האיש שמנסה להרוג את "האיש שהרג את דון קיחוטה"

מה, חשבתם שרק בגלל שהסרט הושלם הכל הסתדר?

טרי גיליאם בטח הרגיש מאוד מסופק. אחרי 20 שנים של שטפונות, שחקנים פצועים, וטענות על פגיעה במבנים ציבוריים, סוף סוף הוא הצליח לסיים לצלם את "האיש שהרג את דון קיחוטה". למי שלא מכיר – מדובר בפרוייקט שנחשב מקולל: ההפקה הראשונית שלו, אי אז בשנת 2000,  השתבשה בצורה כל כך מדהימה עד שהיא הפכה לסרט דוקומנטרי (מומלץ) בשם "אבודים בלה מנצ'ה". מאז, גיליאם ניסה להוציא לפועל את הסרט משהו כמו שלוש-ארבע פעמים, כאשר כל פעם הפרוייקט נפל מסיבות אחרות ושנה שעברה, אחרי הרבה מאוד זמן – הוא סוף סוף הצליח. אומנם בלי אף אחד מהקאסט המקורי (תזכורת לשחקנים שהיו אמורים להיות מעורבים בפרוייקט בזמן כזה או אחר: ג'וני דפ, רוברט דובאל, ג'ון הרט, יואן מקגרגור ומייקל פאלין) אבל שטויות – הוא סוף סוף הצליח לסיים לצלם אותו. ולא רק שהוא סיים לצלם אותו – הוא גם סיים לערוך אותו. ולא רק שהוא סיים לערוך אותו – הוא אפילו הוציא לו טריילר. ולא רק שהוא הוציא לו טריילר אלא גם הוא הצליח להבטיח לסרט מקום של כבוד כסרט שסוגר את פסטיבל קאן.

וכאן, לצערנו, נכנס לתמונה פאולו בראנקו.

"מי?" ובכן, פאולו בראנקו הוא מפיק סרטים פורטוגזי. כנראה שאת רוב הסרטים שהוא הפיק אתם לא מכירים (היחיד שאני הכרתי הוא "קוסמופוליס" של דייוויד קרוננברג) , וזה בסדר – הוא לא שם גדול או מוערך שצריך או כדאי להכיר. בשלהי 2016, בראנקו וגיליאם שיתפו פעולה על "האיש שהרג את דון קיחוטה" – בראנקו אמר לגיליאם שהוא ישיג לו את הכסף, וגיליאם, נואש למצוא מימון כלשהו ומתעלם מהאנשים שאומרים לו "אל תעבוד עם הבחור הזה בשום פנים ואופן" – האמין לו. ואז התחילו הצרות: בראנקו התגלה כמפיק נכלולי, כזה שמוריד את השכר של כולם החל מהשחקן הראשי (מייקל פאלין, בזמנו) ועד למעצבת השיער, שמנסה לסדר ג'וב לאחותו כמעצבת התלבושות ועוד שטויות שמפיקים נכלוליים היו עושים. ואז, כאשר בראנקו לא הצליח להשיג את המימון שהבטיח שישיג ולאחר שגיליאם התעצבן עליו בעקבות זה שהוא לא עושה את הדבר היחיד שהיה אמור לעשות, בראנקו טען שגיליאם מתנהג כמו ילד מפונק ושבשביל שימשיכו לעבוד יחדיו גיליאם צריך להסכים לתקציב נמוך יותר ולהעברת השליטה היצירתית המלאה לבראנקו אחרת הוא יבטל את הסרט. גיליאם סירב, בראנקו ביטל את הסרט, ודרכיהם נפרדו. וכמו שאפשר להבין מפסקת הפתיחה, גיליאם מצא מפיקים אחרים לעבוד איתם על הסרט, והצליח לסיים את הפרויקט.

ועכשיו, אחרי שהסרט הושלם ומוכן להקרנה – בראנקו רוצה לבטל את ההקרנה של הסרט בקאן, כי הוא טוען שהזכויות לסרט שייכות לו על פי חוזה שגיליאם חתם עליו, ושאי אפשר להקרין את הסרט ללא רשותו. והחלק המפחיד בסיפור הזה, זה שלא ברור לחלוטין שבראנקו הולך להפסיד בקרב הזה.

גיליאם ניסה לבטל את החוזה שלו ושל בראנקו בבית המשפט שלוש פעמים, ובכל הפעמים עד כה בראנקו היה זה שידו הייתה על העליונה. בראנקו לא ניצח בכל הקרבות המשפטיים – למשל, כשבראנקו ניסה למנוע את צילומי הסרט לאחר שההפקה התחילה מחדש בלעדיו, בית המשפט ביטל את הדרישה שלו. אבל אין ספק שהחוזה הזה מהווה בעיה עבור גיליאם.

בראנקו פנה לבתי המשפט כדי למנוע את ההקרנה בקאן, אבל ההחלטה בנושא תתקבל רק באמצע יוני, ובגלל שהמפיקים של הסרט טוענים שבראנקו פשוט מנסה לסחוט אותם כדי שישלמו לו כסף, הם המשיכו בלעדיו בכל זאת, והחליטו לשבץ את הסרט בפסטיבל קאן. אז עכשיו בראנקו השיג צו נגד פסטיבל קאן והוא פונה אישית למנהל הפסטיבל כדי לבקש ממנו להחרים את הסרט ולא להציג אותו בפסטיבל, בטענה שהזכויות על הסרט שמורות לחברת ההפקה שלו. נכון לעכשיו, לא ברור אם זה יקרה או לא.

בסקאלת הדברים הנוראיים שקורים לטרי גיליאם במהלך הפקות, תביעה משפטית נראית כמו משהו שקטן עליו. אפילו בסקאלת הדברים הנוראיים שקורים לטרי גיליאם במהלך ההפקה של "דון קיחוטה" זה נראה קטן – אבל תביעה משפטית זה לא משהו שיש לזלזל בו, וזה בהחלט עלול לחרבש את יציאת הסרט לאקרנים. יהיה עצוב מאוד אם בסופו של יום, מה שיקבור את הסרט תהיה פיסת נייר שהוא חתם עליה מזמן.

בינתיים, בוא נתנחם בטריילר, ונקווה שהוא לא יהיה כל מה שנראה מהסרט הזה, ושעוד נזכה לראות את הסרט המלא בימינו: