ההוביט ב-48 פריימים לשניה – גם בארץ

האם HFR3D, טכניקת ההקרנה ב-48 פריימים לשניה, זה טוב או רע? עדיין לא ברור, אבל לפחות נוכל לבדוק בעצמנו

חדשות טובות, או לפחות מעניינות: כידוע, פיטר ג'קסון צילם את "ההוביט" לא רק בתלת-מימד, אלא בטכניקה שקיבלה את הכינוי HFR 3D (קיצור של High Frame Rate): במקום שהסרט יצולם ויוקרן בקצב של 24 תמונות בשניה, סטנדרט שלא השתנה מימי הסרט האילם ועד היום, הוא מוקרן ב-48 פריימים לשניה. זה אמור ליצור תנועה חלקה והרגשה מציאותית יותר.

כשקטעים מ"ההוביט: מסע בלתי צפוי" הוקרנו בפני קהל בכנס סינמה-קון באפריל, התגובות היו מאוד לא אחידות. היו כאלה שנדהמו לחלוטין והכריזו על זה כעל מהפכה שמגמדת את התלת-מימד, והיו כאלה שממש שנאו את זה, וטענו שבמקום לסייע לסרט זה גורם לו להיראות "טלוויזיוני" יותר. פיטר ג'קסון, מצידו, טוען שאולי לוקח כמה דקות להתרגל לזה, אבל הפורמט הזה הוא לגמרי העתיד. ג'יימס קמרון מסכים איתו.

הפוסט על התגובות להקרנות בסינמה-קון, והרבה דיונים מעניינים שהתפתחו בעקבותיו – נמצאים כאן.

אולי בגלל התגובה המעורבת הזאת, ואולי בגלל סיבות טכניות, הסרט יוקרן בארה"ב בטכנולוגיה החדשה רק על קומץ קטן יחסית של מסכים. ובארץ – מתברר שהמצב הוא זהה. אחרי בירור עם יחצ"ני הסרט נאמר לי שהסרט יוקרן גם בארץ ב-HFR3D. הוא יוקרן בפורמט הזה רק בקולנועי יס פלאנט וסינמה סיטי, בכל אחד מהם יוקדש אולם אחד להקרנה כזאת (בעוד הסרט יוקרן מן הסתם גם באולמות נוספים). האולמות כבר ערוכים טכנולוגית להקרנה כזאת.

זאת בשורה משמחת מאוד, כי זה בדיוק כמו שזה צריך להיות: אנחנו מקבלים את החידוש מיד, אבל הוא לא נכפה עלינו. מי שרוצה להתנסות בטכנולוגיה החדשה ולראות בעצמו איך הוא מסתדר איתה – יכול. מי שלא רוצה – יכול לבחור בתלת-מימד רגיל, או אולי אפילו בהקרנות דו-מימד. או באיימקס. כל אחד וההוביט שלו.