"למלא את החלל" היה הסרט המדובר ביותר בשבוע האחרון – הוא זיכה את הדס ירון בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ונציה, והוא נחשב עכשיו לאחד המועמדים החזקים, אם לא המוביל, בפרסי אופיר. אבל אלא אם כן אתם חברי אקדמיה או שביקרתם בונציה לאחרונה, רוב הסיכויים שלא ראיתם אפילו פריים מתוך הסרט, ועדיין אפילו אין לו תאריך להפצה מסחרית מסודרת. השבוע, אם אתם מתעקשים, הסרט מוקרן אך ורק ברעננה (תודה יאדה יאדה) כדי להכשיר אותו להתחרות על האוסקר, אם אכן הוא יישלח לתחרות. ואם איכשהו קרה שאתם לא נמצאים בונציה וגם לא ברעננה, אז הנה, באדיבות סינמסקופ, יש עכשיו גם טריילר.
אז מה למדנו: הסרט מצולם נהדר. דווקא בתחום המשחק, לא השתכנעתי. אבל זה עדיין רק טריילר.
ביקרתי בונציה לאחרונה. לא ראיתי אף פריים מהסרט.
עד עכשיו.
נראה די טוב, המשחק אמין אבל טיפה מוגזם [בעיקר בחלק הראשון]. מאד מעודד שהבמאית חרדית. סרטים וטלוויזיה על דוסים שנעשים על ידי לא דוסים יוצאים… רע.
הדס ירון הזאת נראית חמודה לגמרי.
סרטי משפחה במשבר הם לא בדיוק הקאפ אוף טי שלי, אבל כפי שנאמר, סרט על חרדים שנעשה על ידי חרדים אמיתיים אמור להיות הרבה יותר אמין מהסיירה שיש בדרך כלל, ומי יודע, אולי זה אפילו יצליח להפחית במעט את השנאה כלפיהם (אם כי אני לא רואה אותו מוכר הרבה כרטיסים). וכמו שרד אמר, זה אכן מצולם נהדר.
לא מתכנן לראות
אבל רק כדי להבין – הוא מוקרן *רק* השבוע *רק* ברעננה?
לא
הוא מוקרן *רק* השבוע *רק* ברעננה ב(מעין) הקרנות טרום בכורה. לפי החשאיות של העניין, הייתי אומר שזה נעשה בעיקר על מנת להכשיר את הסרט לקטגוריה השולית ההיא באוסקר האמריקאי (בפעם האחרונה שהתעניינתי בתקנון, סרט היה מחויב להיות מוקרן בארצו לפחות במשך שבוע שלם עד לשבוע שקודם לסוף חודש ספטמבר או ה-1 לאוקטובר). להקרנות סדירות ועם קצת יותר באז הוא אמור לצאת בעוד מספר שבועות.
אה, אופס… עכשיו אני גם רואה שרד הרחיב בעניין במדריך למהמר. נו, מילא.
לא הבנתי את העלילה הכללית
ברצינות, מישהו יכול להסביר לי?
תקנו אותי אם הבנתם אחרת:
מישהי ילדה, ומתה בלידה. שאלו את הדס ירון אם היא מסכימה לגדל את הילד עם השידוך העתידי (ולפי שוט קטן אפשר להבין שיש בעיות עם השידוך הזה).
למיטב הבנתי הצנועה-
החיים יפים, להדס ירון יש שידך, ואחותה הגדולה עומדת ללדת את בנה הראשון. הקונפליקט מתחיל כשהאחות מתה בזמן הלידה, והמשפחה מקווה/מצפה שהדס תתחתן עם גיסה ותגדל את הילד כאילו היה שלה.
(אני יכולה רק להניח שזו הסיבה שלסרט קוראים "למלא את החלל"- יעני, למלא את החלל שאחותה השאירה.)
תקנו אותי אם אני טועה
אבל אני חושב שיש הלכה שמחייבת אותה להתחתן עם גיסה במקרה והוא מתאלמן.
תיקון (ככה זה כשממהרים לפרסם תגובה)
ההלכה מחייבת אישה שהתאלמנה להתחתן אם אחיה של בעלה, אלא אם כן הוא לא מעוניין או שהוא עוד לא בן 18. במקרה כזה היא צריכה לחכות עד שיגיע לגיל המתאים ורק אז הוא יכול לבחור.
אני לא יודע אם זה עובד גם הפוך
לא בדיוק.
א. מדובר בגיס שהוא אח של בעלה, לא בעל של אחותה.
ב. זה רק אם אין ילדים.
כלומר, אם זוג מתחתן והבעל נפטר לפני שנולדים ילדים, אחיו של הבעל "צריך" להתחתן עם האלמנה. ה"חובה" היא בעצם על האח, לא על האישה.
ג. בפועל, לא עושים את זה היום אלא מבצעים טקס שנקרא חליצה.
סרט ישראלי אחד שעוסק בנושא כבר היה מועמד לאוסקר
"אני אוהב אותך רוזה" של משה מזרחי, היה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה 1972. לטענת מזרחי, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שקרה במשפחתו.
אם אני לא טועה יש סרט הוליוודי בנושא.
עם סוף הוליוודי כמובן. זה מעניין, כי מצד אחד הוליווד מראה התנגדות לשידוכים- בסרטי ילדים הבחורה תמיד צריכה להחליט בעצמה עם מי להתחתן במקום להתחתן עם מי שההורים שלה בוחרים בשבילה, אבל כמעט לכל הקומדיות הרומנטיות יש עלילה שמראה ששידוכים זה סבבה. כמעט תמיד זה יתחיל בבחור ובחורה שלא סובלים אחד את השני ונאלצים לחיות יחד או לבלות יחד מסיבות שונות ומשונות וכמובן שהם מתאהבים בסוף.
[זה בולט במיוחד בסרטים של קת'רין הייגל. התחלתי פעם לכתוב תסריט בשבילה, רק כי זה כ"כ קל. היא תמיד דמות לחוצה, וורקוהולית ופרפקציוניסטית, הגבר הוא תמיד דושבאג מזלזל וגס רוח. יש עוד גבר אחד ברקע שהוא נחמד ומנומס ועדין- כמובן שהוא נענש על זה- וכל התחנות בעלילה נשארות תמיד אותו דבר. אני מוכנה להישבע שהסרטים האלו נכתבים בשיטה של Fill in the blanks.]
נראה לי שהקטע של סרטים ליצוא
כבר יצא משליטה, מילא שהסרט מוקרן בפסטיבלים ברחבי העולם לפני שהוא יוצא אצלנו, אבל זה שמקרינים אותו במשך שבוע בדיוק בקולנוע נידח רק כדי שהוא יוכל להתמודד לאוסקר (שהתקנות בו, אני חושב, נועדו למנוע מקרים כאלו בדיוק) לדעתי זה בעייתי. זה לא שהתכוונתי לראות את הסרט הזה או את שאר הסרטים שנשלחים לפסטיבלים האלו אבל לדעתי לפחות זה מקבע את הקולנוע הישראלי והמימון שהוא מקבל לז'אנר קטן מדי וככה סרטים מעניינים יותר נאלצים להסתמך על הכסף של היוצרים שלהם (ותרומות). כמובן שזה לא מוחלט וכן יוצאים סרטים מגניבים עם או בלי מימון אבל אני חושב שיכלו לצאת אפילו יותר אם מפעל הפסטיבלים החיצוניים והאוסקרים היה נכנס יותר לפרופורציה.
לגמרי לגמרי לא.
יוצרים שיש להם מספיק כישרון או מזל כדי להתקבל לפסטיבלים בינלאומיים, מקרינים את הסרטים שלהם קודם כל בפסטיבלים – בין אם זה ונציה, קאן, סאנדנס או טורונטו – ורק אחר כך מפיצים אותם מסחרית. זה נכון לגבי רמה בורשטיין בדיוק כפי שזה נכון לגבי קוונטין טרנטינו.
סרטים שמתחרים על האוסקר לעתים קרובות מופצים באופן ייצוגי, אולטרה-מצומצם, רגע לפני סוף השנה, רק כדי להיות כשירים לפרס – ורק בחודשים שלאחר מכן מגיעים להפצה רחבה ולעיני הקהל הרחב. שוב, זה נכון לגבי הקולנוע האמריקאי בדיוק כפי שזה נכון לגבי הקולנוע הישראלי.
אולי הוא טעה במקרה הזה
(כי אין מה להאשים את בורשטיין או המפיצים על כך שהסרט יוצא קודם בפסטיבל), אבל הטענה המרכזית שלו נשארת זהה: רב הסרטים שיוצאים בארץ, יוצאים במטרה לעשות סיבוב פסטיבלים בחו"ל, לקבל כמה פרסים, נידחים יותר ופחות, ואז להעלם לתהומות הנשייה מבלי שמישהו בארץ יזכה לחוות את דעתו עליהם. וכדי להכנס לפסטיבלים האלו, הסרטים צריכים להיות, ובכן, סרטי פסטיבלים. כך שגם אם הם כן יוצאים בארץ, רב הקהל לא ילך לראות אותם, כי הוא לא קהל היעד שלהם.
הדרישה הזאתי, להצליח קודם בפסטיבלים, מסיתה את זרם המימון לסרטי פסטיבלים, במקום לסרטים אחרים מגוונים יותר, שייתכן שקהל רב יותר בארץ, ואולי גם בחו"ל, ירצה לראות.
אוקיי, זאת נקודה נכונה
(ל"ת)
תודה
זאת בדיוק הייתה הכוונה שלי, רק בניסוח הרבה יותר מוצלח.
"הערת שוליים" הצליח מאוד בארץ ובפסטיבלים.
(ל"ת)
אם כך, זה מבטל את הטענה.
אה רגע, זה לא. סרט אחד מבין מאות שיוצאים בארץ שהצליח למשוך גם קהל בארץ וגם להצליח בפסטיבלים הוא לא דוגמא מייצגת לקולנוע הישראלי. וגם הייתה את המילה ההיא שם באמצע, "רוב", שמתייחסת למקרים הבודדים האלה.
(אישית אני חושב ש"הערת שוליים" הוא לא סרט כל כך טוב, מחורר מאוד, במיוחד לסרט שמתגאה בפרטים הקטנים, ושיש בו סצינה שלמה מיותרת. ואני חושב שההצלחה שלו בארץ היא בעיקר בגלל הבאז שהוא קיבל כי הוא זכה בפסטיבל הכי יוקרתי שיש, קאן, שגם לא חובבי קולנוע שמעו עליו, שגרמה לכך שאנשים שלא סובלים קולנוע כזה בד"כ רצו לראות אותו. ושוב, אי אפשר לצפות שכל סרט פסטיבלים שיצא בארץ יזכה בפרס הגדול ויצליח לסחוב את הצופה המזדמן לקולנוע)
הגיוני שלא אהבת את הסרט, ומקובל לגמרי,
אבל מדהים שבגלל זה אתה מניח שההצלחה שלו נובעת מבאזז לא מוצדק ולא מהעובדה ש, אתה יודע, אנשים אחרים כן אהבו אותו.
אני מצטער.
ייתכן שההצלחה הגדולה שלו הייתה כי אנשים רבים אהבו אותו. זו דיעה כמעט רדיקלית ובמדינה מתוקנת יכו בך עם משוטים שיוצאים מתוך האדמה. אני כנראה טועה בהשערה שלי. אני מודע לזה. פשוט תארתי את המצב בסביבה הקרובה שלי. וכמו שכולם יודעים, הסביבה הקרובה שלי היא מרכז העולם וכל מה שקורה אצלה, הוא בהכרח אוניברסלי.
אפשר עוד קצת סרקזם? בבקשה?
לא אומרת שההצלחה שלו בקופות כאן לא נובעת מההצלחה שלו בקאן [![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
], אני רק אומרת שלאנשים יש נטייה להניח שאם הם לא אהבו סרט מסויים הוא לא טוב, והוא מצליח בטעות. אתה אולי צוחק, אבל כן, אנשים מכלילים ממה שקורה אצלם על כל העולם. זה קורה כל הזמן.
לא אמרתי את מה שאמרתי כביקורת, אלא כהתייחסות למצב הזה, שהוא מעניין בעיניי. לא חושבת שהמצאתי את הגלגל או משהו, רק רציתי להפנות את תשומת לבכם.
פירשת את הסרקזם שלי לא נכון
מה שהתכוונתי להגיד זה שאני מסכים עם מה שאמרת. כנראה שטעיתי בהנחה שלי בגלל מה שאמרת על ההכללה ממה שקורה אצלי על כל העולם.
בדר"כ קשה לי להודות שאני טועה, אז אני משתמש בסרקזם בשביל זה.
פעם הבאה אני אשתדל לא להשתמש בסרקזם עד שאני בטוח שהאדם שמולי יבין את הכוונה שלי (שוב פעם, לא סרקזם. אני באמת מתכוון לזה)
הו, וואו.
אנשים משתמשים בסרקזם למטרות אנטי ב-99% מהמקרים.
אז תודה על ההבהרה ו…יופי.
לא הבנתי דבר אחד
דרישה של מי?
יכול להיות שיש זרם עצום של יוצרי קולנוע צעירים עם תסריטים מעולים לקומדיות ולסרטי אקשן, אבל אף אחד לא תומך בהם. יכול להיות גם שאלו יוצרי הקולנוע בארץ שהם בעלי טעם שנוטה לסרטי דרמה משפחתיים וסרטי פסטיבלים (למשל ערן קולירין שעשה סרט מאד מצליח ואז החליט ללכת ולעשות את הסרט הכי פחות מסחרי שאפשר). אני באמת לא יודע.
עוד דבר לגבי פסטיבלים. הדרך לחשוף את הסרט שלך לשווקים בחו״ל עוברת דרך פסטיבלי קולנוע. אלו יכולים להיות גם פסטיבלי אקשן ומד״ב בכל מקרה, מרבית הסרטים המצליחים הזרים, כלומר אלו שאינם דוברי אנגלית, צברו את המוניטין שלהם בפסטיבל גדול כלשהו.
יש דרישה
זה ברור, כי סרטים כאלו מופצים כאן, האם יש יוצרים? אני מניח שכן, כי אפילו בטלויזיה יש סדרות פשע ומד"ב (גם אם לא ממש רציני) והן מצליחות, למה אותם יוצרים לא פונים לקולנוע? בגלל שהקרן לא חושבת שהם יכולים לזכות באוסקר או בקאן.
אין לי התנגדות שסרטים יצליחו בפסטיבלים, "כלבת" הצליח מאוד בפסטיבלים. ההבדל הוא שפה הפסטיבלים הם לא המטרה אלא הדרך.
אתה אומר זאת על סמך מה?
אם הקרנות (יש 2 קרנות מרכזיות, לא אחת) זורקות מהמדרגות יוצרים שמבקשים לעשות קולנוע פופולרי אז למה תמכו בזוהי סדום, בקירות ובדילרים? ואם השוק כל כך דורש איך זה שקירות, הדילרים, כלבת וחתולים על סירת פדלים נכשלו, מי יותר ומי פחות?
להאשים רק את ״הקרן״ בהעדר קולנוע ישראלי צעיר זה קל, אבל זה רק חלק מהבעיה. אולי צריך לעודד סרטים מסחריים על ידי הטבת מס לרווחי הישראלים, כמו שהיה בעבר, במקום לדרוש שהמדינה תתמוך בעיקר בסרטים בעלי אפיל מסחרי.
עוד דבר – סרטי פסטיבלים אמנם לרוב לא מוכרים כרטיסים בארץ, אבל הם כן זוכים להפצה במקומות שונים בעולם וגם זה אלמנט כלכלי שלא כדאי לזלזל בו. כמה שזוהי סדום הצליח בארץ, את ביקור התזמורת ראו יותר אנשים.
מכיוון שאני עדיין לא מעורה בנבכי הקולנוע הישראלי
אני אצטט אדם שמבין קצת יותר ממני בנושא, מתוך ראיון שפורסם באתר הזה:
"התכתבתי עם מבקר מאוד חשוב בארץ, שסיפרתי לו על כל הפסטיבלים שבהם היינו – פסטיבלים ענקיים, שמוכרים מאות אלפי כרטיסים – והוא אמר שהוא לא שמע על אף אחד מהם. אצלנו, אם זה לא קאן ולא ונציה, זה כאילו לא קיים…יש עולם שלם של קולנוע שחי בחוץ לארץ, ופה פשוט לא מדברים עליו…כל אחד נכנס ללימודי הקולנוע כשהוא רוצה להיות ספילברג, כשהוא יוצא הוא רוצה להיות בלה טאר…הדגש בלימודי הקולנוע בארץ הוא לא על אסתטיקה, לא על ה'קראפט'…אלא על אג'נדות…התוצאה היא שיוצרים לא רוצים לעשות סרטים בז'אנרים שהם יודעים שהמבקרים יתעלמו מהם…הם מפחדים שהם לא יקבלו קרנות".
בהמשך, בתגובות, יש שני סטודנטים לקולנוע שמאשרים את אותן טענות.
יש בעיה בקולנוע הישראלי. הבעיה היא אולי לא רק אצל הקרנות, אלא גם בתהליך יצירת הקולנוענים, שכולם מכוונים לכיוון אחד, לסגנון פסטיבלים ספציפיים ביותר. אולי זאת הסיבה שהיוצרים שלא מתאימים לתבנית מוצאים מפלט בטלוויזיה.
דרך אגב, באותו ראיון כתוב בנוסף ש"כלבת" הצליח להרוויח באותה דרך שאתה טוען ששמורה לסרטי פסטיבלים: נמכר להפצה ברחבי העולם, והוא אפילו הצליח למכור זכויות לרימייק.
זה די מה שאמרתי
מיעוט הסרטים המסחריים שמיועדים לקהל צעיר נובע מכל מיני סיבות, שהקרנות הן רק אחת מהן ולאו דווקא העיקרית.
אמרתי בתגובה הראשונה שזה לא מוחלט
יוצאים סרטים טובים, אבל הם נדירים והם בעיקר קומדיות. אני לא מכיר את הליכי ההפקה של סרטים אבל "זוהי סדום" פורסם כסרט של קשת, אז אני לא יודע מי מימן אותו. וגם אם הקרן מימנה אותו הוא התבסס על המותג ארץ נהדרת, קשה לא להיות רווחי ככה.
יוצרי כלבת עד כמה שזכור לי התלוננו שהקרן עשתה להם בעיות.
למה הסרטים נכשלו? אולי אתה צודק ואין דרישה לקולנוע ישראלי פופולרי. אני לעומת זאת מאוד מקווה שהעובדה שהתגית "סרט ישראלי" (כשהוא לא מוצמד לקומדיות) מפחידה אנשים ומרחיקה אותם גורמת להם לא לרצות ללכת. ושכל מה שצריך זה שהקהל יתרגל לעובדה שסרט ישראלי יכול להיות כיף.
הרעיון שלך לגבי הטבת מס בהחלט מעניין (וגם מסתדר עם העובדה שפעם יצאו יותר סרטים עממיים) לכן אני בעד. אבל זה לא בא כתחליף למימון של הקרנות (קרן, לא הקרנה) שיעזרו לפרויקטים האלו להתחיל.
הוקרן גם בסינמטק ירושלים
אתמול, הקרנה אחת.
אכן הוקרן בסינמטק י-ם. מאד נהניתי מהסרט .
דווקא נראה מעניין מאוד להפתעתי
וואו.
הטריילר הזה תפס אותי… כל כך לא מוכנה. הקפיא אותי, זיעזע אותי, ותפס אותי באמצע המשרד עם דמעות בעיניים ומנסה להיראות כאילו לא, סתם, נכנס לי משהו בעין, זה לא שאני רואה טריילרים בעבודה אבל לו הייתי עושה את זה ברור שזה לא היה גורם לי לבכות. מערך הלחצים והאבל שהוא משרטט הוא… איום ונורא באופן כל כך עמוק ומהותי, ונראה שהסרט מתייחס אליו עם מחשבה ועדינות. אני חושבת שאני אמנע אקטיבית מלראות אותו, כי הוא ישבור את לבי, אבל אם אמצא בעצמי את האומץ – אולי בכל זאת אנסה.
מה שמטריד אותי לגבי הטריילר
הוא שהוא מזכיר עד כמה הסיפור על אם שמתה בלידה עדיין נפוץ בסיפורים מודרנים (כלומר כאלו שמתרחשים בתקופה המודרנית ובחברות מתועשות), מחוץ לכל פרופורציה לתכיפותו במציאות.
זה מזכיר לי
שהסימן הכי מבשר-רעות בסרטים הוא "להשתעל דם". ברגע שזה קורה הדמות צריכה לדעת שזמנה קצוב.
בחיים האמיתיים, לעומת זאת…
זה באמת כל כך נפוץ בסרטים שמתרחשים בהווה?
להשתעל דם זה סימן לשחפת, או לפחות היה במאה ה-19, ואז באמת המחלה היתה גזר דין מוות (גם היום קשה לטפל בה אבל היא מאוד נדירה במדינות מתועשות). אבל קשה לי להזכר בסרט האחרון שהתרחש בהווה בו ראיתי מישהו משתעל דם. אולי בהקשר של מחלה בדיונית?
בכל מקרה, לשתי התופעות אותו המקור. השחפת רווחה במאה ה-19 בשל הצפיפות ותנאי המחייה והעבודה הגרועים בערים המתועשות, ושיעור המוות בלידה גם היה גבוה, באופן חלקי מכיוון שנשים הפסיקו ללדת בבית בעזרת מיילדת ועברו לבית חולים ולרופאים, ואלו לא הבינו את תפקידם של החיידקים בגרימת זיהום והיו עוברים למחלקת היולדות ישירות מטיפול בחולים אחרים או מנתיחת גופות מבלי לשטוף ידיים אפילו. יש איזושהיא רומנטיקה שמצמידה עצמה לשני המצבים הללו, במיוחד לפי הראייה של המאה ה-19 שאהבה לתפוס נשים כמלאכיות – אם שמתה בלידתה, אשה שנהיית יותר חיוורת ויותר רזה כשהיא גוועת משחפת (אני מדברת פה על הייצוג הספרותי, כמובן. במציאות המיתות האלו בכלל לא יפות) ולכן שניהם הופיעו הרבה בספרות של התקופה. אבל אין להם מקום בספרות המודרנית, ועם זאת המוות בלידה, לפחות, עדיין נפוץ.
כיום
התחלתי לכתוב הודעה על סרטן ריאות ומחלות "שנראות-כמו-אבל-הן-לא". ואז נזכרתי ב tv-tropes, שבטוח כתבו משהו על זה.
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/IncurableCoughOfDeath
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/BloodFromTheMouth
זה לא רק בשחפת, יש עוד מצבים שבהם מקיאים דם.
ואגב, השחפת חוזרת לסיבובים כל כמה זמן גם פה בישראל במאה ה-21. עוד לא נפטרנו ממנה לחלוטין.
חולי שחפת לא מקיאים דם
הדם מגיע מהריאות, לא מהקיבה או הוושט.
משתעלים דם.
Same difference במובן של איך זה נראה בקולנוע.
לפחות אני יודע בוודאות שזה יהיה סרט נקי
כן כן רובכם חילונים פה וזה לא ממש מעניין אותכם, אבל לי (ולציבור רחב בסביבתי) זה אישו מאוד גדול. אנחנו מאוד שמחים על נולאן שמביא סרטים איכותיים ונקיים מאוד, אבל סרט אחד מעולה בשנה (ואפילו לא) לא ממש מספיק. ואם הבמאית היא חרדית הוא בטוח יהיה נקי (ראה ערך האושפיזין).
והוא גם נראה ממש טוב, אבל באמת.
שווה צפייה.
מה משמעות "נקי"?
בלי מחשופים? בלי סקס? בלי בדיחות מלוכלכות?
אני די בטוחה שיש מגוון רחב של סרטים כאלו מדי שנה, אבל אולי אני מפספסת משהו…
בדיוק המשמעות שאמרת. וזה נכון שיש הרבה כאלה סרטים,
אבל מעט ששווים צפייה.
ונקודה נוספת, זה לא רק ההיצע שאין מספיק ממנו (כאלה), וזה לא רק שהסרטים שהם כאלה לרוב (כמו רוב הסרטים בכלל) לא שווים את הזמן, זה גם נחמד לפעמים כדתי שיש את היכולת להחליט האם לראות את הסרט או להראות אותו לאישה/חברים/ילדים בלי לברר קודם האם הוא נקי בכלל.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
זה פשוט עוד אלמנט מסויים שיש לדתיים בחיים, חוץ ממליון המצוות והמנהגים.
בהקשר של סרטים שמתאימים או לא לילדים, זה אפילו עוד יותר מאתגר. (ע"ע הארי פוטר והסצינה מהסרט האחרון)
אז רק להבין לפי הדוגמה של הארי פוטר:
חיבוק של בחור ובחורה שמראה גב חשוף (כפול 2) – לא נקי.
מרחץ דמים, פיצוצים, הרס, חורבן ורצח של נשים גברים וילדים – נקי.
הבנתי נכון?
יותר מזה!
מליון דולר לעניים – לא טעים.
תירס במחיר חמישה שקלים – טעים.
הבנתי נכון?
ההומור שלך גבוה מדי בשבילי,
לא הבנתי כלום. להבא אנא לפרש את הסרקזם![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
את משווה, כמו שאמרו חז"ל, תפוחים ותפוזים.
(ל"ת)
למה?
המגיב למעלה אמר שהארי פוטר האחרון היה "לא נקי" כי היתה בו סצינה בעייתית – אני מניחה שהוא התכוון לחיבוק עם הגב החשוף.
אם הסצינה הזו נחשבת ללא נקייה, ביקשתי לדעת אם מרחץ הדמים שמתואר בפרטי פרטים בסרט הזה כן "נקי" מספיק בשביל לילדים.
זאת השוואה לגיטימית שמצביעה על אמות מידה מעוותות בתקשורת בכל מה שנוגע להצגת אלימות לעומת הצגת אהבה. העובדה שהמגיב הוא דתי אמנם מקצינה את עמדתו, אבל במקרה זה הוא מעיד על הכלל.
זה לא (רק) התקשורת ולא קשור
ל"עובדה שהמגיב הוא דתי". החלוקה/סתירה לכאורה הזו קיימת בכל שכבות האוכלוסיה ובכל המגזרים ולא רק בארץ. זה לא חדש שיש יחס שונה לאלימות "יומיומית" ולענייני מין, נכון?
זו "פשוט" תפיסה כזו שיש לרוב האנשים.
איכשהו כולנו חיים בשלום עם אלימות ופחות עם סוגיות מין. למה? לא משנה כרגע. אבל ככה זה. עובדה.
אני יודעת שככה זה.
אני מבטאת את חוסר שביעות הרצון שלי מהרעיון.
זה הכי פשוט בעולם.
"נקי" = בלי מין. "נקי" =/= בלי אלימות. זה הופיע בתחילת הדיון, בהודעה של מורין.
לא שאלתי כדי לדעת,
שאלתי כדי למחות.
הביטוי 'נקי' איננו זהה ל'ראוי לצפיית ילדים' ולא ל'טוב'.
זה שיש שימוש בו בהקשר אחד לא מבטיח שום דבר בהקשרים אחרים. כמו שהעובדה שתירס טעים יותר ממסך המחשב שלי לא אומרת שהוא שימושי יותר או טוב יותר.
השואל הגדיר את השאלה-
"בהקשר של סרטים שמתאימים או לא לילדים, זה אפילו עוד יותר מאתגר. (ע"ע הארי פוטר והסצינה מהסרט האחרון)"
מהו אותו הקשר של הסרטים הנ"ל? לפי ההודעה הראשונה שלו: מידת הניקיון של הסרט.
מכאן אני מבינה שהוא דווקא כן מקביל בין "נקי" לבין "ראוי לצפיית ילדים". מעולם לא היתה כאן רמיזה לאיכות הסרט. למה אנחנו מתווכחים על זה בכלל..?
לא אדבר בשמו של כש, אבל כשאני כתבתי נקי
התכוונתי לנקי. כולל הכל.
ברור כמובן שמין זה אישו מרכזי, ולא אשקר, זה היה עיקר דברי כשכתבתי "נקי", אבל בתגובה לדברייך רק אציין ש:
א. זה שבמאית חרדית עשתה אותו בטוח שהוא יהיה לי (כאדם דתי) נקי, וכרגע לא חשוב מה ההגדרה המפורטת שלו.
ב. ביחס להגדרה המפורטת- הבעיה העיקרית בסרטים "לא נקיים" הם מין (גילוי עריות כמו שאומרים, אבל בפירושו המקורי, לאו דווקא עם בני משפחה- פשוט מין בוטה), שפיכות דמים, ועבודה זרה. העניין הוא שלכל אחד יש את הגבולות שלו, והעניין הוא שרוב הבעיות היום בסרטים מתרכזים במין, כי הגבולות שלו בדת מחמירות *ויזואלית* ממש, מה שממש מקשה על צפייה בסרט. אבל שלא יהיה ספק- גם לשפיכות דמים יש גבולות, ז"א שאני לא רואה גם סרטי אימה מוגזמים של מעיים שמשפריצים לכל עבר או מוחות או זומבים חצי מתים וכדומה, אבל כן, אם מישהו טיפה מדמם, יש לו תחבושת, או אם דובר על מוות אבל החיזיון הויזואלי שלו לא מזעזע, מותר לראות, מה לעשות גם בחיים האמיתיים אנשים נפצעים, וגם בחיים אנשים מתים ולא צריך להתחמק מהנושא (ולא, ממש לא, אל תשאלי עכשיו "גם בחיים יש מין, למה להתעלם מזה?" ממש לא אותו דבר, בטח שלא בויזואלי..). גם לעבודה זרה ד"א יש גבולות- אני לא אראה סרט עם תכנים נוצריים בוטים, או עבודות עלילים (פרסי ג'קסון לדוגמה), למרות שהם נראים תמימים לפעמים, אפילו כסרטי ילדים הכי פשוטים (עיין ערך האריה המכשפה וארון הבגדים לדוגמה).
ג. גם לגבולות האלה יש איזורים אפורים, ויש דברים שאני אתיר לעצמי כבוגר לראות ולא אתיר לילד (שלי, רק שלי כמובן, אני לא כופה) לראות. בגלל זה אני חושב שאין עניין להכניס את דיון ה"ילדים" שאת דיברת עליו לדיון ה"נקי" שאני דיברתי עליו. כי עם נשיקה אני כבוגר יכול להתמודד, מקסימום אעצום עיניים, או עם עיסוק על המוות בלי מראות ויזואלים קשים גם אני אוכל להתמודד, אבל לא אעמיד ילד קטן (שלי, שלי!!) בניסיון או במראות האלה (לדוגמה הארי פוטר, כן האחרון לא מתאים לילדים גם מבחינת מלחמות והעיסוק במוות מבחינה דתית, ולבוגר זה פחות בעיה עם הנושא הזה. אבל גם כל סרט אחר, אפילו חינוכיים, כמו סרטי שואה לדגומה שהעיסוק במוות אצלהם מובהק גם אם לא ויזואלי, כבוגר אראה את זה אך לא אתן לילד לראות).
ד. העניין תקף כמו שכבר בטח הבנת גם על תכנים בלבד, שהמון פעמים נוראיים, גם מבחינת מין, גם מבחינת שפיכות דמים וגם מבחינת עבודה זרה, שלא בוגר ולא ילד (דתי) יראו.
אז לשאלתך בנושא (למרות שהיית צינית וזאת הייתה שאלה כמחאה, בכל זאת אסביר), כן בהארי פוטר יש פחות בעיה עם ההרס והחורבן (שגם לא כזה ויזואלי האמת, שוב רואים קצת פצועים, קצת דם, ומישהו שוכב "מת" כשגופו די מושלם האמת, מה לעשות, הקווים האדומים של הדת פחות נוקשים ולדעתי מסיבה די ברורה.. וזה בטח לא "מרחץ דמים מפורט" כמו שאמרת. זה יותר לכיוון המסור וכאלה..), ויותר עם הנשיקה בגב חשוף, וכל זה בהנחה שמדובר בבגיר, כי כמו שאמרתי, לילד כל הארי פוטר האחרון בעייתי אפילו רק בגלל תכנים, שלא לדבר על מראות קשים מידי.
אני מניח שלא קיבלת את הדעה עד הסוף, כמו רוב החברים החילונים שאני מדבר איתם על הנושאים האלה, וזה בסדר, את לא חייבת לקבל, אבל לפחות שתדעי את ההיגיון בדברים, כי יש היגיון בכך שמראות מין יותר חזקים מפצע חבוש, לכן יותר בעייתי.
ואני מקווה שעניתי לך על השאלה (הצינית).
ודבר אחרון- בד"כ קשה לקלוט טונים של הדברים הנאמרים כשהם כתובים, ומשום מה כשדתי מנסה להסביר את העמדה פתאום זה נשמע נורא עויין ומזלזל ומטיף, ובכלל מי אלא הדתיים האלה שיכתיבו לנו מה לראות, צבועים כאלה, ולמה רק את הבנות צריך להסתיר, ולמה המין כזה משגע אותם מה הם סוטים כאלה שכל נשיקה מקפיצה אותם?.. אז רק לשם ההבהרה- כלום פה לא נאמר בזלזול, בטח שלא כעסתי, וכמובן שלא הטפתי איך צריך לנהוג ואיזה סרטים צריך ללכת, וכל מי שלא נוהג ככה חוטא גמור ודינו גיהנום- למרות שזה נכון (סתאאאם נו…), רק נתתי תשובה לשאלת הגבולות שהצגת. בכלל לא חייבים להסכים, אבל זאת עדיין התשובה. :-)
בסדר גמור,
לא נשמעת מטיף או מזלזל, ואני מעריכה את התשובה המושקעת.
אם זה עוזר, העובדה שמין נחשב ליותר "מעורר" (במובן השלילי) מאשר אלימות, שהיחס אליה כמעט אגבי, היא ממש לא בלעדית לדתיים אלא מחלה כללית של החברה המערבית.
צפיתי בשבוע האחרון בשלישיית שר הטבעות אחרי המון שנים, ולהפתעתי קצת הזדעזעתי, כנראה כי אני היום הרבה פחות חושפת את עצמי לתכנים אלימים (לא בכוונה, זה יוצא). זה חידד לי את ההבדל. בכל אופן, אני שמחה לשמוע שבעיניך הארי פוטר האחרון לא מתאים לילדים קטנים באופן כללי בגלל כל מה שהולך בו, ולא אך ורק בגלל הסצינה היחידה ההיא.
(ל"ת)
אוי לא, עבודת אלילים!
אסור לתת לידים לצפות ב"המסע המופלא" פן ירעיל את מוחותיהם הרכים עם דת אלילית! אסור לילדים לדעת על קיומה של דת בה יש לא רק אל זר אחד – אלא 8 מיליון! אם הם יראו את הסרט הזה, הילדים בטוח יתחילו לנסוע בשבת, לאכול חזיר ו- ישמרנו השם – ילחצו ידיים עם בני המין השני! ללא ספק זוהי תעבה שמסכנת את ילדנו! עלינו לשרוף כל עותק של הסרט בשם הדת היהודית!
דווקא הם כנראה לא יאכלו חזיר
אף פעם.
קצת מיותר, לא?
הבנאדם כתב הודעה ארוכה ומנומקת על ההשקפה שלו. אני לא מסכים איתה וגם אתה לא, אבל זה לא היה דומה להקצנה שלך, הדעה הזאת לא נכפית על אף אחד, ומה אמור להשיג הלגלוג הזה עכשיו?
רציתי לעשות פישלייק ולהביע את הסכמתי עם ההודעה שלך,
אבל יש הרבה וההסכמה שלי יכולה ללכת לאיבוד.
אז אני אכתוב פה, הבחור כתב הודעה מפורטת מה ולמה, שהייתה תגובה לשאלה צינית ועדיין ענה ברצינות וגם ידע שהרבה לא יסכימו איתו. אתה יכול להביע את חוסר ההסכמה שלך בצורה יותר רצינית ופחות סרקסטית ואולי אפילו לקבל תגובה עניינית בחזרה.
אהלן!
לא קשור לנושא, אבל בכל זאת: מהעם מבט מרחוק על הקיץ הבא? אני בהחלט יכול להשתמש באיזה סיכום :)
ייתכן שיגיע בעתיד הקרוב. לא בטוח עדיין.
(ל"ת)
תודה רבה בכל מקרה!
דרך אגב, יש איזשהו יתרון ללהירשם פה?
הנה כמה:
http://www.fisheye.co.il/faq/faq_general/
חוץ מזה, אפשר להשתתף במשחקים כמו "הכה את האופיר".
האמת, זה נשמע קצת כמו הסתה:
"הכה את האופיר".![!זאב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_zeev.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_zeev.gif" alt="" width="" height="" />)
כלומר, לו הייתי אופיר הייתי מצטייד השבוע באמצעי אבטחה כלשהם…
כבר יש התייחסות לנושא
https://www.facebook.com/fisheye.co.il/posts/261453913975422
סוף סוף סרט של חרדים על חרדים
בשבוע האחרון ראיתי סוף סוף את הסרט הסודות. ולמרות כל מה שכבר נכתב גם כאן. על כמה שהסרט מניפולטיבי ורשלני, נהניתי ממנו וחשבתי שהוא מרגש. אבל אחרי הסרט לא יכולתי שלא לחשוב, שהבמאים והקהל החילוני (שגם אני חלק ממנו) קצת מנצלים את העדה החרדית. כלומר אני לגמרי חושבת שסרטים כמו הסודות קצת עיוותו לי את המוח, ביחס שלי לעדה החרדית. אנחנו לגמרי משתמשים בעדה הזאת כסמל לחברה שמרנית כדי לנצל אותה לפנטזיות שלנו בתור חילונים. בלי לקחת בחשבון שהם עדיין כאן חיים איתנו ושלא כולם אותו דבר. בגלל הסרטים האלה כל פעם שאני רואה אישה חרדית ברחוב אני ישר אחשוב טוב: היא בטח ממש רוצה לחזור בשאלה ,ויש לה רומן אסור עם השכן הרוסי / החברה מהאולפנה / או סתם חילוני שעובר ככה ברחוב, בקיצור כל אחד חוץ מהגבר החרדי. מרוב שאנחנו רגילים לנקודת המבט הזאת על החברה החרדית, אני הייתי ממש מופתעת לראות בטריילר שהחרדי מתעניין בגיבורה. כאילו זה כבר קצת הזוי שאישה חרדית באמת תהיה עם גבר חרדי?! וואו לא ראיתי את זה בסרט קודם.
ולמרות שגם אני חלק מהמציצנות החילונית הזאת על חברה שמרנית שכל כל רחוקה מאיתנו. אני באמת חושבת שהסרטים שהבמאים החילוניים עשו על החרדים קצת מנצלים אותם. זה נהדר שהחרדים סוף סוף עושים סרטים על עצמם. כי אנחנו תמיד מתנשאים עליהם בסרטים שלנו, ותמיד רוצים שהם יחזרו בשאלה. אנחנו תמיד מתרגשים שהחרדית הצעירה נפתחת ומגלה את המיניות שלה וכול זה. אנחנו מתרגשים כי זה שערירותי ופיקנטי.
אני חושבת שאנחנו גם מפספסים ולא באמת יכולים להבין הרבה אספקטים של החיים שלהם. כי אנחנו לא באמת מסתכלים בעיניים ניטרליות על החיים שלהם, אנחנו תמיד משוחדים. ובגלל זה אני ממש אשמח לראות את למלא את החלל. סוף סוף סרט על חרדים בלי קלישאות חילוניות.
ולסיום עוד דבר קטן על הסודות. למרות שחשבתי שאבי נשר בחר בסיפור של צעירות חרדיות סתם כי הוא רצה פנטזיה מינית מציצנית על חרדיות תמימות וכליי. הסיפור עבד עליי, ואני גם מבינה אותו. בימינו הכול כל כך זמין וקליל שזה פשוט לא טוב לסיטואציה דרמטית של סרט. אנחנו קצת מתגעגעים לשמרנות של פעם כדאי שנוכל לשבור אותה שוב. זו בדיוק הסיבה שאנחנו אוהבים סרטים תקופתיים. הבעיה שבארץ לא עושים סרטים תקופתיים אז כול פעם שרוצים לעשות סיפור שמתאים לדרמה תקופתית, הבמאי אומר טוב זה קרה בחברה החרדית. עדיף כבר שנתחיל לעשות סרטים תקופתיים באמת, כדאי להפסיק להשליך את הפנטזיות שלנו על שבירת המוסכמות. (עוד פעם) זה ימנע מרומנטיקניות כמוני לחשוב שכול חרדית שעוברת ברחוב היא רוחל'ה.
אגב, קפץ לי לעין
שהבאנר שבראש הדף מזכיר, בצורה מסויימת, גרסה מוקטנת של הפוסטר הזה של "מגנוליה":
עד מתי טריילרים ישראלים
באיכות 480p ומטה? לא מגיע לנו HD?
דווקא בזמן האחרון המון טריילרים ישראליים
מגיעים ב-1080p ביוטיוב.