בחזרה לעתיד – הטרילוגיה

שם רשמי
בחזרה לעתיד
שם לועזי
Back to the Future
סרט מס' 1 בסדרת בחזרה לעתיד

במקור: Back to the Future
במאי: רוברט זמקיס
תסריט: בוב גייל
שחקנים: מייקל ג'יי. פוקס,
כריסטופר לויד, כריספין
גלובר, ליאה תומפסון, תומאס

פ. ווילסון, קלאודיה וולס

1891: שליחי הברון המסיירים בארץ חוזים במכונה מוזרה למראה אשר מופיעה באורח פלא בדיונות החול אשר מדרום לנמל יפו. הפתעתם גדלה כאשר מתוך המכונה יוצא אדם צעיר למראה, אשר מביט מסביבו מספר שניות, ונכנס בחזרה לתוכה תוך כדי שצועק לעצמו "טעות הקלדה מעצבנת!"

1961: מייקל ג'יי. פוקס נולד.

1981: צוות הכותבים בוב ובוב (גייל וזמקיס) נמצאים במצב ביש, לאחר ששני הסרטים האחרונים שיצרו נכשלו בקופות. הם כמעט ומתפתים ליצור אפוס רחב יריעה על המהפכה הקומוניסטית, כאשר לפתע פורץ למשרדם בחור פעור עיניים: "מה דעתכם לעשות סרט על נער שחוזר לעבר בתוך מקרר ומפריע לפגישתם הראשונה של אביו ואימו, ובכך כמעט ומחסל את קיומו?" הבחור אומר, מביט בשעון, וממלמל לעצמו "אוי, עוד מעט מוגשת ארוחת ערב. כדאי שאתחיל לזוז בחזרה לעתיד" לפני שהוא יוצא מדלת משרדם.

1985: הסרט 'בחזרה לעתיד' מוכן להפצה. הצמד בוב ובוב נאלצו לוותר על המקרר, ובמקום זאת יוצרים את מכונת הזמן כמכונית דלוריאן בעלת מראה עתידני (הדלוריאן, מכונית מפלדת אל חלד בעלת דלתות שנפתחות כלפי מעלה, היתה כשלון שיווקי גדול לפני שהסרט הפך אותה לשם דבר). הדלוריאן של הסרט נוסעת בזמן כאשר היא מגיעה למהירות של 88 מייל לשעה (ויש לה מספיק חשמל). לתפקיד מרטי מק'פליי, גיבור הסרט, הם מלהקים את מייקל ג'יי. פוקס, שחקן מוכר מהסדרה 'קשרי משפחה', ולצידו את כריסטופר לויד בתור אמט "דוק" בראון. הסרט הופך לסנסציה, מרוויח בארה"ב מעל 200 מיליון דולר ובכך נעשה הסרט הרווחי ביותר לשנת 1985, ומייקל ג'יי. פוקס הופך לסופרסטאר.

'בחזרה לעתיד', הסרט הראשון, עוסק בדיוק בנושא שהוזכר למעלה. העלילה מתחילה בשנת 1985, כאשר דוק, המדען התמהוני, חושף בפני מרטי את הדלוריאן. בעקבות שרשרת אירועים מוזרה, מרטי מוצא את עצמו ב-1955, התקופה בה הוריו היו בגילו. תוך מספר דקות הוא מצליח להרוס את הפגישה הראשונה של הוריו (ליאה תומפסון וקריספין גלובר), לגרום לאימו להתאהב בו, ולהסתבך עם הבריון השכבתי, ביף טאנן (תומאס פ' וילסון). מלא בידע על 1985, מרטי מסתובב ב1955, מנסה לתקן את מה שהרס בעזרת דוק של 1955, וממציא בדרך את הסקייטבורד, את הרוקנ'רול ואת דארת' ווידר, כל זאת בזמן שהוא מחכה לברק אחד, שיוכל להפעיל את מכונת הזמן המושבתת ולהחזיר אותו לעתיד. הסרט, למרות שהוא עוסק במסע בזמן ובאנאכרוניזמים הנובעים ממנו, הוא בבסיסו סיפור אהבה- משולש אהבה של שני אנשים והילד שלהם…

בנוסף לסיפור הבסיסי, הסרט גדוש בבדיחות הקשורות לכך שנער מה"הווה" מוצא את עצמו בעבר. כמות האפקטים בסרט דלה יחסית, אבל אפקט אחד מרכזי בולט בו: מכיוון שהסרט עוסק בשתי תקופות זמן שונות, נראים בו אותם אנשים בשני גילאים שונים. במקום להשתמש בשחקנים שונים, כמקובל אז, השתמש זמקיס בשחקנים בני עשרים – אבל עם איפור חדשני הגורם להם להראות מבוגרים בשלושים שנים. האיפור גרם לקריספין גלובר (הצעיר ממייקל ג'יי פוקס בשלוש שנים!) להראות כאביו, הישג מרשים אפילו אם נזכרים שמייקל ג'יי. פוקס נראה כמו טינאייג'ר אפילו עשרים שנה לאחר מכן.

בתור בדיחה, הסרט מסתיים בסצינה בכתובית "המשך יבוא", אחרי סצינה שבה הגיבורים רוכבים אל השקיעה… בדלוריאן מעופפת.

1989: בעקבות ההצלחה העצומה של 'בחזרה לעתיד' בקופות, צמד היוצרים מחליט להפוך את הסרט לטרילוגיה. הסצינה האחרונה של הסרט הראשון משמשת כנקודת התחלה לתסריט לשני סרטי ההמשך, ובמהלך השנה מצלמים את שני ההמשכים בזה אחר זה. בסוף השנה משוחרר לאקרנים 'בחזרה לעתיד 2', בעצמו הצלחה קופתית לא קטנה (גם אם פחות מאשר הסרט הראשון).

ההבדל העיקרי בין הסרט הראשון לשני הוא, שלאחר ההצלחה הקופתית של הסרט הראשון, תקציב האפקטים של הסרט השני גדל להפליא. תחילת הסרט מתרחשת בשנת 2015, לשם דוק לוקח את מרטי על מנת לעזור בנושא הקשור לילדיו. מלבד המראה העתידני של 2015 (שנראית כמו 1985, פלוס כמה טריקים טכנולוגיים כמו מכוניות מעופפות), התקציב המשודרג מנוצל לעוד משימה אחת חשובה: מכיוון שבעזרת מכונת הזמן, מספר עותקים של אותו אדם יכולים להתקיים זה לצד זה, נבנתה מצלמה מיוחדת המאפשרת לשלב (באופן בלתי דיגיטלי!) בין שני צילומים של אותו אדם, ולגרום להם להגיב זה לזה, עד לשיא שבו בפריים אחד נמצאות שלוש דמויות שונות, שאת כולן משחק מייקל ג'יי. פוקס.

למרות שרוב השחקנים ששיחקו בסרט הראשון הסכימו לשחק בסרטי ההמשך (ולגלם לפעמים שלוש דמויות השייכות לדורות שונים של אותה משפחה), קריספין גלובר מסרב להשתתף. על מנת לעקוף את הצורך בשיתופו, יצרו בוב ובוב עלילה שבה ביף של 2015 גונב את מכונת הזמן, ויוצר קו זמן חלופי בו ג'ורג' מק'פליי, שאותו גילם גלובר, נרצח! על מנת למנוע את האירוע הזה, מרטי ודוק חייבים לחזור לשנת 1955, לזמן אירועי הסרט הראשון, ולמנוע את השינוי בעתיד. על ידי מכשיר עלילתי פשוט זה ומכונת זמן אחת, אנחנו מקבלים הזדמנות לראות את אירועי הסרט הראשון מזווית נוספת – ומעניין לראות כיצד הסרט מצליח לשחזר סצינות מהסרט הראשון, בהשתתפות קריספין גלובר, מבלי להכיל צילומים חדשים שלו.

1990: 'בחזרה לעתיד 3' מוקרן בבתי הקולנוע, מספר חודשים לאחר הסרט השני בסדרה. הפעם הסרט מתרחש במערב הפרוע, בשנת 1885,
לאחר שדוק נשלח לשם בטעות ומרטי יוצא להצילו. מלבד ניסיונות חוזרים ונשנים להפעיל את הדלוריאן עם הטכנולוגיה של שנת 1885, מרטי מצליח להסתבך שוב עם בן משפחת טאנן (ביופורד טאנן, המגולם – כרגיל – על ידי תומאס פ' ווילסון), ודוק מתאהב, לראשונה בחייו, התאהבות אשר עלולות להיות לה השלכות הרות גורל על ההיסטוריה.

2002: טרילוגיית 'בחזרה לעתיד' יוצאת לDVD, מלווה בסקנדל קטן בגלל בעיות תמוהות בפריימינג בסצינות מסוימות. הגרסה העברית, למרות מספר חסרונות טכניים (כגון פס קול מיושן במקצת ותוספות חלקיות יחסית לגרסה האמריקאית), הנה חדשנית בתחום אחד לפחות – לראשונה יש כתוביות בעברית לכל מרכיבי הדיסק, כולל התוספות.

בעקבות יציאת ה-DVD, יושב בחור פעור עיניים בעל אובססיה למכונות זמן וכותב ביקורת על הטרילוגיה לאתר 'עין הדג'. הביקורת נדחית. על מנת לאפשר את פרסומה, הוא מוסיף מספר פסקאות אשר יתייחסו אל הטרילוגיה בשלמותה:

"אחד הדברים היפים ביותר בטרילוגיה הוא שכל סרט מתייחס באופן פעיל אל הסרטים האחרים. פיסת מידע קטנה שמופיעה בסרט אחד עשויה להתברר כרבת חשיבות בסרט הבא. מלבד זאת, משחק מעניין שנערך בין הסרטים הוא חזרה על סצינה אשר הופיעה בסרט הראשון גם בשני הסרטים הבאים, בשינויים קוסמטיים קלים, ובכל פעם מחדש הסצינה עובדת. כך נעשה עם מרדף על סקייטבורד, וכך למשל מתרחשת סצינה בה מרטי מתעורר מעלפונו בשלוש תקופות זמן שונות, ובכל פעם הוא מוצא את עצמו שוכב ליד ליאה תומפסון. רק צפייה רצופה בכל הטרילוגיה יכולה לחשוף את כל הפרטים הקטנים אשר מקשרים בין סרט אחד לשני ואת כל השינויים להם גורם המסע בזמן.

הסרט הראשון נשאר הטוב מכולם, בעל סיפור מהודק שמתחיל ונגמר באותו הסרט, ושבו המסע בזמן הוא רק אמצעי לעלילה ולא המטרה. אבל למרות הכל, לכל אחד מהסרטים יש קסם משלו. כותב הביקורת, למשל, מחבב את תיאור העתיד הצבעוני של הסרט השני, גם אם ההיגיון הפנימי שלו בנוגע למסע בזמן מלא בחורים.

כיום, בעידן הדיגיטלי, חלק מהאפקטים של הסרטים נראים מיושנים, בעוד חלקם (ובעיקר האיפור המופלא) נראים נהדר היום כביום בו הסרט שוחרר. בכל מקרה, גם עשרים שנה לאחר שצולם הסרט הראשון, וכאשר מראות שנות השמונים שבו מהווים היסטוריה בדיוק כמו מראות שנות החמישים, אלה הם סרטי המסע-בזמן המהנים ביותר לצפייה שצולמו אי פעם."
פרסום הביקורת המתוקנת נדחה עקב בעיות בירוקרטיה ועומס על צוות האתר.

2003: הביקורת מתפרסמת.

2030: הנער שכתב את הביקורת מצליח לפתח מכונת זמן שפועלת לזמן קצר, אולם אז נהרסת ללא אפשרות לתקנה. מתוסכל, הוא קובר את המכונה בחצרו, ובתוכה הדיסקים של 'בחזרה לעתיד' והעתקי הביקורת שכתב, מקלל את שנותיו שהלכו לאיבוד בפיתוח מכונה חסרת שימוש ועובר לפתח זנים חדשים של עצי במבה.

2031: הילד מהבית השכן מוצא את מכונת הזמן. הוא רואה את הסרטים, מגלה ומתקן בקלות את הבעיה שהייתה במכונה (הנורה בצד שמאל נשרפה) ומכוון אותה לשנת 1981, כשהוא ממלמל "טיפשים! זה היה עובד הרבה יותר טוב עם מקרר!".