פרסי דג הזהב 2014: חלק שני

אכזבת השנה, הפתעת השנה, הטרנדים הטובים והרעים של השנה, ועוד פרסי דג זהב ודג מלוח

חלק שני של סיכום השנה הסופי והדפניטיבי והמוחלט על פי דעתי הסופית והמוחלטת נכון לשניה זו. אם לא קראתם את ההתחלה: זה החלק הראשון.

הדג המלוח לסרט שכולם מתלהבים ממנו ואין לי מושג למה: Obvious Child

אולי "כולם" זה קצת מוגזם, מכיוון שמדובר בסרט שלא הוקרן בארץ מסחרית. אבל שמעתי מהמון אנשים, בארץ ובחו"ל, עד כמה "ילדה נצחית" (השם העברי שתחתיו הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים) הוא חינני ומצחיק ואנושי והגיבורה כל כך שנונה ומקסימה. האמת, אולי באמת יש בזה משהו – אני לא מוסמך לומר, כי אחרי חצי שעה של החתנחנויות בלתי נסבלות של השרה סילברמן וונאבי הזאת, שבהן לא חייכתי אפילו פעם אחת, יצאתי. לא קורה לי הרבה, אבל היה יום ארוך והייתי עייף. אולי סוף הסרט מבריק, מי יודע.

האמת, אני גם לא שותף לאהבה שרוחש ל"מלון גרנד בודפסט" כל מי שנחשב, אבל קשה לומר שאני שונא אותו.

דג הזהב להפתעת השנה: סרט לגו

סרט שמבוסס על מותג מסחרי של משחק. זה לא עבד כל כך טוב בפעם הקודמת. נכון, העובדה שבסרט הזה היו מעורבים פיל לורד וכריס מילר סיפקה רמז לכך שהוא לא יהיה לגמרי גרוע, ועדיין – מי האמין בשנה הקודמת ש"סרט לגו" – סרט שהוא כל-כולו השמת מוצר – יהיה לא סתם סרט טוב, אלא סרט שאנשים קוראים לו "עמוק", מדרגים אותו בעשיריות הגדולות של סרטי השנה, ומועמד מוביל לפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר? למען האמת, אני חושב שההתלהבות מ"סרט לגו" היא קצת מוגזמת, והסרט עצמו – אם כי הוא מאוד כיפי ונחמד – לא לגמרי מפוקס ויורד מהפסים במובן לא טוב לקראת סופו. ובכל זאת. לגו. סרט טוב. מי היה מאמין.

הפתעות משמחות אחרות שהגיעו השנה: "קצה המחר", "שכנים" ו"שומרי הגלקסיה".

הדג המלוח לאכזבת השנה: ציידי האוצרות

איך זה בכלל אפשרי?! איך סרט גם ג'ורג' קלוני ומאט דיימון וביל מוריי וקייט בלאנשט וג'ון גודמן, שעצם נוכחותו של כל אחד מהם מהווה בדרך כלל בידור טוב, יכול להיות כל כך רע? כל כך כלום, לא מעניין, כתוב גרוע וזניח כל כך שהייתי צריך לעבור על רשימת כל הסרטים שיצאו השנה כדי ליהזכר בכך שהיה סרט כזה בכלל?

אכזבות נוספות, צורבות אבל פחות: "גודזילה", "הדרקון הראשון שלי 2", "חלום אמריקאי", "אקס-מן: העתיד שהיה" וכן, גם "בין כוכבים", שהיה די טוב, רק לא כריסטופר-נולאן-עושה-מד"ב טוב.

דג הזהב לז'אנר הספציפי במידה מפתיעה המוצלח של השנה: סרטים המבוססים על סדרות קומיקס עלומות של מארוול על קבוצת גיבורי על

סדרת קומיקס של מארוול, שאף אחד לא מכיר מלבד קומיקסאים הארדקור, שעוסקת בקבוצה של גיבורי-על, נבחרת באופן מפתיע להפוך לסרט בהפקת דיסני, בעיבוד חופשי מאוד. הסרט לא רק מצליח, אלא מתברר כאחד הסרטים הכייפיים, המבדרים והמצחיקים של השנה. אם זה היה קורה פעם אחת זה היה ראוי לציון בפני עצמו, אבל זה קרה השנה פעמיים. גם "שומרי הגלקסיה" וגם "6 גיבורים".

הדג המלוח לז'אנר הספציפי במידה מפתיעה הגרוע של השנה: סרטים דיסטופיים על חברות עתידניות שנוצרו אחרי איזה אסון גלובלי לא ברור ובהן אנשים עוברים בגיל 18 טקס מיון לתפקיד שאליו יהיו כבולים לכל חייהם וכולם חיים על פי חוקים נוקשים שכאילו אמורים להציל את האנושות מעצמה אבל הם מנוגדים לחלוטין לטבע האנושי ואין שמץ של סיכוי ששום חברה היתה מתפקדת באופן הזה אפילו למשך יומיים והבוסית של הרעים היא שחקנית זוכת אוסקר ותיקה ואהובה שלא ברור בשביל מה היא בכלל צריכה את הג'אנק הזה, כאילו זה לא שחסר לה כסף או משהו
כלומר "מפוצלים" ו"המעניק", נו.

דג הזהב לשחקן/ית השנה: סקרלט ג'והנסן

אלה הם כמה מהדברים שסקרלט ג'והנסן היתה השנה: אינטליגנציה מלאכותית על-אנושית שניסתה למצוא את משמעות האהבה והקשר ב"היא"; דמות חייזרית, לא אנושית, שמגלה מה זה אומר להיות בן-אנוש ב"מתחת לעור"; אישה פשוטה שהתעלתה והפכה ליישות כמו-אלוהית ב"לוסי". ובקפטן אמריקה 2 היא היתה סתם מגניבה. אוקיי, לא כל הסרטים האלה הם יצירות מופת, אבל איפה ראיתם שחקנית אחת שחקרה את הטבע האנושי באופן כל כך מקיף בתוך שנה בודדת? אפשר לכתוב קורס אקדמי שלם על "האנושי, האל-אנושי והעל-אנושי בסרטיה של סקרלט ג'והנסן בשנת 2014". וחוץ מזה היא היתה פשוט מעולה. כן, אפילו ב"לוסי".

דג הזהב להופעת המשחק הטובה ביותר שהיא קול בטלפון בלבד: סקרלט ג'והנסן, "היא"

כן, טוב, זאת לא זכיה מפתיעה, אבל האמת היא שאני כולל את הקטגוריה הזאת כדי לציין לטובה את הזוכה במדלית הכסף. סקרלט הביסה רק בקושי את דונאל (אנדרו סקוט) מ"לוק" – דמות משכנעת וסימפטית שעברה מסע מלא והתפתחות לאורך 90 הדקות של הסרט, למרות שמעולם לא ראינו אותה. דונאל שולט!

דג הזהב לדמות השנה: לו בלום, "חיית הלילה"

לפלטשר (ג'יי. קיי. סימונס) מ"וויפלאש" מגיע כל הכבוד שבעולם וגם האוסקר שהוא כנראה עוד יקבל. חואקין פניקס ב"היא" יוצא מהכלל. טילדה סווינטון ב"רכבת הקרח" ענקית. מתיו מקונוהיי ב"מועדון הלקוחות של דאלאס" מצוין. אסי דייויס ב"באבאדוק" עושה דברים שלא יאומנו. לכולם מגיעים כבוד ופרסים.

אבל לו בלום מ"חיית הלילה", בגילומו של ג'ייק ג'ילנהול, הוא המפלצת הכי מפחידה של 2014. כאילו לקחתם את כל מה שרע בקפיטליזם ובתקשורת המודרנית ודחסתם אותו לתוך איש אחד עם עיניים בולטות.

דג הזהב לטריילר השנה: "שומרי הגלקסיה", טריילר ראשון

הטריילר הראשון ל"שומרי הגלקסיה" היה הרגע שבו הסרט הזה הפך מפרויקט מפוקפק ומוזר – רקון מדבר? – לאחד הדברים הכיפיים ביותר השנה. ואת הרגע הזה אפשר לסמן בשתי מילים בלבד: אוגה צ'אקה.

טריילרים אחרים שראויים לדגי כסף: "צלף אמריקאי", "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" "עולם המחר", "את לי לילה" ו"מליפיסנט" (שפתח את הז'אנר הספציפי במידה מפתיעה של השנה בטריילרים: טריילרים המוצגים לצלילי ביצועים נשיים איטיים וקריפיים של שירים מוכרים מתוך סרטים של דיסני).

דג הזהב לקומדיה של השנה: שכנים

גם "רחוב ג'אמפ 22" היה באמת מאוד מצחיק, אבל נראה לי ש"שכנים" קצת נשכח בסיכומי השנה, וחבל. זה סרט שמראה שקומדיה פרועה וגסה ונמוכה ומאוד, אבל מאוד מצחיקה יכולה להיות גם נוגעת ללב וחכמה, וזה הסרט הטוב של השנה בהשתתפות סת' רוגן. קים ג'ונג און מסכים איתי.

דג הזהב לסרט האימה הטוב של השנה (שהופץ בארץ): השער

מראות הן דבר מאוד מלחיץ.

הדג המלוח לסרט המטומטם של השנה: לוסי

אחת הקטגוריות הקשות ביותר להכרעה השנה. התחרות היתה כל כך צמודה, והיו כל כך הרבה מועמדים שבאמת זכאים לפרס. כמו "התעלות". או "מפוצלים", למשל. "הרץ במבוך", בזכות רבע השעה האחרונה שלו. שלא להזכיר סרטים שהטמטום שלהם הוא מובן מאליו, כי מייקל ביי מעורב בהם, כמו "רובוטריקים 4" או "צבי הנינג'ה".

"לוסי" רחוק מלהיות הסרט הגרוע של השנה. הפתיחה שלו מרתקת, והיא למעשה הדבר הטוב ביותר שלוק בסון עשה מזה שנים רבות. וגם בהמשך, יש בו דברים טובים. סקרלט ג'והנסן, למשל. אבל הכל עומד בצילו של ה-10%. מילא שהסרט כולו מבוסס על מיתוס שגוי בנוגע לשימוש של בני האדם במח – אבל הסרט לא מפסיק לספר לנו על זה ולטחון לנו במח עם הרצאה "מדעית" שכל משפט ומשפט בה הוא בולשיט. סרטים אחרים מודעים לכך שהם מטומטמים, וטוב להם ככה. "לוסי" הוא סרט דביל שמשוכנע שהוא גאון, וזה מה שהופך אותו למטומטם יותר מכולם.

עוד בנושא: חמשת הרגעים המטומטמים של השנה בקולנוע

הדג המלוח לפרסום הסמוי הדוחה ביותר: חייו הסודיים של וולטר מיטי

גם כאן התחרות היתה לא פשוטה. הרבה מאוד סרטים השנה היקשו על ההבדלה בין הסרט לבין הפרסומות שלפניו. מייקל ביי המשיך לייצר פרסומות: "רובוטריקים 4", יותר מאי פעם, היה סדרה של פרסומות, כשסטנלי טוצ'י עוצר מדי פעם כדי ללגום משקה סיני פופולרי ומארק וואלברג לוקח שלוק מבבקבוק באדווייזר, או מה שלא יהיה, שבמקרה התגלגל לידיו; ב"צבי הנינג'ה" יש בדיחת אחרי-הקרדיטים שהיא פרסומת לחזיות (אם לא ראיתם את הסרט, אתם כנראה חושבים שאני צוחק). "סקס טייפ" היה לא רק סרט נוראי אלא גם פרסומת נוראית למוצרי אפל.

אבל למרות התחרות הקשה מאוד מצד ביי, "וולטר מיטי" זוכה בפרס פשוט כי נראה כאילו התסריט כולו נכתב באופן מגושם מסביב לפרודוקט-פלייסמטים שלו – ואז ניסה למכור את עצמו כסרט על מציאת משמעות החיים. לא פחות. כמו בכל הפסקת פרסומת, החיים משמעותיים אם אתה אוכל את הפיצה הנכונה.

דג הזהב לסרט היפה ביותר: מר טרנר

אבל באמת, איך אפשר לבחור. כשראיתי את "יפה לנצח" חשבתי שזה בלי ספק הסרט היפה של השנה. אבל אז ראיתי את "מתחת לעור" והוא היה מהמם. ואז הגיע "הרוח העולה" שהיה יפהפה. ואז, לקראת סוף השנה, באו "מר טרנר" ו"אידה" שהציגו צילום מדהים בצבע ובשחור-לבן, בהתאמה. כל הסרטים האלה יפים כל כך שזה שורף בעין. מכיוון שאני צריך לבחור אחד מהם, אני מניח שאלך על "מר טרנר" (צלם: דיק פופ), אבל אולי זה רק כי הזכרון שלו הכי קרוב, ואולי בגלל שזה אתגר ממש לא פשוט לעשות סרט כל כך יפה על גיבור כל כך מכוער.


בהמשך: סוף סוף אני מפסיק למרוח זמן ומחלק את פרסי הדג המלוח לסרט הגרוע ביותר, והדג הזהב לסרט הטוב ביותר.

כמו כן, בעניין של סיכומים: מחר (חמישי) אתם מוזמנים לסינמטק הרצליה לשיחת סיכום שנה איתי ועם אבי נשר + חשיפה ראשונה של דירוג הגולשים בסקר סיכום השנה של עין הדג + הקרנה של "שומרי הגלקסיה"! פרטים כאן. כרטיסים פה.