(אם אינכם בטוחים מה קורה פה: כתבת ההסבר על הסינמונדיאל)
מסכן ג'יי. ג'יי אבראמס. בתחילת המשחק שלו מול פינצ'ר, הוא בא כל כך נרגש – הוא! משחק מול פינצ'ר, אחד הקולנוענים האהובים עליו! הוא אזר את האומץ ואפילו אמר לו "דייוויד, זה כבוד גדול-" אבל זה כל מה שהוא זוכר. שעה וחצי לאחר מכן, הוא התעורר באמצע המגרש, קבוצתו מייבבת על הרצפה (טוב, קיילו רן מייבב על הרצפה. שאר הקבוצה לקחה את זה יותר טוב), ולוח התוצאות מראה 6:0 ( או 84-16) לטובת פינצ'ר.
גם המשחק השני בבית ח' התנהל באופן די חד צדדי, למרות גול מוקדם שהבקיע קיאנו ריבס. מה שקרה הוא שלאחר הגול, קיאנו חגג אותו במטח יריות באוויר, מה שנוגד את חוקי התחרות, ולכן הוא הורחק מהמגרש, ומאותו הרגע הקבוצה של ביגלו התקשתה לחזור מאותם הרגעים. אמנם ג'סיקה צ'סטיין הצליחה לבשל גול מוצלח מאוד שהגיע בדיוק בדקה האחרונה, זה לא עזר להם מול ארבעת הגולים שסקוט שם להם (מה ששם אותם ב4:2 או 68-32) למרות שיש עדיין מחלוקת מסוימת לגבי השאלה האם גול שהוכנס לאחר שהשחקן פרץ מהשחקן של השוער נחשב חוקי או לא.
במשחק האחרון אתמול, בית א' שוב מוכיח את עצמו כאחד המותחים במה שנגמר בסוף בתיקו 3:3 בין לינקלייטר להאחים רוסו. למרות שהאחים רוסו נתנו התקפה אחר התקפה אחר התקפה בניסיון להבקיע עוד גול אחד שיוציא מהתיקו, ההחלטה לשים את ג'ק בלאק האנרגטי בעמדת השוער (לאחר שבמחצית הראשונה היה שם ילד בן 6) השתלמה, כאשר השחקן מתנהג כאילו הוא בוידאו-קליפ ומצליח לחסום כל כדור שמגיע אל השאר. זהו התיקו השני של האחים רוסו, והנקודה הראשונה של לינקלייטר, למרות שהוא עדיין נמצא במקום האחרון בטבלת הבית שלו.
שני אנשים יושבים בבית קפה. אצל ריאן ג'ונסון ("בריק", "הנוכלים בלום", "לופר" ו"מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי"), שני האנשים האלה הם בעצם איש אחד. אצל קוונטין טרנטינו ("ספרות זולה", "כלבי אשמורת", "ג'קי בראון", "להרוג את ביל", "ממזרים חסרי כבוד", "ג'אנגו ללא מעצורים" ו"שמונת השנואים") הדבר מתפתח לשוד. אבל אחרי הקפה ומאפה, הם גם צריכים להיפגש במגרש ולראות מי מביניהם הבמאי הטוב יותר, אז הם עושים גם את זה.
 |
בית א' - משחק 4
מס' מצביעים: 407  Loading ... |
 |
כריסטופר נולאן וגיירמו דל טורו כבר היו ראש בראש השנה, אי אז בתחילת מרץ שם בטקס האוסקר, כששניהם היו מועמדים על פרס הבימוי והסרט, שני מקומות בהם גיירמו דל טורו ניצח את כריסטופר. האם אנחנו לפני שיחזור של אותו אירוע או שהפעם ידו של נולאן תהיה על העליונה? או ששניהם יצטרכו להסתפק בתיקו? נולאן אחראי על טרילוגית "האביר האפל", "ממנטו", "יוקרה", "התחלה", "בין כוכבים" ו"דנקרק". דל טורו ביים את "הלבוי", "הלבוי 2", "בלייד 2", "המבוך של פאן", "פסיפיק רים" ו"צורת המים".
 |
בית ב' - משחק 3
מס' מצביעים: 408 Loading ... |
 |
את ההבדל בין שני המתמודדים אפשר לתמצת כך: בעוד שרוברט זמקיס יוצר סרטים להנאה ושעשוע, מיכאל האנקה יוצר סרטים שקוראים להם "משחקי שעשוע". שני המתמודדים הפסידו פעם שעברה, ולכן רעבים יותר מתמיד לנצח ולזכות ביתרון.
האנקה עשה (בין השאר) את "אהבה", "סרט לבן", "משחקי שעשוע" (באנגלית ובגרמנית), "המורה לפסנתר" ו"מחבואים". זמקיס יצר את טרילוגית "בחזרה לעתיד", "פורסט גאמפ", "מי הפליל את רוג'ר ראביט","האמת שמתחת לפני השטח", "הטיסה", "להתחיל מחדש", "ביוולף", "המוות נאה לה", ועוד.
 |
בית ב' - משחק 4
מס' מצביעים: 378 Loading ... |
 |
אני מבין שבית ב' הוא הבית של הכתישות
מעניין אם זה יהיה המצב גם בגיירמו-זמקיס.
חס וחלילה לא שאני מתלונן
אבל היה נחמד אם אנשים היו מצביעים לפי המגמה שהבמאי נמצא בה כרגע, ולא לפי איזה סרט עשה לפי 20 שנה.
קצת יותר כמו כדורגל…
אבל היי, לא אני המצאתי את המשחק.
תוהה אם התגובה מכוונת לקהל שהצביע לזמיקס או לזה של טרנטינו
לשניהם אגב, יש גם סרטים שהתקבלו טוב בשנים האחרונות ופרוייקטים מעניינים בקצה, אז לא הייתי פוסל אותם כאנשים שנשענים רק על תהילת העבר שלהם.
מכוונת לשני המקרים וגם לשאר הבתים
אני לא חושב שהם נשענים על תהילת עבר, אבל הם לגמרי לא בפריים שלהם.
טרנטינו לדוגמה (לדעתי) נמצא במגמת ירידה (לדעתי) לפחות מאז ממזרים שהיה (לדעתי) הסרט הבאמת טוב האחרון שהוציא (לדעתי).
ספילברג, אגדה לכל הדיעות, ניצח את דני וילנב שהוא אולי הבמאי הכי מעניין ומבוקש בעולם כיום. זה כאילו מרדונה ינצח את מסי.
אני דווקא חשבתי ש"שמונת השנואים" היה שיפור על "ג'אנגו"
ואני מודה שמשהו ב"היו זמנים בהוליווד" מריח לי כמו חזרה למסלול הנכון, אבל אני מסכים שיש משהו ברוח הדברים שאתה אומר, למרות שאני פחות חד משמעי ממך בנושא הזה, ובהחלט חושב שגם יצירות העבר צריכות להיות חלק *כלשהו* בהצבעה. בסופו של יום מבחינתי יש איזה שילוב של "למי המגמה הכי טובה"/"מי יצר את מספר הסרטים שאני הכי אוהב"/"למי אני הכי מצפה לסרט הבא" ועוד כמה דברים, לפחות כשאני מצביע.
זה לגמרי חייב להיות שילוב
אבל מבחינתי הפעילות האחרונה של במאי תופסת נפח גדול יותר מהלגסי שלו.
לגבי טרנטינו, מרגיש לי שמאז שסאלי נפטרה אין אף אחד שימתן אותו. ג'אנגו לגמרי היה הרבה פחות טוב מהשנואים אבל עדיין משהו שם off.
אם זה כמו שמסי ישחק נגד מרדונה, אז מרודנה ינצח.
כי, כשאתה דן בשאלה "מי שחקן יותר טוב?", אתה לא תקבע על פי משחק אחד שקובע, אלא המורשת של השחקן.
אם לברון ג'יימס יישחק היום ב7 בערב 1 על 1 נגד מייקל ג'ורדן, לברון יפרק אותו לרסיסים. ועדיין, אפשר לשמוע אין סוף פעמים, בעיקר בזמן האחרון, השוואות בין השניים. וברובן, בסוף ג'ורדן יוכתר כעילאי מבין השניים.
אם נלך לפי מה שאתה אומר, ונשווה קולנוע לספורט, אז צריך להגיד לכל במאי לעשות סרט עכשיו, ומי שהסרט שלו הכי טוב, הוא ינצח. אבל בגלל שזה לא ככה, ולהשוות בין קולנוע לספורט זה קצת דבילי, אז צריך ללכת עפ"י כל הפילמוגרפיה של הבמאי, גם אם יש אצלו ירידיה בשנים האחרונות. כי כאן, שלא כמו בספורט, השנים לא עושים רע לבמאים, ולפעמים הם אפילו עושים להם טוב, ולכן הסרטים שקוונטין טרנטינו עשה לפני 9 שנים יכולים להעיד על היכולת שלו גם היום כי ההזדקנות לא לקחה לו כלום מהכשרון. מרדונה לעומת זאת…
לא מסכים
אולי ההשוואה למרדונה לא נכונה כי הוא לא משחק היום וכך גם ג'ורדן. אבל צריך לזכור שמדובר בסינמונדיאל 2018 ולא בסקר סטייל "מי הכי טוב בכל הזמנים".
אגב את ההשוואה לספורט לא אני המצאתי. היא די נובעת מהשם סינמונדיאל + כל הדשא והאיצטדיונים בגראפיקה שם למעלה.
נגיד וקובי בראיינט לא היה פורש שנה שעברה (סתם כי הוא משתלב לי טוב עם הדוגמה). משחק בינו לבין לברון ג'יימס לא היה מתחשב בעבר המפואר של אף אחד מהם. מי יותר טוב ב2018? לברון. כי ככה.
זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים את קובי, זה רק אומר שכיום הוא לא בשיאו.
אבל אי אפשר לעשות את ההשוואה הזו ):
להיות במאי טוב זה כשרון. גם להיות כדורסלן טוב זה כשרון, והרבה אימונים והתמדה. וגם ההשוואה לספורט נגמרת אחרי שני הדברים הדומים שמצאת למעלה. המונדיאל הוא פשוט אחלה תירוץ לעשות את מה שעושים פה.
לעניינו.
בספורט אנשים מתבגרים ומתישהו הגוף יבגוד בהם והם לא יהיו כמו פעם. בקולנוע לעומת זאת, אמנם אמנם גם שם אנשים מתבגרים, והגוף יבגוד גם בהם, אבל מה אכפת להם? הם צריכים את הראש שלהם בשביל ליצור. קולנוע זה יצירתיות וכשרון. And, you know that thing about יצירתיות וכשרון, הם נשארים. לפחות עד שתתפגר, או עד שהמח שלך יידפק. נגיד שאתה רואה ציור מדהים של מישהו מלפני 30 שנה, והמישהו הזה אומר לך:"אהלן גבר, את הציור הזה ציירתי לפני 30 שנה". אם הוא יגיד לך שהוא גם צייר אתמול ציור, שהוא השקיע בציור הזה בדיוק כמו שהשקיע בציור שצייר אז, לא תצפה שהציור שצייר אתמול יהיה מדהים גם כן? אז ככה זה אצל במאים. ההישיגים הקודמים שלהם מעידים על היכולות שלהם, וכל עוד הם לא פגרים, או שלא נדפק להם המח, אז כנראה שזה מעיד על היכולות שלהם גם עכשיו.
הבעיה היחידה היא שהתנאי להשתתפות הייתה סרט מהארבע שנים האחרונות
מה שגורם לכך שספילברג בפנים בזכות העי"ג, בעוד שפרנסיס פורד קופלה (או גם במאים יותר חדשים כמו אלפונסו קוארון) לא זכו להיכנס.
אגב, סרטים בנטפליקס נחשבים? יש סיכוי שאורסון וולס נכנס בשנה הבאה?
אבל
אני לא רואה פה שום במאי שאיבד את זה שניצח, וגם אין כאן במאי שניצח שלא הוציא סרט טוב בשנים האחרונות.
הבאת מקודם את הדוגמה של שפילברג לעומת דני וילנב. אני חושב שפילברג עדין מוציא סרטים טובים, כמו "שחקן מספר אחת" ו"גשר המרגלים" (ואת "הפוסט" לא ראיתי).
אני חושב שאם טים ברטון היה משתתף הוא היה מפסיד לרוב הבמאים, כי הוא כן, בעיני רוב האנשים, איבד את זה.
יפה
אז אם אתה מרגיש ששפילברג מביא בראש עם הסרטים האחרונים שלו ברמה שמבחינתך יותר גבוהה מוילנב אז מעולה, תצביע לו אני לגמרי בעד.
זאת בדיוק הנקודה שלי – מן הסתם כל אחד צריך לעשות את השיקולים של עצמו, רק בואו נזכור שהשאלה פה היא לא "מי הבמאי האהוב עלייך" או "מי הבמאי עם הפילמוגרפיה היותר מוצלחת". זה הכל.
הג'דיי האחרון איום ונורא
אין אף סרט של טרנטינו שפחות טוב ממנו
זה בדיוק מה שאני אומר לאור לכל התחרות הזו
ואין יותא מסכים ממני איתך.
התחרות היא לא מי הבמאי הכי טוב בכל הזמנים אלא מי הכי טוב בשנים האחרונות.
כמו שברזיל או גרמניה משחקות עכשיו ולא לפני 30 שנה.
בכל מקרה זו דעתי בלבד כמובן וכל אחד יצביע על פי שיקול דעתו.
*אני מצביע הרבה פעמיים נגד דעותיי הכלליות על הבמאי פשוט בגלל שלא ראיתי סרט שלו שאהבתי ב8 שנים האחרונות(סטיבן אהובי).
ג'ונסון הרס עם הגד'יי האחרון
היה לי כבוד כלפיו. עכשיו כבר אין.
אוהב או לא אוהב, מסכים או לא
דווקא כבוד יש לי אליו.
במקום לעשות פן סרביס, לקח את הסאגה למקומות לא מוכרים.
רואים שאין לך מושג
ה או שהוא הרס והוא אידיוט מניאק שעשה שדווקא להרוס את סטאר וורז או שזה 10 כוכבים ,אין באמצע
הוא אידיוט מניאק כי הוא עשה סרט שלא אהבת?
לא פרמטר טוב.
בעצם, לא הבנתי נכון את התגובה שלך
אז לא משנה
אז מה יהיה בבית א'?
אחרי שני תוצאות תיקו, נראה שמדובר בבית שיוכרע על חודו של קול: ג'ונסון ניצח את רוסו בהפרש קטן, רוסו ניצחו את לינקלייטר בהפרש קטן – האם זה אומר שג'ונסון ינצח את לינקלייטר בהפרש שיספיק לו כדי לעלות לשמינית הגמר? האם בעצם זה מצב אבן-נייר-מספריים ולינקלייטר מנצח ג'ונסון, ואז הוא עולה? האם הם יסיימו בתיקו גם הם ואז המנצחים יהיו בכלל האחים רוסו בהפרש קולות? והאם בכלל למישהו מהם יש סיכוי נגד כריסטופר נולאן, המתמודד שככל הנראה יחכה להם במשחק השמינית?
יש לי תשובה רק לשאלה האחרונה :)
(ל"ת)
נולאן מפרק לחתיכות את דל טורו
אני היחיד שלא צפה את זה?
לא שזה יעזור לדל טורו, אבל אני רק הערה על כריסטופר
למרות שאני מאוד נהנית מהסרטים שלו אני לא בטוחה שכבמאי הוא כזה טוב, או לכל הפחות אפשר לומר שהוא עושה שימוש מאוד מצומצם באמצעי מבע קולנועיים ברמה שלדעתי משאירה את הסרטים שלו דלים יותר ממה שהם היו יכולים להיות.
למי שיש כוח, הנה ביקורת מדהימה בעיני שמסבירה את כוונתי בצורה יותר טובה משאני יכולה על אינספשן:
https://bigother.com/2010/08/08/seventeen-ways-of-criticizing-inception/
ולמי שאין כוח, הנה אנקדוטה: פעם הייתי צריכה לנתח אמצעי מבע קולנועיים (שימוש בצבע, עריכה, מיזנסצנה ועוד) בסצנה לשיעור והבחירה על איזה סרט לעשות את זה הייתה בידי. מאוד התחשק לי לראות את אינספשן שוב, אז החלטתי להתחיל לראות את הסרט וכשתגיעה סצנה שטובה לניתוח אני אעצור ואכתוב את העבודה. התחלתי לראות את הסרט, ואחרי שעה עדיין לא מצאתי סצנה שניתוח של אמצעי המבע שלה יספיק לעבודה של שני עמודים. סגרתי את הסרט, פתחתי את אורלנדו שראיתי לפני כמה ימים ודי מהר מצאתי סצנה טובה לניתוח. סוף סיפור.
(כן חייבת לומר שיש משהו בצמצום הזה, כי אחרי הכול אני כן נהנית מהסרטים שלו, והולכת לראות כל חדש שיוצא.)
מבע קולנועי
אתחיל ואומר שאני מחבב מאוד את הסרטים של נולאן ודווקא על אינספשן לא עפתי בכלל.
ובכל זאת – סרט שמשפיע על כל כך הרבה אנשים כמו אינספשן לא יכול להיות באמת תוצר של היעדר עבודת בימוי. יכול להיות שהשפה הקולנועית דלה (ויכול להיות שזה אפילו לא בכוונה) אבל זה עדיין "סגנון". אם סרט מצליח בצורה כזאת, התשובה "זה התסריט" פשוט לא מספקת מבחינתי. כמובן שיכולים להיות פרמטרים אחרים שיוצרים הייפ כמו לדוגמה הסרט הקודם של הבמאי, אבל לדעתי משהו בשפה חייב לעבוד, אם הסרט עובד על כך כך הרבה אנשים.
אני רק שאלה
יש את הסצנה הזו https://youtu.be/24T5BXcAd0s בניצוץ ששם האנשים שבאים מאחורה בעצם באים משום מקום (0:34) וזה לא ממש הגיוני. נראה לי שקובריק הוא זה שאמר שזה כדי לגרום לצופים תחשוה קריפית וסוריאליסטית לבית המלון. והנה השאלה שלי: זה באמת עובד? זה באמת ייתן לאנשים שרואים את הסרט הזה תחושה קריפית וסוריאליסטית? כי, בקושי אפשר לשים לב לפרט הקטן הזה. האם זה באמת עובד? או שזה רק מוטיב אומנותי?
אני חושב שזה כן עובד
דווקא בגלל שאולי לא שמים לב לפרט הקטן הזה.אם שמים לב,אז התכסיס כבר הופך לקצת שקוף.כשלא שמים לב,התת מודע קולט שמשהו כאן לא בסדר, משהו לא כמו שהוא אמור להיות,ובלי שאתה יכול להסביר לעצמך למה אתה מתחיל להרגיש אי נוחות.
אין לי מושג אם זה פעל עליי,כי אין לי דרך לזכור מה הרגשתי כשצפיתי בסצינה הזו,אבל אני משער שזה כן עבד כי הסרט כן היה טורד מנוחה ומאיים(גם אם בכלליות לא ממש התלהבתי ממנו).
נדמה לי שקראתי איפשהו משהו על זה שגם פולנסקי נקט איזה תכסיס דומה בתינוקה של רוזמרי, משהו על צילום במעלית מזווית הפוכה או משהו כזה,וגם הסרט ההוא פעל עליי,אז יש מצב שהטריקים האלה יעילים.
בכל מקרה,זו רק השערה.
אגב, חוץ מהניצחון שלו, היה לזמקיס יום די עמוס
הוא יביים עיבוד נוסף ל"המכשפות" של דאל, בהפקת גיירמו דל טורו ואלפונסו קוארון ובנוסף לכך, יצא הטריילר החדש לסרט שלו והוא נראה פוטנציאלית כמו הסרט הכי טוב שלו בהרבה מאוד זמן.
"המכשפות" אחראי לטראומת ילדות שלי
ולשל כל מי שראה את זה מתחת לגיל מסויים. הסצינה שהן נחשפות בה היא אחד הדברים הכי מבעיתים שאני יכול לחשוב עליו. עם דל טורו כמפיק יש לי תקווה שהם מכוונים לגרום טראומה לדור חדש של ילדים.
רק לי עלתה האסוציאציה ל"dinner for schmuks"?
סטיב קארל, מתמודד עם טראומת עבר ע"י יצירת מיניאטורות המתארות סצנות ודמויות מחייו ויחסם של אנשים לכך?