עדכון פרסים: בעיקר עבדות וגרביטציה

אחרי פרסום המועמדויות לפרסי הבמאים, המפיקים וה-BAFTA, אפשר לסמן כמה סרטים מובילים במרוץ לאוסקר

אני עסקתי הרבה בסיכומי שנה פרטיים וכלליים בזמן האחרון, ופחות בעונת הפרסים האמריקאית או הגלובלית. עכשיו כשאני חוזר לראות מה השתנה, התשובה היא שלא כל כך הרבה.

לפני שהעונה התחילה ברצינות, נראה שהיו שני מועמדים רציניים שהתבלטו מעל כל היתר: "12 שנים של עבדות" ו"כח משיכה". נכון לעכשיו, זה עדיין המצב. הסרטים האחרים שנחשבו למתחרים רציניים עוד לפני שמישהו ראה אותם הגיעו, ולגבי רובם התברר שהם באמת טובים, אבל. "חלום אמריקאי" נחשב לטוב, אבל לא טוב מספיק; "הזאב מוול סטריט" הוא מעולה, אבל בחיים לא יקבל אוסקר פשוט בגלל התפרעות יתר. "להציל את מיסטר בנקס" נראה כמו סרט שעלול לעשות את תרגיל "נאום המלך" – לקחת את האוסקר פשוט משום שהוא חביב וידידותי לבריות ולזקנים – אבל, למרבה המזל, נראה שזה לא קורה הפעם כי הוא פשוט לא מספיק טוב. אז נשארנו עם אותם חשודים מקודם.

איגוד המפיקים פרסם את רשימת המועמדים לפרסים שלו בשבוע שעבר. הפרס הזה מנבא את האוסקר באופן די אמין, אבל מכיוון שלפרס מועמדים עשרה סרטים, זה לא עזר הרבה בצימצום רשימת המתחרים. "12 שנות עבדות", "כח משיכה", "חלום אמריקאי", "יסמין הכחולה", "קפטן פיליפס", "מועדון הלקוחות של דאלאס", "היא", "נברסקה", "להציל את מיסטר בנקס" ו"הזאב מוול סטריט" – כן, אלה בערך המתמודדים השנה על האוסקר, תודה ששאלתם. היחידים שנחשבו למתחרים ובכל זאת נשמטו מרשימת המפיקים הם "בתוך לואין דייויס" של האחים כהן, ו"המשרת" – שאמנם יצא בשלב מוקדם השנה, אבל היו שחזו לו נוכחות בטקס בנוסח "העזרה". אם ממש מתאמצים, אפשר להוסיף לרשימת המתחרים הפוטנציאליים את "פילומנה" ו"אוגוסט: מחוז אוסייג'", אבל לגבי שניהם, נראה שהם צפויים להיות נוכחים באוסקר, אם בכלל, רק בקטגורית השחקנית הטובה ביותר.

אתמול פורסמו המועמדים לפרסי איגוד הבמאים, שמבהירים את התמונה במשהו, פשוט כי כאן יש רק חמישה מועמדים. ובכל זאת, הפתעות גדולות לא היו. המועמדים הם אלפונסו קוארון על "כח משיכה", סטיב מקווין על "12 שנים של עבדות", דייויד או. ראסל על "חלום אמריקאי", מרטין סקורסזה על "הזאב מוול סטריט" ופול גרינגראס על "קפטן פיליפס".

לרשימה המלאה

היום פורסמו גם המועמדויות לפרסי BAFTA, פרס האקדמיה הבריטית. המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם: "כח משיכה", "12 שנים של עבדות", "חלום אמריקאי", "קפטן פיליפס" ו- הפתעה – "פילומנה". וואלה? טוב, אפשר להסביר את זה בקלות ברצון להכניס יותר בריטיות (ואת ג'ודי דנץ') לרשימה. המועמדים לפרס הבמאי הטוב ביותר בבאפט"א הם אותו הדבר, אבל בלי "פילומנה" אבל עם "הזאב מוול סטריט" – כלומר, רשימה זהה לגמרי לרשימת המועמדים של איגוד הבמאים. מבחינת מספר המועמדויות, "כח משיכה" מוביל, עם מועמדויות ב-11 קטגוריות, ומיד אחריו "12 שנים של עבדות" עם 10.

לרשימת המועמדים המלאה

אז מה למדנו מכל זה? האחים כהן, כמעט בוודאות, מחוץ למירוץ השנה. לא נורא, בשבילם ישנה תמיד השנה הבאה. והשנה שעברה. וכל השנים שמסביב. חוץ מזה, מחלקי הפרסים השונים מסכימים בינהם על ארבעה סרטים – עבדות, גרביטציה, פיליפס, אמריקאי. ומבין שניהם, יש שניים שהבאזז סביבם בבירור חזק יותר: "12 שנים של עבדות" ו"כח משיכה". כלומר, חזרנו שוב לנקודת ההתחלה.

מבין השניים, העבדות והגרביטציה, למי יש יותר סיכוי לקחת את הפרסים? אישית – ובלי לראות את הסרט, עדיין – אני מהמר על "12 שנים של עבדות". מלבד העובדה שזה לכל הדעות סרט מצוין (כלומר, כל הדעות חוץ משל ארמונד ווייט, והוא בהמה), הוא נהנה מיתרון החשיבות. זה סרט על נושא היסטורי חשוב, שקיבל כבר השוואות ל"רשימת שינדלר", וזה קלף מנצח באוסקרים. מצד שני, הוא נחשב לקשה מאוד לצפיה – אם כי אני לא יודע כמה זה באמת משנה בימינו. האקדמיה כבר נתנה את הפרסים יותר מפעם אחת לסרטים עם כמות לא קטנה של דם. את "כח משיכה", מצד שני, כולם אוהבים. הפרסים ה"טכניים" כולם מובטחים לו, ולקמפיין בהחלט יש קייס בקטע של "הסרט ששינה את פני הקולנוע!".

ביום ראשון ייערך טקס גלובוס הזהב, שלא ישנה שום דבר ולא ישפיע על שום דבר, וביום חמישי הבא – המועמדויות לאוסקר.