זהות אבודה

במקור: The Bourne Ultimatum
במאי: פול גרינגראס
תסריט: טוני גילרוי, סקוט זי. ברנז
שחקנים: מאט דיימון, דייויד סטרטהיירן, ג'ואן אלן, ג'וליה סטיילס, אלברט פיני

חיבבתי את ג'ייסון בורן, המחסל המקצוען שאיבד את זכרונו ואת הנכונות לחסל, עוד בהיותו אלמוני יחסית, מוכר רק לקוראיו של מותחנאי הזבלונים רוברט לדלום. למרות השיפוץ הקוסמטי המקיף שעבר בורן בדרך אל סרטו הראשון, 'זהות כפולה' – שיפוץ שעיקרו הסרת המאפיינים המורכבים יותר של דמותו ושל העלילה הסובבת אותו, למען ייטיב לעכל אותם גם צופה הקולנוע הממוצע – הוא לא איבד את קסמו האישי. כנראה משהו שקשור להיותו מתנקש רצחני ומסוכן מצד אחד, וכה פגיע ואבוד מצד שני.

מתברר שעוד בטרם הסתיים הסרט הקודם ורווי הפלאשבקים 'זהות במלכודת', גילה ג'ייסון (מאט דיימון) שיש הצדקה לסרט שלישי בסדרה. שכן, בנוסף לאנשים איתם בורן חיסל חשבונות בסרטים הקודמים, ישנה דמות נוספת שמעורבת בהפיכתו לרוצח חסר מצפון בשירות ה-CIA. במקביל צף שמו של בורן ומתפרסם ברבים, כאשר עיתונאי אנגלי שניזון ממקור חסוי, מפרסם סדרת כתבות העוסקת בו. העיתונאי מצליח למשוך אליו תשומת לב רבה – הן של אנשי ה-CIA, שלא תומכים בחופש העיתונות כשמדובר בפרסום ברבים של סודותיהם, והן של בורן עצמו, הלהוט ללמוד יותר על עברו.

אם לא ראיתם את שני הסרטים הקודמים בסדרה, חבל. חבל משום שמדובר בשני סרטי אקשן איכותיים, וחבל משום שכדאי מאוד להכיר את הרקע המפורט בהם, לקראת הצפייה בסרט הזה, שעיקר עלילתו היא סגירת מעגל שהתחיל בסרט הראשון. כמובן, אם אתם סתם רוצים לראות אקשן מבוים היטב ולא ממש מעניינים אתכם פרטים שוליים כמו עלילה, אז גם בלי היכרות קודמת הסרט הזה הוא אופציה יותר מראויה. ממילא התסריט הוא החלק החלש של הסרט השלישי: הוא מורכב מחלקים נבחרים של תסריטי שני הסרטים הקודמים, להם הוסיפו חצי 'תיאורית הקשר' והעבירו דרך בלנדר.

על כן, גם בסרט הזה יוסיף בורן לבהות בפלאשבקים רוטטים ומסתוריים המכילים פיסות מעברו. גם בסרט הזה יוסיף בורן להמתין במבט אטום לאנשי חוק שאינם מבינים עם מי יש להם עסק, ולפרק אותם (מנשקם) רגע לפני שהם מניחים עליו יד. גם בסרט הזה הוא ינהל מרדף בעיר מזרחית צפופה ואקזוטית, וגם בסרט הזה תתפקד אשת ה-CIA פמלה לאנדי (ג'ואן אלן) כסוכן הטוב, ותנסה לתקשר עם בורן ולהבין מה הוא מחפש. את המנהל העוין אבוט מהסרטים הקודמים מחליף דייויד סטרטהיירן ('לילה טוב ובהצלחה') כמנהל בכיר אחר, הממונה על תכניות אפלות של ה-CIA, כאלה שהשתיקה יפה להן – במיוחד שתיקתו של בורן. חשבתי שחשיפת תכניות אפלות של ה-CIA המנוהלות על ידי ברנשים קפואים וחסרי מצפון המוכנים לחסל גם את אנשיהם שלהם יצאה מן האופנה הקולנועית כבר מזמן. ואם לא יצאה, אני הייתי ממליץ שתצא.

האפיזודה השלישית בעלילותיו של הסוכן הנמלט בורן היא גם האפיזודה השניה במסע ההעדפה המתקנת של הבמאי פול גרינגראס למען צלמים חולי פרקינסון. בדומה ל'זהות במלכודת', גם כאן סבלתי לא מעט מתנודות המצלמה הפרועות וחסרות המנוח. הדבר מפריע במיוחד כשמדובר בסצינות רגועות, כגון שיחה שקטה בין שניים, בעוד שהמצלמה מקפצצת כל העת בהתרגשות בלתי מוסתרת בין גבות עיניהם לבין סנטריהם. דווקא בסצינות עתירות הפעולה, תנועת המצלמה מפריעה פחות. קופצני או לא, האקשן בסרט מצוין, והצילום הפראי הופך את הקרבות לעזים ואמינים יותר. מרדפים והתנגשויות בין בורן לבין הסוכנים שבעקבותיו מהווים את רובו של הסרט, ומספקים שפע של סצינות אקשן מעולות, הכוללות בין היתר התחמקות יצירתית ממעקבים בלונדון, מרדף בין ומעל בניינים בטאנג'יר ומשחקי חתול ועכבר עם אנשי ה-CIA מתחת לאפם הניו יורקי. מי שתוך צפיה ב'זהות במלכודת' השתומם לגלות כמה נזק יכולה מונית לאדה רוסית לספוג ולהמשיך לתפקד, בוודאי ישמח לראות כי מכוניות משטרה אמריקניות מוסיפות ומתפקדות בשעת מרדף גם בהיותן מחוצות למחצה. האלימות מסוגננת ומוקפדת אך גם ריאליסטית – פה לא פוגשים בסוכנים לבושי טוקסידו השולטים בכל אמנויות הלחימה המזרחיות, והקרבות הם לרוב קצרים ותמיד אכזרים ומלוכלכים. אם כי יש לציין כי המסורת הריאליסטית הזו הופרה מעט כאשר בשלב מסוים החל בורן, לאכזבתי, לדלג בין גגות ולתוך חלונות במיומנות שלא היתה מביישת את טריניטי.

למרות התלונות, אל תטעו – זהו עדיין סרט אקשן מסחרר ומומלץ. הוא מכיל כמה סצינות שבפני עצמן היו מצדיקות את מחיר הכרטיס, גם אם הסיפור שמסביב היה עוסק בג'ייסון בורן המסכל את מזימתם של דובוני אכפת-לי לשווק צעצועי רובוטריקים מכילי עופרת לילדי מזרח אסיה. מבחינת האקשן, 'זהות אבודה' הוא ללא ספק הסרט הטוב בסדרה. עם תסריט מעט יותר מושקע ופחות ממוחזר, וצילום קצת יותר שפוי, זה באמת יכול היה להיות סרט הפעולה הטוב ביותר של השנים האחרונות.