כשסטפני מאייר לא כותבת ספרים על ערפדים ואנשי זאב, היא כותבת על חייזרים, סוג של. למרבה ההפתעה, "גוף מארח" – הספר היחיד שלה שאינו קשור לסדרת "דמדומים" – נחשב, ככל שזה בלתי נתפס, לספר טוב. כמובן, בשלב הזה גם אם מאייר היתה כותבת ספר מתכונים לעוגות גזר זה היה מוסרט, אז גם "גוף מארח" יהפוך לסרט.
ושוב, דווקא יש לזה פוטנציאל. הבמאי והתסריטאי הוא אנדרו ניקול, מי שעשה כמה דברים יפים מאוד בתחום המד"ב ("גאטקה"), אם כי היו לו גם פאשלות ("עולם הזמן"). את התפקיד הראשי קיבלה סירשה רונן, בלי ספק נערה מוכשרת, ואת "הנודדת" תגלם דיאן קרוגר, אם כי לא ברור לי אם או איך אמורים לראות אותה בסרט בכלל. צילומי הסרט עוד לא הסתיימו, אבל הופק לו טיזר שמכריז "אני קיים", רק כדי ליידע את צופי "משחקי הרעב". העובדה שהמשפט "אין יותר רעב" מופיע בטיזר לגמרי לא מקרית.
היה שם רגע שבו חשבתי שסמארה מ"הצלצול" היא זו שהשתלטה על העולם.
העיניים האלה הם כתוצאה מפלאש?
אפשר להוריד אותם בפוטושופ עם כלי "עין כחולה"?
לגמרי
הטיזר נראה זול
מאיפה לקחו את התמונות של האנשים
istockphoto?
הספר שונה לגמרי מכל דבר שאיי פעם קראתי. והוא מאוד שונה בכל צורה שקיימת מהספרים של דמדומים.
הוא ספר מדע בדיוני טהור. הוא גם כתוב בצורה קצת "אחרת".
אני תוהה איך הוא יתורגם למסך הגדול כיוון ש99 אחוז מהספר יש דיאלוגים בין 2 הנשמות שחיות תחת גוף אחד ולא ברור לי איך זה יבוצע בפועל…
אבל הטריילר נראה מעניין.
סירשה רונן ודיאן קרוגר בתוך נוף ממוחשב.
(ל"ת)
דומה קצת לפנדמנטיום
עוד פעם שמו מוסיקה מטרון: מורשת
זה כבר מתחיל להימאס.
המוזיקה לא מזכירה קצת את האביר האפל?
(ל"ת)
טיזר די זול
נראה כאילו הם חיפשו 'אנשים' בגוגל תמונות, לקחו כל מיני תמונות אקראיות ועשו להם עיניים כחולות עם פוטושופ. היו יכולים לשכור לזה גם את בן-דוד שלי בן ה 15.
כרגע אני לא מתלהב, גם כי הטיזר הזה לא משהו וגם כי זו סטפני מאייר. ברור לי שזה לא 'דמדומים', אבל עדיין. לפחות זה לא מחולק לשני סרטים.
גם האפקטים בפרוייקט המכשפה מבלייר לא משהו.
מדהים איך אנשים חושבים שאפשר לעשות דברים טובים בלי לשפוך עליהם מליונים. בלתי נתפס פשוט.
לא חייבים אפקטים טובים
פשוט רצוי להשקיע יותר מ7 דקות עבודה
הא הא,
!
א. אני מודע מאוד לעובדה שלא צריך אפקטים טובים בשביל לעשות סרט טוב. לא חסרים סרטים עם תקציבי ענק שפחות מעניינים מבהייה בקיר. רק התכוונתי שהטיזר הזה וה'אפקטים' בו לא נראים משהו ולא ממש עושים לי חשק לסרט. לא קראתי את הספר, אז אני לא יודע אם זה יהיה סרט בלי הרבה אפקטים, או שזה רק טעימה קטנה. אבל טיזר אמור לגרום אצלך לאיזו שהיא סקרנות לגבי הסרט, מה שזה לא עשה בשבילי.
ב. תקרא לי מטורף, אבל לא אהבתי את 'פרוייקט המכפשה מבלייר'. מדהים, הא?
גם אני לא אהבתי
את 'פרוייקט המכשפה".
לעומת זאת, מתתי על 'קלוברפילד'.
לא אהבתי את הטיזר, אבל כנראה יש לי דעות קדומות על הסופרת.
קשה לסלוח על עוול כזה.
אוי, ספר נהדר.
קראתי אותו פעמיים כבר. קצת קשה להאמין שאותה אחת שכתבה אותו אחראית לפשע הנתעב שנקרא 'דמדומים'.
מחכה לסרט בקוצר רוח :-)
עד הכתבה הזאת לא ידעתי שזו אותה סופרת
הספר מוצלח מאוד, ממליץ.
עוד משהו: מרץ-אפריל 2013
הפכו לזמן מאוד מעניין למד"ב קולנועי. שלושה סרטים במרץ, ועוד אחד באפריל, הם סרטי מד"ב "רציניים" (כנראה), שאינהם המשכים, ספין-אופים של סדרות טלויזיה, קומיקס וכו': "המשחק של אנדר", "גוף מארח", "Oblivion" (של ג'וזף קוסינסקי, הבמאי של "טרון") ו"אליסיום" של ניל בלומקאמפ ("מחוז 9").
ובקיץ יש גם את Pacific Rim של דל טורו
את After Earth של מ. נייט שאמאלן, את Robopocalypse של ספילברג ואת "מלחמת העולם Z".
לפחות ארבעה (!!) סרטים מקוריים וארבעה שאומנם מבוססים על משהו אבל אינם המשכים, ספין אופים או רימייקים כמו שאמרת.
סרט חדש של מ. נייט שמלאן
הוא לא משהו שהייתי מכניס לשום רשימה, בשום הגדרה, של דברים שאני *רוצה* לראות.
ולא הכנסתי את זה לרשימה של סרטים ששווים צפייה
גם את "מלחמת העולם Z" אני לא רוצה לראות בגלל הבמאי ובגלל שאני בטוח שיהרסו את הספר המעולה ההוא.
אבל במקרה של AE, זה סרט מד"ב גדול ומקורי, וזה די הולך עם הטרנד הזה של שנה הבאה שבפעם הראשונה מזה הרבה זמן נראה די הרבה סרטים מקוריים גדולים או סרטים שהם רימייקים או ספין אופים.
*אינם
(ל"ת)
באתי לכתוב שזה נראה יותר כמו סרט של סמית', כי הוא גם מפיק (ביחד עם), גם לשמאלן אין קשר לתסריט וגם אחד התסריטאים של הסרט אחראי על "טראפיק" ו"סוריאנה". נשמע מבטיח, יחסית. ואז ראיתי שברזומה של התסריטאי השני יש רק את "הנבחר".
מתי יתפרסם
שהשחקנים קיבלו כדורים מההפקה?
אם הוא יהיה טוב כמו המארח הזה, אז סבבה מבחינתי.
http://www.fisheye.co.il/host/
רק אני חשבתי שתמונות של אנשים אקראיים עם עיניים ומבט מוזר זה ממש מלחיץ?..
ממש לא, זה הדבר היחידי שחשבתי עליו
(ל"ת)
לפני שאתם מפתחים ציפיות
קראתי חלק מהספר, ו…. זה סטפני מאייר קלאסי לכל דבר (כלומר, גרוע בצורה מחרידה).
הסינופסיס מעניין (בניגוד מוחלט ל.."אופוס מאגנס" שלה), יש המון קונספטים מד"ביים מגניבים והשמות של החייזרים פשוט מגניבים לגמרי אבל שם זה נגמר, לא עוברים אפילו 20 עמודים לפני שהוא הופך לעיסת קיטץ' מוכת סרח שאפילו עולה על דמדומים בטמטום שלה.
הסיבה היחידה שאולי אני אראה את זה היא
סירשה רונן. שחקנית מוכשרת מאוד.
אבל עוד סרט שמבוסבס על ספר של מאייר. יופי.
לא כדאי להתלהב.
החצי הראשון של הספר מאוד נחמד עם הדיאלוגים והקונפליקט בין החייזרית לבין המארחת שלה – אבל מאייר, כמו מאייר, חייבת לדחוף את הרומנטיקה האידיוטית שלה לכל חור. הגיבורה פוגשת בחור לשתי דקות, ומייד הם מאוהבים עד מעל הראש כמו זוג שנשוי עשרים שנה.
גם הרעיון לא חדש, חייזרים כאלה ראיתי כבר ב"אנימורפס".
הרעיון בהחלט לא חדש
מזכיר את "השליטים" של היינלין (The Puppet Master)