הטריילר לסרט על הסרט הכי גרוע בעולם

"The Room" של טומי וויסו הוא "האזרח קיין" של הסרטים הגרועים, ועכשיו ג'יימס פרנקו עושה עליו סרט

או היי. הנה הפוסטר הראשון של "The Disaster Artist" ("אמן האסון"?), הסרט שמבוסס על ספר שמבוסס על ‏יצירת הסרט "The Room". רגע, מה?

disaster_artist

לאלה מכם שלא יצא להם לשמוע על הסרט מעולם, לא מדובר על "חדר" זוכה ‏האוסקר עם ברי לארסון, או "החדר" עם ג'ודי פוסטר. "החדר" הזה הוא משהו ‏אחר לגמרי. דמיינו שאתם מתעוררים בעולם שבו הכל הפוך, כולל מדד ‏האיכות. בקיץ קפוא, בחורף לוהט, דברים שאתמול היו מעולים לפתע נחשבים נוראיים, ולהיפך. בעולם ‏כזה, במעמדו של "האזרח קיין" היה ככל הנראה נמצא "החדר". אפילו בין חובבי סרטים גרועים במיוחד, הסרט הזה נחשב ליוצא דופן. זאת ‏יצירת מופת של כשל. בין אם אתם אוהבים אותו או מתעבים אותו, אי אפשר שלא לחוש ‏סוג של תדהמה במהלך כל הצפייה ממה שמתרחש על המסך.‏

"החדר" הוא פרי מוחו הספק אנושי, ספק חייזרי של טומי וויסו, שלא רק כתב ‏אותו, אלא גם ביים, הפיק וכיכב בו בתפקיד הראשי. לנסות להסביר את עלילת ‏הסרט יהיה מטופש, לא כי היא מסובכת או מסתורית מדי, אלא כי לא לגמרי ‏ברור מה היא. בגדול מסופר על משולש אהבה בין ג'וני (וויסו), ארוסתו ליסה ‏וחברו הטוב מארק. אבל חלק נכבד מהסרט מורכב מסצינות מיותרות ‏לחלוטין, דמויות חדשות שנעלמות באותה הפתאומיות בה הן מופיעות, וקווי ‏עלילה שמוזכרים באדישות מוחלטת רק כדי לא לקבל עוד שום התייחסות (אף ‏פעם לא ראיתם מישהי שלוקחת בקלות הודעה על כך שהיא חולה בסרטן השד ‏כמו אמא של ליסה).‎ ‎‏ אם תנסו להסביר למישהו מה מתרחש בו הוא יעצור ‏אתכם אחרי כמה משפטים ויגיד "טוב, מצחיק מאוד, אבל מה באמת קורה ‏שם?". כל זה משוחק באופן שהוא מעבר לגרוע; טומי וויסו נראה כמו חייזר ששמע פעם על בני אדם, אבל אף פעם לא פגש אותם, שמנסה לחקות את דרך ההתנהגות שלהם. אי אפשר להסביר את הסרט הזה במילים. צריך לחוות אותו.‏

הרבה סרטים נוראיים נוצרים בכל שנה, ורובם חולפים מתחת לרדאר ‏נשאבים אל תהום השכחה לנצח. "החדר" היה גם הוא בדרכו לשם. הוא הוקרן במשך שבועיים, בהן הכניס קצת מעל אלפיים דולר, ולאחר שהרבה אנשים יצאו באמצע ודרשו את ‏כספם בחזרה, בתי הקולנוע התחילו להציב שלטים של "אין החזר כספי". אבל ‏היו כאלה שראו את איכותו של הסרט הכל-כך-גרוע-שהוא-מעולה הזה. לאחר ‏שהסרט ירד מהאקרנים הם פנו לוויסו והצליחו לארגן עוד הקרנה, ואז עוד ‏אחת ועוד אחת. עם השנים הוא המשיך להיות מוקרן ברחבי ארה"ב וקיבל ‏מעמד של סרט קאלט. יש בתי קולנוע שמקרינים אותו עד היום, כולל ‏השתתפות פעילה של הקהל סטייל "מופע הקולנוע של רוקי". וויסו רצה להפוך ‏לכוכב, וכנראה עדיין משוכנע שהוא עשה סרט רציני ואיכותי לגמרי. הוא קיבל ‏את מבוקשו, אבל כנראה לא מהסיבות להן קיווה. ‏

קשה לחשוב על משהו שיכול להיות ביזארי וחובבני יותר מהסרט הזה, אבל ‏נראה שדבר אחד הצליח להיות – המציאות. לפחות זאת שמתוארת בספר ‏‏"אמן האסון", אותו כתב גרג ססטרו, המגלם בסרט את מארק (או היי מארק), יחד עם ‏העיתונאי טום ביסל. ססטרו מתאר בספר את הרקע שלו בתור שחקן צעיר, ‏המפגש עם וויסו, תחילתה של הידידות המוזרה שלהם ותהליך היצירה ההזוי ‏והמשעשע ביותר של "החדר". ועכשיו, הספר על עשיית הסרט מעובד לסרט, והיום עלה לרשת טיזר:‏

זו היא סצינת הצילום של מה שהיא כנראה ה-סצינה של "החדר", זאת שהוכרזה כ"שורה הגרועה ביותר שנאמרה בסרט כלשהו אי פעם". והיא מעובדת כאן בדיוק כפי ‏שהיא מתוארת בספר: בשביל השוט של השורה האחת הזאת שוויסו היה ‏אמור להגיד נדרשו עשרות טייקים. לפעמים הוא לא שמע את ה"אקשן", ‏לפעמים הדלת לא נפתחה, ובהרבה מאוד מהטייקים הוא פשוט שכח את קומץ ‏המילים הקטן שהוא כתב לעצמו. ‏

כמו שאולי שמתם לב, לנעליו של וויסו נכנס ג'יימס פרנקו, שגם מביים וגם ‏מפיק את הסרט. רגע לפני שאתם מרגישים דז'ה-וו, את התסריט לא הוא כתב ‏אלא הבחירה הטבעית לעיבוד של ספר ביזארי שכזה – סקוט נוסטדטר ומייקל ‏ה. וובר, התסריטאים של "500 ימים עם סאמר" ו"אשמת הכוכבים". טוב, זה ‏כבר בהחלט מתחיל להשמע מוזר כמעט כמו הסרט המקורי. לצידו של פרנקו ‏מככבים אחיו הקטן דייב, סת' רוגן, זאק אפרון ועוד שורה של כוכבים מוכרים, ‏חלקם בתפקיד עצמם. הסרט הוקרן במרץ האחרון בפסטיבל ‏SXSW‏ וזכה ‏להרבה שבחים. אנחנו נאלץ לחכות עד דצמבר. !‏YOU'RE TEARING ME ‎APART, FRANCO‏