מורגן ספרלוק התפרסם בזכות "לאכול בגדול", הסרט שבו הזין עצמו בדיאטה של מקדונלדס בלבד במשך 30 יום, וכמעט הרג את עצמו בתהליך. הוא לא הסתפק בהצלחה אחת, והמשיך לנסות לבנות את עצמו כיוצר סרטי תעודה אקטיביסטיים אקסטרימיים (או משהו כזה): הוא ביים וכיכב ב"מה נסגר עם בין לאדן" (הגרוע), והפיק סדרה של סרטי דוקו-אקטיביזים אחרים ואת סדרת הטלויזיה "30 יום".
עכשיו הוא שוב בקולנוע עם סרט תעודי היי-קונספט, שהוצג לראשונה בפסטיבל סאנדנס האחרון: "The Greatest Movie Ever Sold", סרט על פרודוקט פלייסמנט שממומן כולו מפרודוקט פלייסמנט, והוא גם ה"מאחורי הקלעים" של עצמו. וזה הטריילר.
(עוד באותו עניין: ההיסטוריה של הפרודוקט פלייסמנט)
היה לנו פוסט אחד היום עם הנעימה של "רקוויאם לחלום", ועכשיו גם אחד עם "In the Hall of the Mountain King". אם אני לא טועה, כיסינו בתוך יום את שתי היצירות המוזיקליות הכי טחונות בעולם.
האם ידעתם?
אתם יכולים לדשן את הדשא שלכם עם שמן מכונות.
וחוץ מזה, אפשר גם לאיית את השם של היצירה הנ"ל לצלילי היצירה עצמה.
נסו את זה בבית.
ענק!
I-n-t-h-e-h-a, l-l-o, f-t-h, e-m-o-u-n-t-a-i-n-k-i-n-g!
הסרט הזה הולך להתפוצץ לתוך עצמו.
In the Hall of the Mountain King
קיבל לאחרונה אחלה ביצוע בפסקול זוכה האוסקר של "הרשת החברתית".
http://www.youtube.com/watch?v=TPZtigbbkz4
(ל"ת)
כל כך לא
כששמעתי את זה, רציתי לקחת את מי שאחראי לזוועה הנוראית והאיומה הזאת ולתלות אותו מעץ גבוה. הקרשנדו נשחט לחלוטין והסיום נשמע כמו רמקולים מקולקלים.
אם כי הגרסא הזאת שקישרת אליה (גרסת הפסקול, יש להניח) מעט טובה יותר ממה שהלך בסרט עצמו.
אני לא שומע בעיה
אם אני לא טועה, הקטע הזה זהה כמעט לחלוטין למקור – כמעט אף תו לא שונה – ורק מנוגן על כלים שונים מהמקובל. וזה כשלעצמו מרענן, כי כאמור, הקטע הזה overused בטירוף. ולהישמע כאילו הרמקולים מקולקלים זאת תכונה ידועה של מוזיקה "תעשייתית".
עכשיו שמעתי גם את הגרסא המקורית
קודם כל, במקור האמיתי ההבדל בעוצמת הסאונד מאוד משמעותי בין ההתחלה לסיום. הכניסה של התזמורת, שמגיעה בווליום מאוד גבוה ביחס למה שהיה קודם, מעצימה מאוד את הקטע. (את זה פחות שומעים גם בגרסאות יוטיוב של המקור, למרבה הצער.)
מעבר לזה, יש התעצמות הדרגתית, גם בווליום וגם מבחינת הוספת כלים נוספים. בגרסא האלקטרונית יש מעט מאוד מזה, ובעיקר יש כמה נקודות שיוצרות הרגשה ש"הנה מגיע משהו" ואז שום דבר לא באמת מגיע והמוזיקה נשארת בערך באותו המקום שבו היא הייתה קודם לכן (עד לכניסת ה"תזמורת" בסופו של דבר). הם עושים טיזינג מוזיקלי, כביכול עומדים לשנות משהו אבל בעצם לא משנים כלום. זה מעצבן.
חוץ מזה, אני גם בדעה שהשירה בגרסא המקורית מאוד מוסיפה לקטע.
אז אני מניח שלא מאוד תאהב את גירסת הצ'לנים בלי חולצה.
http://www.youtube.com/watch?v=zf2aIVKp1OY
לא יותר מדי
אבל בעיקר כי זה יצא להם נורא מבולגן ולא הולך לשום מקום.
אני מעריך את זה שהם ניסו להוסיף משהו משלהם. כל הבעיה בגרסת הרשת החברתית שזה ממש ממש כמו המקור, רק, ובכן, ללא אלמנטים חשובים שמאוד חסרים וללא שום דבר חדש שמובא לשולחן.
כשאתה בונה יצירה שהיא באמת שונה ומכילה אלמנטים משלך על בסיס הרעיון, אז גם אם אני לא כזה אוהב אני יכול להעריך.
נגיד, אני מאוד אוהב את השיר הזה: http://www.youtube.com/watch?v=O_cWfRVHAkQ
כי זה לא סתם "בואו ניקח את היצירה הזאת וננגן אותה כמות שהיא עם גיטרה חשמלית", זה שיר רוק לכל דבר, שעובד כשיר רוק בזכות עצמו, אבל מבוסס על הרעיונות של היצירה הזאת ולוקח אותם לכל מיני מקומות מעניינים.
ומה בדבר גרסאת ה-ELO?
http://www.youtube.com/watch?v=WV52YAhdJOk
(אני קצת נבוך להודות שלמדתי להכיר אותם בעקבות פרק מטופש למדי של דוקטור הו.)
חביב
ומה שנחמד כאן זה שהם לא סתם מנגנים את המקור עם כלים שונים, הם הוסיפו משהו משלהם (גם אם לא עד כדי כך הרבה), מה שהופך את זה למעניין בזכות עצמו.
אבל הרי מעולם לא טענתי שכל עיבוד באשר הוא של היצירה בהכרח יהיה גרוע יותר ושכל דבר חוץ מהמקור הוא זבל. אין לי בעיה עם עיבודים ליצירות. הבעיה שלי הייתה ספציפית עם העיבוד של הרשת החברתית. (כי מצד אחד הוא לא מוסיף שום דבר שלא היה במקור כדי שיהיה בו משהו מעניין משל עצמו, ומצד שני אין בו את הכח והאפקט שיש למקור.)
ואם אנחנו כבר כאן, עוד עיבודון חביב: http://www.youtube.com/watch?v=PKrLxyqc7yA
ואם כבר גרסאות
הנה דוגמא מעניינת: http://www.youtube.com/watch?v=3P1lRJldRx0
זה יחסית מאוד נצמד למקור ומוסיף מעט מאוד משלו, אבל כאן הקרשנדו נעשה נכון ובכך נשמרת ההרגשה והאנרגיה שיש במקור, וכשמגיע הקליימקס, אז הוא באמת מרגיש כמו קליימקס, וגם משתמש נכון בכלים שיש למטאל להציע בשביל לעשות אותו קליימטי (קונקרטית, בלאסט ביטס).
מי?
ומה עם הגרסה החביבה של "המי"?
http://www.youtube.com/watch?v=vDl18bXywHU
מכיר
יותר מדי סמים.
אבל אני מומחא מזה שפתאום כולם תוהים מה דעתי על עיבוד זה או אחר של היצירה.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
*מוחמא
(ל"ת)
גרסת האלבום כל כך הרבה יותר טובה.
http://www.youtube.com/watch?v=MhKe-Z-NhBs
אם כי באופן כללי העיבוד שלהם ליצירה הזו הוא די אחד מקטעי השוויץ שלהם (תראו, אנחנו יכולים לנגן יותר מהר משאתם יכולים לשמוע)…
אחלה טריילר.
אם נוכל לקוות שהטריילר יעיד על המוצר המקורי כמו שהטריילר של 'למצוא את בן לאדן' העיד, אזי מדובר בסרט הרבה יותר מצחיק.
יש טחונות יותר
"כרמינה בורנה" של אורף הופיעה בקצת יותר מדי טריילרים… וזה קצת כואב למי שבאמת אוהב את היצירה.
http://articles.cnn.com/2010-01-13/entertainment/carmina.burana.trailer.action_1_carmina-burana-trailers-carl-orff?_s=PM:SHOWBIZ
לפי Soundtrack.net,
אלו שלוש עשרה הנעימות הטחונות ביותר כמנגינות טריילרים:
http://www.soundtrack.net/trailers/
לגמרי לא השמות שהייתי מהמר עליהם. נגיד, שתי היצירות שרד דיבר עליהן בכלל לא מופיעות פה, ואת רוב היצירות שכן מופיעות שם אני לא מכיר בכלל (בשם, לפחות. רק הגיוני שאם אני אשמע אותן אני אגיד משהו בסגנון "הי, זו לא המוזיקה של הטריילר ההוא?").
לא דיברתי דווקא על טריילרים
"בהיכלו של מלך ההר" היה גם ב"הרשת החברתית" עצמו, והסרטון על הניצב הפורה היה עבודת מעריצים. הם נהיו מין דיפולט של עורכי סאונד, מקצוענים או חובבים: רוצה דרמה? רקוויאם! רוצה מתח? מלך ההר! יש קרב עם כלי טיס? דהרת הואלקיריות!
עד רקוויאם!
לא אכפת לי שיחרשו בטרילרים או בכל סרטון אחר כל מנגינה שיבוא להם. אבל אם יש דבר אחד שבאמת מעציב אותי זה הטחינה (בא לי להגיד הזנייה, אבל לא רוצה לצאת דרמתית מדי, אבל הנה אמרתי, אז כנראה יצאתי) של הנעימה מרקוויאם. זה פשוט הורס לי את המנגינה הזאת. היא לא צריכה להיות מקושרת לשום דבר חוץ מהסרט שבו הא הופיע במקור
* היא הופיעה
(ל"ת)
אש"כ חרוש
רוצה אפיקה בסלואו -מושן ו\או אפיקה בין-כוכבית? הפתיחה של אודיסאה בחלל!
מורטל קומבט!
טה נה נה נה נה נה טה נה נה נה נה טה נה נה נה גט אובר היר!
קצת עצוב
כל הקטעים שמופיעים ברשימה הזו הם יצירות גנריות, דומות מאוד, מלאכותיות, מתלהמות ושמאלציות. כולן משתמשות באותם כלים (אותו תיפוף, אותם כינורות) והמניפולציות שלהן מוקצנות ושקופות להחריד.
אני מעדיף את רקוויאם או את הקטע מתוך פיר-גינט. לפחות שם מדובר במשהו שראוי להתקרא "מוזיקה". אולי בגלל זה את הקטעים האלה זוכרים, בעוד שאת הקטעים שברשימה – לא.
אני לא אטען שזו לא מוזיקה
אבל שים לב שגם שני הקטעים האלה מורכבים כל אחד מ"משפט" מוזיקלי פשוט אחד, שחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב. "פר גינט" אולי נכנס לקטגוריה של מוזיקה קלאסית, אבל מבחינת המורכבות שלו הוא יכול להיות גם באירוויזיון. כנראה שככה זה בטריילרים: כשמנסים למכור, צריך ללכת על פשטות.
נכון. בדיוק על זה כתבתי למטה...
http://www.fisheye.co.il/greatest_movie_ever_sold_trailer/?comNum=419872#li-comment-419872
ובכל זאת, היצירות האלה לא עד כדי כך מתלהמות. המניפולציה שלהן הרבה יותר מעודנת מזו של הקטעים התעשייתיים.
הרבה מהשירים ברשימה נוצרו על ידי Immediate Music
זו חברה שמתחמה ביצירת מוסיקה מגניבה לטריילרים, שלא מופיעה בשום צורה בסרטים עצמם. אני עדיין חושב שהמנגינה הזאת היא מה ששכנע אותי לראות את 2012:
http://www.youtube.com/watch?v=pCUBAJYMs2U
(את השיר הזה יצרה בכלל חברת Two Steps From Hell, אבל לא משנה)
ויש גם את הגרסה הזאת
גרסת Manic Miner למחשב ה-ZX Spectrum. משחק מחשב טרום עידן ה-PC, זאת אומרת לפני הווינדוס.
http://www.youtube.com/watch?v=2agYu3sXpfA&feature=related
מי שגם רוצה לשחק את המשחק יכול לעשות את זה מכאן:
http://www.xmixdrix.com/manicminer
אני מצטערת,
היצירה הטחונה ביותר בעולם היא זו: http://www.youtube.com/watch?v=_4IRMYuE1hI
אם כבר בטהובן, הלוואי שיפסיקו לדחוף
לכל סרט שלישי / טריילר / פרומו לטלויזה את הקטע הזה שלו,
http://www.youtube.com/watch?v=8gdks_Lun7k
בסוף יגרם לי נזק בסגנון אלכס בתפוז המכני (וחבל כי זה קטע מוסיקלי יפה).
אני לא חושב שאתה צודק
הקטע (היפהפה) הזה עלה לגדולה לאחרונה בזכות "דיבור המלך". לא זכור לי שמישהו הכיר אותו לפני כן.
אני הכרתי אותו מ"The Fall"
ומאז הוא קופץ לי לאוזן בכל פעם שמשתמשים בו – מה שקרה כמה פעמים. לא משהו שמתקרב לרקוויאם, אבל עדיין.
אם כבר ציינת את The Fall
במשך כל הקטע שהאלגרטו של השביעית הושמע ב"נאום המלך" התייחסתי רק למנגינה (המוכרת), לא שמתי לב בכלל לסרט…
בקטע הזה נעשה שימוש גם בסיום של KNOWING
רק התיבות הראשונות בחמישית ידועות ומשומשות
למעשה, מעטים מאוד באמת מכירים את המשך היצירה, או אפילו את המשך הפרק הזה. מעבר לפריטת הכינורות בהתחלה, היצירה הזו הרבה פחות ידועה ממה שנדמה.
הסקוונצה המפורסמת(קצר קצר קצר ארוך) חוזרת על עצמה בוריאציות שונות לכל אורך הפרק הראשון ומפציעה לביקור גם בפרק השלישי והרביעי
כל פעם שאני שומעת את הקטע
הזה אני מודה למזלי הטוב על כך שהחלק החביב עלי בתשיעית הוא הפרק השני דווקא, שנטחן בעיקר בתפוז המיכני והרבה פחות במקומות אחרים:
http://www.youtube.com/watch?v=p5favl2Qtx0
יצירות קלאסיות שנטחנו בסרטים ובטריילרים - ומה הן אומרות
הנה כמה יצירות או קטעים שבאמת נטחנו בסרטים ובטריילרים:
מתוך "אגם הברבורים":
http://www.youtube.com/watch?v=C5BSyJ_vlHo&feature=related
קטע הפתיחה של "פיר גינט":
http://www.youtube.com/watch?v=qAMLCDnCLzs
אולי הקטע המשומש ביותר של בטהובן אי-פעם:
http://www.youtube.com/watch?v=QdWaLQJKxoI&feature=related
המסקנה: בסרטים אוהבים להשתמש בקטעים מלודרמטיים, פרגמנטליים, עם מוטיבים חוזרים. יצירות שיצליחו בסרטים הם יצירות שמבוססות על חזרות של משפט אחד או שניים. אם לא, אז בסרט ישאבו מהיצירה משפט אחד או שניים "מפורסמים", ויחזרו עליהם.
מצד שני, זה לא נורא. מדובר ביצירות יפהפיות (בשונה מהקטעים הגנריים שלרוב משתמשים בהם בסרטים).
לא רק יצירות קלאסיות.
אני הרבה פעמים מחפש פסקולים (גם קטעי מוסיקה וגם שירים) אחרי ששמעתי ואהבתי אותם.
כשאני שומע קטעים ממוחזרים בפסקולים לסרטים אחרים או בטריילרים או אפילו בפרומואים לטלויזה זה מובן (יחסית). אבל זה קצת מפתיע שזאת המוסיקה בה בוחרים לתאר את הכתבות במהדורות החדשות של ערוץ 2 ו-10.
הקטע הבא לקוח מהפתיחה של 'אמריקן פסיכו' – http://www.youtube.com/watch?v=vVe0Kq16ZVY והופיע במספר כתבות חדשות (בעיקר שקשורות למהומות בעולם הערבי, בטח פרויד היה אומר על זה משהו).
הסימפוניה של בטהובן שהייתה ב 'The Fall', ב'נבואה', ב'דיבור המלך' ובעוד מקומות שאני כרגע לא זוכר, גם משמשת את הכתבות בחדשות מדי פעם לתאר משהו דרמתי.
לפני כמה זמן שמעתי מוסיקה שמלווה איזו כתבה באחד ממהדורות החדשות (נדמה לי של ערוץ 10). המוסיקה הייתה מוכרת לי אבל לא ידעתי מאיפה. רק אחרי כמה דקות נזכרת שהיא נעימה מהסרט המצויר 'קורליין': http://www.youtube.com/watch?v=j6Phs898rcY
הקטע הבא, לקוח דווקא מסדרת הטלויזיה 'Dexter' (שבכלל יש לה פסקול מצוין שהרבה ממנו ממוחזר) וגם הוא מככב הרבה בתור מוסיקת רקע לכתבות בחדשות ולקטעים דוקומנטרים – http://www.youtube.com/watch?v=e2xxizpHuoo
לא חסרות דוגמאות, מסרטים של טרניטו (שרובם מהווים דברים שהוא לקח מאניו מוריקנה, אז זה בסדר) עד למחזור הטוטאלי של 'mad world' (שלדעתי רוב האנשים מכירים את הגירסה המשוחזרת שלו מ'דוני דארקו' ולא של Tears For Fears).
שכחת את הדוגמא הכי בולטת
השימוש שעושים בחדשות בפינת ה"שבוע שהיה" (או משהו כזה) במוזיקה של מייקל ניימן מתוך "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב": http://www.youtube.com/watch?v=Al0w0Lq_O0M&feature=related
אתה מתכוון בלשון ש-"עשו"
לפני יותר משנה חדשות 2 איבדו את הזכויות להשתמש במנגינה הזו לסיכום השבוע (וחבל, היא לא מעבירה את אותה הצמרמורת כמו המגינה החדשה בה הם משתמשים מאז). הם אגב לא התביישו להודות מאיפה המקור, ופעם אפילו יצאו בקמפיין לכבוד "10 שנים לפינת 'השבוע שהיה'" או משהו כזה, שם ארד ניר סיפר סיפר באיזה סרט הוא שמע את המנגינה אותה הוא בחר עבור הפינה, ועודד צופים לשלוח סרטונים ביתיים בהשראתה.
אבל כן. דני סידס, העורך המוזיקלי במרבית הכתבות בערוץ 2, מבין דבר או שניים בסאונדטארקים (אולי זו הסיבה שאני לא ממהר לעבור לחדשות בערוץ 10). לא רק נעימות מסדרות וסרטים הוליוודיים זיהיתי בשנים האחרונות, אלא גם נעימות מתוך סדרות אנימציה יפניות ופעם אפילו מנגינה מתוך שיר ילדים רוסי.
לא זכור לי שימוש באחת מהיצירות
אני לא זוכר ששמעתי את moonlight של בטהובן בסרט… דוגמה תהיה נחמדה
יש מלא. הנה אחת שקפצה לי כרגע לראש
http://www.youtube.com/watch?v=3c-plmGkeU
(משתמשים ביצירה הזו כמה פעמים בסרט הזה. זו רק אחת מהם)
בשנת 2010 כמעט בכל סרט(/טריילר של סרט) שובר קופות היה את Highway To Hell…
יש שם פוני באמבטיה?
בבקשה תגידו לי שזה פוני צעצוע
בסוף שנות התשעים היה נהוג להשתמש בקטע הנהדר הזה מתוך Plunkett & Macleane בהמון טריילרים (The Patriot ,למשל)
http://www.youtube.com/watch?v=ZhP6F-vxeZI
הקטע שתזהו מתחיל ב 4:17
עוד קטע משומש לעייפה
http://www.youtube.com/watch?v=0kwYplWfN9M
משומש ובצדק…