ההסדר

תסריט ובימוי: יוסי סידר
שחקנים: אקי אבני, טינקרבל, עידן אלתרמן

רוב יוצרי הסרטים הישראליים
לא שמעו שקיים כזה דבר "ערכי
הפקה", ואלה שכן שמעו על זה,
מתרחקים מזה כמו אש, או מתרצים: "יש לנו ערכי הפקה, רק שהם נמוכים", או "יש לנו ערכי הפקה אבל השארתי אותם בבית של החותנת". ורק אל תעזו חס וחלילה לדבר על "ערכי הפקה הוליוודיים" (מושג גס רוח לכל הדיעות) או שבכלל תיסקלו באבנים.
לסרט "ההסדר" יש ערכי הפקה גבוהים: החל מהתסריט הכתוב היטב, דרך המשחק המצויין (להוציא דמות אחת שדי מקרטעת), וכלה בעריכה. והתוצאה הסופית בהחלט מספקת את הסחורה. מהי הסחורה? שאלה טובה.

לפני שאתחיל לדון בסרט, אחשוף פה את העובדה שאני אדם דתי. זה רלוונטי, מכיוון שלדתיים "ההסדר" הוא קודם כל סרט כיף. כיף לראות את עצמך מיוצג על המסך, כמעט בפעם הראשונה (למרות שמיוצג פלג ספציפי מאד), ונחמד להשוות רשמים ולגלות בעיות באמינות (וכאלו לא חסרות, למרות שהבמאי הוא אדם דתי. ניכר, אגב, שלא למד בישיבת הסדר). "ההסדר" גם מושך לקולנוע אנשים דתיים שמתרחקים ממנו בדרך כלל, ובהקרנה שבה הייתי, במוצאי שבת לאחר שהסרט יצא לאקרנים, ישבתי באחורי האולם וראיתי מתחתי ים של כיפות (לא ים גדול, מכיוון שהסרט נפתח בתל-אביב באולם קטן. לא ברור מדוע, נוכח הפרסום והחשיפה הגדולה שקיבל). הסרט גם מספק לעיתים מעט תובנות לעולם הדתי (כגון סצינה נפלאה שבה מסביר חייל דתי לחייל חילוני את המושג הדתי- "לשמה")

אז מה הוא בעצם "ההסדר"? ההחלטה של יוסף סידר היתה ליצור סרט איכותי, ובזאת הוא הצליח, אבל לא בדיוק היה ברור לו מה הוא רוצה שיהיה שם. רובו של הסרט מתפקד כמין דרמה, והיא מצוינת, ובחלקו האחרון הוא הופך לסרט מתח, ובשלב הזה הסרט קצת חורק. הקצב והצורה שבה הסרט מתנהל עד אז אינם מנבאים את הסוף (וזה לא בא לומר שהסוף אינו צפוי. הסרט לא צופן בחובו הפתעות רבות). זו בחירה לגיטימית, לפתור את הסיפור כסיפור מתח, ולא כדרמה, אם כי בעייתית. סידר בחר בפיתרון הקל.

הסרט מספר את סיפורו של מנחם, תלמיד ישיבה שהולך בעידוד של רבו להיות מ"פ בפלוגה של בני ישיבות הסדר שמקימים. מנחם גם מתאהב בבתו של הרב, שהרב מייעד לחברו הטוב פיני, למדן גדול. ביתו של הרב גם היא, מסתבר, מעונינת במנחם, ופיני המתוסכל נשאר בסופו של דבר בלי כלום. ואז מתפרצת הקיצוניות החזקה שהרב החדיר בתלמידיו טיפין טיפין, ומה שקורה שם אתם צריכים לראות (למרות שברוב הביקורות על הסרט בעיתונות פירטו הרבה יותר מזה, מה שנראה לי כטעות ודי הכעיס אותי).

אקי אבני וטינקרבל משחקים טוב מאד, ברגע שמתרגלים לקונספט של אקי אבני כבחור ישיבה, שזה דבר לא קל בכלל. דמותה של טינקרבל היא דתייה מרדנית, והיא עושה את זה יפה מאד.
אסי דיין, בתור הרב, פשוט מצויין. הדמות מוצלחת, משוחקת היטב ומאד אמינה. דיין פיתח מניירות של רב בצורה מדוייקת ביותר, ורק בשבילו שווה לראות את הסרט. לא ברור תמיד מה הרב רוצה, בעצם: דמותו של הרב תוארה ברוב הביקורות שקראתי כ"איש הרע" של הסרט, אבל לדעתי זה לא נכון.
הדמות הבעייתית ביותר בסרט היא דמותו של פיני (עידן אלתרמן), התלמיד החכם. היא השבלונית ביותר בסרט, והכי פחות אמינה. הניסיון לבנות תלמיד ישיבה גאון וחנון נכשל, גם מכיוון שהוא אינו מתאים לסרט.

"ההסדר" הוא סרט טוב, והוא גם סרט שכיף לראות. מעניין לראות שהסרט הראשון שנעשה על ועל-ידי דתיים הוא סרט מתח, שעוסק בקיצוניות. אמנם כיוונו הפוליטי אינו ברור, אבל זה מעולם לא עצר אותנו בעבר.