ביקורת: ארבעה מופלאים

כמה טעויות סרט גיבורי-על אחד יכול לעשות? הבה ונספור.
שם רשמי
ארבעה מופלאים
שם לועזי
The Fantastic Four

פעם היו אומרים שלעשות סרט גיבורי על זה קשה. צריך לספק את חובבי הקומיקס, אבל גם את ‏הקהל הרחב, להישאר נאמנים למקור אבל גם להביא משהו חדש, להיות אפל, אבל לא אפל מדי, ‏ועוד לבטים. אבל כל זה כבר לא נכון. היום אם אתם רוצים לעשות סרט גיבורי על, כל מה שאתם ‏צריכים לעשות זה להסתכל על הסרטים של מארוול ולהעתיק אותם בלי בושה. אנשים יתלוננו, ‏כמובן, שזה לא מקורי, שכל הסרטים האלה נראים אותו הדבר, שנמאס ומה עם קצת מקוריות, אבל ‏בסך הכל, אם רק תעתיקו כמו שצריך, ייצא כנראה סרט שהוא לפחות בסדר. לא מדהים, לא יוצא ‏דופן, אבל בסדר. הנקודה היא: אנחנו כבר יודעים איך עושים את זה. אין שום סיבה, בימינו, ששום ‏סרט ייראה כמו "ארבעה מופלאים".‏

‏"ארבעה מופלאים" נראה כמו סרט שהופק בניינטיז והגיע לשנת 2015 דרך פיתול-זמן. היה אפשר ‏להבין את הסרט הזה אם הוא היה יוצא בתקופה שבה אולפנים הוליוודיים עדיין לא היו בטוחים ‏איך לאכול סרטי גיבורי על, אז הם עשו כל מיני ניסיונות, שחלקם בדיעבד נראים כמו רעיונות ‏מזעזעים. אבל היום? יש כל כך הרבה דברים בסרט הזה שכל כך ברור שפשוט צריך היה להגיד: ‏חבר'ה, לא. לא ככה עושים את זה. ‏

‏"ארבעה מופלאים" הוא סרט גיבורי-על, ואני מזכיר את העובדה המובנת מאליה הזאת שוב מכיוון ‏שנראה שהסרט בעצמו שכח אותה. לוקח המון, המון זמן עד שמשהו סופרהירואי בכלל קורה ‏בסרט. עד אז, הוא מספר את סיפורו של ריד ריצ'רדס הילדון הגאון, שבנה לעצמו מעבדת ניסויים ‏במוסך, וגדל והפך לריד ריצ'רדס הטינאייג'ר, שבונה לבדו דברים שהיו מעניקים לו מילגה לכל ‏החיים ומכון מחקר על שמו אבל מציג אותם ביריד מדע של בית הספר (זה הרגע שבו אי אפשר ‏לקחת את הסרט עוד ברצינות, ועברו פחות מעשר דקות). וגם של חברו הטוב בן גרים, וגם של ‏סוזן סטורם וג'וני סטורם, שהם אחים מאומצים, אבל לא מתנהגים ככה אפילו לרגע, ולמעשה כל ‏הנושא בא לידי ביטוי רק בשיחה אחת, שבה ג'וני אומר לסוזן "היי סוזן, זוכרת שאנחנו אחים ‏מאומצים?", או משהו ממש דומה לזה. וגם של ויקטור פון דום, שגם הוא מדען גאון וצעיר עם שם ‏לא מבשר רע בכלל. וביחד הם כולם עובדים על מכונה שיכולה להעביר דברים למימד אחר.‏

אוקיי, אנחנו עושים כאן סיפור אוריג'ין. ברור שהסרט הזה אמור להיות רק תחילתו של סיפור ‏שיימשך סרטים רבים, ולא רע להכיר את גיבורינו לפני שהפכו לגיבורינו. התקלה הבלתי נמנעת ‏שחושפת את הארבעה לקרינת ווטאבר ובכך תהפוך אותם לגיבורי על מתרחשת כל כך מאוחר ‏בסרט, שטכנית אסור לי אפילו להזכיר אותה כי זה ספוילר, אבל בחייכם, זה סרט על ארבעת ‏המופלאים. אז היא קורית בסופו של דבר. והארבעה מגלים בעצמם תכונות מוזרות ואפילו ‏מפחידות. סוף סוף אפשר להתחיל.

ואז מגיע אחד הדברים המגוחכים והמוזרים ביותר בסרט, החלטה דבילית להדהים, טעות ‏קולוסאלית בשיקול, ‏WTF ‎‏ תסריטאי מוחלט, שניתן למצות ‏בשלוש מילים המופיעות על המסך: ‏‏"שנה לאחר מכן…".‏

שנה לאחר מכן?! אתם רציניים? אחרי שבמשך שעה הוא סיפר לנו את כל תולדות חייהן של ‏הדמויות מהפאקינג ילדות, עכשיו כשסוף סוף קורה להן הדבר שבאנו לראות, הסרט מחליט פשוט לדלג על ‏זה. אנחנו מדלגים על האופן שבו הם מגלים את היכולות החדשות של עצמם. אנחנו מדלגים על ‏הפעם הראשונה שבה הם משתמשים ביכולות החדשות שלהם כדי להגן על משהו או לתקוף ‏מישהו. אנחנו מדלגים על האופן שבו הם נאלצים להתמודד עם העובדה שהם לא בדיוק בני אנוש ‏רגילים. אנחנו מדלגים, במילים אחרות, על הסרט. כמעט כל מה שרציתם לראות בסרט הזה נעלם ‏במחי "שנה מאוחר יותר…" אבל לראות את ריד ריצ'רדס בן 9 – את זה כן היינו צריכים לראות, כי ‏זה היה כל כך חשוב.‏

לאורך כל העסק הזה, הסרט גם מתנהל כאילו הוא המציא את ה"אפל יותר, בוגר יותר". כאילו ‏‏"האביר האפל" לא היה מעולם. הגירסה הקודמת של "ארבעת המופלאים" היתה קומיקסית במלוא ‏מובן המילה – מטופשת למדי ולא-רצינית, גם לא בעיני עצמה. הסרט הזה מנסה לעשות את ‏ההיפך, ולכן הוא לוקח את עצמו כל. כך. ברצינות. אף אחד לא ייעז ליהנות כאן, אנחנו באנו לראות ‏סרט רציני לחלוטין, יהיה פה כאב וראשים מתפוצצים וקדרות ואפלה (כלומר, במובן המילולי: ‏הסרט הזה אפל) – וכל זה כשהסרט עוסק באנשים ששמם הוא ויקטור פון דום ונוזל ירוק שנותן ‏לאנשים כוחות על, כן?‏

ג'וני סטורם (מייקל בי. ג'ורדן) יכול לבעור ולעוף, וזה די מגניב. "הדבר" (ג'יימי בל) הוא יצור-אבן ‏שנראה בסדר. סו טורם (קייט מארה) יכולה להפוך לבלתי נראית, וזה היה יכול להיות נחמד אם ‏בנקודה כלשהי לאורך הסרט היא היתה עושה משהו עם היכולת הזאת. ריד ריצ'רדס (מיילס טלר) ‏יכול להאריך את הגפיים שלו, ואני רוצה לפנות בבקשה לכל מי שיעשה בעתיד גירסה כלשהי של ‏‏"ארבעת המופלאים" או כל סרט גיבורי על אחר: בבקשה אל תציגו לעולם גיבור-על שהכח שלו הוא ‏היכולת להאריך את הגפיים שלו. אין דרך לגרום לזה להיראות טוב. אוקיי, אלסטיגירל מ"משפחת ‏סופר-על" הצליחה, אבל זה היה סרט אנימציה. בסרט "מצולם", כשאנשים מותחים את הזרועות ‏שלהם באופן לא טבעי, זה לא סתם נראה אידיוטי – זה פשוט מגעיל. כל הרגעים שבהן ריד ‏ריצ'רדס מפגין את כוחותיו בסרט נראים כמו משהו מתוך סצינת מוות בסרט של "סיוט ברחוב ‏אלם".‏

ולמרות הכל, על אף כל הטעויות הכל כך ברורות האלה, רוב הסרט – שעה ומשהו ‏‏– הוא לא באמת כל כך גרוע. הוא בעיקר חסר השראה, חסר מקוריות ודי משעמם. השחקנים לא נוראיים, רק ‏הטקסטים שלהם מטופשים. שמעתי סיפורי זוועה על הסרט עוד לפני שראיתי אותו, אבל שני ‏שליש לתוך הסרט, עדיין חשבתי שהם היו מוגזמים. זה לא באמת כזה רע. אבל אז, אז מגיע החלק ‏האחרון של הסרט. שבו הוא סוף סוף נזכר שהוא סרט גיבורי על, ומביא את הקרב המתחייב של ‏כל הארבעה מול היריב שלהם. וזה בדיוק הרגע שבו הסרט הופך מסרט לא טוב לקלאסטרפאק, תאונת רכבת, ציון דרך ‏שלילי לדראון עולם בתולדות גיבורי העל הקולנועיים.‏

הקרב-הסופי הזה גרוע מכל כך הרבה בחינות ובכל כך הרבה רמות. הרעיון אידיוטי. התסריט ‏גרוע. האפקטים איומים. הטקסטים זוועתיים. הקרב מתרחש כולו בסביבה ממוחשבת, ‏כשהשחקנים עושים כמיטב יכולתם על רקע מסכים ירוקים, באופן שהזכיר לי את "גרין לנטרן". ‏במרכזו של הקרב – מין קרן כחולה המופנית אל השמים, ממש ככה, כי לא ראינו את זה כבר בכל ‏סרט אחר בערך. ארבעת היעני-מופלאים פולטים קלישאות שרק לעתים רחוקות נשמעות מחוץ ‏לתכניות מצוירות לילדים. הנבל הראשי הוא ‏פתטי וחסר כל נימוק מלבד "מוהאהאהאהא". ואם זה לא השאיר מספיק טעם רע, הסרט מסתיים ‏בשורה של וואן-ליינרים שצריך לשמוע כדי להאמין, אבל באמת עדיף שלא.

עכשיו כבר ברור ש"ארבעה מופלאים" הוא כשלון מוחלט, גם פיננסית, וטוב שכך, כי לסרטים ‏גרועים מגיע להיכשל. היחיד שחבל לי עליו הוא ג'וש טרנק. הבמאי הצעיר הזה עשה את "כרוניקה ‏בזמן אמת", שהוא לא רק אחד מסרטי גיבורי-העל הטובים ביותר אי פעם, הוא גם פחות או יותר ‏ההיפך המוחלט מ"ארבעה מופלאים" בכל תחום אפשרי. אילו לא הייתי יודע מי חתום על בימוי ‏הסרט הזה, הייתי אומר למפיקים "מטומטמים, למה לא לקחתם את הבמאי של 'כרוניקה'?" אבל ‏הם כן לקחו אותו. משהו השתבש, ועכשיו הקריירה שלו הרוסה. ‏אני לא יודע מי אשם, אבל אני יודע שזו טרגדיה.

נו טוב. תמיד תהיה לנו "כרוניקה".‏