קורליין ודלת הקסמים

Coraline

תסריט ובימוי: הנרי סליק
על פי הספר מאת ניל גיימן
קולות (גירסה אנגלית): דקוטה פנינג, טרי האצ'ר, קית' דייויד, ג'ון הודג'מן, דון פרנץ', ג'ניפר סונדרס

עד גיל מסוים הייתי משוכנע שיש במורד הרחוב זאבים שרק מחכים לטרוף ילד לא זהיר. כשהשכל עדיין לא מפתח שכבת מגן של היגיון, כל דלת נעולה יכולה להיות גם שער לעולם מלא קסמים ויצורים מוזרים. במקרה של קורליין, יצא שזה לא רק הדמיון שלה.

קורליין ג'ונס כחולת השיער עוברת עם הוריה לבית חדש, קילומטרים רבים מהסביבה המוכרת ומהחברים שנותרו מאחור. הדבר הקרוב ביותר לילד אחר בסביבה הוא ווייבורן, נער מוזר הרוכב על אופנוע מאולתר, חובש קסדה שמצוירת עליה גולגולת, ואיכשהו עדיין נתפס כחנון. להוריה של קורליין אין זמן בשבילה – אמה חסרת סבלנות ומשרה על משפחתה משמעת וסדר לא כיפיים בכלל, ואביה סגור כל היום בחדר העבודה והבילוי הכי מעניין שהוא יכול להציע לקורליין הוא לספור כמה חלונות יש בבית. סביר להניח שהוא לא היה הכי פופולרי בהפסקות בבית ספר. שניהם גם טבחים איומים.

גם השכנים אינם נאים בעיני קורליין. פרט למשפחת ג'ונס מאכלסים את הבניין גם מר בובינסקי, אקרובט מזרח אירופאי תמהוני המלהג ללא הרף על קרקס העכברים שלו, שאיש מלבדו לא ראה, והגברות ספינק ופורסיבל. שתי אלה היו בעברן שחקניות נוצצות, אך כיום הן בעיקר מתרפקות על תהילת העבר, משמרות ממתקים מתקופת הנשיא אייזנהאואר וסורגות תלבושות מלאכים עבור כלבי הטריירים המתים (והעדיין לא לגמרי מתים) שלהן.

בשיטוטיה המשועממים מוצאת קורליין דלת נסתרת בקיר. הדלת מובילה אל מקום שנראה בדיוק כמו הבית שלה, רק שהכל בו יותר מגניב. הגינה, שבעולם המקורי אין בה אפילו דשא סינתטי, פורחת בשלל צבעים וצמחים דמויי חיות; למר בובינסקי שמעבר לדלת יש קרקס עכברים אמיתי, והגברות ספינק ופורסיבל מעלות קברט מופלא בכל לילה, בלבוש שחושף הרבה מעבר למה שהייתם רוצים לראות מגוף בן שמונים. כמו בעולם המקורי, גם כאן אמא של קורליין היא הבוס – אלא שפה נמצאת האמא האחרת. בניגוד לדומתה הקשוחה והמרוחקת, האמא האחרת היא בשלנית מדהימה, המרעיפה על קורליין מתנות ועושה הכל כדי לגרום לה להרגיש כמו נסיכה. יש עוד הבדל קטן: יש לה כפתורים במקום עיניים. למעשה, לכל האנשים בעולם האחר יש כפתורים במקום עיניים וזה אמנם מוזר, אבל לא הופך את המקום לפחות מהנה. רק כאשר קורליין מגלה את המחיר שנדרש ממנה לשלם עבור הישארות בעולם האחר, היא מתחילה להבין שהוא לא נפלא כפי שחשבה.

'קורליין ודלת הקסמים' הוא סרט האנימציה השלישי באורך מלא שביים הנרי סליק. השניים הקודמים, 'הסיוט שלפני חג המולד' ו'ג'יימס והאפרסק הענק', היו הפקות של טים ברטון ואולפני דיסני. הפעם זוכה סליק לקרדיט מלא, ללא שמות גדולים שמסתירים אותו, ומוכיח שהוא היה התורם עיקרי, אם לא היחיד, להצלחה של הסרטים הקודמים. 'קורליין', שנוצר באנימציית עצירת-תנועה (סטופ-מושן), הוא יצירה נטולת חפיפניקיות, שהעבודה הקשה שהושקעה בה ניכרת לכל אורכה. חפצים שבמציאות גודלם אינו עולה על עשרים סנטימטרים מוקפדים עד לפרט האחרון ואפשר לראות אפילו את הסיבים על הכפפות שקורליין מודדת. כל פרח בגינה האחרת זז בצורה עצמאית ואפילו קרח נמס נראה אמיתי לגמרי. זה מרשים עוד יותר בתלת-מימד, אם כי זה לא הכרחי, ואפשר להנות מהסרט גם בגירסה "שטוחה".

עוד היבט מרשים הוא הצילום: אולי כדי להעניק לעולם האחר תחושה של חלום, המצלמה לא מפסיקה לזוז בסצינות המתרחשות בו. תנועת המצלמה חלקה לגמרי ולא מרגישים "קפיצות" אפילו כשהיא נצמדת לרכבת צעצוע הנוסעת על שולחן האוכל. זה הישג מרשים לאור העובדה שלוקח בערך יומיים לצלם חצי דקה של אנימציה. העיצוב מזכיר מאוד את הסרטים הקודמים של סליק: הדמויות והרקעים מאופיינים במראה קצת עקום, כאילו נוצרו בעזרת פלס מקולקל. לכל החדרים יש איזו זוית חריגה שנותנת להם מראה סוריאליסטי, והדמויות – גם בעולם המציאות של הסרט – זויתיות ומוזרות.

למרות כל זה, אל תצפו לעוד 'הסיוט שאחרי חג המולד'. 'קורליין' אמנם מצויד בפסקול מוצלח וכמה שירים טובים ברקע, אבל הוא לא מיוזיקל, ולמרות המוזרות הרבה הוא מעוגן יותר במציאות. הדמויות בעולם ה"מציאותי" של 'קורליין' אמנם מוזרות ולא לכל דבר יש הסבר בסרט, אבל אפילו אז, מכונה שהחצי האחורי שלה הוא טרקטור והחצי הקדמי הוא גמל שלמה נחשבת לדבר חריג. קורליין אמנם מתנהגת וחושבת כמו ילדה, אבל היא דמות מחושבת שלא נסחפת בקלות לרגשנות. למעשה הילדה-בובה בעלת השיער הכחול היא דמות מציאותית יותר מדמויות הילדים ברוב סרטי הילדים המצולמים.

'קורליין' נאמן ברובו לספר של ניל גיימן עליו הוא מבוסס. גם דמותו של ווייבורן, שלא הופיעה בספר, משתלבת היטב בעולם שגיימן יצר. הסרט ממלא את כל החסרים שהספר משאיר, כמו הדגשת הסגריריות והקצב האיטי של העולם המקורי, לעומת הצבעוניות והדינמיות של העולם האחר, כך שברור מה קורליין באותו עולם חליפי. חרף שמו העברי המתיילד, 'קורליין ודלת הקסמים' נע על הגבול שבין אימה לילדים לפנטזיה למבוגרים. קורליין מוצאת עצמה לעיתים בסכנה גדולה, והסרט מכיל דברים כמו יד מכנית בעלת חיים משל עצמה ואנשים שהולכים ומתעוותים. אולי אדם בוגר ימצא זאת קסום ומרתק, אבל מי שעדיין רגיל לקבל את המתח שלו מ'מנדלבאום בלש פרטי', עלול להתקשות להירדם בלילה שלאחר הצפיה. וזה עוד בלי להיכנס לכל העיסוק באפשרות שלכל ילד יש הורים אחרים, טובים יותר מאלה שהוא מכיר. בהצלחה עם הנסיעה חזרה מהקניון.