אייקון, אייקון, חיפה

תרועת הפסטיבלים של חול המועד סוכות באה והלכה. מה ראינו (מעט), מה ראיתם, ואיך היה?

היי אנשים. מה המצב.

זו לגמרי לא היתה הכוונה שלי, לקחת חופש לאורך כל חול המועד סוכות. אם זה היה תלוי רק בי, זה היה להיפך: החג היה מלא וגדוש דברים מעניינים. פסטיבל חיפה, אייקון אחד, אייקון שני, וגם הרבה סרטים חדשים שיצאו להקרנות מסחריות לא-פסטיבליות. מסיבות כאלה ואחרות, שכוללות בין השאר הרבה מאוד נזלת, כל הדברים האלה לא זכו להתייחסות כמו שצריך. עשיתי כמה גיחות קצרצרות לאייקון, בין השאר כדי לשפוט בתחרות הסרטים הישראליים הקצרים, אבל חוץ מזה לא ראיתי כמעט כלום. ביום ראשון היתה לי התלבטות קשה בין שני ארועים שנערכו בו זמנית: באייקון אחד, פאנל הערפדים לרגל השקת הספר "דם כחול" של ורד טוכטרמן, ובאייקון אחר, הקרנת הטרום-בכורה של "חתולים על סירת פדלים". בסופו של דבר לא יכולתי ללכת לאף אחד מהם, אז יש לי דילמה אחת פחות בחיים.

איך היו הסרטים באייקונים? מהמעטים שראיתי, לא היה השנה אף סרט שהפיל אותי לגמרי (כמו "The Fall", שצפיתי בו בזכות אייקון לפני כמה שנים והפך לאחד הסרטים שאני הכי אוהב בעולם). היו הרבה סרטים מעניינים ונחמדים ועם פוטנציאל. "צייד הטרולים" הוא כמו "פרוייקט המכשפה מבלייר", רק שלפעמים גם רואים את המפלצות, והן נראות מעולה. ל"טרנספר"
יש רעיונות מעולים, וביצוע די מפוספס, ובמקרה הזה אני דווקא מצפה לרימייק האמריקאי. "מפלצות" הוא סרט אווירה נהדר, אבל אין בו הרבה מפלצות. בקשר לסרט האימה הישראלי האחר שהוקרן באייקון, קומדית הזומבים "מורעלים" – אני שמח שהוא קיים, אבל אני לא יכול להגיד שהתלהבתי. בעצם, זה נכון לגבי רוב הסרטים האלה: זה נהדר שאנשים בכל העולם – נורווגיה, גרמניה, בריטניה וישראל – יכולים עכשיו לעשות סרטי מד"ב ופנטזיה מכובדים באמצעים צנועים ובתקציבים של שבריר אחוז מסרט הוליוודי גדול, אבל אף אחד מהסרטים האלה עדיין לא היה יצירה שאני יכול להמליץ עליה בלי סייגים. עדיין.


זוכרים את הפרוייקט הנחמד הזה של פסטיבל חיפה, לתת לשני צופים מושבעים לחוות את כל הפסטיבל ולתעד את זה ביומני וידאו? כמו שאמר פעם מישהו, זה רעיון מצוין, אבל זה לא עובד. שני המתעדים שנבחרו הם מוטי קמחי והדס נוימן, ואת הסרטונים שיצרו לאורך הפסטיבל אתם יכולים לראות בערוץ יוטיוב של הפסטיבל. שם אתם יכולים גם לראות את מספרי הצפיות שלהם, שנעים בין קטן מאוד לבין אפסי. אחד משני דברים, או שניהם: א. זה לא ממש מעניין אנשים שלא נמצאים בפסטיבל חיפה מה קורה בפסטיבל חיפה. אם דיווח כזה היה מתרחש בקאן, בפסטיבל טורונטו או בקומיק-קון סן דייגו, אולי אפילו בסאנדנס, היו אולי אנשים שהיו רוצים לקבל עדכונים יומיומיים מהמתרחש בפסטיבל. בפסטיבל חיפה – לא, זה פשוט לא נורא מעניין. ב. אחרי שיצרו את הפרוייקט, המארגנים שלו עשו עבודה גרועה או לא עשו עבודה בכלל בניסיון לקדם אותו. אני, למשל, לא ידעתי על קיומם של הסרטונים האלה עד שקראתי עליהם בסינמסקופ.


התמונה למעלה, של אופיר שריף, לקוחה מתחרות איורי המש-אפ "מפגשים מהסוג הטפשי" של אייקון TLV והמכללה לאנימציה. אתם מוזמנים לגלריה של היצירות המשתתפות; היצירות הזוכות בתחרות – כאן.


אם ביליתם את חוה"מ סוכות יותר טוב ממני, ובעיקר אם ראיתם יותר סרטים באחד או יותר מהפסטיבלים, אני אשמח אם תחלקו את החוויות כאן. (רבאק, אפילו את "צמיג" לא הספקתי לראות. איך היה?).