50 גברים מתים מהלכים

במקור: Fifty Dead Men Walking
במאית: קארי סקוגלנד
תסריטאי: ניקולאס דיוויס
מבוסס על ספרו של: מרטין מקגרטלנד
שחקנים: בן קינגסלי, ג'ים סטארגרס, רוז מקגאון, קוין זיגרס, נטלי פרס

להיות צעיר אירי בבלפסט של שנות ה-80 זה לא פשוט: מצד אחד השוטרים האנגלים יקפצו על כל הזדמנות לפוצץ אותך במכות. מצד שני חברי "צבא הרפבוליקה האירית" (ה-IRA) ישמחו להוציא אותך להורג אם יתפסו אותך משתף פעולה עם האנגלים, יחשדו בך שאתה משתף פעולה עם האנגלים או ישמעו שחייכת פעם אל מישהו ששיתף פעולה עם האנגלים. מצד שלישי, יש לך את אמא – שזה כמו אמא פולניה, רק עם איומי מוות. מרטין מק'גרטלנד (ג'ים סטורג'יס) מנסה להסתדר כמה שאפשר במזבלה שהיא חייו, והוא עושה בצורה הכי הגונה שהוא מכיר – מכירת סחורה גנובה.

למרות הנטיות הקרימינליות שלו, מרטין הוא בסך הכל בחור נחמד שסובל מהדבר הכי בעייתי שאדם יכול לסבול ממנו כשהוא חי באזור מלחמה: מצפון יתר. מצד אחד הוא לא סובל את האנגלים, ומצד שני קשה לו להעיף מבט הצידה ולמלמל "'לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי" כשחברי המחתרת מפוצצים למישהו את הברכים מול אחותו. כמו רוב הדברים שמתרחשים ברחובות הנמצאים תחת מעקב מתמיד, המצפון של מרטין צף ועולה לעיני המשטרה הבריטית שמעבירה אותו לידי איזה אחד, פרגוס (בן קינגסלי), מפעיל שיודע בדיוק על איזה כפתורים ללחוץ כדי לשכנע את מרטין לספק לו מידע. הוא הרי לא רוצה לראות אף אחד מת נכון? פרגוס מבטיח שבכל פעם שמרטין יסכים להלשין על אחד החברים מהשכונה, הוא יציל חיים: עוד איש מת, בפוטנציה, יזכה להמשיך התהלך בעולם הזה.

מרטין, שהופך לשתול של האנגלים בשורות ה-IRA, שולח את החברים שלו לכלא ומשקר לחברה שלו (נטלי פרס) לגבי מה שהוא עושה בלילה. וככל שהוא עולה בדרגות בשורות הארגון וחודר עמוק יותר, המתח בסרט הולך ונבנה – מה יהיה אם הוא ייתפס? מה אם לאנגלים ימאס להעסיק אותו? ומה יקרה עם המשפחה שלו? בעיה אחרת היא החבר הפסיכופת שלו, שון (קוין זיגרס) – מה הוא יעשה אם יגלה שמרטין משתף פעולה? בעצם, את התשובה לשאלה הזו מרטין כבר יודע, אבל מעדיף לשכוח. ואם נדמה לכם ש'50 גברים מתים מהלכים' מריח כמו חיקוי זול של 'השתולים' – הסרט הזה נושא בגאווה את תויות ה"מבוסס על סיפור אמיתי".

'50 גברים מתים מהלכים' מתחיל חלש: פיסות המידע נזרקות לאוויר במהירות, דמויות מציגות עצמן ונעלמות, וחברתנו השנואה, המצלמה הרועדת, מצטרפת לנסיונות בריחה מהמשטרה. אבל די מהר '50 גברים מתים מהלכים' מוצא את הקצב הנכון והופך לדרמת פשע כמו שדרמת פשע צריכה להיות – בניה איטית ויציבה של המתח (יתגלה או לא יתגלה?) מול בניה איטית ויציבה של המתח האידיאולוגי (גיבור או בוגד?). נוסף על כך יש לסרט שני יתרונות על דרמות פשע אחרות – מבטא אירי, ופסקול קצבי ואיכותי. לא הכרתי לפני כן אף שיר שהתנגן שם, אבל הפסקול הולך לקפוץ לסל הקניות שלי.

בכל הקשור למשחק, יש לי רק מחמאות. ג'ים סטורג'יס לא שיחק עד עכשיו בשום דבר בולט ('21', 'מעבר ליקום'), אבל ב-'50 גברים מתים מהלכים' הוא מצוין – פושע חלקלק ומקסים שרוצה להיות בחור טוב אבל לא תמיד הולך לו. זה סוג התפקידים שקל ליפול בהם לאיזה חיקוי-ישו, צדיק מצדק, אבל סטורג'יס מגיע לאיזון הנכון. בן קינגסלי הוא בן קינגסלי, ומעבר לזה לא צריך לפרט. בתור המפעיל של מרטין, הוא אבהי מספיק כלפיו כדי לגרום לי לחבב אותו, אבל מתפעל אותו בצורה שגרמה לי לתהות באיזו מידה האבהיות הזו היא רק תפקיד שהוא משחק. תצוין פחות לטובה נטלי פרס בתור החברה המנדנדת. זה לא שהיא רעה – זה פשוט שהתפקיד שנתנו לה, של האישה הקטנה והמודאגת, לא משהו.

'50 גברים מתים מהלכים' הוא לא "סרט חובה" אבל הוא סרט מתח מהנה ואלגנטי במידה, בתקופה שבה הסרטים הללו חסרים. בהחלט שווה צפיה.