שני הדברים הכי קרובים להצלחה בטוחה בעולם הבלתי צפוי של הדו"חקו הם המשכונים וסרטים של פיקסאר. אז כשפיקסאר עושים המשכון, ההצלחה שלו לא מוטלת בשום ספק, והשאלה היא רק באיזה הפרש הוא ינצח בסוף השבוע. אז, למרבה חוסר ההפתעה, "בית ספר למפלצות", הפריקוול של "מפלצות בע"מ", פתח השבוע עם 82 מיליון דולר בארה"ב. זה אמנם לא ממש "צעצוע של סיפור 3" (110 מיליון דולר), אבל זה יותר מהפתיחה של כל סרט אחר של פיקסאר, או כל סרט אנימציה אחר שאינו חלק מהסדרות "צעצוע של סיפור" או "שרק". ובכל זאת, למען הפרופורציה: "מפלצות בע"מ" המקורי יצא ב-2001, ופתח אז עם 62 מיליון דולר. בהתחשב בעליה במחירי הכרטיסים מאז – תלת-מימד וכל זה – הוא ככל הנראה מכר קצת יותר כרטיסים מש"בית ספר למפלצות" מכר השבוע. כך או כך, שרשרת הלהיטים הקופתיים של פיקסאר לא נפגמה.
מה שכן מפתיע השבוע הוא שלמפלצות של פיקסאר היתה תחרות מצד הזומבים של בראד פיט. "מלחמת העולם Z" נראה עד לפני ימים ספורים ככשלון הברור מראש של הקיץ הזה. הסרט נראה נטול כל קשר לספר שעליו הוא מבוסס, הניסיון הקודם של הבמאי באקשן היה "קוואנטום של נחמה" הגרוע, והפקת הסרט נתקלה בבעיות, שגרמו בין השאר לשכתוב וצילום מחדש של כל השליש האחרון של הסרט – כשהאיש שנשכר כדי לשכתב את הסוף הוא לא אחר מאשר דיימון לינדלוף. לקחת את דיימון לינדלוף לכתוב כל דבר זו החלטה גרועה מאוד, ולשכור אותו לכתוב סוף של משהו – זה נשמע הגיוני כמו לקחת את יאיר לפיד למשרת שר האוצר. הפצת הסרט נדחתה בחצי שנה, הטריילרים לא נראו מבטיחים, ובכלל, לא הגיע הזמן שכל הטרנד הזה של הזומבים יעבור כבר? בקיצור, השאלה היחידה היתה עד כמה צורב יהיה הכשלון.
אבל אז התחילו להגיע הביקורות על הסרט, שלמרבה ההפתעה, גרסו ברובן שהוא דווקא די בסדר. ועכשיו הגיעו גם התוצאות מהקופות: "מלחמת העולם Z" הכניס השבוע 66 מיליון דולר. זה לא רק הרבה יותר מכפי שאפילו בראד פיט עצמו העז לקוות – זאת למעשה הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לסרט זומבים (אלא אם כן מכניסים להגדרה את "אני האגדה"). במקום הסרט שיחסל סוף סוף את ז'אנר הזומבים הכל כך טחון, הסרט הזה עשוי לבשר על עוד גל אדיר של זומבים שיסתערו עלינו, כאילו לא היו לנו מספיק. לסרט יש עוד דרך ארוכה עד לרווחיות – התקציב המדווח שלו הוא 190 מיליון דולר – אבל הוא בהחלט לא הכישלון שכולם (ואני בהחלט כולל בכך את עצמי) צפו לו.
"איש הפלדה" הביא בשבוע שעבר פתיחת ענק של 116.6 מיליון דולר, ואפשר היה להכריז עליו כעל ניצחון. סוף סוף סופרמן חזר לתמונה. אבל השבוע מתברר שהתמונה לא כל כך ורודה: בסוף השבוע השני שלו הסרט הכניס 41 מיליון דולר – נפילה של 65%. זה די כואב. סרטים שמתחילים בגדול גם נופלים בגדול, כמובן, אבל איבוד של כמעט שני שליש מההכנסות בתוך שבוע – זה שמור בדרך כלל לסרטי המשך שלא עומדים בציפיות. לשם השוואה, "איירון מן 3" השיג פתיחה גדולה הרבה יותר בתחילת הקיץ, ונפילת סוף השבוע השני שלו היתה 58% "בלבד". הנפילה הזאת אומרת שהרבה אנשים אמנם ראו את סופרמן, אבל נראה שרובם לא אהבו אותו במיוחד. שלא יהיו טעויות, "איש הפלדה" הוא סרט מצליח: כבר עכשיו הוא הכניס יותר מ-210 מיליון דולר בארה"ב (כשבדרך הוא עקף את ההכנסות הכוללות של "סופרמן חוזר"), ו-350 מיליון פלוס בכל העולם. סרט ההמשך כבר מובטח. אבל מתברר שלמרות הכל, זה לא הסלאם-דאנק שוורנר קיוו לו.
הכריזו שהיה סרט המשך או שאתה רק משער?
(ל"ת)
סרט המשך הוכרז רשמית
כנ"ל לגבי סרט של ליגת הצדק שתכלול את הגרסא הזאת של סופרמן.
"הוכרז רשמית" זה ניסוח כבד משקל
אולי אתה יודע יותר ממני, אבל למיטב הבנתי עוד אין הכרזה רשמית שכזו. יש הצהרת כוונות מצד אנשים כאלה ואחרים, אבל לא משהו קונקרטי.
לא מסכים
אני אישית מת על זומבים. יש סרטי זומבים מעולים כמו "זומבילנד" ו "Shaun of the Dead". "המתים המהלכים" היא לדעתי אחת הסדרות הטובות שמשודרות כיום, במיוחד בכל הנוגע לדינמקיה קבוצתית (למרות סוף עונה 3 המאכזב). וגם המשחק "צמחים נגד זומבים" עוזר להעביר ת'זמן לפעמים![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
. לי לא נמאס מזומבים, וספק שזה יקרה. אולי יום אחד אפילו אכתוב סרט זומבים…
אחרי "פרומתאוס", לינדלוף הפך ל Turn-off רשמי בשבילי. צריך להרחיק אותו מכל אמצעי כתיבה. הבן-אדם יודע רק לשאול שאלות ולא לענות עליהם (וגם התשובות שלו לא מי-יודע-מה). זה בשילוב הבמאי של "קוואנטום" אכן גורם לי לחשוש מ"Z", למרות Zיקתי העZה לZומבים.
את "מפלצות" כנראה שאראה השבוע. בינתיים נשמע שהוא לא מאכזב.
הסרטים שציינת
הופצו בתקופה טובה יחסית, הרבה לפני הרוויה של הז'אנר. היום זה כבר מוגזם וחוצה גבולות וז'אנרים עד כדי טימטום (Warm Bodies, לדוגמה).
אבל ההצלחה של WWZ, TWD ומשחקי מחשב עמוסי מהלכים מתים (TWD, מודים למיניהם ולאחרונה DayZ) כנראה מעידים על כך שאני נמצא בעמדת מיעוט.
בסדר
לכל דבר יש תקופות גאות ושפל. יכול להיות שהז'אנר רק ידרדר מכאן. יכול להיות שעוד שנתיים-שלוש יצאו עוד סרטי זומבים מבריקים כמו אלה שציינתי. הרבה מסרטי הזומבים הם "קבוצת אנשים מנסה להישאר בחיים". לדעתי אנשים הבינו שיש גבול לכמה סיפורים דומים כאלה אפשר להראות ושמתי שהוא זה ימאס. כמובן שחלק מהסרטים מהסוג הזה יצאו טובים, אבל לדעתי סרטים כמו Warm Bodies זה ניסיון לתת לז'אנר איזה שינוי. לפעמים זה מצליח, לפעמים לא. אני חושב שהז'אנר עוד לא מוצה, ואפשר לעשות לא מעט דברים מעניינים עם זומבים. צריך רק לדעת איך לעשות אותם.
In the Flesh
טרם צפיתי בה (הפרק הראשון יושב על המחשב כבר כמה זמן) אבל הסדרה הבריטית הזו נראית כניסיון לעשות משהו מקורי עם זומבים.
http://www.youtube.com/watch?v=3uAJklDka_U
ועוד משחקים
The Last of Us עם ה"לא זומבים אלא Infected" שלו הכניס באנגליה יותר מאשר הסרט החדש של סופרמן בשבוע הראשון של שניהם. State of Decay הוא משחק להורדה שמכר חצי מליון עותקים בשבועיים. TWD כבר הכריזו על עונה חדשה שתצא השנה. ו-Dead Rising 3 הוכרז כמשחק השקה לדור הבא.
המגיפה הזו רק מתפשטת.
הוא מכר יותר עותקים או הכניס יותר כסף?
כי המדד השני לא באמת אומר משהו בהתחשב בעובדה שמשחק מחשב עולה פי 10 יותר מכרטיס לקולנוע
לפי ויקיפדיה
המשחק מכר בכל העולם, עד כה, 1.6 מיליון עותקים. אני לא יודע היכן אפשר למצוא את נתוני מכירת הכרטיסים של "איש הפלדה" לשם השוואה.
מאחר וגיא כתב "הכניס יותר" סביר להניח שמדובר ברווחים כספיים, וכדבריך מחירו של משחק מחשב גבוה יותר ממחיר כרטיס קולנוע (מבדיקה שלי: באנגליה ההפרש הוא בערך פי 4 בממוצע).
"אני אישית *מת* על זומבים".
אתה בטוח שאתה לא רוצה לנסח את המשפט הזה מחדש?
וואו
להשתמש בבדיחה הזאת (שהייתה מיושנת עוד בתקופה שתומר ציין) בפתיל שצויינו בו סרטים ששמותיהם העבריים הם "מת על המתים" ו"מת עליה" דורש אומץ. ואם אתה גם חושב שזה מצחיק, אז בכלל.
(הכל ברוח טובה, זה פשוט נראה לי משעשע).
עשו מזומבילנד סדרה
הדבר הכי נורא שראיתי בחיים. פשוט מזעזע.
צריכים לפטר את ההדיוט שאישר את האסון האפוקליפטי הזה.
אושר פיילוט
והסדרה בוטלה אחריו.
ביטול שבא פרק אחד מאוחר מדי.
ברצינות, הייתי בהלם מוחלט רק מהטריילר. אני חושב שאם היו מצלמים את ההבעה המזועזעת שלי בעת הצפייה בפיסת האשפה הטלוויזיונית הזו, היה אפשר לעשות מזה מים או משהו.
למרבה הבושה
ראיתי את הפרק הראשון.
מיד לאחריו רצתי לשפד את אונות המוח וללבן את העיניים.
הדבר הכי נורא שראיתי אי פעם.
רף האיכות של הטלוויזיה שוקע מהר יותר מהאני בו בו,
ואני חושב שאפילו ג'יימס קמרון לא יצליח להרים אותו הפעם.
זה היה חלק מניסיון של אמאזון
להיכנס לתחום סדרות הרשת.
http://www.tv.com/news/you-can-now-watch-and-vote-on-eight-amazon-comedy-pilots-including-zombieland-and-one-by-a-few-tvcom-names-you-might-recognize-136640914738/
"זומבילנד" היה המקרה הכי מפורסם וידוע לשמצה. מקרה נדיר שבו הקהל יודע מה הוא לא רוצה ומביע את קולו בזעם.
http://spinoff.comicbookresources.com/2013/05/17/amazons-zombieland-the-series-hated-out-of-existence-writer-says/
חמישה מהפיילוטים זכו להזמנת סדרה.
http://in.reuters.com/article/2013/05/29/net-us-amazon-tv-idINBRE94S0NG20130529
אני אגדה ו י.לפיד
קודם כול אני חושב ש"אני אגדה" נכנס בהחלט להגדה של סרט זומבים, ואף חושב שהוא הטוב ביותר מבין סרטי הזומבים, במיוחד עם הסוף האלטרנטיבי הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=z4M1YHY5mwU
שנית, אני מאוד אוהב אתר הזה ומעריך מאוד את דעתו של דורון בתחום הקולנוע אך אני לא חושב שיש מקום לביקורת פוליטית על שר האוצר, גם אם היא כתובה בנימה הומוריסטית.
(הכוונה לשורה: "לשכור אותו לכתוב סוף של משהו – זה נשמע הגיוני כמו לקחת את יאיר לפיד למשרת שר האוצר").
ב"אני אגדה" קשה להגדיר את היצורים
לי הם ניראים יותר כ"טרום-ערפדים" בעיקר בשל הרגישות לאור.
הם ללא ספק ערפדים.
מילא שבספר הם מתוארים במפורש כערפדים, הרגישות שלהם לאור יום בסרט גם אמורה לרמוז משהו לצופים. כאילו, ברצינות. הם לא יכולים להיחשף בשמש בכלל. הם מתים כשזה קורה.
אבל לא ראינו אותם מוצצים דם
הייתי קורא להם חצי חצי, חצי זומבים, חצי ערפדים.
הם לגמרי לא ערפדים במובן המסורתי של המילה.
מצד שני הם גם לא ממש זומבים, אבל בחצי מסרטי הזומבים לא מוגדרים כזומבים אלא כמשהו אחר.
זומפדים וזהו.
או באנגלית Zompires אם תרצו (אין זו אגדה)
בספר הם מוגדרים כערפדים.
(ל"ת)
והסופר הלך לעולמו היום
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4396681,00.html
יהי זכרו ברוך
מתיסון היה לא רק אחד הכותבים הפורים ביותר בז'אנר המד"ב-פנטסיה-אימה (ולעיתים קרובות שילב בין שלושתם) אלא גם אחד התסריטאים המוכשרים והפוריים ביותר שצמחו לז'אנר: בכתבה המקושרת מצויינים התסריטים הרבים שכתב ל-"אזור הדימדומים" והתסריט האייקוני שהוא כתב ל-"מסע בין כוכבים", אבל מתיסון חתום על התסריט ללפחות קלאסיקת מד"ב קולנועית אחת ("האיש המתכווץ המופלא", שאת התסריט שלו הוא עיבד מסיפור קצר שהוא כתב), על התסריט לסרט הטלוויזיה "דואל" (שגם התבסס על סיפור קצר שלו) שהיה אחת העבודות הראשונות באורך מלא של במאי צעיר בשם סטיבן ספילברג, ואולי הכי מהותי – על צמד סרטי הטלוויזיה Night Stalker ו-Night Strangler שפחות או יותר המציאו את ז'אנר התעלומה העל-טבעית בטלוויזיה העכשווית, ונתנו השראה ליצירות רבות שבאו אחריהם, מ-"תיקים באפילה" ועד "באפי" (כאשר היוצרים הודו בפה במלא ששני הסרטים האלה נתנו להם השראה.
ואגב, גם "פלדה אמיתית" שיצא לפני שנתיים התבסס על סיפור
שלו.
הפרק של "מסע בין כוכבים",
מסתבר, הוא הפרק The Enemy Within. לא להתבלבל עם "האויב בתוכנו – סטארטרק"…
אם איך שהסיפור התגלגל
והעובדה שבסוף מלחמת עולם ז' דווקא נחשב הצלחה, אפשר לראות את זה דווקא כמחמאה ליאיר לפיד, לא?
אני, לעומת זאת, לא מסכימה.
לדעתי אם רד יגביל את עצמו אך ורק לקולנוע, בלי עושר תרבותי, הקשר, אנאלוגיות או מטאפורות – יהיה כאן ממש, אבל ממש משעמם.
זו רק קצת פוליטיקה. לא צריך להתרגש.
אני מסכים שיש לגוון (אבל..)
רד לא צריך להגביל את עצמו לקולנוע בלבד ובהחלט יש צורך בעושר תרבותי וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב באתר הזה וזה מה שעושה אותו מאוד מעניין.
לעומת זאת אני עדיין לא חושב שיש מקום לביקורת פוליטית באתר כי יש הבדל בין ביקורת כזו לבין עושר תרבותי.
בנוסף, האתר הזה הוא סוג של מפלט (לפחות עבורי) מאתרי החדשות והאקטואליה מלאי החשיבות העצמית שעוסקים בפוליטיקה ללא היכר.
ועדיין, זה האתר של דורון,
ואם הוא מוצא שיש מקום לביקורת פוליטית או לא, זו החלטה שלו בלבד.
ולמרות זאת
חלק מהאנשים (ואני בינהם) יכולים לחשוב שזה לא בדיוק מתאים וגם לא מוסיף לביקורת הקולנועית.
בדרך כלל הביקורות לא גולשות
לפוליטיקה, וטוב שכך, אבל חידוד מטאפורי קטן על חשבונו של פוליטיקאי כזה או אחר נראה לי לא מזיק, וחבל להוציא אותו מפרופורציה. הרי מצד אחד ברור שזו חצי בדיחה, ובתור שכזאת אפילו לא בטוח שהכותב עומד מאחוריה במלוא כוונותיו. מצד שני, יש מספיק חלקים אחרים בביקורות שמגיבים רבים לא מסכימים עליהם, ואין בעיה עם זה.
רק כמה תגובות למעלה יש דיון עמוק על זומבים מול ערפדים, אז אם ניתן להתווכח אם מר לפיד הוא זומבי או ערפד, קל וחומר שניתן לחלוק על איכותו כשר טוב או לא.
החסרון היחיד שאני יכול למצוא בזה
הוא שיקראו את המשפט אנשים שלא מסכימים אתו, או ליתר דיוק עמדתם הפוליטית והפתק שהם שמו בבחירות האחרונות נוגדים את המשפט הזה לחלוטין, והם יתחממו. אבל יהיה אסור להם להגיב כי "הי זה בצחוקים" ו"יאללה זה לא ויינט פה" ואני יכול להבין מה אני הייתי מרגיש אם הייתי במצבם.
היתי עונה להם שבהתחשב בעקיצה הקטנה הזאת עדיין אפשר להניח שרד פיש הוא מעריץ אדוק של יאיר לפיד, כך שבכלל אין מה להתעצבן.
אני מסכים אתך,
ובשורה האחרונה ניסחת הרבה יותר טוב ממני את מה שהתכוונתי לומר.
זאת היתה בדיחה גרועה בכל מקרה.
(ל"ת)
כמעט כמו למנות לשר...
טוב, מספיק.
אפרופו פיקסאר
גרפים נחמדים על סרטי "פיקסאר" (ידעתם שמרידה מ"אמיצה" היא שילוב של כל ילדי משפחת סטארק מ"משחקי הכס"?)
ופעם נוספת שכחו את ריקון.
(ל"ת)
את מי?
(ל"ת)
אני חושב שככה קוראים לזאב של ג'ון
(ל"ת)
מה פתאום.
המאהב של לורד פוד.
לזאב של ג'ון קוראים ghost
(ל"ת)
זו הייתה בדיחה
בשם האלים הישנים והחדשים.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
בתרגום לעברית השם הוא "אוב"
ובתור מי שלא ראה את הסדרה רק עכשיו הבנתי שהכוונה לרוח במובן של העלאה באוב.
טיזר לסרט הבא של מיאזאקי
"הרוח עולה", הסרט ה-11 בבימויו של מיאזאקי, עומד לצאת ביפן בעוד פחות מחודש – וכל מה ששחררו עד עכשיו זה טיזר של קצת יותר מחצי דקה. הסרט הזה כנראה עומד להיות הסרט הראשון של מיאזאקי מאז סרט הבכורה שלו, "טירתו של קליוסטרו", שאינו מכיל מרכיבים מד"ביים או פנטסטיים – מדובר בביוגרפיה מונפשת של ג'ירו הוריקושי, המהנדס שתכנן את מטוסי ה-"זירו" ששימשו את יפן במהלך מלחמת העולם השניה.
http://www.youtube.com/watch?v=5teNe-Z9hlE&feature=youtu.be
אני אולי לא מהנדס אווירונאוטיקה
אבל לא נראה לי שמטוסים אמורים להמריא ככה. אז במובן מסויים יש פה רכיב פנטסטי
האחים וורנר ולג'נדרי פיקצ'רס הפרידו כוחות
על רקע הרצון של ראשי חברת ההפקה (טרילוגיית האביר האפל, "איש הפלדה") לקבל סמכות גדולה יותר.
http://www.comicsalliance.com/2013/06/25/warner-bros-legendary-split-up/
וגם: ג'ף רובינוב סיים את תפקידו כנשיא חט' הסרטים של WB.
לאחרונה, כשהחלו השמועות על עזיבתו, הועלו השערות בנוגע לעתידה של DC מאחר והוא השפיע רבות על הנהלת חברת הבת ומו"ל הקומיקס מאז נכנס לתפקיד.
http://www.hollywoodreporter.com/news/official-jeff-robinov-at-warner-574090
http://www.bleedingcool.com/2013/06/21/how-could-jeff-robinov-leaving-warners-affect-dc-comics/
נראה לי...
… שכדאי לפתוח באתר פורום אוף טופיק.
ליאם ניסן יחזור להרוג הרבה אנשים שלקחו מישהו קרוב אליו ב"חטופה 3".
A Brain is for Eating, ספר ילדים לזומבים הקטנטנים שלכם.
סרט קצר בשם Dr. Easy, בו רובוט רפואי נשלח לנהל מו"מ עם אדם לא יציב.
אפרופו רובוטים, מה אם וודי אלן היה המחסל ב"שליחות קטלנית"?
ומה היה קורה לו סופרמן היה נותן לכם אגרוף?
כמו תמיד בתגובות שלך, מהנה מאוד לקרוא לצפות בסרטונים.
הקטע עם וודי אלן היה מבדר והזכיר לי כמה אני צריך לראות שוב את סרטי טרמינייטור.
הסרטון שעוסק בעוצמה של האגרוף של סופרמן מעניין מאוד, אני אוהב לשמוע ניתוחים מדעיים לסצנות בסרטי פעולה. לאחרונה אפילו ניסיתי לנתח סרט בצורה מדעית בעצמי, אני לא יודע אם צדקתי, אבל זה בהחלט היה כיף מאוד.
בעקבות ההחלטה ההיסטורית של ביה"מש העליון בארה"ב.
כמו שבוודאי שמעתם, בית המשפט העליון בארה"ב החליט ברוב של שופט אחד כי ההגדרה שנישואים הם בין גבר לאישה אינה חוקתית יותר. מה זה אומר מבחינת אחינו ואחיותינו הגאים והגאות? לא ממש ברור לי, אבל זה תירוץ מצויין להביא כמה סרטונים אדירים שמסתובבים ברשת.
הראשון הוא סרט קצר שמנסה לעשות עולם הפוך בו הטרוסקסואלים הם מיעוט נרדף, והומוסקסואלים שונאים אותם. אומנם מדובר בסיפורים אמיתיים המבוססים על מעשי בריונות שהומוסקסואלים עברו בילדותם, אבל הרצינות התהומית בה הסרט נעשה גורמת לו להיות פחות טוב. עדיין מעניין לצפייה:
http://www.youtube.com/watch?v=RzFnV3vwqD0
והנה הוכחה שאובר דרמטיות, בכי קורע לב, מוזיקה מרטיטה ותמונות קשות לצפייה הן פחות מדכאות מקומדיה עשויה היטב. אגב, יש סיקוול:
http://www.youtube.com/watch?v=j741RzxAep8
נמאס לכם מזומבים? לא מהזומבים האלה:
http://www.youtube.com/watch?v=1ZuK_wYrqp8
זוהי פרסומת ששודרה בטלוויזיה האוסטרלית, שכפי שזכור לנו מסרטוני המלחמה בתאונות הדרכים, האוסטרלים יודעים לעשות סרטים קצרים. אזהרה; תכינו ממחטות.
http://www.youtube.com/watch?v=_TBd-UCwVAY
ואם אחרי הסרטון הזה אתם עדיין מתנגדים לנישואי הומואים, קולג' הומור יסבירו לכם למה אתם צריכים ורוצים שהומואים יוכלו להתחתן:
http://www.youtube.com/watch?v=X-YCdcnf_P8
סרטון אחרון וחביב, פרסומת עצמית-חסרת בושה-נשבע לכם שלא כתבתי את התגובה הזאת רק כדי לשים את הסרטון הזה, סרט סטודנטים קטן ומגניב מעבדכם הנאמן (שבמבט לאחור ואובייקטיבי הוא פחות טוב ממה שחשבתי, אבל אני עדיין אוהב אותו):
http://www.youtube.com/watch?v=SawmBr2XTHg
אחלה אוסף
מכיר כמה דברים מפה. הפרסומת האוסטרלית נחמדה ביותר. הנה עוד סרטון משעשע:
http://www.youtube.com/watch?v=6jrngYNGNeE
הסרט על העולם המהופך חביב
אבל אני חייב לומר: העולם שהסרט הזה מציג עדיין שבוי בתפיסות הטרונורמטיביות די קיצוניות. אין סיכוי שעולם "הומונורמטיבי" באמת יראה כך.
זה בגלל שהומופוביה היא לא בדיוק גזענות: עולם בו הופכים למשל את האשכנזים והמזרחים יראה די דומה לעולמנו (בהיפוך הקבוצה המדוכאת), אבל עולם בו הופכים את הסטרייטים והגייז ידרוש הפנמה של סט ערכים שונה לחלוטין ופירוק של לא מעט מבנים חברתיים דכאניים.
למשל – הסרט מציג דיכוטומיה די קיצונית בין בין גברי ונשי. בעולם הסרט הזהות המגדרית אמנם לא חופפת את הזהות המינית, אבל בכל זאת קיימים סטראוטיפים מגדריים ("תאטרון זה לבנים") ובהחלט אפשר לזהות מי ה"אבא" ומי ה"אמא" במשפחה. בעולם בו התניות מגדריות לא נכפות עליך מרגע הלידה ולכל אדם ניתנת בחירה עד כמה לאמץ התנהגות "גברית" או "נשית" אם בכלל, הייתי מצפה לראות הרבה יותר דרגות ביניים והרבה יותר גיוון בחלוקת התפקידים בתוך מערכת היחסים. בעצם, הייתי מצפה לראות שינוי מהותי במבנה המשפחה הגרעינית. כלומר, מובן שגם הומואים יכולים להעדיף תא משפחתי של אבא אמא וילד, אבל שוב – מכיוון שהתפקידים המגדריים לא קבועים מרגע הלידה (ומכיוון שעצם העמדת צאצאים בעולם הזה דורשת מראש פריצה של תפקידיו המסורתיים של התא המשפחתי) הייתי מצפה לראות הרבה יותר גיוון גם בתחום הזה: משפחות חד הוריות, משפחות מורחבות, הסדרי הורות בין שתי משפחות חד מיניות, הורות ללא זוגיות וכו' וכו'.
בכלל, המקום של המין בתוך היחסים הבינאישיים בעולם כזה היה צריך להיות שונה לחלוטין. כל קבוצה של שלושה אנשים ומעלה בעולם הסרט מכילה פוטנציאל רומנטי, בניגוד לתפיסה המקובלת בעולמנו. תחשבו איך זה היה משפיע נגיד על אופן השיח שלכם עם קבוצת השווים שלכם בגיל ההתבגרות. אפילו הרעיון של "שירותי גברים" ו"שירותי נשים" נעשה פתאום אנכרוניסטי.
בקיצור, המצב הוא לא סימטרי. הומופוביה קשורה בטבורה לשמרנות והגנה על מבנים חברתיים קיימים, אבל מתן לגיטימציה ליחסים הומוסקסואלים, אפילו אם נניח שהיא מכילה סוג של "הטרופוביה", עדיין טומנת בחובה תפיסות די רדיקליות. טיעונים מהסוג "תאר לעצמך שזה היה הפוך" לא עובדים בצורה הזו, סורי.
נדמה לי שהיה סרט מהופך
של שחורים-לבנים אי שם בניינטיז, שאני זוכר את עלילתו די במעומעם, עם אחוזה של משפחה אמידה שמגיע אליה נרדף לבן. מלבד הגימיק הוא לא השאיר רושם רב כמדומני, וודאי לא בתאי הזיכרון שלי.
שנות התשעים דווקא.
White Man's Burden. לא ראיתי אותו, אבל לפי הציון בימד"ב זה לא הפסד גדול.
אני לא חושב שאני מבין לגמרי למה התכוונת בפסקה האחרונה.
מלבד זאת אני לגמרי מסכים איתך. מדובר בגימיק שלא עושה עם הרעיון הבסיסי שלו שום דבר מיוחד מלבד ליצור עולם שהוא בדיוק כמו שלנו רק קצת מהופך. אולי בגלל שמדובר בסרט קצר לא הייתה אפשרות להיכנס לעומק שיכול להיות לעולם כזה, או לשוני המוחלט בין העולם שלנו לעולם ההוא. בכלל, הרעיון של להראות עולם מהופך בו הומואים שונאים סטרייטים הוא חסר תועלת. א', ההומואים היום לא סובלים מרמת הדה לגיטימציה שמובאת בסרט. אני לא מזלזל ולא מפחית מהסבל שהרבה חבר'ה הומואים עוברים בילדותם, מההורים שלהם ומהחברה בכלל, אבל בעולמנו, וגם לפני 20 שנים ויותר לא הייתה שנאה חברתית כזו להומואים. ב', מה היפוך התפקידים הזה מראה בדיוק? כיצד אדם הומופוב או מישהו שבגלל סיבות דתיות מתנגד לדרך החיים של הומואים אמור להשתנות מצפייה בסרט?
נתקלתי בסרט הזה שוב והוא עדיין מרגיז אותי
ולא, זה לא בגלל שהוא כל כך אובר-דרמטי. לצערנו יחס כזה להומאים בהחלט קיים במקומות מסויימים. כפי שאמרת בעצמך – קיימים לא מעט מקרים מתועדים כאלה בדיוק. הוא מרגיז אותי כי הוא מנסה להכניס את המאבק הלהט"בי לתוך מסגרות ליברליות של "כל אחד יעשה מה שטוב בשבילו", שבסופו של דבר מתעלמת מהדיכוי המגדרי המהותי שמתקיים בחברה. הוא מנסה לשכנע את השמרן שטיפה סובלנות זה כל מה שצריך, אבל בתכלס – אם השמרן יבין במה כרוך שחרור מגדרי אמתי יש מצב שהוא ייחנק מעוגת התפוחים שלו.
זה מה שניסיתי לומר בפסקא האחרונה – זה לא רק שהטיעון מהסוג "שים את עצמך רגע בנעליהם" הוא טיעון לא אפקטיבי כי הוא לא משכנע את השמרן הדתי, אלא שהוא מראש מפספס את הנקודה.
הטיעון הזה מניח שזהות הומואית היא תיוג שרירותי – כמו דת או גזע ולכן חברה מהופכת בה הסטרייטים נרדפים היא שמרנית באותה המידה. הוא מניח שהנטייה המינית נמצאת באיזו ספרה של "רשות הפרט" ולא צריכה להשפיע על מבנה החברה הכללי, לכן כשהוא מציג את העולם המהופך הוא מציג פשוט את העולם שלנו עם תיוגים הפוכים.
רק שהמאבק הלהט"בי כולו מתבסס על ההכרה שאין כזה דבר ספרה פרטית, ושתפיסת המגדר ויחסי המין הם זירות פוליטיות לגמרי. הוא מבקש לפרק סט של הנחות יסוד שמכוונות את יחסי הפרט בחברה, בפרט את הגישה הרואה חפיפה בין המין לנטייה המינית והמגדר ("אם אתה גבר, אתה צריך להמשך לנשים ולהפגין התנהגות גברית. אם את אישה – להיפך"). זו תפיסה מאוד מוטמעת והרבה מבנים חברתיים מתבססים עליה.
בעולם הסרט יש גישה מהופכת כביכול אבל למעשה היא מהופכת רק באופן חלקי. בפן המיני – אם אתה גבר מצופה ממך להמשך רק לגברים ואם את אישה אז רק לנשים, אבל בפן המגדרי אין סימטריה ולא יכולה להיות – בעולם הסרט אתה יכול להפגין התנהגות גברית או נשית ללא תלות במין הביולוגי שלך. זה שינוי עצום שהסרט מתעלם מחשיבותו. ברור שתפיסה הטרונורמטיבית ושמרנות הולכים יד ביד, אבל תפיסה "הומונורמטיבית", גם אם מנסים לצייר אותה כקנאית מאוד לא יכולה להיות שמרנית. ברגע שהופכים את התפקידים לא ניתן לטעון שיחסים הטרוסקסואליים יהיו נרדפים באותה צורה – כי עצם הפירוק של ההבניות המגדריות אמור ליצור תגובת שרשרת שתשנה את כל מבנה החברה.
אני חושב שהשינוי הזה הוא באמת משהו שמפחיד הרבה שמרנים, שאולי מבינים אינטואיטיבית שמתן לגיטימציה ליחסים הומוסקסואליים דורשת חשיבה מסוג אחר. שהיא תדרוש מהם להתייחס אחרת לנשותיהם, לחנך בצורה שונה את ילדיהם, לבחון מחדש את תפקידיהם בתוך התא המשפחתי, ואת תפקיד הדת ויחסי המין בחברה. היא לא יכולה להסתיים באותה גישה ליברלית של "חיה ותן לחיות", כי היא יוצרת מציאות שונה באופן רדיקלי שמשפיעה מהותית על יחסי הפרט. הסרט הזה מתעלם מכל אלה וזה חבל.
סטטיסטיקה מעניינת ממוג'ו
"מלחמת העולם Z" נמצא במקום השני ברשימת הפתיחות הגדולות ביותר אי פעם שלא הגיעו למקום הראשון השבועי.
http://boxofficemojo.com/alltime/weekends/opennot1.htm
אפילו שם הוא לא הצליח להגיע למקום הראשון?
זה השמעון פרס של הסרטים.
כתבה מעניינת מ-YNET:
"מלחמת העולם Z" מואשם בהיותו תעמולה (אה, סליחה, "פורנוגרפיה") ציונית:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4397575,00.html
מבלי שראיתי את הסרט, הייתי אומר שהוא כבר עכשיו עושה שירות רע מאוד לתומכי הפלסטינים בכך שהוא מציג אותם כאנשים שלא ממש יודעים להבדיל בין קולנוע ומציאות, או לחליפין, לא התברכו בחוש הומור מפותח מדי.
ועכשיו פיתחתי תאוריה
ג'לי טרזן הוא סרט תעמולה!
בטוח שהם לא התכוונו ל"פרופגנדה"?
למדתי משהו נוסף מהידיעה: לאחרונה היה פה באתר דיון על השם של הקצינה הישראלית שמגלמת דניאלה קרטס והשם המטופש שניתן לה ("סגן", ולא כדרגה), אבל שמו של ראש המוסד מתעלה על זה: "יורגן וורמברון".
רילי?
הם לא יכלו למצוא אחד מ-300,000 האנשים בלוס אנג'לס שיודעים עברית כדי למנוע טעויות מפגרות כאלו?
הכתבה מלאה ספוילרים. אני הייתי מוותרת על הקריאה.
בנוגע לטענה – זה שהסרט לא מוציא את ישראל בצורה רעה לא הופך אותו לתעמולה ציונית. אני דווקא אהבתי את המסר של השלום שיש שם, זה הציג ישראל מאוד אוטופית בהתחשב בנסיבות.
אגב, זה אחד הדברים הבודדים שהיו דומים בין הספר לסרט (דומים אך לא זהים).
סקר חצי השנה השני יוצא לדרכו!
אני שמח להכריז על סקר חצי השנה הלא רשמי ועדיין-לא-מסורתי השני של עין הדג לשנת 2013!
לצערנו, המנחה הקודם של הטקס, mook, לא יכל להיות איתנו, ולכן אני אעביר את הטקס השנתי.
לטובת אלו שלא היו בשנה הקודמת הסקר עובד ככה:
הסקר לא מאורגן על ידי האתר ולכן הוא פחות מחייב, פחות מאורגן אבל נותן הזדמנות טובה להשלים פערים לסרטים טובים שאולי פיספסתם מתחת לראדר.
הסקר מתייחס לכל הסרטים שיצאו החל מהשבוע האחרון של דצמבר ועד לשבוע הלפני אחרון של יוני. אם פספסתי סרט משמעותי או טעיתי בתאריך יציאה של סרט אתם מוזמנים להודיע ולהביך אותי מול כולם על חוסר המקצועיות שלי.
החלק הראשון ייערך מעתה ועד חצות בין שבת (06.07) לראשון (07.07) ובו עליכם לבחור חמישה (או פחות) סרטים ושלושה ( או פחות) הופעות משחק אהובות.
ההצבעה תעשה על ידי תגובה, אלא אם כן מישהו מרגיש שהוא לא מוכן לשתף אותנו ואז יבקש את המייל שלי ויוכל לשלוח לי בדיסקרטיות.
החלק השני ייערך מאותו חצות ועד חצות שבוע לאחר , ובו תוכלו להצביע להופעת משחק אחת ולסרט אחד.
למען תזכורת , להלן רשימת הסרטים שיצאו בזמן הזה:
27/12
ג'ק ריצר , אופטימיות היא שם המשחק , רובוט ופרנק ,ענן אטלס , שלום למלכה , שומרי הסף
03/01
ארגו , אנה קארינינה
10/01
הטיסה , פופולרית
17/01
באהבה מרילין , ג'אנגו ללא מעצורים , סיני בטייק אווי , אהבה
24/01
לינקולן , מנועים קדושים , עיר שבורה , עומד אחרון , סרט 43
31/01
יחידת גנגסטרים , אמא מלווה , כוננות עם שחר , אור לאחר החשכה , היצ'קוק , סיפורו של שקרן , כדור בראש
07/02
עלובי החיים , לילה אחרון בעיר , שבעה פסיכופטים , הטבחית של הנשיא , דיוקנה של מארי , מת עליה
14/02
לרדת מהעץ , מפגשים , מת לחיות ביום טוב , חופשה נעימה , הפעם הראשונה , מקום מבטחים , היפה והגלדיאטור
21/02
חלודה ועצם , רוק בקסבה , שנה גג , קוורטט , הנזל וגרטל: קוטלי המכשפות , טד החוקר המבולבל
28/02
הכל יחסים , עלטה , פארקר , יצורים יפיפיים , 21+
07/03
ארץ אוז , היחידה , הייד פארק על ההדסון , מעשייה אורבנית , אקס פטריוט , מלכת השלג
14/03
מולייר על האופניים , איגור ומסע העגורים , בננות , מלשין , חשבון משותף , הבריחה מכדור הארץ , ניקו , האישה שמאחורי הנקמה , מלך הפינגווינים , אדמה מובטחת
21/03
הקרודים , נוכלת בהזמנה , ספרינג ברייקרס , ג'ק צייד הענקים , המטרה: הבית הלבן , פאנץ' 119
28/03
תופעות לוואי , טרז , גוף מארח , ג'י איי גו סוגרים חשבון
04/04
חנה ארדנט , מאמה , הפוכים
11/04
ילדות בהסתר , מת לצעוק 5 , הקריאה , המוצא האחרון
18/04
אבדון , בדרכים , עמק תפארת , מחכים לסורקין , סטארבק , המטבח של סלייטר , סייל היל:התגלות
25/04
לעוף מהתרגשות , להשאר בחיים , החתונה הגדולה , פיתול מושלם, חיים טובים יותר
02/05
איירון מן 3 , כותבים סיפור אהבה , לא , דלהי ספארי , אימהות מושלמות
09/05
ה/מקום בתוך היער , טראנס , סביונים , מחסל מקצועי , רוח זדונית
16/05,
הרפתקאות מקס והדינזאורים , איש ללא סלולרי , הסיפור של מאד , הגטסבי הגדול
23/05
מהיר ועצבני 6 , אייסמן ,האבנים הכחולות
30/05
תקוות גדולות , הנגאובר 3:חוזרים לוגאס , נולד פעמיים
6/06
יפות רצח , העולם אחרי , באולינג , בכל מחיר , פלאות
13/06
האשליה , סטרק טרק 2 , קפה דה פלור , רכבת ללילה לליסבון
20/06
בית ספר למפלצות, איש הפלדה, בלינג רינג, המכשפות מסיילם
שבלולים בגשם
הסקר נערך לצרכי הנאה ודיון מפרה על סרטים.
נא להנות ממנו בצורה המרובה ביותר שאתם יכולים.
לצערי ממש לא יצא לראות הרבה סרטים שנה.
הסטטיסטיקה הזאת יורדת הרבה יותר אם אני מוריד סרטים מ-2012 שיצאו בארץ רק השנה. ככה שבסופו של יום, יש רק 3 סרטים שממש הרשימו אותי השנה: "ג'אנגו ללא מעצורים", "כוננות עם שחר" ו"האשליה".
איך יכלתי לשכוח?!
את רימון הזהב?!
התנצלותי הכנה לעדת המעריצים המושבעת מראש.
ח"ח על היוזמה!
ראיתי מפה 34 סרטים. הכי אהבתי את "ג'אנגו", "אופטימיות", "האשליה" ו"איש הפלדה". הופעות – ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות" ואן האת'וויי ב"עלובי החיים".
ברשותך, אם כבר יש טקס חצי-שנתי, ארשום גם את הרגעים שלי מחצי השנה הזאת (זה גם יעזור בסוף השנה):
"אופטימיות" – הסצינה בדיינר (Crazy slut).
"הטיסה" – ההתרסקות.
"ג'אנגו" – אני מתלבט בין הפלאשבק הראשון לקרב היריות. שניהם קטעים נהדרים. עד סוף השנה אני אחליט![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
"סרט 43" – קרדיטים (הרבה זמן לא שמחתי ככה לראות אותם).
"כוננות עם שחר" – מחנה צ'פמן.
"עלובי החיים" – חלמתי חלום.
"מת עליה" – "אומרים שפעם תקשרנו יותר אחד עם השני".
"ארץ אוז" – צ'יינה טאון.
"איירון מן 3" – יד ורגל (הקרב במרתף).
"מהיר ועצבני" – סופר-דיזל.
"הנגאובר 3" – סנפלינג מהגג.
"האשליה" – 7 יהלום.
"סטאר טרק 2" – חוסר-כבידה.
"איש הפלדה" – אממ…כל ה 40 דקות האחרונות?
רגעים שהרשימו אותי:
Can it play "Ride the Lightning" by Metallica? – אופטימיות
הדיבייט הגדול – לינקולן
שולץ וקנדי לוחצים ידיים – ג'אנגו
מבצע חנית נפטון – כוננות עם שחר
הקרב בעיירה – איירון מן 3
קלמנטינות – פלאות
המופע בניו אורלינס – האשליה
השיחה הראשונה בין סופרמן לזוד (הרגע היחיד שבאמת הרשים אותי בסרט) – איש הפלדה
אז הנה גם הרגעים שלי
ג'אנגו – באגדות גרמניות תמיד יש הר+ "ביי לורה".
מת עליה – 4 הדקות הראשונות של הסרט. הקטע עם ה-DVD של הסרט זומבים.
ארץ אוז – לחלוטין צ'יינה טאון.
אופטימיות – Fell in love with a girl. מחשבות על ספרים באמצע הלילה.
ג'ק ריצ'ר – הסצינה בתחנת אוטובוס עם שאר הנוסעים.
ענן אטלס – הנוף היפה ביותר בעולם. החקירה של סון מי. עונשו של מבקר הספרות.
גם אני אפרסם רגעים
סטארטרק 2: קאאאאאאאאאאאאאאאאן!!!!!!!!
ג'אנגו: קאנדילנד מתפוצצת בסוף
ג'אנגו: קרב היריות
מת לחיות ביום טוב: נפילה מבניין בתוך צינור
מהיר ועצבני 6: וין דיזל מעופף
איירון מן 3: הכתוביות בסוף (אלה בצורת הקומיקס)
איש הפלדה: נראה לך שאתה יכול לאיים על אמא שלי?!
בית ספר למפלצות: סצנת הספרייה
עוד כמה רגעים חביבים ביותר. עליי , בכל אופן.
1.חופשה נעימה – קפיצה זוגית מהגשר.
2.ענן אטלס – ספויילר, לא לענן אטלס אבל אם אי אפשר להיות יותר מדי זהיר עם ספויילרים: soylent green is people!
3.פלאות – "שולם?" והמבט המבוהל אחריו
4.לא – כל אחת מהפרסומות של מחנה "לא"
5.ג'אנגו – סצנת הKKK
6. לעוף מהתרגשות – סצנת הריקוד של הדיילים
7. מנועים קדושים – יאם יאם יאם פרחים
8. שבעה פסיכופטים – הסוף, על פי הדמות של סאם רוקוול
9. בדרכים – ויגו מורטנסטן מחזיק תינוק בזמן שהוא מזריק הרואין
10. עלובי החיים – ראסל קרואו נופל למים
הרגעים שלי
1)איירון מן 3-הפריצה והבריחה מהוילה
2)ג'אנגו-הגולגולת עד שסלג שובה את ג'אנגו
3)הנזל וגרטל-הקרדיטים בהתחלה(ציורים) והקרדיטים בסוף (נשקים)
4)היצקוק-הסיפור הבא
5)ג'ק צייד הענקים-הסוף.אבל באמת הסוף,שהסרט נגמר
הספק לא מרשים במיוחד
השנה, עקב כניסתו של הצבא לחיי פלוס שיבעון מסויים מסרטים ועוד כמה דברים גרם לכך שבחצי שנה האחרונה ראיתי יחסית מעט סרטים. מסרטי החצי שנה האחרונה ראיתי 11 סרטים, מביניהם 6 הם סרטי 2012 שהגיעו לפה ב-2013. ראיתי (במובן של ראיתי מההתחלה ועד הסוף) את אופטימיות היא שם המשחק, ארגו, הטיסה, ג'אנגו ללא מעצורים, לינקולן, עלובי החיים, מת עליה, מת לחיות ביום טוב, אבדון, איירון מן 3 ואת סטאר טרק 2. מביניהם ג'אנגו הוא הבחירה שלי (ויש לי הרשה שהוא יהיה הסרט הכי טוב של השנה עבורי). מקווה שהחצי שנה הבאה תהיה טובה יותר קולנועית עבורי.
כל הכבוד על הרעיון והביצוע
אני ראיתי 20 סרטים- ג'ק ריצ'ר, ארגו, ג'אנגו ללא מעצורים, סרט 43, עומד אחרון, היצ'קוק, מת לחיות ביום טוב, ארץ אוז, הקרודים, המטרה: הבית הלבן, פאנץ' 119, אבדון, איירון מן 3, טראנס, מהיר ועצבני 6, העולם אחרי, סטארטרק 2, האשליה, איש הפלדה ובית ספר למפלצות (ראיתי גם את וושינגטון על הכוונת אבל הוא לא בסקר).
חמשת הסרטים שהכי אהבתי בחצי השנה הזו הם: ג'אנגו ללא מעצורים, טראנס, איש הפלדה, איירון מן 3 ובית ספר למפלצות.
הופעות השנה: כריסטוף וולץ, ג'אנגו ללא מעצורים
בנדיקט קאמברבץ', סטארטרק 2
אני יודע שזה לא בסקר, אבל הנה 3 הסרטים שהכי לא אהבתי השנה : סרט 43, העולם אחרי וארץ אוז.
גם לי לא יצא לראות יותר מדי השנה
בעיקר בשל אכזבה מהמקצת שראיתי (למרות שציפיתי מאוד לכמה מהם) אז עברתי לסרטים ישנים והרבה השלמות.
אז הבחירה הולכת להיות מאוד קלה ובעיקר מתחילת השנה ->ענן אטלס סרט השנה שלי, כמובן גם ארגו. לגבי השלישי התלבטתי – אבל אבחר באנה קארנינה. אני אוהבת סרטי חוויה ואפילו שהעלילה בסרט לא מורגשת והחלק השני כבר מיצה את השטיקים עד תום – בכל זאת מדובר באחד הסרטים שיותר נהניתי מהם בתקופה האחרונה, גם אם כסרט הוא לא ממש…סרט.
הופעות השנה – רוב השחקנים בג'אנגו לדעתי היו מעולים (לא, לא ג'יימי פוקס) אף שאת הסרט לא חיבבתי במיוחד. אז כריסטוף וולץ וליאונרדו דה קפריו מבחינתי זוכים פה בגדול. וג'ניפר לורנס באופטימיות כמובן. ראוי לציון גם ניקולס הולט ב"מת עליה" שנתן הופעה לא רעה והוכיח שגם בסיפור אהבה על טבעי שמיועד לבני הנוער אפשר להראות קצת כישרון משחק (לידיעת הגולש רוברט פטינסון).
וברשותכם אעניק עוד כמה פרסים:
נפילות/אכזבות – מאמה, הנזל וגרטל, ג'אנגו.
הליהוק המוזר של העשור – קיק אס באנה קארנינה.
הליהוק המבוזבז ביותר של שחקנים מעולים מדי לסרט בינוני מדי – ארץ אוז, הייד פארק על ההאדסון. אני מניחה שגם החתונה הגדולה יכול להיכנס לכאן אך טרם ראיתי.
בחירותיי בקצרה
סרטים:
אופטימיות היא שם המשחק
ארגו
איירון מן 3
הופעות:
ברדלי קופר על אופטימיות
דניאל דיי לואיס על לינקולן
עפר שכטר על בננות
סך הכל ראיתי בחצי שנה הזו 9 סרטים: אופטימיות, ארגו, איירון מן, לינקולן, בננות, האשליה, סטאר טרק, איש הפלדה ואל הפלא (שלא מופיע בסקר)
כאלה שרציתי לראות ועדיין לא יצא: בית ספר למפלצות, כוננות עם שחר, עלובי החיים, ענן אטלס.
ממש כל הכבוד על היוזמה . איזה כיף!
ראיתי 18 סרטים (אאל"ט) בנתיים מהרשימה
החמישייה שלי:
ענן אטלס
תופעות לוואי
הסיפור של מאד
המקום בתוך היער
לינקולן
כשבתכלס גם לאופטימיות היא שם המשחק, חופשה נעימה והכל יחסים הגיע להיות שמה.
הופעות השנה:
בראדלי קופר על אופטימיות
רוני מארה על תופעות לוואי
בן ווישאוו (או משהו כזה) בקלאוד אטלס
והמעט שלי
ענן אטלס
איירון מן 3
וג'אנגו, אבל בהסתייגות, היה פחות מהציפיות שלי.
זה מתוך כחמישה-שישה סרטים בקושי שראיתי בחצי השנה הזאת. חיי האבהות מאד מקטינים את ההספק בעניין זה.
טוב, ראיתי עוד כמה סרטים מאז
ואני חושב שאם זה אפשרי – אני אחליף את לינקולן ב"מנועים קדושים" ברשימה שלי.
(החמישייה החדשה שלי:
ענן אטלס
תופעות לוואי
הסיפור של מאד
המקום בתוך היער
מנועים קדושים)
ואוף. אני ממש מתפתה להכניס גם את אופטימיות וחופשה נעימה איכשהו. קשה לעשות החלטות
אפשרי בהחלט
(ל"ת)
מתוך 25 סרטים, זו החמישיה שלי.
אני אתחיל בזה שבינתיים חצי השנה הזו היא הכי מסריחה מריקבון שראיתי אי פעם.
אני לא יודע אם הדבר נמצא בי, או שאולי זה נמצא באיכויות הסרטים, אבל בניגוד לשנה שעברה שבה התקשיתי למצוא סרטים לומר עליהם "לא אהבתי", השנה אני מתקשה למצוא סרטים שאני יכול לומר עליהם "אהבתי".
אז הנה הלקט של הסרטים שנכנסו לפה רק כי הם היחידים שאהבתי בחצי השנה הזו:
"אופטימיות היא שם המשחק"
"ארגו"
"הכל יחסים"
"טראנס"
"בית ספר למפלצות"
לגבי הופעות השנה –
מאוד אהבתי את המשחק של ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות". ואממ… לא זכורה לי עוד תצוגת משחק שפוצצה לי את המוח.
כל הכבוד על היוזמה!
הסרטים:
ג'אנגו ללא מעצורים
ארגו
כוננות עם שחר
איירון מן 3
לינקולן
הופעות:
כריסטוף וואלץ, ג'אנגו
אבי דיכטר, שומרי הסף
ג'ניפר לורנס, אופטימיות
מה אבי דיכטר
אברהם שלום היה הכוכב של שומרי הסף, חד משמעית. התנועות ידיים שלו ילוו אותי לקברי.
אציין חמישה סרטים
ארבעה מהם, לדאבוני, הופצו בארה"ב ב-2012 ולא השנה:
אופטימיות היא שם המשחק, רובוט ופרנק, ג'אנגו ללא מעצורים, כוננות עם שחר, הסיפור של מאד.
אם לא התבלבלתי בספירה, ראיתי 23 סרטים מהרשימה כשמעניין לגלות שהייתה לי הפסקה של חודש וחצי בין אמצע פברואר לסוף מרץ (מבחינת תאריכי היציאה של הסרטים).
ח"ח על הארגון
(ל"ת)
כל הכבוד על ההשקעה
הסרטים שבחרתי:
1)איירון מן 3
2)ג'אנגו
3)הנזל וגרטל
4)ג'ק ריצר
5)היצקוק
ההופעות שבחרתי:
1)לאונרדו דקפריו בג'אנגו
2)בן קינקסלי באיירון מן 3
3)כריסטוף וולץ בג'אנגו
וואי,זה נראה כמו רשימת קניות
גם לי מותר, לא?
ראיתי בחצי השנה האחרונה 34 סרטים של 2013, כאשר אחד ואולי האהוב עליי לא הכנסתי לסקר כי הוא לא הוקרן בארץ ( ג'ון מת בסוף, אם שאלתם. כן זה השם של הסרט.) ואחרי מעט מחשבה ה5 סרטים האהובים עלי השנה, לפחות בשניות אלו הם:
1. כוננות עם שחר
2. אהבה
3. חופשה נעימה
4. ארגו
5. שבעה פסיכופטים
ציון לשבח: הטיסה היה סרט מעולה עד השלוש-חמש דקות האחרונות שלו שבו הוא הפך לערימת קלישאות שהרסו סרט שלם שנלחם בקור רוח בנוסחת סרטי האלכוהוליסט.
הופעות השנה שלי:
ג'יימס פרנקו ב"ספרינג ברייקרס" – LOOK AT MY SHEEIT! אהם. כן. הדבר הכי אדיר שקרה לקולנוע ב2013 עד עכשיו.
ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות עם שחר" – בזמן שכולם היו עסוקים בלגמור את ההלל סביב ג'ניפר לורנס, היה לי קצת עצוב שתצוגת המשחק המדהימה והמפרכת הרבה יותר של ג'סיקה יצאה בידיים ריקות מהאוסקר. בניגוד לג'ניפר, אין לה חינניות או כריזמה טבעית שמלווה אותה בכל תפקיד והיו לה כבר תפקידים פחות מוצלחים, אבל כשהיא טובה, היא מעולה.
סמואל אל. ג'קסון ב"ג'אנגו" – כי הוא נזכר לפתע, שבעצם, הוא לא סתם איזה בן זונה שאומר משפטים בקול קשוח – אלא שחקן אמיתי שהפיק רוח חיים בדמות לא מאוד מגובשת והפך כל סצנה איתו לרכבת הרים מופלאת.
ציונים לשבח: מה שזה לא היה שדניאל לבנט עשה ב"מנועים קדושים" היה עבודת הקודש. ההופעה המוקפדת והנהדרת של. אליס לו ב"חופשה נעימה" כנראה לא תזכה לשבחים, אבל היא הייתה העוגן המתבקש של סרט לא קל לעיכול בכלל, והיא הצליחה להציג דמות מורכבת וקשה וזרה כל כך לאנשים (יחסית) רגילים כתור דמות נורמלית שבסך הכל רוצה קצת תשומת לב מחבר שלה.
הישגים רנדומליים:
השימוש הטוב ביותר במכוניות מדברות – מנועים קדושים, בלי ספק.
חווית הWTF הכי גדולה – למרות קרב עיקש בין "סיפורו של שקרן" שהמעבר הביזארי והלא תמיד נהיר בין סצנות וסגנונות אנימציה, "מנועים קדושים" שאני בטוח שהיה לו מסר מאוד חשוב לגבי קולנוע בשנייה שאני אבין סצנה אחת שלמה בו לבין "ספרינג ברייקרס" ש… טוב, הוא ספרינג ברייקרס, הסצנה שהכי גרמה לי להתפלץ מול המסך הוא הרגע שגיליתי שלהנזל מ"הנזל וגרטל" יש פאקינג סכרת. אולי זה ההיכרות עם חולי סכרת, אולי זה כי אני סתם ילד קטן אבל איכשהו הפשטות והגאונות עם כל שאר הביזאריות שהלכה בסרט הזה שיעשעה והרעידה את עולמי עמוקות.
הסוף שהכי צפיתי מראש – כוכב נופל בענן אטלס.
הכי הרגיש כמו סדרת טלוויזיה שהתחלתי לצפות בה מהאמצע – פאנץ' 119. היה חסר לי שמישהו יבוא ויסביר לי למה בעצם אכפת לי מהדמויות באמצע הסרט.
הרשע הכי גרוע – מאמא. לא יודע מה איתכם אבל אני לא הצלחתי להבין מה מפחיד באישה לבקנית עם בעיות גב.
הסרט שהכי אבא שלי הופיע בו לשלושה פריימים – שומרי הסף.
הכי הרבה בדיחות ויאגרה בסרט אחד – לילה אחרון בעיר. אבל חוץ מזה, דווקא סרט מאוד נחמד.
ורשימת הסרטים שציפיתי להם כי הבמאי שלהם עשה יצירות מופת אבל הסרט עצמו היה בסדר כזה או אפילו נחמד אבל ממש לא קרוב לרמה של הסרטים הקודמים שלהם, בסדר יורד של רמת האכזבה ( כלומר שהראשון הכי איכזב אותי. זה לא הבהרה בשבילכם, אלא בשבילי):
1. עומד אחרון ( מה? אבל.. ראיתי את השטן… :( )
2. איירון מן 3 ( טוב זה לא היה נוראי וכולנו מאוד שמחים עכשיו תעשה עוד "קיס קיס בנג בנג" בבקשה)
3. טראנס ( … לידיעתך, קאסט מרשים זה לא תחליף לסוף נורמלי. נראה לי. בכל מקרה, בבקשה אל תעשה טריינספוטינג 2 , אין כמעט סיכוי שייצא מזה משהו טוב)
4. אופטימיות זה שם המשחק ( פייטר הבהיר לי שימי "שלושה מלכים" של או. ראסל מאחוריו)
5. ארץ אוז ( לא, סתם, ספיידרמן די קבר לי את הציפיות מסם ריימי. אבל עדיין, מוות אכזרי 2 וכאלה )
את רשימת רגעי החצי השנה שלי אני כבר אוסיף לשרשור הנכון.
אם מותר לשאול?
תזכורת: הסקר עדיין פתוח
לפחות, עד מחר בחצות, אם מישהו חיכה לרגע האחרון כדי להשלים סרטים ולהצביע או סתם דחה את המשימה אז עכשיו זה הרגע האחרון .
גם לי לא הזדמן לראות המון סרטים בחצי השנה האחרונה.
לבינתיים, הסרטים שהכי אהבתי בששת החודשים האחרונים הם עלובי החיים, ג'אנגו ואופטימיות היא שם המשחק. הופעןת חצי-השנה שלי לבינתיים הן של ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות עם שחר", ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק" ואן הת'וואי ב"עלובי החיים".
הסצנה האהובה עלי מחצי השנה האחרונה (וזה אולי התואר היחידי שאני יכול לתת למשהו בסיכום חצי-השנה ולדעת שיש סיכוי גבוה שיישאר גם עד דצמבר 2013) היא ללא ספק כל מה שקורה ב"Big House" בג'אנגו – מהשוט הראשון, של ג'אנגו רוכב על הסוס בשדה הכותנה, עד לשוט האחרון, של הדם הניתז על עלי הכותנה (וה"Positive he dead") מדובר ככל הנראה באחד מהדברים הכי טובים שטרנטינו עשה אי פעם, וגם הפעם היחידה שבה כמעט בכיתי בסרט של טרנטינו. בנוסף לסצנה הזאת, יש גם את שוט הסיום של "כוננות עם שחר" (שתיאר, כמו שכתבתי אחר כך בפייסבוק, את התחושה המדויקת שהייתה לי אחרי שסיימתי את הבגרות במתמטיקה) ואת המונולוג של טיפאני אחרי המשחק ב"אופטימיות היא שם המשחק".
טוב, גם כאן וגם במקומות אחרים כבר העלתי את זה שמדובר
בעינני בשנה חלשה בינתיים. הצלע השלישית במשולש הסרטים שבחרתי היא די התפשרות, אין כרגע שלושה סרטים (רק שניים) שלא הייתי צריך לחשוב עליהם לפני שהכנסתי אותם הנה.
ראיתי רק 8 סרטים, וזה פשוט כי כל השאר לא היו נראים לי מעניינים מספיק.
בכל מקרה, שלושת הסרטים שלי הם-דג'אנגו כמובן, כוננות עם שחר וטראנס.
הופעות המשחק-כריסטוף וואלץ-דג'אנגו, ג'סיקה צ'סטיין-כוננות עם שחר, ג'ניפר לורנס-אופטימיות היא שם המשחק.
הבחירות שלי
טוב, אז חמשת הסרטים שהכי אהבתי השנה הם: שומרי הסף, ג'אנגו, מנועים קדושים, כוננות עם שחר ועלובי החיים. אני מניח שמתוכם היחידים שישארו בחמישייה עד לסוף השנה הם "שומרי הסף" ו"מנועים קדושים", שלא ידעתי איך לאכול אותו אבל הוא היה בהחלט חוויה.
שלוש ההופעות שהכי נהניתי מהן היו של דניס לבנט המטורלל מ"מנועים קדושים", ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות" ואן האתווי ב"עלובי החיים".
ועל הדרך, חמשת הסרטים שאני הכי מצפה להם השנה, בסדר אקראי לחלוטין:
1. Pacific Rim – סרט על רובוטים ענקיים שנלחמים במפלצות ענקיות יכול להיות מגניב. מאוד מגניב. הבעיה שרוב הסרטים האלה מתגלים כבסוף כגרועים למדי, ולא באמת מחזירים אותך שוב לגיל 12. "המבוך של פאן" היה יפהפה, ואני מקווה שגיירמו דל טורו עשה משהו מהנה באמת, ולא ביצע עבודת בימוי להשכיר. הביקורות הראשונות והמוגבלות מאוד די מעודדות.
2. The World's End – אני לא חושב שיש מה לפרט. כל מי שאהב את שני הסרטים הראשונים בטרילוגיה של רייט-פג-פרוסט יבין, מי שלא אהב לא יבין, ומי שלא ראה צריך לרוץ ולראות. רק צריך לקוות שהוא יופץ בארץ, ותחת שם ראוי.
3. "מי מפחד מהזאב הרע" – הבאזז סביבו עצום כל כך שהציפיות שנוצרו לגביו קצת לא הגיוניות. אבל הטריילר היה כל כך טוב, וכל כך נהניתי מהסרט הקודם שלהם, שאני לא רואה מצב שבו אני מתאכזב ממנו.
4. "כנס העתידנים" – הפעם מדובר בסרט שמגיע עם ביקורות מעורבות, ועדיין – אני כל כך מצפה לו. "קלרה הקדושה" ו"ואלס עם באשיר" היו מעולים כל אחד בדרכו המיוחדת, והטריילר נראה נהדר.
5. "בתוך לואין דייויס" – אני מת על האחים כהן. גם בסרטים היותר קטנים שלהם, כמו "הקפיצה הגדולה", מדהים אותי בכל פעם מחדש איך הם יוצרים שפה (מילולית וויזואלית) עשירה וייחודית שמשתנה בין סרט לסרט.
וגם: "קארי" (מדהים איך טריילר יכול לשנות את דעתי על סרט מ"איזו דרך מטופשת לסחוט כסף" ל"וואו אני רוצה לראות את זה"), Gravity ("הילדים של מחר"!), Only God Forgives, Elysium ו-This Is the End
אה, עושים גם סרטים מצופים עכשיו?
יאללה, נזרום.
1. "פסיפיק רים" – מפלצות נגד רובוטים. וגם אלן מקליין! What's not to love?
2. "The World's End" – אדגר רייט הוא לדעתי אחד הבמאים / תסריטאים הגאוניים שיש כיום. אחרי "שון" ו"Hot Fuzz" האדירים, אני ממש מחכה לראות את סוף העולם שלו.
3. "סוף." – ובאותה מידה אני מחכה גם לסוף העולם ע"פ הסטלנים של הוליווד. רוגן, פרנקו, היל, מקברייד ושות' נשמעים כמו קבוצה משעשעת ביותר, וגם הביקורות בינתיים משבחות (כולל מחברי האמריקאים, שאמרו לי שכאבה להם הבטן מרוב צחוק).
4. "דון ג'ון" – ג'ג"ל הוא אחד השחקנים האהובים עלי, אז סרט שהוא כותב, מביים ומככב בו נשמע כמו משהו מעניין ביותר. וזה שיש בו גם את סקלרט ג'והנסון ובריי לארסון לא מזיק.
5. "The Spectacular Now" – במבט ראשון זה נראה כמו עוד סרט על רומן נעורים. הקאץ'? הוא מהתסריטאים של "500 ימים עם סאמר", שרמת המקסימות שלו is too damn high \ over 9000 (תבחרו). וגם אהבתי את שיילין וודלי ב"היורשים". אה, וגם פה יש את בריי לארסון. *ו*את מרי אליזבת' ווינסטד! אם היו מביאים גם את אנה קנדריק, זה היה איחוד נשי סקוט-פילגרימי מושלם.
וגם: "קיק אס 2" (מקווה שהוא ישמור על האווירה הכיפית של הראשון), "אקדח כפול", "מי מפחד מהזאב הרע" ו"משחקי הרעב 2".
איזה כיף! עוד דברים לכתוב!!
1.קיק אס 2:חולה על ג'ים קארי (ולא אכפת לי מה הוא חושב על זה :) ) וכן,הקודם היה אחלה סרט.
2.המשחק של אנדר:לא מכיר את הספר אבל מהבאזז הוא כנראה יצירת מופת.חוץ מזה:חלל,הריסון פורד ובן קינגסלי (אני עדיין מושפע מאיירון מן
3.רד 2:בלל הסרט הראשון כמובן
4.פסיפיק רים:הטריילר היה גדול
5.סוף:כל השחקנים הכי מצחיקים בהוליווד (חוץ מג'ים קארי כמובן)בסרט אחד.צריך יותר?
6.אחרון וחביב The World's End:שון דה דד היה מצחיק.סקוט פילגרים היה אדיר והסרט נראה אחלה
(בקשר למי מפחד מהזאב הרע:אני צריך קודם לראות את כלבת אבל הטריילר נראה טוב)
ותודה לאור(זה אם התוכי ולMad_Hatter שנתנו לי תזכורות לסרטים החדשים וחסכו לי להעביר את המקלדת לאנגלית
גאנגו
לינקולן
ארץ אוז
בית ספר למפלצות-למרות שיש לו בעיה כי עוד לא מספיק ראו אותו
וואו, היתה לי חצי שנה ממש ממש יבשה, ותודה לצהל...
ארגו וג'נגו היו בסדר, לא יותר.
אנה קארנינה שעמום. את עלובי החיים ואופטימיות חיבבתי, ו… זהו?!
אלה כל הסרטים שראיתי בחצי השנה שעברה?
טוב, אז שני הסרטים שלי הם עלובי החיים ואופטימיות…
משחק-
בראדלי קופר – אופטימיות זה שם המשחק
אן הת'וואי ויו ג'קמן – עלובי החיים
להשלים בדחיפות כל עוד יש בקולנוע- המקום בתוך היער, איש הפלדה
להשלים מתישהו – חלודה ועצם, כוננות עם שחר, פלאות, האשליה, ענן אטלס ורוק בקסבה.
עכשיו נזכרתי שראיתי גם את מת לחיות ביום טוב. מובן לי למה הדחקתי את זה…
סופסוף מצאתי סבלנות לעבור בקפידה על רשימת הסרטים והנה השלישייה שלי בסדר עולה:
3. "חופשה נעימה"
2. "ספרינג ברייקרס". פאן פאן פאן
1. "אהבה". הנקה אפל יותר, בוגר יותר, מצמית יותר, אנושי יותר, אוהב יותר ומדכא יותר מתמיד, והוא מצליח לעשות את זה דווקא בשפה קולנועית ישירה שלא מתחכמת גם מול הצופה ההדיוט.
הופעות:
ג'יימס פרנקו על "ספרינג ברייקרס".
וואו, אני רואה ממש מעט סרטים.
אלה כל הסרטים שראיתי בחצי שנה האחרונה: פאנץ' 119, איירון מן 3, סטאר טרק 2, בית ספר למפלצות ואיש הפלדה.
בתכלס אני יכולה לעלות את כולם כי אני צריכה לבחור חמישה סרטים, אבל אני בוחרת – אקטיבית – שלא לעלות את איש הפלדה כי הוא היה כל כך גרוע. אז ארבעת הסרטים האחרים הם הבחירה שלי.
אז, לבחירות שלי :
"ג'אנגו ללא מעצורים" (עוד סרט כיפי בטירוף ומאוד מגניב של טרנטינו), "שבעה פסיכופטים" (עוד סרט כיפי בטירוף ומאוד מגניב של מקדונה) ו"גטסבי הגדול" (שהיה חגיגה ויזואלית מרהיבה לעיניים).
הופעות :
כריסטוף וולץ, ג'אנגו. כמובן.
סמואל ל. ג'קסון, ג'אנגו. ההופעה הכי טובה בסרט.
ו-ג'יימס פרנקו, "ספרינג ברייקרס".
חשבתי שלא ראיתי כמעט סרטים
ואז נזכרתי שהמון סרטים של 2012 יצאו פה ב2013 ואותם דווקא כן ראיתי. אז לבחירתי:
אופטימיות היא שם המשחק
שבעה פסיכופטים
ג'אנגו
עלובי החיים
בית ספר למפלצות
החמישיה שלי
ענן אטלס
אופטימיות היא שם המשחק
לינקולן
כוננות עם שחר
מקום בתוך היער
ו.... נסגר
עם מישהו רוצה להשאיר את החמישיה שלו על מנת לחלוק עם העולם זה מגניב ומומלץ אך כל הבחירות למטרות הסקר נסגרו כעת. הסקר הסופי לחצי השנה יפורסם בדוחק"ו החדש ויהיה פתוח עד חצות בין ראשון לשבת הבא ( כלומר, עוד שבוע) .
תודה רובה לכל המצביעים!
שאלה למבינים והיודעים:
האם הסרט "The Way Way Back" עם סטיב קארל וסאם רוקוול מתוכנן להיות מופץ בארץ? כי מצד אחד לא ראיתי שום פרסומים לזה, ומצד שני הטריילר שלו הוקרן בקולנוע אחד שהייתי בו (לא באולם עצמו, על מעין מסך כזה מחוץ לאולם שמיועד רק לטריילרים).
(טריילר:https://www.youtube.com/watch?v=OwNo1i3jkCo)
ריבוט לטרמינייטור ב-2015?!
http://www.slashfilm.com/terminator-5-kicks-off-new-trilogy-on-june-26-2015/
WTF?!
סרט נוסף של לגו נמצא בתכנון, הפעם אחד שכנראה מערב נינג'ות.
כמו כן, מתוכנן סרט לייב-אקשן של "קפטן פלאנט".
ג'וליאן מור במו"מ להצטרף לשני החלקים של "משחקי הרעב" השלישי.
ליאונדרו דיקפריו וג'יימי פוקס יחזרו לשתף פעולה בסרט על שני בלשים שנשלחים לעיירה שכוחת-אל וחוקרים שם רצח של שוטרים.
אני אוהב את IMDB. חוץ ממידע שימושי על כל סרט שקיים, יש שם גם חדשות ולא מעט כתבות מעניינות. אבל אתמול ראיתי משהו שגורם לי לתהות לגבי כל מי שעובד שם. פורסמה רשימה של "10 הנשים הכי מצחיקות בעשור האחרון". היחידה שאני יכול להסכים לגביה בלב שלם זו אמה סטון, שאחרי צפייה אפילו רק ב"באה בקלות" אפשר להבין את השיבוץ שלה. אנה פאריס…פסדר, נגיד. היא אף פעם לא קרעה אותי מצחוק, אבל היא יודעת להצחיק מדי פעם. לג'וליה לואי-דרייפוס היו את הרגעים שלה ב"סיינפלד", אבל אני חייב להגיד שהפרסומות החדשות של "יס" ממש ממאיסות אותה עלי. את סטריפ, פולר ופיי לא ראיתי בהרבה דברים, ובאלה שכן הן לא היו כאלה מצחיקות, אבל יש להן את המוניטין שלהן.
מה שמביא אותנו לשאר. נתחיל מהכי קל – קריסטין וויג, מליסה מקארת'י ורבל ווילסון. אני אגיד את זה שוב, בפעם ה 100 פה – אני מסרב להאמין שלכל אחת מאלה שהשתתפו בו ב"מסיבת רווקות" יש קמצוץ של חוש הומור. אני לא טוען כמו ההוא שנשים לא יודעות להצחיק, אבל הסרט הזה בהחלט עושה עבודה טובה בלחזק את הטענה הזאת. כל הסרט הזה הוא בעעע אחד גדול. גם בסרטים שמקארת'י ו-ווילסון עשו אחר כך (היא ב"גנבת הזהות" ו"הנגאובר" והיא ב"פיץ' פרפקט") הן כל הזמן ניסו להצחיק בכוח וזה היה פשוט מביך וכואב לצפייה.
שכחתי מישהו? אה, סנדרה בולוק. מה?! מתי לעזאזל היא הייתה מצחיקה? ב"הזדמנות שנייה"? ב"ההצעה"? ב"איזו מין שוטרת"? הדבר היחיד שמצחיק בסרט הזה הוא השם שלו.
את מי אני הייתי מכניס? סתם לדוגמה – ג'יין לינץ', איילה פישר, מילה קוניס. לאליסון בריי מגיע להכנס אפילו רק על הסצינה של מפלצת העוגיות ב "Five Year Engagement". לא חסרות שחקניות מצחיקות מהעשור האחרון שיש להן בזרת יותר חוש הומור מבכל השחקניות מהפסקה הקודמת ביחד. אני יודע, על טעם ועל ריח וכו', אבל…אני מאוכזב, IMDB. מאוד מאוכזב.
מסכים לגמרי! אני גם ממש לא מבין למה מעריכים את קופולה
כאילו, לא ראיתי המון דברים שלו, אבל "ג'אק" היה נוראי…
אם אתה לא רואה את הסדרות של הנשים האלה ("30 רוק" של טינה פיי, "Parks and Recreation" של איימי פאולר ו"ויפ" של דרייפוס, למשל), שאפשר לקרוא להן הסביבה הטבעית שלהן, אתה לא יודע כמה באמת מצחיקות הן. באותו אופן, קריסטין וויג היא אחת מהקומיקאיות המצחיקות ביותר שאני מכיר (לא מגזים) – לא שופטים כמה מישהי מצחיקה לפי הסרט הנוראי שהיא עשתה, אלא לפי העבודות הטובות שלה (במקרה זה, SNL).
מה שכן – סנדרה בולוק?!
לא הבנתי מה הקשר לקופולה
אבל אם לא ראית הרבה דברים שלו כדאי להתחיל מטרילוגיית הסנדק. ואפוקליפסה עכשיו.
אולי אז תשתנה דעתך (ואולי לא, גם אפשרי).
זו הייתה בדיחה.
הוא לא מבין למה מתלהבים מקריסטין וויג, בגלל שכל מה שהוא ראה זה את "מסיבת רווקות", שהוא סרט נוראי למדי (בלי לראות שום דבר שלה שנחשב לטוב). מה שאמרתי לגבי קופולה משקף את מה שהוא אמר (אבל באופן מוקצן, בהתחשב בחשיבותו של קופולה לעולם הקולנוע ובכמה ש"ג'אק" היה נוראי).
אנשים, קצת הומור…
הבדיחות פה כנראה מתוחכמות מדי עבורי
כבר פעם שנייה היום ואפילו באותו עמוד.
לא מובן לי איך מישהו היה יכול להבין את זה, אבל אוקיי…(:
אוקי,
אבל אתה לא יכול להתחיל בדיחה עם הפאנץ' ליין.
למה לא?
(ל"ת)
הסרט לגו עם הנינג'ות מבוסס על מותג קיים
שכולל סדרה.
מפלצת העוגיות O_O
וואט.
כן, מפלצת העוגיות
קצת מוזר מחוץ להקשר, אבל עדיין מאוד משעשע:
תהני
ראיתי את הקטע הזה. חמוד מאד.
אומרים עוגיפלצת בעברית.
בכלל קראו לו סיד
לפני שהוא התחיל את כל העסק המגונה של העוגיות.
אוי. רק מחזק את זה שאני לא מבינה
איך יש מישהו שמוצא את הבחורה הזו מצחיקה.
זה היה ממש מביך. והכי גרוע? היא ממש, אבל ממש לא נשמעת כמו אלמו. אפילו לא קצת. בלאנט היתה קוקי מונסטר בסדר דווקא.
לא לא לא לא.
מליסה מקארת'י היא אחת הקומיקאיות הגדולות ביותר כיום. היא שחקנית נהדרת והסיבה היחידה שלא שברתי את הטלוויזיה כשראיתי את 'מסיבת רווקות'.
תראה אותה מתארחת בסאטרדיי נייט לייב, תראה אותה בסדרה הנוראית 'מייק ומולי' שגם אותה היא מצילה, הסדרה בה מישהי איבדה את הזיכרון זכורה לי בתור ההופעה הראשונה שלה שראיתי ופשוט התאהבתי בה. כנ"ל לשאר השחקניות שציינת. אתה לא יכול להתעלם מהתפקידים שעשו אותן מפורסמות וידועים בתור המוצלחים שלהן, ולבסס את הדעה שלך על סרט אחד נוראי. אם הייתי רואה 'אוון הגדול מכולם' ו-'דייט נייט', הייתי חושב שסטיב קארל הוא שחקן נוראי וקומיקאי עלוב. אנחנו מסכימים שזה לא המקרה, נכון?
מסיבת רווקות?
אתה יודע שזה הסרט האהוב על האלי ברי ואביגיל ברסלין*?
אולי כי אתה לא בת.
*מקור: "השיחה".
דיימון מי?
לא, באמת, אין לי מושג מי זה. יש כאלה שאתר הבית שלהם הוא לא וויקיפדיה ככה שהיה יכול להיות נחמד מאוד אם היה מצוין מי הוא ומה הוא עשה בקריירה שלו כדי שאוכל באמת להבין מה הוא עשה שהוא כל כך big no-no.
דיימון לינדלוף.
הבחור הנחמד שבקורות החיים שלו יש את "אבודים", "פרומתאוס", "סטארטרק" האחרון ועוד כמה. יש לבחור חיבה להכניס לתסריטיו שאלות עמומות חסרות תשובה ו/או נשים בחזיה ללא צידוק עלילתי.
אני מניח שהסעיף השני
זה לא מה שגרם לו להיות כל כך ידוע לשמצה – מה גם שהוא ממש לא ייחודי בזה.
הוא נודע יותר בזה שהוא יודע לפרום המון קצוות חוטי-עלילה, מבלי לטרוח לקשור אותם חזרה.
והוא ממש חלש בסופים. יש כאלה שאפילו הרעיון שהוא יכתוב רק את כיתובית ה – "The End" מעביר בהם צמרמורת וזיעה קרה.
הסעיף הזה פשוט אקטואלי כרגע
כי הוא בא בקשר לסרט האחרון שלו שיצא.
תודה רבה! (:
(ל"ת)