הלבוי 2

Hellboy II: The Golden Army

במאי: גיירמו דל טורו
תסריט: גיירמו דל טורו, מייק מיגנולה
שחקנים: רון פרלמן, סלמה בלייר, דאג ג'ונס, לוק גוס, אנה וולטון

'הלבוי 2' מתחיל באקספוזיציה. הרבה אקספוזיציה. למעשה, בתור סרט שלא פותח טרילוגיה חדשה של סרטי פנטזיה באורך של שלוש שעות כל אחד, הוא דוחס כמות חסרת-תקדים כמעט של מידע לעשר הדקות הראשונות שלו. ממש בקצרה, הן מדברות על "הצבא הזהוב": צבא בלתי-ניתן להשמדה של רובוטים (זהובים) השוכן במקום מסתור מתחת לפני האדמה, ועל נסיונותיו של נואדה, נסיך האלפים (לוק גוס), לאחד מחדש את "הכתר הזהוב". אותו כתר יאפשר לו לפקד על הצבא הזהוב ולעשות… לא ברור מה, בדיוק. אבל אתם יכולים לנחש שזה יותר בכיוון של "להשמיד את העולם" וקצת פחות בכיוון של "תביאו לי את נעלי הבית, בבקשה".

מולו מתייצב הלבוי (רון פרלמן, האיש והפרצוף): השד האדום עם יד האבן מ"המחלקה למחקר והגנה פאראנורמלים". לצידו של הלבוי, כמו בפעם הקודמת, עומדת נערת האש ליז שרמן (סלמה בלייר) ונער המים עם כישורי הטלפתיה הבסיסיים, אייב סאפיאן (דאג ג'ונס, שהיה בלתי ניתן לזיהוי מתחת לשכבות עצומות של איפור גם ב'המבוך של פאן'). השלושה נשלחים לבדוק מה קרה לעשרות האנשים שהשתתפו במכירה פומבית תמימה למראה, ובמהרה נשלחים למסלול התנגשות עם הנסיך נואדה. בין לבין, מפגין הלבוי את רצונו להפסיק להתחבא ולצאת לעולם שבחוץ, מסתבך רגשית עם ליז, מתמודד עם נוכחות של חברים חדשים בצוות הפאראנורמלי, והולך מכות עם הרבה דברים לא-אנושיים.

אל תתנו לעובדה שאנחנו עוד רגע מסיימים את חודש אוקטובר להפריע לכם. 'הלבוי 2' הוא סרט קיץ. זה אומר שאת רוב העלילה אפשר לבטל במשיכת כתף. העלילה הראשית היא רשע-מנסה-להשתלט-על-העולם סטנדרטית לגמרי ודי מטופשת. לכל עלילות המשנה שמסביבה, נראה שאפילו התסריטאים לא ממש ניסו למצוא מקום ראוי. היחס של העולם שבחוץ להלבוי, מערכת היחסים שלו עם ליז, התפקיד האפשרי שהלבוי עלול לשחק בהבאת סוף העולם – כל אלה הם אלמנטים עלילתיים שצצים על פני השטח למשך דקה או שתיים, ואז נעלמים. אנחנו כאן בשביל לראות את הלבוי נלחם בכל מיני דברים, וזה מה ש'הלבוי 2' נותן לנו. ואז הוא נותן לנו את זה שוב.

את 'הלבוי 2', כמו את הסרט הקודם בסדרה, ביים גיירמו דל טורו ('המבוך של פאן'), ונראה שבעקבות הסרט עם המבוך, הוא החליט להעלות גם את העיצוב של 'הלבוי' דרגה. היצורים נגדם נלחם הלבוי נראים נפלא, אבל זה עוד כלום לעומת העיצוב של חלק מהסביבות בהם 'הלבוי 2' מתהדר. בשלב מסוים, מבקרים הלבוי וצוותו במקום המכונה "שוק הטרולים". זה נראה כמו משהו עם עם האווירה של הקנטינה מסרט 'מלחמת הכוכבים' הראשון, רק עם היצורים מ'המבוך של פאן' במקום החבובות בהן השתמש ג'ורג' לוקאס. אפשר להגיד הרבה דברים על העלילה של 'הלבוי 2' (רובם – משהו בסגנון של "מה זה השטויות האלה?"), אבל העיצוב שלו פשוט מצוין.

גם קטעי האלימות מחויבי-הז'אנר עשויים בצורה מוצלחת. אמנם כמו בסרט הקודם, ברובם התפקיד של חברי הצוות האחרים מסתכם ב"ליז – תראי יפה, אייב – תראה מוזר", אבל רון-הלבוי-פרלמן מסתדר מצוין, כיאה לגיבור סרטי אקשן מהשורה הראשונה, ונלחם נגד יצורים מכל הסוגים והמינים: מפיות קטנות וטורפניות בגובה דשא ועד לגוש דשא רצחני בגובה של גורד שחקים. יש גם הומור בשפע, ככה שהתוצאה היא בסך הכל סרט אקשן מהנה וכיפי למדי.

הבעיה היא ש'הלבוי 2' נענה גם לקלישאות האחרות שמאפיינות סרטי קיץ: כישורי המשחק של רוב השחקנים בינוניים, והעלילה, על אף הניסיון לשוות לה אווירה של אגדה, די מטופשת. הדמויות שטוחות (אני מאוד מחבב את הלבוי, אבל זה לא שיש לו אופי מפותח יותר מ"אוהב חתולים"). לא משהו שאתם לא מצפים לו בכל מקרה.

ובכל זאת, שווה לראות את 'הלבוי 2'. אמנם העובדה שהוא לא מופץ בארץ ביולי קצת הורסת את הקטע הזה של "סרט קיץ", אבל 'הלבוי 2' עשוי מספיק טוב בשביל למשוך אתכם לקולנוע גם בתקופה שבה המזגן לא מהווה שיקול משמעותי. ואם זה לא מספיק, העיצוב שלו מצליח להרים אותו רמה אחת מעל רוב סרטי האקשן המטופשים שיצאו בחודשים האחרונים. וזו סיבה קצת יותר טובה ללכת לראות סרט אקשן מאשר "תבואו, יש מכות".