שלהם כשחקנים ולשחק בתפקיד מטופש בסרט YA וגיבורי על (תזכירו לי מה גלן קלוז עשתה ב"שומרי הגלקסיה"?).
וגם את השחקן של גאס פרינג' מ"שובר שורות"!
אבל באמת, גם הסרט הראשון היה נראה לא משהו והתגלה כלא רע בכלל, אני מאמין שגם פה זה יהיה המצב.
הספקתי לקרוא רק את ההתחלה של הספר
וזה נראה כאילו בסרט בחרו לשנות את התסריט לחלוטין.
אנשים שקראו את הכל -אני צודק?
פרספקטיבה.
לפני 13 שנה פורסם באתר סקר 'אם הייתי עוסק בקולנוע, הייתי מעדיף להיות…' כאן. באותו הזמן הסתובב באתר ילד מעצבן וטרולי במיוחד שענה לכינוי ויבי. ויבי בן ב-15 רשם הודעה כמה הוא רוצה להיות שחקן, וכמה הוא מסור לעבודה קשה.
ויבי המשיך להסתובב באתר והחליף את השם שלו כדי להתחיל מחדש. במהלך שיטוטיו באתר הוא שב לאותו סקר שהיה אז בן שנתיים ופרסם הודעת עדכון קצרה, לגבי התוכניות שלו בקריירת המשחק.
הרבה עבר על האתר ב-7 השנים שחלפו מאז העדכון, וויבי שכבר היה בניו יורק בתחילת המרדף שלו אחר קריירת משחק מצליחה פרסם עוד הודעת עדכון.
ארבע שנים עברו מאז שויבי הילד פרסם את ההודעה ההיא. אותו בחור בן 24 שהיה כל כך אופטימי, כל כך מסור לרעיון ולעבודה הקשה עשה סווטיצ' קטן בראש ובלימודים. אתמול התפרסמה הודעת העדכון האחרונה.
אני מפרסם את זה פה מכמה סיבות (מקווה שזה בסדר דורון);
הראשונה, להרבה גולשים באתר אין את הדף ההוא במתמשכים.
השנייה, הפתיל ההוא באמת מומלץ לקריאה. להבין כמה אדם, רעיון, חלום, יכולים להשתנות ב-13 שנה נותן פרספקטיבה נהדרת.
השלישית, למי שלא יודע, ויבי זה אני. ובאותה הודעת עדכון אחרונה פרסמתי את שני סרטי הגמר שלי שאני רוצה לדעת מה דעתם של גולשי עין הדג עליהם.
הנה שני הסרטים (הסיסמא לשניהם היא Jaguar):
Seemless (קומדיה רומנטית)
https://vimeo.com/127424745
כבר לא ילד (אנימציה)
https://vimeo.com/128076303
ביום שישי אני מסיים את לימודי התואר שלי. זאת אומרת שעכשיו מתחילה בשבילי העבודה הקשה באמת, להצליח לעשות סרטים טובים. אז תתנו לי ביקורת, דעה, המלצות ומה שלא יעלה לכם לראש.
תודה לכם, ולעין הדג!
אמיר.
מה אפשר לעשות כדי לראות את Seemless? הוא מוגן בססמה...
(ל"ת)
"הסיסמא לשניהם היא Jaguar"
דאם, 13 פאקינג שנים. תמיד מבאס אותי שהאתר היה כל-כך הרבה זמן וגיליתי רק בשלב מאוחר יחסית (לפני כ-3 וחצי שנים, בסביבות הסקוט-קון). בכל מקרה, בהחלט מעניין לראות את השינוי בפרספקטיבה שלך. אני עוד מעט מסיים שנה ראשונה מתוך ארבע במסלול תסריטאות. כרגע אני יודע שזה מה שאני רוצה לעשות – לכתוב, לברוא עולמות, יש מאין. זו התשוקה שלי. אבל יכול מאוד להיות שעוד שנה אני אחליט שכתיבה זה פחות הקטע שלי. או שעוד שנתיים אני אגלה את יעודי כעורך. באמת שאי אפשר לדעת..
נראה לי שלהרבה אנשים – כולל אני עד לפני כמה חודשים – עשיית סרט קצר נראית כמו דבר פשוט למדי. כולה 5 דקות. אבל ברגע שאתה בנעליים של הבמאי, אתה מבין שזה פשוט טירוף. מצד אחד, זו חוויה כאוטית ומלאה בלת"מים ולחצים אדירים. אילולא הצוות שלי שעזר לי כנראה הייתי חוטף התמוטטות עצבים. פעם השחקן מאחר ופעם יש איזו בעיה בלוקיישן ופה עוד טייק ושם השלמה ואלוהים אדירים זה רק 5 דקות, איך זה כזה מסובך?! מצד שני, זו חתיכת חווייה, ויש משהו סוריאליסטי ומספק בלראות דברים שכתבת על דף רוקמים עור וגידים. וגם אחר כך שמקרינים אותם מול המרצים ושומעים את ההערות שלהם בהחלט לומדים מזה המון (כמובן שעם המזל שלי, ביום ההקרנות הסרט שלי נתקע באמצע בגלל איזו תקלה ורק אחרי כמה דקות התחילו אותו שוב. התחלה ברגל ימין…)
אז כן, מאוד אהבתי את שני הסרטים שלך. הרעיון של Seemless נחמד וממש אהבתי את הצילום. ביצירת סרט אנימציה אני פחות מתמצא (אני וציור זה שני עולמות נפרדים) אבל הסרט עצמו מאוד מרגש. קצר וקולע.
נשאר לי רק לקנא בך שאתה מסיים את התואר ולאחל לך רק בהצלחה. ואל תשכח אותנו כשתהיה ביג שוט וכל זה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
כן, לי יש כבר רעיון שאני מנסה לעשות ממנו תסריט כבר 7 שנים
הרגיש לי כאילו רק אתמול התחלתי ופוף עברו להם השנים מבלי ששמתי לב אפילו ועדיין לא כתבתי את התסריט, ופתאום יש לי יותר הערכה גם לתסריטאים השנואים עליי כמו למשל עקיבא גולדסמן או רוברטו אורסי ואלכס קורצמן. הם אומנם כותבים גרועים אבל לפחות הם *כותבים* ומוציאים את זה. לא תיארתי לעצמי שרק לנסות להתחיל לכתוב יכול להיות כל כך קשה.
אבל ההודעה של Jaguar נתנה לי השראה ואני חושב שסוף סוף אעשה את זה.
אז תודה, Jaguar.
סליחה על התגובה המאוחרת,
אבל אבא הפתיע בניו יורק, וטקס סיום, והקרנת הסרטים, ובקושי היה לי זמן לשבת ולהגיב.
אז לך (ולכל שאר המגיבים) תודה רבה. אכן, כל מה שנראה כל כך פשוט לשבת ולבקר מהצד מתברר כהרבה הרבה יותר מסובך בתכלס, בין אם זה הבימוי, התסריט, הצילום, העריכה, או מה שזה לא יהיה. וכן, לשבת ולראות את הסרט בסופו של יום, עם המחמאות או הביקורות, זו הרגשה יחידה במינה.
בהצלחה לך, ולכל מי שמחליט ללכת ללמוד את המקצוע. אני בטוח שיגיע יום ובו מספר מכובד של יוצרי סרטים בארץ יהיו אנשים שעברו בעין הדג.
ועכשיו, אחרי שלוש שנים, הגיע הזמן לישון.
שאלה לי אלייך יגואר, מה הלאה?
יש לך כבר תכנון מסוים? קשרים?
אם לא, אם אתה רוצה לקבל תשומת לב מהוליווד אז יש לי הצעה; צלם סרט קצר, ככה רוב הבמאים המתחילים בימינו מקבלים הצעות, עם סרט קצר מרשים.
מת לצלם סרט קצר ומרשים,
אבל זה לוקח זמן וכסף. וכרגע יש לי דברים דחופים יותר לדאוג להם, כמו איך להישאר בניו יורק מבחינה חוקית וכלכלית.
מצד שני, אני כרגע באמצע כתיבת תסריט לסדרת רשת שתצולם הקיץ, ודרכה מקווים אני ושאר המעורבים לקבל קצת יותר חשיפה. וכמובן שיש את עניין סרטי הגמר ששולחים אותם לפסטיבלי סטודנטים בתקווה שיתקבלו (ובגלל זה אשמח לקבל את ביקורת מאנשים) ויגרמו לאנשים מסויימים להתעניין בך.
נשמע מעניין הסדרת רשת
מצד שני כמה סדרות רשת של סטונדטים בכמה שנים האחרונות קיבלו חשיפה?
תוכל לספר קצת פרטים על מה מדובר ומי מעורב?
ומבחינת הסרטים שלך, לדעתי הם די טובים אבל לפי מה שהבנתי כדי לנצח בפסטיבלים האלה צריך בדיוק משהו כמו אחד מהסרטים הקצרים והמרשימים האלה (מבחינת תקציבית, כלומר) שרואים ברשת, אבל אולי אני טועה?
סדרות רשת זה הדבר הבא.
אם יש לך שאיפות כלשהן לעסוק ביצירה בשלב כלשהו, אתה תרוויח מאוד מללכת ולעשות סדרת רשת קצרה. לא מעט שחקנים, כותבים, במאים, צלמים, ועורכים נחשפו בעקבות סדרות רשת שזכו לפופולריות או ביקורות טובות.
סדרת הרשת שאני כותב לא מעורבת אנשים מפורסמים או גדולים, אלא רק מספר מצומצם של אנשים מוכשרים שנמצאים בתחילת הדרך. וכולם אנשים מצחיקים.
יש הרבה פסטיבלים בעולם, נחשבים יותר או פחות. פסטיבל סרטי סטודנטים, אנימציה, טרייבקה, פסטיבל סרטים יהודי, סרטים על טכנולוגיה, ועוד ועוד ועוד. המטרה הראשונית של כל יוצר היא להיכנס לאחד הפסטיבלים האלה, ואם אפשר לנצח אז גם.
את הסרטים שלי אני כתבתי, הפקתי, ליהקתי, צילמתי, ערכתי ואפילו שיחקתי, כמו רוב סרטי הסטודנטים. הסרטים המרשימים שאתה רואה לרוב מגיעים או מבתי הספר העשירים יותר (ומהתארים המתקדמים יותר), או שהם לא סרטי סטודנטים, כלומר הושקע בהם כסף חיצוני ועבדו עליו אנשי מקצוע.
אם סרט האנימציה שלי ייכנס לדוגמא (שגם עליו עבדתי סולו בלי שום רקע באנימציה או גרפיקה), אז להשיג מימון לפרוייקט הבא יהיה לי הרבה יותר קל.
לגבי דעתך על הסרטים שלי; אל תרגיש רע לכתוב בכנות. אני אשמח לדעת מה עבד שם ומה לא. הדעה שלי כבר לא אובייקטיבית לצערי.
אהבתי את הסרטים שלך
פשוט מבחינה הפקתית הם הרגישו, טוב, כמו סרטי סטודנטים (אבל זה רק בגלל שהם באמת סרטי סטודנטים, וגם במשאבים הצנועים שהיו לך הצלחת להוציא משהו שנראה טוב יחסית שזה כבר הישג).
מקווה שתצליח עם סדרת הרשת שלך ותשיג משאבים ליצור משהו ברמת הפקה מרשימה יותר, כי גם במעט שעשית עשית טוב.
אגב יש לי חשבון טוויטר עם 40 אלף עוקבים (and growing) ואני אשמח דרכו לתת לכם תנופה אם תרצה.
אני עדיין בהלם מהפעם הראשונה שפרסמת את מספר העוקבים שלך.
בטוח שנשמח לקבל תנופה, אבל זה כבר נראה לי עדיף לפרטי.
שלח לי הודעה ל- amiramalasad בהוטמייל. נוכל להמשיך לשוחח שם.
יש לי קצת בעיה עם זה
יש מצב שאולי אתה תשלח לי הודעה למייל שלי?
ddony19@gmail.com
אהבתי את ה-about שלך. מוזמן לשלי.
אה, לא חשוב, אני רואה שכבר הגעת אליו.
חחחחח, כן, סליחה על זה
זה היה בתקופה הטרולית שלי שלא היה לי שום רעיון מקורי והאמת שמאז כבר די שכחתי מאיפה בכלל לקחתי את זה.
אם זה מפריע לך אני אשנה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
לא משנה, שיניתי כבר.
עכשיו זה רק "Comic book writer".
כל כך קשה לקרוא את התגובות להודעה הראשונה שלך,
פשוט צובט בלב.
שברנו את האינטרנט
הקמנו דיון בן 13 שנים שבו אנשים אשכרה מקשיבים אחד לשני ולא רק כותבים הודעות שמטרתן היא לדקור מישהו עם מקל.
למרות שאין (בשיא הרצינות, אין) תירוץ ללכבות את הלהבה בלב של מישהו, בעיקר נער, יש סיכוי שהתגובות הקשות שהוא קיבל נובעות בחלקן מזה שהוא היה "ילד מעצבן וטרולי במיוחד", כמו שהוא מתאר. פשוט מקריאה בתגובות האלה זה ממש עושה רושם שהמשתתפים התחילו מחוממים עליו.
אני אישית הייתי אז בכיתה ג' והסתובבתי בעיקר באתרים של פוקימון או מיניקליפ, ככה שאין לי דעה קדומה על מי שהוא היה בזמנו, פשוט זה הרושם שקיבלתי מרפרוף בשרשור ההוא.
ובתור בן-אדם שאף פעם לא היה לו ביטחון עצמי, נראה לי שהרבה מגיבים פשוט קינאו בביטחון/אגו/דרייב שהיה לו והיו מתים שגם להם יהיה.
יגואר – ב![!אוסקר!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_oscar.gif" alt="" width="" height="" />)
הראשון נרים לך מסיבה ![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
כבר לא ילד
ממש מרגש. בכיתי קשות.
מה זה, לא קיבלת פידבק בכלל. אני אנסה.
הבעיה העיקרית של Seemless היא שנדמה שהקריינות הוא החלק החשוב היחיד בו וששאר הסרט נועד להיות לא יותר מויזואליזציה שלה. הסגנון הזה עובד כשהטקסט מיוחד בצורה כלשהי (כמו נאום או שיר) או כשהויזואליזציה קצבית ומצחיקה מספיק כדי להיות כיפית (כמו ב'אמלי'), אבל כאן זהו בסה"כ סיפור "רגיל" יחסית שהפיכתו לסרט גורמת לכפילות תמידית בין הנאמר לנראה על המסך ולדגשים במקומות הלא נכונים (סיפור יכול להרשות לעצמו לתת כמה מילים על הרגלי הקניות של הגיבור, אבל כשסרט נותן להם מיני-מונטאז', זה מוזר). יותר מכל, הקריינות מפריעה לסרט להיות סרט. היא משמשת כאן כתחליף לשפת הגוף של השחקנים, תחליף לדיאלוגים, תחליף לבניית אווירה ותחליף ליצירת תחושת המשכיות בין סצינה אחת לשנייה. זה נראה כאילו לא סמכת על השחקנים שלך, והרושם מתחזק ע"י הסצינה שבה היית צריך להשתמש במסכה של מפלצת כדי להעביר מושג פשוט כמו "הוא מפחד מזרים".
ובקשר לפסקול – עם כל הכבוד לקווין מקלאוד, עדיף כבר שקט ברקע על פני מוזיקת רקע גנרית או מוזיקה שמנסה להכניס הומור בכח. החלק הכי בעייתי היה כשמיד אחרי נקודת המפנה שהובילה לשינוי גדול ומיידי בדמות הגיבור הראשי הפסקול חזר לאותה נינוחות מנותקת כמו קודם.
את "כבר לא ילד" קשה לי יותר לבקר. מעבר לשאלה עם ראוי להעביר ביקורת על איכות האנימציה של עבודה אישית כל כך של מישהו שהוא לא אנימטור, אני חושד שיש משהו שאני מפספס ושבעצם יש סיבה טובה לכך שהרקעים זזים ככה.
בכל אופן, בהצלחה בהמשך הקריירה, וד"ש לויבי.
תודה רבה על הביקורת!
כמה שהייתי יכול להרוויח אם בחור כמוך היה נמצא בכיתה שלי ונותן את דעתו את האמיתית בזמן העבודה על הסרט.
באמת רציתי שהויזואליה תהיה קצבית ומצחיקה, שתהייה תמיכה לקריינות ולהיפך. בערך כמו 'משפחה בהפרעה' רק קצת יותר תמים. אני מבין שלדעתך זה לא לגמרי עבר. (וכן, בגלל זה קוראים לדמות הראשית 'באסטר')
נורא אהבתי את השחקנים שלי (בייחוד את זה שמשחק את נער השליחויות![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
), אבל יש צדק בדבריך. לא לגמרי סמכתי על על השחקן הראשי, ואילוצי זמן + תקציב אילצו אותי להמשיך יחד איתו.
לגבי הפסקול אני מבין את הביקורת, אבל לא מסכים איתה לגמרי. מן הסתם, אין לי היכולת למצוא מלחין שיעשה לי מוזיקת רקע במיוחד. והנחיות בית הספר היו להשתמש במוזיקה ואפקטים המותרים לשימוש (Royalty Free בקיצור). המוזיקה די ג'נרית ולא מיוחדת, אבל לטעמי לפחות היא נורא מתאימה לכל הסיטואציות ומעבירות את האווירה בצורה מוצלחת.
יפעת די קלעה למסר של הסרט. מה שניסיתי להראות בעיקר הוא שבאסטר הוא עוף מוזר בעולם, אבל גם אותנו מעודדים להסתגר בבית ולהימנע מאינטראקציה כמה שיותר. לפני שהסרט הפך לקומדיה, השאלה שהייתה לי בראש היא 'האם הטכנולוגיה מעודדת אותנו להיות אגורפוביים, או שהיא מתקדמת בכיוון הזה בגלל שבתוך כולנו זה נמצא היום?'. בסופו של דבר היה לי יותר חשוב ליצור סרט שיעניין את הצופים בחמש הדקות שהוא מוקרן, מאשר לגרום לשאלה להיות ברורה. בתור היוצר של הסרט, זה בהחלט כישלון שלי שלא הצלחתי למצוא את האיזון הנכון.
על 'כבר לא ילד' גם אשמח לקבל ביקורת אמיתית וכנה כמו שעשית. זוהי יצירה אישית מאוד וחשובה לי אישית, אבל מן הסתם אני מבין שהיא לא מושלמת. בעיקרון, זה החל בתור תרגיל למידה אישי. רציתי לדעת כיצד להנפיש תמונות דוממות, ובמהלך החיפושים שלי אחרי מדריכים נפלתי על כמה שהיו קשורים לאנימציה. אז החלטתי לנסות את מזלי ולהסריט שיר ששכב אצלי במגירה במשך כמה חודשים (יש לי בלוג ואני מפרסם בו מדי פעם שירים וטורים). הרקעים זזים מוזר כי השתמשתי בטכניקה הכי פשוטה ומהירה שיכולתי ללמוד, שגם היא מסובכת לאללה. התהליך הלך ככה בערך: צריך לצייר על דף מה שרוצים לעשות, ואח"כ לצייר את הרקע בפוטושופ. לשים כל גבעה, עץ, בית, ועמוד על שכבה נפרדת, להוסיף לכל דבר את המרקם של הדף, ואת הצללים (כדי שייראה כאילו מדובר בקרטונים המונחים אחד על השני ולא ביצירה דיגיטאלית). אח"כ להוסיף את הדמויות, כשכמעט כל תנועה שהם מבצעים זה על שכבה נוספת.
את כל זה צריך לשלוח לאפטר אפקטס. שם קובעים את המיקום של המצלמה במרחב תלת מימדי (שבתור התלהבות ראשונית, התחלתי לעשות זומים ופאנים, ובגלל זה הרקעים זזים בצורה כזו). כל שכבה אפשר להוסיף לה את 'כלי הבובה' (Puppet Tool), שמים נקודות מסויימות שהם "המפרק" של החפץ המונפש ואז אפשר להזיז אותם. העץ המתנופף ברוח, והנשים שמתנענעות באיטיות הונפשו בעזרת הטכניקה הזו.
השיטה השנייה היא להזיז את השכבה עצמה ממקום למקום. אפשר לראות את הילד נגרר על המרפסת ובמעלה הגבעה כשהטכניקה הזו הייתה בשימוש. היא מאוד מוגבלת, ולכן לא השתמשתי בה הרבה. השימוש העיקרי בה היה לדמעות.
שילוב של שתי הטכניקות + ציורים סדרתיים (בהתחלה כשהילד שומע את הצרחה מדובר בשלושה ציורים שונים, וכך גם הציפור בפתיחה. וזה ממש מעט בגלל מגבלת הזמן של שבוע וחצי עבודה) זה תהליך שלוקח ה-ר-ב-ה מאוד זמן, אבל התוצאה המוגמרת היא הטובה ביותר.
לסיכומו של דבר, מדובר ביצירה מאוד אישית, אבל גם בתרגיל ראשוני להיכנס ולהבין קצת יותר את עולם האנימציה (אם אתם זוכרים שניסיתי ליצור קשר עם גרגמל וללמוד על טכניקות, זה היה בשביל הסרטון הקצר הזה). אתה מוזמן ואני אשמח לשמוע ביקורת, חיובית ושלילית, אבל יצאתי עם תחושת גאווה מאוד גדולה מהסרטון הזה.
נזכרתי באיחור שאני חייב לך עוד משוב, אז הנה.
(גילוי נאות – אני לא יודע לצייר ומעולם לא הנפשתי שום דבר חוץ מצורות גאומטריות מופשטות. אם תקבל משוב מאנימטור, תקשיב לו, לא לי)
הסגנון של "כבר לא ילד" אכן מזכיר גזירי קרטון מודבקים זה על זה מעורבת עם ציורי עט. רוב הפריימים הם משכנעים יחסית כשהם סטטיים, חוץ מאלה שבהם מופיע העץ המפחיד הזה. מה שהורס את האשליה האופן שבו הרקעים מונפשים – כאובייקטים זזים בתמונה, הטקסטורות לא מסונכרנות עם הגבולות שלהם, ודמות הילד נראית כאילו היא מחליקה על רצפה חסרת חיכוך. והעץ הקריפי הזה, למה הוא מתפתל בייסורים? עצים לא מתנופפים ככה ברוח. העלים והענפים הדקים יותר מתנופפים, אבל הגזע והענפים העבים מקסימום מתנודדים במחזוריות.
אני מבין שרצית שהסרטון לא יראה סטטי מדי, אבל אפשר היה להכניס דינמיות לתמונה באופן הרבה יותר מעודן. באנימציה מצוירת זולה יש שיטה בשם boiling line, שהחלה כאפקט לא רצוי ובהמשך התגלתה ככלי יעיל. בעיקרון, כשדמות (או חלק ממנה) נמצאת במצב סטטי, מציירים אותה באותו מצב מס' פעמים ואז עוברים דרך הציורים האלה בלופ (דוגמא בולטת: האנימציה של דון הרצפלד). אם בסרטון שלך כל אובייקט היה לופ בין גרסאות שלו עם הבדלים עדינים ביניהם, הוא היה נראה יותר טוב. זה היה פותר, בפרט, את הבעיה עם הטקסטורות.
אני מבין שאנימציה טובה לוקחת זמן, משאבים ונסיון, אבל אם אין לך הרבה מהם עדיף לתעל את החיסכון לרשלנות לו-טקית מאשר לקיצורי דרך דיגיטליים. לדעתי זה תקף לאנימציה באופן כללי, ובמיוחד אם אתה מנסה לחקות אנימצייה ידנית באמצעים דיגיטליים. היית יכול, למשל, להוריד את הפריים-רייט למס' חד-ספרתי וזה עדיין היה נראה טוב כי זה מה שהצופים מצפים מאנימציית גזירי נייר, שכן היא סוג של סטופ-מושן. האופן שבו הדמויות נמתחות ומתעוותות, לעומת זאת, מרגיש מאוד לא במקום.
מה לעזאזל הדבר הזה
https://www.youtube.com/watch?v=-FtenR69qmk
ולמה יש פה שחקניות שאני אוהב?
ג'יימי לי קרטיס, אמה רוברטס, אביגייל ברסלין, ליה מישל. וואט דה פאק?!
עצרו הכל
ניק פארק מביים סרט חדש לארמאדן וקוראים לו Early Man . כרגע יש רק תמונה אחת.
*צורח בהתרגשות גדולה מדי בתוך הראש שלי*
הינה לך עוד תמונה
מה זה, זה כל הטאלנטים האחרים של אארדמן!
(ל"ת)
לא רק זה.
כולם שם הם מסרטי הסטופ מושן של אארדמן שמעוצבים בסיגנון העיצוב הייחודי של ניק פארק.
(כלומר, הסירו את סרטי אנימציית הCG, ואת הפיראטים).
בארד בירד יחזיר את האנימציה הקלאסית?
בראיון לתאומים האנימטורים/במאים בנקרופט, חשף בירד כי הוא יהיה מעוניין לחזור אל האנימציה הקלאסית בשלב מסויים אחרי "משפחת סופר על 2".
http://www.cartoonbrew.com/animators/brad-bird-i-want-to-do-another-hand-drawn-animated-feature-113377.html
אם הוא באמת מתכנן לעשות את זה, אז עולה השאלה איפה? בפיקסאר לא עובדים עם אנימציה מצויירת ביד אל רק בCG, וגם בדיסני כבר כמעט פיטרו את כל האנימטורים שעובדים ב2D.
כנראה בדיסני
כי למרות שהם כבר כמעט לא עושים סרטים מונפשים ביד באורך מלא, עדיין יש להם חטיבה שעושה סרטים קצרים.
אבל החטיבה הזאת נכון להיום היא קטנטנה.
לפני כמה שנים ביצעו בדיסני גל פיטורים ענקי להמון אנימטורי D2. ומאז הם מחזיקים רק קבוצה מצומצמת שיכולה להפיק רק סרטונים קצרים.
ובכל זאת לא נראה לי שדיסני יסכימו לאפשר לו להפיק סרט באנימציה קלאסית. מבחינתם זה לא ריווחי.
ובאופן מדוייק יותר, האולפן היחיד בארה"ב שחושב להפיק סרט באנימציה קלאסית, נכון להיום, הם אולפני לייקה. כל השאר מקובעים לCG.
מעניין אותי איך אף אחד פה לא דיבר על זה, אבל יו ג'קמן הודיע
שוולברין 3 יהיה הסרט האחרון שלו כוולברין.
מה פוקס יעשו אחרי זה? הם הרי מתכננים יקום משותף עם כל דמויות האקס מן אבל הם מאבדים את הכוכב שלהם (ולפני שתחשבו על זה, ג'ניפר לורנס כבר אמרה שהיא לא מתכוונת להמשיך עם הסדרה אחרי "אקס מן: אפוקליפסה" אז היא לא תהיה המחליפה שלו).
אז מה יהיה? הם יחליפו שחקן? יעשו ריבוט (עוד על זה למטה)?!
כל היקום הזה הוא בבלאגן שלם. סרטי האקס מן כרגע מתרחשים בעבר בעוד הסרטים של דדפול וגמביט יהיו בהווה. הריבוט ל"ארבעת המופלאים" לא באמת נראה קשור ליקום הזה ולא נראה לי שהם ירצו להתמקד בחברי האקס מן המקוריים שרובם עכשיו בשנות החמישים שלהם (ושוב, בלי הכוכב המרכזי), אז מה הם מתכוונים לעשות? ריבוט לכל היקום לא ממש ילך בדיוק כשהם התחילו לבנות אותו. הם אולי יוכלו להעביר איכשהו את כל האקס מנים הצעירים מהעבר להווה ושהם יחליפו את האקס מנים המבוגרים, אבל איך הם יעשו את זה? וגם במקרה הזה מה עושים עם וולברין שנשאר באותו הגיל כל הזמן? כבר מאוחר מדי לקחת מישהו שנראה צעיר יותר מהעבר להווה.
בקיצור, בלאגן.
אני רוצה להאמין שהם יסתדרו בלעדיו
היתרון של יקום קולנועי הוא המגוון הרחב של הדמויות והעלילות. התבססות על דמות אחת מרכזית שאי-אפשר בלעדיה די נוגדת את כל הרעיון.
אבל אין ספק שהבלאגן חוגג – פשוט קשה לראות איפה עובר הציר המרכזי של היקום הזה (אם יש כזה בכלל), ובינתיים פוקס מכריזים על סרט New Mutants, ואני לא שוכח להם גם את התסריט של X-Force שרק מחכה לאור ירוק.
"טוק טוק"
"מי שם?"
" זה אני אילי רות"
"מה הבאת לי היום?"
" טריילר מוזר וקצת סתום"
לא,אה , מה קורה בטריילר הזה שהוא מעין "הרד קנדי" פוגש "משחקי שעשוע" פוגש "הוסטל" פוגש "…מה?" פוגש את הדרך הממש מוזרה שבה קיאנו ריבס אומר " Choclate WITH SPRINKELS" .
יקרא "דפיקה בדלת"
ויצא ב 12/11. יופץ פה ע"י סרטי שובל. באופן משעשע, צליל הדפיקה שבלוגו שלהם מתאים הפעם.
https://www.youtube.com/watch?v=c_ayD5a-gks
הולי פאקין שיט!
"מהיר ועצבני 7" כבר עומד על מיליארד וחצי דולר, נשאר לו רק עוד 19 מיליון דולר לעבור את "הנוקמים" הראשון ויש מצב שהוא יעשה את זה.
סרט ללא תלת-מימד! וכן הוא השביעי בסדרה שלו אבל הוא בניגוד לנוקמים לא נבנה על פרנצ'ייזים אחרים אלא הוא עצמו הוא פרנצ'ייז אחד. זה פשוט הישג אדיר. בקצב הזה מי יודע, אולי אחד מהסרטים הבאים בסדרה עוד ישתווה ל"אווטאר", ובטוח אם יצא בתלת-מימד.
אולי הדבר הכי הזוי שקרה בהיסטוריה של הבוקס אופיס...
(ל"ת)
לפי חישוב שלי
אם "מהיר ועצבני 7" היה יוצא בתלת-מימד זה היה מעלה את ההכנסות שלו ב-20% לפחות אם לא יותר, כלומר הוא היה יכול להגיע למיליארד שמונה מאות, כלומר קרוב מאוד ל"טיטאניק" ואולי אפילו "אווטאר". הזוי.
הבעייה היא
שדברים לא קורים בדרך כלל 'בקצב הזה' – סרטי המשך הרבה פעמים לא עולים על קודמיהם בקופות, ואם תוסיף לזה את אפקט הכוכב המת שנתן כאן כנראה דחיפה משלו, הסיכוי שסרט כלשהוא בסדרה אפילו יגרד את המספרים האלה הוא קלוש ביותר.
טריילר חדש ל"הקול בראש", אבל...
זה טריילר ספרדי (באנגלית, אך עם כתוביות ספרדיות), והזיכרון האחרון שלי מטריילר זר לסרט פיקסאר הוא לא טוב.
הטריילר הזה לא מספיילר מדי, יש בו עוד קטעים, אבל אין לי הרגשה שפרטי עלילה שאני לא צריך לדעת נחשפו לי. ובכל זאת, קיימת פה דמות שדיסני ופיקסאר שמרו כמה שהם יכולים עד עכשיו בסוד – וזו לדעתי הבעיה שבגללה אני לא אומר לכולם לרוץ לצפות פה. שום דבר לגבי הדמות לא נאמר פה, ולכן קשה לקרוא לזה ספויילר. אבל אולי עצם קיומה בעלילה זו ספוילר, ולכן עד עכשיו היא לא נראתה. לא יודע. אז החלטה שלכם. לינק.
מהנעשה בצרפת:
בתי קולנוע במדינה חוששים להקרין סרט העוסק בכנופיות גלוחי-הראש, מחשש לאלימות מצד הימין הקיצוני.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2646123
אז אי אפשר לעשות קריקטורות על מוחמד, אי אפשר לעשות סרטים על גלוחי ראש
לא פלא שתעשיית הקולנוע של צרפת בשנים האחרונות כוללת רק קומדיות לא מזיקות.
"רק קומדיות לא מזיקות"? כל כך לא. הקומדיות הלא מזיקות הן אולי מה שמביא קהל (כמו בכל מקום בעולם) וזה עיקר התוצרת הצרפתית שמפיצי ארצינו בוחרים להציג, אבל לקולנוע הצרפתי יש עדיין כל כך הרבה יותר להציע מ"משפחת בלייה" או "סמבה".
כן, זה היה בעיקר לשם הבדיחה
למרות שאני באמת לא מצליח להיזכר בסרט האחרון מעורר המחלוקת שיצא מצרפת. (זרים על שפת האגם לא מעורר מחלוקת מבחינתי, אבל אולי אני מקולקל). כל הסיפור הזה בעיקר עשה לי געגועים ל"השנאה"
קונג פיורי יצא בחינם ביוטיוב!
https://www.youtube.com/watch?v=bS5P_LAqiVg
עכשיו, נשאר רק לברר איך מחברים טלוויזיית CRT למחשב.
לא הבנתי,
כשהופיע הקיקסטארטר של הסרט רד פיש עף עליו ורז קיבל טונה של לייקים על הטיוטא לגרסה הישראלית שלו, ועכשיו לאף אחד כבר לא אכפת?
אכן תופעה מטרידה וטיפה מקוממת (ותמוה לא פחות שלא הייתה התייחסות לתגובה השנייה) הגובלת בתסמונת העדר ההפוך. אפשר היה לראות את זה גם בתגובות לטריילרים ל"צמיג" ו"יברך האל את אמריקה" לעומת החוסר יחס או עניין שספגו הסרטים כשהם יצאו. אבל אני חושב שהמקרה הספציפי קצת שונה (ולגמרי יכול להיות שאני לא זוכר לגמרי את התגובות לטיזר של "קונג פיורי" אלא סתם משליך את דעתי האשית עליו כדעה הרווחת), כי ההתלהבות נבעה מעצם הרעיון ("קונג פיורי" כטריילר) ופחות מהרעיון של באמת לעשות את זה ("קונג פיורי" כסרט מלא). בעיני הטיזריילר נראה מלהיב ועמד בזכות עצמו אבל לא היה שם שום גירוי שגרם לי לרצות לקבל עוד 28 דקות מהדבר הזה (ואכן, למרות כמה נסיונות לא צלחתי מעבר לחמש דקות).
אוקיי, זה משהו ממש מטופש אבל אני מרגיש צורך לשתף את זה.
טוב, חלקיכם בטח מכירים את הסיפור, וחלקיכם לא. אבל בכל זאת: השנה היא 1932. במערב אוסטרליה יש אוכלוסיה הולכת וגדלה של ציפורי אמו, עשרות אלפי למעשה. ככל שהם גדלו במספרים, כך הם יותר הזיקו לחוואים והחלקאים שגרו במחוז – הם הרסו את היבולים ושטחי המראה, אכלו כמובן את החיטה ושאר הגידולים, ובאופן כללי פשוט התרוצצו והפריעו לשגרת החיים שם, ותזכרו, מדובר בעשרות אלפי ציפורים. בכל מקרה, בשלב מסויים לחוואים נמאס והם ביקשו עזרה מממשלת אוסטרליה, שכמובן התייצבה מיד לצד האזרחים. ומה היה הפתרון המוצלח ביותר של הממשלה לבעיית האמו?
לשלוח את הצבא, בהנהגת קצינים עם ניסיון במלחמת העולם הראשונה, שיטפל בהן. כמובן.
וזה לא החלק המטומטם באמת. החלק המטומטם באמת הוא זה שצבא אוסטרליה הפסיד במערכה הזאת. כן, הפסיד לחבורה של ציפורים.
אז, תגידו, אני היחיד שחושב שהדבר הזה חייב, חייב, פשוט חייב להפוך לסרט? כאילו, הסיפור הזה נשמע מצד אחד כמו איזה מערכון מונטי פייתון שנוצר כדי לצחוק על אוסטרלים, מצד שני, זה עד כדי כך הזוי ומטורף שאין ברצינות תסריטאי שהיה יכול לחשוב על זה בעצמו – כלומר, זה כ"כ מטומטם שזה חייב להיות אמיתי. ובוא נודה בזה, זה יהיה עוף (סטגדיש) מרענן בשמי הסרטים שמבוססים על סיפור אמיתי.
ושנית, תחשבו איזה סרט מבריק אפשר לעשות עם זה. סרט שיכול להיות פארודיה אולטימטיבית על סרטי צבא ומלחמה. מצד אחד אנחנו יודעים את פרטי האירוע עצמו, אבל מצד שני אין ממש מידע מפורט על האנשים המעורבים במקרה, ככה שאפשר ליצור ממש דמויות על בסיס השמות המציאותיים שיש לנו, ומשם להתפרע. לעקוב אחרי האירוע ההיסטורי כפי שהוא קרה, אבל בין לבין לרפד אותו עם עוד קומדיה (כמובן שהסיפור כולו הוא בדיחה אחת בפני עצמה, אבל זה לא מספיק), עם אקשן (לצלם את הסרט ממש כמו סרט מלחמה של ספילברג או משהו, אבל בתכלס כל מה שיש בו זה 3 חיילים שרודפים אחרי ציפורים עם תת מקלע) ואפילו עם דרמה (לדוגמה, תחשבו איזה ייסורים מפשיים ושאלות קיומיות יעברו על קצין וותיק מלחמת העולם שפתאום קולט שהוא לא מצליח לנצח חבורה של ציפורים). סיפור מטופש ככל שיהיה, אפשר לשים בו הכל.
אז אלוהים אדירים, שמישהו יעשה סרט מזה. בבקשה, בבקשה, בבקשה. תביאו את מיטב שחקני אוסטרליה, ותעשו את הסרט הגדול ביותר שקשור במדינה הזאת.
(וסליחה אם כבר איפשהו דיון של "אירועים אמיתיים שצריכים להפוך לסרט" באתר, אני לא מצאתי פשוט).
ולמה אתה אומר את זה לנו?
למה אתה מחכה, תתחיל לכתוב לזה טריטמנט ותנסה למכור לאולפנים הוליוודים! (או אוסטרלים, מה שיבוא קודם).
והיי, אמיר, אולי תשתפו פעולה! זה יכול להיות הסרט שלך!
לי כבר יש תוכניות אחרות ל-2026.
(ל"ת)
איפה יש את הסיפור הזה? או לחילופין איפה אני יכול למצוא מידע על הסיפור הזה באינטרנט?
גגל Emu War.
(ל"ת)
שם הסרט: Angry Birds
או לחילופין: Birdemic: Shock and Terror
אני דווקא חשבתי על Behind Enemu Lines.
(ל"ת)
The Birds: The Prequel
(ל"ת)
נכון שסוף אוגוסט לא ידוע בפנינותיו הקולנועיות
ובכל זאת, ע"פ הטריילר, אני רואה מצב ש"אמריקן אולטרה" יהיה אחת הקומדיות המפתיעות של השנה.
https://www.youtube.com/watch?v=2IzC7fqws3g
כפי שציינתי בהודעות קודמות, בהחלט יש מקום לציפיות מסרט שנכתב על ידי התסריטאי של "כרוניקה בזמן אמת"
אפילו אם הסרט הנוכחי שלו נראה כמו גרסת-הסטלנים לסדרת הטלוויזיה "צ'אק", מהטריילר לפחות זה מבוצע בצורה חיננית למדי.
וזו תהיה קומדיית-הריגול השניה בקיץ הזה אחרי "מרגלת", שכבר זוכה לשבחים. יהיה מעניין.
נראה מגניב,
והסיכון העיקרי – שאלה כל הקטעים הטובים בסרט.
מסתבר שכשמוסיפים "ing-" לשמות של סרטים, מתקבלים סרטים חדשים ואחרים לגמרי. עוד כמה דוגמאות שחשבתי עליהם:
Crimson Peaking – אנשים מגיעים לבית שרדוף ע"י רוחות סוטות.
A Beautiful Minding – עולם שבו כל אחד מתעסק בענייניו.
Source Coding – מתכנת שעובד בעבודת משרד משעממת חי את אותן 8 דקות שוב ושוב.
והלהיט הבא של פיקסאר – Inside Outing – מה עובר בראשו של אדם שחושף את זהותם המינית של מישהו אחר לציבור?
"להאריך את החוזה שלי עם טיים-אאוט לעוד שנה או לא?"
(ל"ת)
ממש במקביל ליציאתו לאקרנים של "עידן אולטרון", יצא סרט דוקו שנקרא "מותו של סופרמן חי – מה קרה ?" * שביים ג'ון שנפ. הוא מופץ כרגע רק באולמות מצומצמים בארה"ב, ואמור להיות מופץ לקהל הבינלאומי בחודש יולי.
עכשיו השאלה היא האם צריך לחכות כמה חודשים טובים עד שהסרט יגיע לערוצי הדוקו השונים, או שזה יופץ דרך פסטיבלים שונים ? איך הפצה של סרט כזה עובדת באגף ההוא של הקולנוע ? מעולם אפילו לא שמעתי על הקרנה של סרט דוקו דרך "אולם רגיל"….(אולי רק דוקו ישראלי, וגם זה במקרים חריגים מאוד כמו שומרי הסף או הנסיך הירוק )
___________
* הסרט "סופרמן חי" למי שלא שמע היה אמור להציג את ניקולאס קייג' כסופרמן, בכתיבה של קווין סמית', ובבימוי של טים ברטון. זה מתכון ודאי לאסון קולוסאלי שאי אפשר להסיר ממנו את העיניים.
צפיתי בסרט בבכורה האירופאית שלו
(בחדר הרצאות, מוקרן מלפטופ, על מסך לא גדול יותר מזה שיש לי בבית).
זה סרט טוב, אם כי בוסרי, ואני חושב שהוא יעבוד הרבה יותר טוב בצפייה ביתית מאשר באולם קולנוע.
הוא נעשה בתקציב אפסי, ומורכב כמעט רק מראיונות סטטיים, כמו גם הרבה ציורי קונספט, וקצת קטעי וידאו מההפקה (בעיקר ניסויים בעיצוב החליפה). בהקרנה באולם, ה-scope המצומצם של הסרט בולט למדי, וכשהראיונות מתמשכים מעבר לנקודה בה הם מעניינים (מה שקורה פעם או פעמיים), מאוד חסרה לי האופציה לעצור רגע, או סתם לבדוק מה חדש בפייסבוק.
אגב – מעולם לא היתה נקודה בה היה אמור לצאת סרט בבימויו של ברטון, לפי תסריט של סמית'. סמית' פוטר בערך באותה דקה בה ברטון נכנס לנעלי הבמאי, והתסריט שלו שוכתב כמעט לחלוטין.
אז הבמאי Nikolaj Arcel יביים את "המגדל האפל".
רגע מה? מי זה? אוקיי אז Nikolaj Arcel (אני מפחד אפילו לנסות לתרגם את השם לעברית) הוא במאי דני שבין היתר כתב את התסריט של "נערה עם קעקוע דרקון" הדני וביים את הסרט "סיפור מלוכתי" (סרט מעולה לאנשים כמוני שיש להם פטיש לסרטי תככים ואינטריגות בחצרות מלוכה). בינתיים לפי מה שראיתי ממנו הוא יכול לעשות עבודה טובה אבל הוא לא איזו בחירה בטוחה. זה הכל תלוי כמה חופש ייתנו לו ובינתיים נראה שהוא יותר במאי חוץ שהאולפנים לקחו בתור במאי להשכרה.
בכל מקרה כבר הגיע הזמן שיעשו ל"מגדל האפל" עיבוד כי זה מטופש שבסדרה הזאת עדיין לא נגעו בעוד "ההוביט" זוכה לטרילוגיה מפלצתית. יש לי הרגשה טובה בנוגע לזה כי ספריו של סטיבן קינג כבר הוכיחו שהם יכולים להיות גם סרטים נהדרים. בנוסף יש דיבורים על כך שזה יתחיל בתור סדרת סרטים וייגמר בתור סדרת טלוויזיה. נשמע מסקרן אם כי קצת מוזר ולא מעשי (אגב גם היו דיבורים על כך שאת "משחק הכס" יסיימו בסרט קולנוע, לא פחות מוזר).
http://blogs.indiewire.com/theplaylist/a-royal-affair-helmer-nikolaj-arcel-to-direct-the-dark-tower-20150602
ניקולג' ארסל, מה הבעיה?
אלא אם ה-j היא שקטה, ואז זה פשוט ניקולה, בכל מקרה לא שם קשה לתרגום.
ה-j השקטה או הלא שקטה הזאת היא בדיוק הסיבה שאני מעדיף להימנע
מלתרגם שמות זרים כאלה. בנוסף אני לא יודע עם ה-c מבוטאת ס' או ק'. אבל כן, השם הזה לא מסובך כמו Apichatpong Weerasethakul שרק לנסות לתרגם אותו גורם לזה להיראות כאילו היד שלך נמרחה על המקלדת.
ניקולאי ארקל למען האמת.
j בשפות נורדיות (הבחור המדובר הוא דני) זה כמעט תמיד י' בשפות גרמאניות ונורדיות. Jan מבוטא אצלם "יאן" למשל ו-Ljungberg זה "ליונברג" (יאי הכנסתי רפרנס לארסנל בעין הדג החיים שלי מושלמים).
ולגבי שם המשפחה, פה כבר באמת הותקלתי, אז מה שאני ממליץ לעשות במקרה הזה, עם כמה שזה יישמע מטומטם, זה לכתוב את השם בגוגל טרנסלייט בשפת המקור, ואז ללחוץ על הרמקול הקטן. הדרך שבא זה יתבטא היא כמעט תמיד דרך הביטוי הרגילה של השם, וזה מניסיון.
ג'יימס וואן (המסור, מהיר ועצבני 7) יביים את אקווה מן!
זה אומנם לא ג'יימס קמרון, אבל עדיין מגניב! לא הבחירה המושלמת אבל בחירה לא רעה בכלל, וכבר מישהו אם יותר אישיות מרוב הבמאים של מארוול (Just saying).
רד, אפשר לבקש דף סרט ל"It Follows"?
עדיין אין לו ואין כ"כ מקומות לדבר עליו מחוץ לקצרצרים/דוחק"ו.
טוב, אז עד שיהיה.
תראו את "It Follows". סרט נפלא, להוציא אולי את הדקות האחרונות.
הכל נכון
למעט ה'אולי'.
אם לפתוח את הפתיל ל"סרטים נהדרים שאין להם עדיין דף סרט כאן"
אז '71 המתאר את אחד הימים המחורבנים ביותר של חייל בריטי בצפון אירלנד בזמן תקופת "הצרות".
ג'ק אוקונול המעולה (שגם "מועד לפורענות" בכיכובו לא הופץ וחבל כי הוא מדהים וג'ק היה מדהים בו) משחק את החייל אך דווקא למשחק או דמויות אין המון פיתוח בסרט המתח המטורף הזה שבלא מעט רגעים גם מהדהד לדברים יותר קשורים אלינו, דבר שהוגבר-משהו על ידי הצפייה בפילבוקס מול כפר פלשתיני.
הרצף של "לילה על הר קירח" מתוך פנטסיה, יהפוך גם הוא לסרט לייב אקשן.
כן, גם הוא.
http://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/disney-adapt-iconic-fantasia-sequence-799554
אבל זה לא משנה, כי עושים סרט על טטריס.
(ל"ת)
טוב, אז אין דף סרט, אז אני מניח שאכתוב את הדעה שלי על "It Follows" (או בעברית: "משהו עוקב אחריי") כאן.
(הביקורת הזאת יוצאת מתוך הנחה שרבים מכם שמעו על הסרט ועל הקונספט שלו, אבל בכל מקרה אם אתם לא יודעים, אני רק מציין שהקונספט הכללי של הסרט שאותו אני מספר כאן אינו ספוילר, זה מופיע ברוב הטריילרים והביקורות וגם בדקות הראשונות של הסרט)
טוב, אז קודם כל אני רק אפתח ואומר: אתם כנראה שמעתם על הסרט הזה דברים כמו "יצירת מופת" או "סרט מהפכני שמפרק את ז'אנר האימה לגזרים". אז קודם כל, תזרקו את האמירות האלה מהחלון ותנמיכו ציפיות, כי הוא לא ראוי לתארים האלה. יצירת מופת הוא לא, כי יש לו פגמים בהחלט. "מהפכני" ו"מפרק את ז'אנר האימה" משמע היה בקתת הפחד הוא גם לא, כי הוא בהחלט לא עושה שום דבר שדוחף את הז'אנר קדימה או מסיק עליו אבחנות כלשיהן, ואם לומר את האמת, אני לא ממש בטוח שאפשר לקרוא לזה סרט אימה, כי אני בנאדם שמפחד די בקלות, והסרט לא הפחיד אותי בכלל.
לדעתי זה יותר מותחן על טבעי, וכשאני אומר מותחן, אני מתכוון לזה. הסרט הזה לא מפחיד, אבל בוי, הוא מלחיץ, ובקטע הטוב. אין יותר מדי Jump Scares וגם אלה שיש הן בטעם טוב ולא מרגישות מגוכחות ולא מתאימות, אין כמעט בכלל שום Gore ליותר מחצי שנייה בתחילת הסרט, ובעיקרון כל הפחד והלחץ נובעים ממה שהם צריכים לנבוע: מהעלילה של הסרט. הקונספט שלו והנבל שלו, והידיעה שלא משנה כמה תנסה לברוח ממנו הוא יידבוק אחריך בשלב כזה או אחר, יוצר תחושה של מועקה ושל חשש תמידי בסרט, ואי אפשר לזהות בקלות באיזה סצינה הולך להיות קטע מפחיד רק מההתחלה שלה, כמו בכל סרט אימה אחר. הכל יכול לקרות, ובכל רגע. אני לא יכול לתאר באמת כמה מתח ולחץ הסרט הזה גורם ואיזה סחיטה הוא עושה לנפש ולעצבים, וזה אחד הדברים העיקריים שעושים את הסרט הזה. גם אם לא תפחדו, אחרי שהסרט ייגמר, אתם כנראה הולכים להסתכל אחורה (או קדימה) כמה פעמים כשאתם לבד. הבטחה שלי.
אז רגע, אני רואה אתכם אומרים משהו כמו "אז מה, זה הכל? זה סתם מותחן/אימה טוב? בסטייל של 'נהניתי ממנו, אבל זה לא באמת סרט טוב'."?
אז לא, זה סרט מצויין, מצויין פלוס פלוס פלוס אפילו, ואיך הוא עושה את זה? פשוט מאוד.
קודם כל, הוא עשוי מצויין, ואולי בקטע הטכני והבימויי נטו הוא כן מתקרב לתואר "מופתי" (שלא נאמר "פאשה"). דייוויד רוברט מיטשל הזה בהחלט נתן עבודה מספיק טובה בסרט הזה כדי לגרום לי להסתקרן לקראת הפרוייקט הבא שלו, יהיה מה שיהיה. כאמור רוב המתח של הסרט נובע מהעלילה והקונספט שלו, אבל לבימוי של מיטשל בהחלט יש חלק משמעותי בכך גם הוא. הקצב שלו, הידיעה מה להראות ומה לא, ואם כן להראות אז מתי איך וכמה ויותר מהכל היכולת שלו ליצירת אווירה – מעידים על כך שעומד לפנינו בחור שמוכשר מאוד בקראפט שלו, יודע מה הוא עושה, ויודע מה הצופה רוצה. השימוש שלו בכלים הטכניים שעומדים לרשותו בשביל לשרת את הסרט הוא משהו שדייוויד פינצ'ר היה מתגאה בו. מהפסקול הנפלא והמתאים בטירוף, דרך התאורה והלוקיישנים, וכלה בצילום, שעליו אני רוצה להתעכב שנייה.
?oh=afaba3b854f11653f3f18d136d43beb8&oe=56346AD3" rel="nofollow">אחד הזה לדוגמה (אין ספוילרים, לא לדאוג). הקומפוזיציה שלהם, הבחירות הוויזואליות של הבמאי וגם תנועת המצלמה (יש מלא שוטים ארוכים) פשוט נפלאים. דוגרי? אני הולך לומר פה משהו ממש מוגזם, אני יודע. אבל זאת כנראה עבודת הצילום שאינה של לובצקי הכי טובה שראיתי בשנים האחרונות. והסרט הזה עלה רק 2 מיליון דולר.
אני יודע מוזר לשמוע את זה על סרט אימה, אבל גאדאמיט, הסרט הזה יפהפה. כ"כ יפה. כמעט אין שוט שהוא לא איי קנדי מטורף (ובלי קשר לעובדה שרוב השוטים מערבים את מייקה מונרו היפה מאוד בעצמה). אפילו שוטים שלא קורה בהם שום דבר מיוחד פשוט מדהימים בעיניי, כמו ה
והסרט הזה עובד לא רק מהבחינה הבימויית אלא גם התסריטאית. קצת כמו שמקס הזועם היה סרט אקשן מצויין בגלל שהוא גם השקיע במידה מסויימת בדמויות שלו (שהוא דאג שיהיו משוחקות טוב) וכן הייתה לו השקעה מינימלית בעלילה, ככה גם כאן.
אני לא אומר שהתסריט כאן הוא אחים כהן או טרנטינו או משהו, אבל זה בהחלט תסריט, ותסריט טוב. קצב טוב וראוי לעלילה, מבנה מעניין, אין בו יותר מדי דברים מיותרים, הדיאלוגים טובים למדי, וה-Show Don't Tell מיושם בו באופן מבורך. כמובן שהקונספט הבסיסי שלו מקורי ומעניין מאוד והסרט עקבי למדי לחוקיו שלו, משהו שנדיר מאוד לראות בסרטי "היי קונספט" שכאלה. אה, ויותר מכל: התסריט הזה פשוט אותנטי בצורה נדירה.
למה אני מתכוון? טוב, אני מניח שלי קל יותר להתחבר לסרט הזה בגלל שאני נמצא בשכבת הגיל שבו הוא עוסק, אבל אני יכול להגיד שבינתיים לא יצא לי לראות הצגה יותר משכנעת של דמויות מתבגרות בעידן המודרני. היה את הסרט ההוא "החיים ע"פ דנקן" שהיה קרוב, אבל ב"משהו עוקב אחריי" אשכרה התפעלתי מכך שכן, ככה נערים בימינו מדברים. ככה הם מתנהגים. ככה נראית האינטראקציה שלהם עם חברים. לדוגמה, יש קטע שלא אפרט אותו, אני רק אומר שדמות כלשהי עושה בו הבעת פנים מסויימת שכל אדם במציאות, במיוחד נער, היה עושה אם הוא היה נתקל באותה סיטואציה, אבל זאת פעם ראשונה שראיתי סרט שבו אדם עושה פרצוף כזה בתגובה לסיטואציה כזאת (ולא מדובר בסיטואציה של על טבעי). לסרטים כ"כ קשה לתרגם את כל אלה למסך, כנראה כי אנשי הגיל הזה הם אף פעם לא אלה שכותבים או מביימים את הסרטים. אני לא יודע מה דייוויד רוברט מיטשל הזה עשה, אבל וואלה, זה עובד, כי הוא מדייק והופך את הכל לריאליסטי ואותנטי. זה מגניב כי קודם כל זה יוצר מצב שבו כל מיני דברים טיפשיים שדמויות עושות בסרטי אימה כמעט ולא מתרחשים פה (אני רק פעם אחת בלבד אמרתי לעצמי "נו, באמת עשיתם את זה הרגע?"), והתגובות של הדמויות למצבים ההזויים האלה מרגישות נכונות וראויות, ועם זאת לא מדובר בהתחכמות מודעת לעצמה סטייל "צעקה", כך שהרצינות שבה הסרט לוקח את עצמו לא נפגמת.
וזה בתורו מה שהופך את הסרט לכזה סוחף: הוא מרגיש אמיתי, ואכפת לך מהדמויות האלה כי הן מרגישות כמו בני אדם. גם אם אין צלילה אל מעמקי הנפש של אף דמות, קיימת התחושה שלכל אחת מהן קיים אופי מהותי וייחודי, ואף אחת מהן אינה פלקט אופייני לסרט אימה.
וגם לשחקנים יש חלק מסויים בזה. חלק גדול אפילו. הסיבה שכל דמות מרגישה כמו דמות גם אם התסריט לא נכנס לפרטים יותר מדי, היא כי מיטשל הצליח לאסוף חבורה מוכשרת של שחקנים צעירים שעשו עבודה טובה ויכולים לגרום לחיבור גם בלי יותר מדי ברברת. מייקה מונרו, השחקנית הראשית, עושה עבודה מעולה. הדמות שלה עוברת הרבה בסרט הזה, ו-וואלה, היא מצליחה להעביר הכל בדיוק כמעט מושלם. השחקנים שלצידה גם עושים עבודה טובה מאוד, ויש בין כולם כימיה מוצלחת שגורמת לחשוב שהם באמת חברים או קרובי משפחה כבר שנים (מערכת היחסים של הדמות הראשית עם אחותה מקסימה), וגם אם חלק מהאינטראקציה ביניהם די צפויה, העובדה שמדובר בשחקנים מוכשרים עושה את הכל חלק וכיפי לצפייה, אפילו על דברים שחוקים כמו "ההוא שיש לו קראש על ידידה שלו עוד מהילדות".
אני אחזור אחורה רגע, קודם דיברתי על חוסר הצלילה של הסרט למעמקי הנפש של הדמויות, ואולי פה הסרט הכי נופל לדעתי. התסריט כאמור טוב בגדול, זאת למרות שלפעמים הוא כן נופל לקלישאות או לרגעים צ'יזיים שעשויים להפריע, שלא נדבר על נטייה מוזרה של הסרט לכמה קטעים שלא מובילים לשום מקום, בקטע של "אקדח שמופיע במערכה א' לא רק שלא יורה במערכה ג', הוא בכלל לא מופיע בשאר הסרט", כאילו הבמאי שכח כמה קטעים חשובים על רצפת חדר העריכה. ובכל זאת הבעיה הגדולה שלי איתו זה שהוא המציא קונספט אימה מבריק למדי של STD – Sexually Transmitted Demon, אבל… לא עושה עם זה מספיק כמו שהוא יכל. הרי דוגרי, הקונספט הזה די משאיר מקום להרבה מאוד דילמות מוסריות ופסיכולוגיות בקרב הדמויות, רק שהסרט לא כ"כ נוגע בפאן הזה, לפחות לא באופן מפורש וברור, וזה מאכזב כי דווקא המשמעויות האנושיות והנפשיות של הקונספט והנבל היו יכולות להעלות את הסרט בכמה דרגות.
ובכלל, אנחנו לא לומדים יותר מדי על הנבל הזה בסופו של דבר. זה הגיוני למדי בהתחשב בריאליזם שאופף את שאר הסרט, כי אם היית נתקל בדבר כזה במציאות היית מתרכז בעיקר באיך להיפטר ממנו בעצמך ולא היה מעניין אותך לחקור את המקור של המפלצת ולגלות שזאת רוח של בתולה שנהרגה על סיפון המייפלאואר ועכשיו רודפת את עולם החיים או משהו כזה, אבל קצת חבל לי שלא למדנו כלום על המפלצת הזאת, או על מהות הקללה ולמה היא קיימת בכלל.
חלק ייראו את זה כדבר טוב, הרי רק לפני כמה ימים כולם דיברו על כמה מגניב היה המינימליזם וההתייחסות לצופה כבעל מוח ב"מקס הזועם 4". גם התסריט של "משהו עוקב אחריי" הוא מינימליסטי ואינטלגנטי שלא מאכיל את הצופה בכפית, אבל לדעתי הוא קצת יותר מדי כזה. הוא לא הופך בשום שלב לאיזה סרט אומנותי אירופאי חסר עלילה ודיאלוגים חלילה, אבל כן יש רגעים שבהם אני חושב שהסרט היה מרוויח אם הבמאי היה מצביע על דברים באופן מפורש, ולא רק נותן לנו חוקים כלליים של העולם ומצפה שמפה ננתח הכל לבד. זה מרגיש יותר עצלני וחסר מעוף מאשר מבריק.
יש למשל שתי נקודות עלילה בסרט, אחת באמצעו ואחת בערך בסופו, בו כדי שדברים יסתדרו לך בראש, אתה צריך להמציא לך תאוריה או שתיים מאוד מאוד ספציפיות, שעל אף אחת מהן לא נרמז אפילו בסרט והן בגדר ניחוש והשערה בלבד. למזלי התאוריות הזאת פשוטות ותואמות את כל החוקים של הסרט, ואפילו מהוות את המקום היחיד שבו אשכרה ניתן למצוא התייחסות לדילמות המוסריות שקונספט של הסרט עשוי להציב בפני הדמות, ואם אחת מהן אכן הייתה כוונתו של התסריטאי – וואלה, הברקה. העניין הוא שזאת רק תאוריה שלי, ששום דבר בסרט לא מצביע עליה, ואם אתה צריך לנבור בתוך הראש של עצמך בשביל למצוא היגיון ועקביות בעולם שלא אתה יצרת, זה פחות "להשאיר דברים פתוחים לדמיון" ויותר הבלחה של כתיבה רעה.
מצד שני אם הסרט הזה כ"כ גרם לי לחשוב אח"כ, אולי הוא לא כזה רע. למעשה תוך כדי כתיבת התגובה הזאת וניתוח התסריט ללא ספוילרים, נברתי בסרט הזה הרבה יותר ופתאום אני רואה שיש בו הרבה יותר ממה שחשבתי בהתחלה. וואלה, מעניין. אולי הסרט הוא באמת לא רק "סתם מותחן אימה נורא מוצלח".
אז בקיצור, תראו את "משהו עוקב אחריי". זה בינתיים אחד הסרטים המרשימים שראיתי השנה. הוא חכם, הוא מקורי, הוא מותח, הוא עשוי נהדר, הוא סוחף, הוא סקסי (לא מאמין שאמרתי את זה אבל נגיד) והוא אותנטי בטירוף. גם אם הוא לא יצירת מופת או מהפכה או הישג נדיר, הוא עדיין סרט שבהחלט יכול להיחשב לקלאסיקה בעוד כמה שנים.
רק אצרף את השני סנט שלי
כמו שנאמר, הצילום בסרט בהחלט מהטובים שראיתי לאחרונה. ברור שכל שוט ותנועת מצלמה תוכננו בקפידה. זה פלוס הפסקול (או לפעמים, המחסור בו) תורמים רבות לאווירה המלחיצה של הסרט.
וזה באמת מה שהוא. מלחיץ. מאוד. כבר מהסצינה הראשונה. אתה לא יודע עדיין ממה אתה אמור להלחץ או למה, אבל אתה כבר מרגיש לחוץ. והלחץ הזה נשאר לאורך כל הסרט. ואני לא יכול להסכים איתך פחות לגבי התגובה למעלה. לא זכור לי סוף של סרט שהיה כל-כך מינימליסטי ובו בזמן כל-כך אפקטיבי. בקלות נכנס לרגעי השנה שלי.
מהפחדות לרציחות
"הבאבאדוק" היה אחד מסרטי האימה הכי טובים שיצאו בשנים האחרונות (אם טרם ראיתם, תפסיקו לקרוא ותעשו זאת. זה בסדר, אני אחכה) וישר הפך בשבילי את הבמאית ג'ניפר קנט לבמאית שכדאי לעקוב אחריה. כעת נחשף הפרוייקט הבא שלה – "Alice + Freda". הסרט מבוסס על ספר על פי אירועים אמיתיים, המתאר רומן בין שתי נערות בארה"ב בשנת 1892, וההשלכות הקטלניות שלו. כמו עם "באבאדוק", קנט גם תכתוב את התסריט.
יצורים שמימיים במערב הפרוע, בעצם?
(ל"ת)
פרס העיתוי הגרוע ביותר לשנת 2015 הולך ליציאה האמריקאית של United Passions.
לפי הביקורות הוא תשדיר יח"צ מבחיל בפני עצמו (יותר נכון, לפי הביקורות הוא מבחיל; זה שהוא תשדיר יח"צ זה רשמי), אבל זה שהוא יוצא בארה"ב דווקא כשהגיבור הראשי של הסרט אהוד רק קצת יותר מאבו בכר אל-בגדאדי הוביל לתוצאה המלבבת של בכורה שהגיעו אליה רק שני צופים אלמוניים.
סרט יח''צ לפיפא הוא באופן כללי רעיון גרוע
אומנם לא גרוע כמו לבחור שוב בביבי נתניהו כראש הממשלה, אבל עדיין די גרוע.
לא שאני לא מסכים אתך, אבל זה לא ממש המקום.
אני לא חושב שיש בעיה עם אזכורים פוליטיים, אבל במקרה הזה זה פשוט לא קשור בשום צורה, לדעתי.
אם במקרה מישהו פה קם בבוקר עם המחשבה "מעניין מה אווה בול עושה בימים אלה", התשובה היא – נכשל בפעם השלישית לממן סרט ב-crowdfunding ומאשים בזה את כל העולם.
הדרך שהוא מבקש מעניינת
https://www.kickstarter.com/projects/1544635303/postal-2?ref=nav_search
והיום בפינת ה"נו, באמת"
סרט על פי משחק הסלולרי Cut the Rope
http://www.slashfilm.com/cut-the-rope-movie-om-nom/
ובונוס "נו, באמת" – מישהו איפה שהוא חשב "יודעים מה העולם צריך? סרט שמבוסס על פאנפיק של וואן דיירקשן".
http://www.slashfilm.com/one-direction-fanfiction-movie/
אם חשבתם שמחלקת הפרסום של "שליחות קטלנית: אה?" לא יכולה לטעות יותר...
עזבו, אני לא אהרוס לכם את הבדיחה שהיא הלינק הזה.
https://www.youtube.com/watch?v=2HJwzNukI_g
מצד שני, העובדה שהוא הצטלם לוידאו כזה,
מה שלא קרה לא בשלישי ולא ברביעי, יכולה עדיין להשאיר איזה שביב של תקווה בנוגע לטיב המוצר. (כלומר, אני רוצה לקוות שלא חסר לו כסף, ככה שכסף זו לא הסיבה שהוא הסכים להצטלם לסרטון הזה, אני רוצה להאמין שהוא באמת חושב שהסרט הזה הוא לא רע).
אהבתי שהוא אמר שהטוויסט בסרט נורא חזק וטוב ואז הוא גילה מה הוא.
(בהנחה שאין עוד טוויסט אחרי הטוויסט ומה שלא יהיה)
לא ראיתי שם סצינה שבה היא יורה על ממטרות כיבוי אש ורובוט הקרב הנוראי והבלתי ניתן לעצירה בורח מהמים.
לא ראיתי את זה. זה לא קרה.
האמת היא שמה שהכי מוזר לי זה שיש להם ג'יי קיי סימונס
ומחלקת השיווק פשוט מתעלמת מעצם הקיום שלו.
ג'יימס קמרון, יוצר עם חזון, גאון ויזואלי, במאי פנומנאלי
חרא טעם בחולצות.
United Passions שבר קופות (מתפוצ'יפס) בארה"ב
עם הכנסות של 607 דולר. לא רע בשביל סרט בתקציב של 22 מליון (לא שלפיפא אכפת מהכסף או משהו). מה שיפה זאת העובדה שיש לו כבר 123 דירוגים מארה"ב בימד"ב:
http://www.imdb.com/title/tt2814362/ratings?ref_=tt_ov_rt
מה שאומר שיש לו יותר דירוגים מצופים, הישג שרק פיפ"א וכריסטופר נולאן (בשעה אחרי פתיחת הדירוגים בימד"ב) יכולים להשיג. כרגע מקום 62 (מהסוף, כמובן) בדירוג של ימד"ב.
!Just (Ninten)Do It
הקטע של לבוף הוא אדיר ברמה של ROFL.
(ל"ת)
לבאף לא לבוף.
(ל"ת)
לבאף לא דביל - הוא גאון
הוא פשוט יצר טמפלט למם בכיכובו שלו. מה שאומר שיהיו לו חיי נצח באינטרנט.
כריסטופר לי נפטר
הוא היה דרקולה, הוא היה סאורומון, הוא היה סקראמנגה, הוא היה גריגורי רספוטין, הוא היה מייקרופט הולמס, הוא היה מוות, הוא היה רושפור, הוא היה אבא של וילי וונקה… הוא היה כמעט כל דבר שאפשר לדמיין. הוא היה בן 93.
יהי זכרו ברוך.
http://www.telegraph.co.uk/news/celebritynews/11666316/christopher-lee-dies-live.html
והוא גם היה השייח' יאסין
אם כי התפקיד שלו שהכי נחרט לי בזיכרון הוא של המלך הגארד בסרט האנימציה "החדקרן האחרון" (תפקיד אליו הוא הגיע, לפי השמועות, מצויד בספר המקורי של פיטר ס. ביגל כדי לוודא שההפקה תיתן כבוד למקור).
תודה לך.
את חד הקרן האחרון ראיתי עוד בגיל 4 וזה אחד הסרטים האהובים עליי עד היום, אבל לא הרבה מכירים אותו.
שאלה וחצי לאנשי "לב" בקהל:
האם ההפצה של "פרחים של מרציפן" שעולה משום מה (רק) מחר מוגבלת בזמן או שניתן לתפוס אותו גם יותר מאוחר? נגיד בעוד שבועיים? והאם יש כוונה להפיץ את החדש של לארי קלארק? תודה.
אפילו עוד טריילר: רוק בקסבה
סרט חדש של ביל מארי. "מה הפעם? הוא עוד פעם ממלמל דברים בצורה צינית כמו שהוא עשה בערך כל העשור האחרון?" ולא! הוא צועק! הוא עושה דברים! הוא ממש שחקן קומדיה כמו פעם!
חבל רק שאני לא בטוח שהסרט הזה נראה משהו
ובכל זאת.. ברי לווינסון יכול לעשות סרטים טובים מאוד, ביל מארי יכול להיות שחקן קומדיה נהדר והקאסט המשני נראה טוב.
שווה לבדוק מה קורה עם זה.
זה הכל שאלה של האם בThis Fall הכוונה לספטמבר או לא.
אם לא – אשרינו. אם כן – מה חבל.
הסרט אמור לצאת ב-23 באוקטובר
(ל"ת)
נשאר אופטימי עד שיוכח אחרת אם כך.
(ל"ת)
הולי פאקין שיט! "עולם היורה" הכניס 82 מיליון דולר ביום אחד!
זו הפתיחה השלישית בגדולה ליום אחד אי פעם! זה אומר שלסרט יכולה להיות פתיחה שתשתווה לזו של "הנוקמים 2".
ידעתי שפארק היורה זה פרנצ'ייז שאנשים אוהבים אבל לא תיארתי לעצמי שעד כדי כך, וזה באמת גורם לי לחשוב שאולי האנשים שטענו של"מלחמת הכוכבים הכח מתעורר" יש פוטנציאל להיות הסרט המצליח ביותר אי פעם לא טעו. מסתבר שלנוסטלגיה בקופות יש יותר ערך ממה שחשבתי.
אני רשמית כבר לא מבין מה אמור להצליח ומה לא.
"פארק היורה" הוא פרנצ'ייז די מת-הסרט האחרון יצא לפני 12 שנים, והיה מצליח בערך ואהוב ככה-ככה. הביקורת המוקדמות על "עולם היורה" היו חיוביות, אבל רחוקות מנלהבות. בעיקרון אלה אותם תנאי פתיחה שהיו ל"מת לחיות 4" למשל, וההצלחה שלו לא הייתה אפילו קרובה לזה. ההפצה המחודשת של "פארק" המקורי בתלת מימד כנראה הזכירה לאנשים מה הם כל כך אהבו במותג, אבל לא חשבתי שעד כדי כך.
תוסיפו לזה את מה שקרה עם "מהיר ועצבני" ואני מרגיש שאני פשוט מנותק לגמרי מהבאז. מישהו באמת הרגיש כזה הייפ לגבי "עולם היורה", או שהטריילרים שלו היו *עד כדי כך* מלהיבים? זו פתיחה ששמורה לסרטים שמשווקים כ"אירוע העשור", כל מיני סרטים סוגרים בסדרות סטייל הארי פוטר או שודדי הקאריביים.
יכול להיות שזה פשוט שילוב של אינפלציה והמחירים של כרטיסי תלת+4DX שיוצרים אשליה של הצלחה? אולי אם מקזזים אותם ומגלים כמה כרטיסים תכל'ס הסרט מכר זה יהיה יותר הגיוני. מישהו יודע איפה בודקים?
204 מיליון דולר בסופ''ש הראשון!
יותר מ"הנוקמים 2" וכמעט כמו "הנוקמים" הראשון! (ובגלל שלא מדובר בתוצאות האמת יש אפשרות לא רעה שהסרט אפילו עבר את השיא של הנוקמים).
הולי שיט!!
וברצינות, איך זה קרה? לא ראיתי או שמעתי על התלהבות מאוד גדולה לסרט מאנשים וזה לא סרט משלב פרנצ'ייזים כמו הנוקמים או סרט אחרון בסדרה גדולה סטייל הארי פוטר או סרט שאחד השחקנים הראשיים שלו מת לפני היציאה כמו מהיר ועצבני 7, אז מאיפה זה הגיע?
כנראה שילוב קוסמי של הרבה גורמים
הנוסטלגיה משכה קהל מבוגר, הדינוזאורים ב-PG13 משכו ילדים. וזה קיץ, תלת-מימד, בלי תחרות אמיתית משאר הסרטים המוקרנים כרגע, ועם כריס פראט.
היית יכול לנחש שזה יקרה לפני שבוע?
זה העניין-עד לא מזמן שאיני הקופות/פתיחת סופ"ש היו סרטים כמו אווטאר, הנוקמים, האביר האפל, ספיידרמן 3 והראי פוטר 7. סרטים שלפני כל אחד מהם הייתה כמות עצומה של הייפ, ודיבורים חודשים מראש על זה שזה כנראה הסרט שישבור את שיא X או Y.
גם אני יכול להסביר לעצמי בדיעבד איך "עולם היורה" או "מהיר ועצבני" הצליחו כל כך, אבל אם חודש לפני היציאה שלהם מישהו היה אומר לי שאלה סרטים שיביאו מיליארד וחצי דולר בעולם, הייתי אומר לו שאין לו מושג על מה הוא מדבר.
לא אמרתי שזה היה צפוי
רק אמרתי שהיה צירוף של גורמים שיצר שלם גדול מסכום חלקיו. לא חושב שהיה פה איזשהו אקס פקטור.
חדשות טובות מכל בחינה שניתן להעלות על הדעת.
(ל"ת)
טובות? מה טובות?
רעות, רעות מאוד.
זה ילמד אותי לא לנסות לכתוב בעין הדג במקביל לגלישה במקומות אחרים.
אני מבין שממש שנאת את הסרט?
(ל"ת)
לא ראיתי אותו ולא דחוף לי.
אבל ההצלחה שלו היא עוד מסמר בארון של התסריטים המקוריים לשוברי קופות ועוד הוכחה לאולפנים – מוצדקת לגמרי מבחינה פיננסית אבל עצובה מאוד מכל בחינה אחרת – שהדרך הנכונה לעשות שוברי-קופות בימינו היא לשחזר מותגים לפני שני עשורים ומעלה.
האירוניה פה היא ש"עולם היורה" יורד בדיוק על אותם סרטים
יש מודעות עצמית וביקורת עצמית בתוך הסרט שיוצאת נגד מחזור של מותגים ישנים.
וזה עושה אותו פחות מיחזור של מותג ישן?
(ל"ת)
זה אי-פעם היה אחרת?
זאת אומרת, מה עם שרלוק הולמס, טרזן, הקוסם מארץ עוץ, סיפורי האחים גרים, עליזה בארץ הפלאות, פיטר פן ועוד ועוד? אחוזים ניכרים מהתרבות הפופולרית (והאמת, גם הגבוהה) תמיד היו איפשהו בין שחזור להעתקה למחווה.
מלחמת הכוכבים, אינדיאנה ג'ונס, הנוסע השמיני, שליחות קטלנית ואפילו מטריקס
כולם שאבו השראה (והרבה ממנה) מדברים שבאו לפניהם, אבל היות והם בכל זאת ניסו לעשות משהו חדש היה כל-כך הרבה יותר מעניין לצפות בהם.
ואם ללכת על דוגמאות קונקרטיות מהקיץ הנוכחי
התסריט של "מרגלת", שגם לא מבוסס על הרעיונות הכי מקוריים בעולם, הוא עדיין התסריט הכי טוב לשובר-קופות בקיץ הנוכחי (כן, כולל "מקס הזועם"), ו-"עולם המחר", על כל פגמיו, הוא גם סרט מעניין יותר רעיונית מכל שובר-קופות אחר בקיץ הנוכחי (כן, כולל "מקס הזועם" – פירוט בקרוב בהודעה שלי, כשיהיה לי זמן לנסח ולכתוב אותה).
נו באמת, זה לא ברור?
אנשים כנראה ראו את הטריילר בדרך כלשהי. ויש שם אקשן. הרבה אקשן. לא יהיה להם אכפת האם הם ראו או אפילו הכירו את פארק היורה המקורי. יש בזה אקשן, והם אוהבים אקשן. וכשאני אומר "הם", אני מתכוון למילה הזאת שאני מנסה להימנע מלהשתמש בה: סחים. אתה מאוד לא מעריך נכון את כמות הסחים בעולם ואת הטעם שלהם בקולנוע.
וזה לא רק עם אקשן, אלא גם קומדיה. לדוגמה: לפני חצי שנה הכיתה שלי ארגנה "ערב כיתה" שבמסגרתו כולם הלכו לסרט ב-VIP (כן, אני יודע, גם לדעתי זה מטומטם לעשות את זה בפאקינג תיכון. את ד'3 עברנו מזמן, עם כל הכבוד…). איזה סרט? "טיפשים בלי הפסקה 2". כמה מהם ראו את "טיפשים בלי הפסקה" המקורי? אף אחד. כמה מהם בכלל הכירו שיש סדרת סרטים כזאת לפני שמישהו הביא את הטריילר והציע את הסרט להצבעה? על כף יד אחת אפשר לספור. אבל זה היה סרט שנראה להם מצחיק ובסגנון ההומור שהם אוהבים, והחל מרמת רדידות מסויימת כל מה שמסביב לא משנה.
(אגב נהניתי מסרט, אם זה נשמע כאילו אני יורד על "טיפשים בלי הפסקה 2". רק הסברתי שהלך הרוח מאחורי הבחירה בסרט הזה זהה ללמה פארק היורה מקבל כ"כ הרבה כסף למרות נתוני הפתיחה שלו)
סלאש פילם שואלים - האם הקיץ הזה מסמן סוף סוף את האמונה של הוליווד בכוכבות ראשיות נשיות?
http://www.slashfilm.com/female-driven-movies-summer-2015/
מה דעתכם?
לא ממש..
אולי הוליווד שמה נשים בתפקידים ראשיים, אבל משום מה היא ממש מפחדת שידעו על זה. כמו בצעצוע של "אוונג'רס", שבמקום האלמנה השחורה על האופנוע משום מה זה קפטן אמריקה. או המחסור המוזכר בכתבה של בובות הנשים מ"בחזרה למחר". או השיווק של "מקס הזועם" בעיקר עם הפרצוף של הארדי. זה שיש נשים בתפקידים ראשיים זה מעולה, רק חבל שצריכים לעבוד על הצופים כדי לגרום להם לבוא.
נקודה לגבי "עולם היורה" – לדעתי לא מספיק שתהיה דמות נשית בתפקיד הראשי, היא צריכה להיות גם מעניינת. זה אולי נשמע מובן מאליו אבל זה לא תמיד כך. למשל, הדמות של דאלאס-הווארד הייתה ממש רחוקה ממעניינת. כנ"ל פראט. שתי קלישאות מהלכות (ואני בהחלט יכול להבין את הביקורת של ווידון על סקסיזם בסרט). רק בקיץ שעבר קיבלנו את "קצה המחר", שלדעתי מתעלה על "עולם היורה" בכל אספקט, כולל הדמויות. גם הדמויות הנשיות ב"בחזרה למחר" טובות. ב"עולם היורה" לא הרגשתי כך בכלל, ולדעתי הציון שלו בכתבה הזאת לא ממש מוצדק.
בקיצור, לדעתי יש כאן התקדמות, אבל ב baby steps. הוליווד צריכה להמשיך ללהק נשים לתפקידים ראשיים, וגם לא לפחד להראות את זה.
אני די מסכים איתך
למשל, תסתכל על רשימת שוברי הקופות של כל הזמנים ותראה כמה סרטים עברו את המיליארד שמככבים בהם נשים, מדובר בארבעה סרטים; טיטאניק (הדמות הראשית היא של קייט ווינסלט אבל את הסרט ראו בעיקר נשים בשביל ליאונרדו דיקפריו), "שודדי הקאריבים 2" (אליזבת' היא הדמות הראשית אבל אנשים ראו את הסרט בשביל ג'ק ספארו), "אליס בארץ הפלאות" (אליס היא הדמות הראשית אבל אנשים ראו את הסרט, שוב, בשביל הדמות של ג'וני דפ) ובקרוב גם "עולם היורה" (קלייר היא הדמות הראשית ואני לא ממש בטוח אם אנשים ראו את הסרט בשביל כריס פראט אבל השיווק מציג אותו כדמות הראשית) ו"מלחמת הכוכבים הכח מתעורר" (שהשיווק לא באמת מגלה לנו מי הדמות הראשית ואנשים יראו אותו בגלל שזה סטאר וורס ולא בשביל הדמות הנשית הראשית שלו).
בקיצור, אין שום סרט שעבר את המיליארד שאנשים ראו אותו בגלל הדמות הראשית הנשית שלו וזה מבאס. הסרט היחיד שיכול להיכנס לרשימה הזו שאנשים ראו בשביל הדמות הנשית הראשית שלה הוא "משחקי הרעב" האחרון. נקווה שיהיו עוד בעתיד.
עוד WTF, "קונג פו פנדה 3" יצא בינואר?!
מה לעזאזל.
אני יכול רק להעריך שההצלחה האדירה של צלף אמריקאי
פתחה את העיניים להרבה מאוד מנהלים בהוליווד, וגרמה להם להבין שאפשר להרוויח לא מעט כסף גם בחורף. לא נראה לי שמישהו בונה עליו למיליארד, בטח ששני הסרטים הקודמים סיימו בין הטווח של 600-650 מיליון, אבל שחזור של המספרים הללו יהיה הישג יפה.
מה גם שלסרט השלישי לא תהיה תחרות רצינית באותו סופ"ש, וגם לא בסופ"ש אחריו. לטעמי רק שזולנדר 2 ודדפול יכנסו לתמונה, הוא ירד מהמקום הראשון.
לפי הבנתי - "קונג פו פנדה 3" הוא לא סרט לאמריקה,
סין זה הקהל הגדול באמת שלו, ולך תבין את לוח הזמנים של הסינים.
ראש השנה הסיני יוצא ב-8/2/2016....
close enough![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
והנה כבר ארגנו לך טיזר על הדרך
https://www.youtube.com/watch?v=WjcHkFOXyU8
למה האנימציה נראית שונה?
זה כאילו הפעם הסרט עשוי בטכניקת Cel shading במקום CGI רגיל.
הנוקמים 2 כבר לא מספר 2?!
לפי ההערכות פארק היורה עקף את הנוקמים 2 ועומד על פתיחה של 204 מליון דולר – בעוד הנוקמים הראשון לא הרבה לפניו עם 207.
ואני שואל, איך לעזאזל ?!
גם הנוקמים 1 כבר לא מספר 1
למרות שההערכות עוד לא מראות את זה, כל המומחים לדבר אומרים שעולם היורה הולך לעקוף את שני הנוקמים ולקחת את המקום הראשון.
מטורף ודי מדהים, כי אף אחד לא ראה את זה בא.
צריך להכין את עצמנו נפשית
לעידן קולנועי שכולה בנוי על ריימיקים החידושים לסרטים ישנים. האמת שהוא כבר התחיל, אבל הוא מעולם הצליח קופתית בצורה שמתקרבת לזו (בהנחה שהסיבה להצלחה האדירה של הדבר הזה זה בעיקר בגלל היותו חידוש לסרט ישן ודי מוכר) ואני מקווה שעוד נזכה לראות יצירות מקוריות מוצלחות ולא רק חידושים וחידושים.