אמן האשליות

במקור: The Illusionist
תסריט ובימוי: ניל ברגר
על פי סיפור מאת סטיבן מילהאוזר
שחקנים: אדוארד נורטון, פול ג'יאמטי, ג'סיקה ביל, רופוס סוול

הארץ כולה הפכה לחרושת שמועות אחת גדולה. האם יש לו כוחות על טבעיים? האם הלהטוטים המרהיבים שהוא עושה הם תוצאה ממפגש עם כוח גדול וחזק מאתנו, שאינו ניתן להבנה במסגרת המדע המודרני? איך הוא עושה את הדברים המדהימים האלה שהוא עושה? איך הוא מצליח לכופף את חוקי הטבע? והכי חשוב – מי לעזאזל החליט לתת לו תוכנית ריאליטי?

אבל מספיק עם הדיבורים על אורי גלר. אנחנו כאן בשביל לדבר על אמן מדהים אחר – אדוארד נורטון, או אם תרצו, אייזנהיים, אמן האשליות. אייזנהיים, שהגיע לוינה של תחילת המאה ה-20 לאחר שיטוט ממושך באדמות ניכר, אינו מסתפק בטריקים פשוטים כמו כיפוף כפיות. הזמן והמרחב מתעוותים מתחת לידיו המיומנות, ומשתנים כחומר ביד היוצר; עצים צומחים בן רגע, חפצים מאטים את נפילתם, מראות זוכות לחיים משל עצמן, ויש שמועות על כך שהוא אפילו מסוגל למלא בעצמו את טפסי הדיווח למס הכנסה. ללא ספק, אייזנהיים הוא בחור מיוחד במינו. יום אחד מגלה אייזנהיים כי אהובת ילדותו, סופי (ג'סיקה בייל, 'חמקן', 'בלייד 3'), עומדת להינשא ליורש העצר המתוכנן, ליאופולד (רופוס סוול, 'עיר אפלה'). איזנהיים לובש את החליפה הטובה ביותר שלו ומחביא שפן בכובע הטוב ביותר שלו, ויוצא לשחק קצת במשחק הפוליטי המלוכלך של וינה.

לא הרחק מאחוריו, ניצב החוקר אוול (פול ג'יאמאטי). אוול הוא מצד אחד יד ימינו של ליאופולד, שנאמנותו מובטחת באמצעות ג'וב טוב בעתיד הקרוב, ומצד שני קוסם חובב שמאוד מתעניין כיצד אייזנהיים מבצע את הטריקים שלו. אז בשעה שאייזנהיים מתכנן כיצד יזכה להשתובב עם סופי פעם נוספת, אוול קרוע בין הנאמנות שלו לליאופולד, שרוצה להעיף את איזנהיים מהתמונה, לבין חיבתו לקוסם המוכשר (או, אם להיות יותר ספציפיים, לכשרונו של הקוסם).

אפשר להגיד כל מיני דברים טובים על 'אמן האשליות'. אפשר להגיד, למשל, שהשחזור התקופתי של וינה של תחילת המאה הקודמת נעשה בקפידה, ובצורה משכנעת מאוד. אפשר לשבח את אדוארד נורטון, רק למקרה שמישהו עוד לא יודע עד כמה הנוכחות של השחקן הזה משתלטת לחלוטין אפילו על סצינות שבהן הוא עושה חיקוי של שטיח. אבל האמת היא שאלה בסך הכל נקודות קטנות של אור, שלא מצליחות להתחבר כהלכה.

קודם כל, יש את נושא הקסמים. מפרסמי הסרט דאגו לספר, בכל הזדמנות, כיצד אדוארד נורטון דאג ללמוד טריקים של זריזות ידיים ואשליות מהקוסם ג'יימס פרידמן (אני לא מכיר אותו, אבל היי, אולי אתם כן). אבל כל ההשקעה הזו לא שווה כלום כשמתברר שכדי לבצע את הטריקים המרשימים ביותר, אדוארד נורטון פונה לעזרתם של כוחות האופל – הקסם העתיק של האנימציה הממוחשבת. לא מדובר בסתם אנימציה ממוחשבת – מדובר באנימציה ממוחשבת שקופצת לעיניים, והורסת כל סיכוי לכך שתאמינו שמדובר בקסם אמיתי. בסרט שבו כל הזמן מנסים לדחוף לנו לראש עד כמה אייזנהיים הוא קוסם מוכשר, זה פשוט הורס. זה לא איזנהיים שמוכשר, זה האנימטור. וגם הוא קצת פישל.

גם אם הקסמים מציקים (ובסרט שהדמות הראשית שלו היא קוסם, זו הצקה מהותית משהו), הבעיה של הסרט קצת יותר עמוקה מזה. הבעיה היא שהסרט כנראה לא החליט מה הוא רוצה להיות. הוא מתחיל בסצינת קריינות שמציגה את ההיסטוריה של אייזנהיים, ולרגע יוצר את הרושם שהוא הולך להתאפיין בקריינות מתחכמת-קלות, שמתקנת את עצמה ומשנה את הסצינה המוצגת בהתאם. אחר כך הוא עובר לדרמה קורעת לבבות, ומשם לסרט בלשי. החלק הכי מזעזע הוא שאת כל אלה הוא לא עושה טוב. הדרמה קיטשית ברמות ("חיפשתי תעלומות בכל העולם, והתעלומה היחידה שלא הצלחתי לפתור היא למה הלב שלי לא מצליח לשכוח אותך"); החלק הבלשי בנאלי לחלוטין: בחלקים שבהם הוא לא מאוד צפוי, הוא בעיקר משולל הגיון, ובונה בהדרגה לקראת סוף מאכזב מכל בחינה אפשרית. וכשהדרמה לא מצליחה לרגש והחלק הבלשי לא מצליח לעניין, כל מה שנשאר לנו זה עיניה היפות של ג'סיקה בייל וחיוכו המצמרר של אדוארד נורטון.

אז לג'סיקה בייל יש אולי עיניים יפות, אבל שחקנית גדולה היא לא, ובמהלך הסרט היא מבלה בעיקר בהבלטת שפתיים. לידה, פול ג'יאמאטי אולי נראה שחקן מוצלח, אבל הדמות שלו מאוד משעממת ולא סוטה במאום מקלישאת החוקר, או מפגינה משהו שאפשר להחשיב בתור "תכונות אופי". רופוס סוול בתור ליאופולד, לעומתו, כן מצויד בתכונות אופי – אבל תכונות האופי האלה לא מסתכמות ביותר מנישת הנסיך המפונק, והוא לא יוצר שום הילה של אמינות בנסיונותיו הכמעט ילדותיים לפענח את קסמיו של אייזנהיים בכל סיטואציה. זה בעיקר מעצבן, כי הרי אנחנו כבר יודעים שסוד הקסם של של אייזנהיים טמון באנימטור.

אולי יצרתי רושם רע מדי בנוגע לסרט. זה לא ש'אמן האשליות' באמת יעשה לכם רע ויגרום לכם לרצות לכלות את זעמכם בקוסם הקרוב למקום מגוריכם. אבל כשהקסם של המאה ה-19 יפסיק להשפיע עליכם, הקסם של אייזנהיים לא יצליח לתפוס את מקומו. בתור קוסם, תחשבו פחות "דיוויד בליין" ויותר הקוסם האחרון שהופיע במתנ"ס הקרוב למקום מגוריכם. נו, זה שלא הצליח לנחש שבחרתם תשע לב. אתם יודעים על מה אני מדבר: הוא נחמד, אבל לא מצליח להרשים.