יש סרט חדש של ג'וס ווידון – כלומר, לא שלו כבמאי, אבל הוא כתב את התסריט והפיק. לסרט קוראים "In Your Eyes", הוא סיפור רומנטי זעיר תקציב על קשר מוזר בין שני אנשים שונים לחלוטין שחיים בקצוות שונים של ארה"ב. הסרט הוצג השבוע בהצגת בכורה עולמית בפסטיבל טרייבקה. ואתם יכולים לראות אותו בדיוק עכשיו אם בא לכם.
המרווח בין בכורה פסטיבלית לבין זמינות (חוקית) לכל אחד במחשבו הוא עכשיו, במקרים מסוימים, אפס, וזה בהחלט עדיף בהרבה על האופן שבו זה היה פעם – כמה חודשים במקרה הטוב, שנים במקרה הרע. הסרט זמין באמצעות השכרה דיגיטלית באתר Vimeo, תמורת חמישה דולר. "השכרה" – מושג ארכאי בכל מה שנוגע לסרטים – משמעותה שמהרגע שבו אתם משלמים, יש לכם 72 שעות שבהם אתם יכולים לצפות בסרט בצפיה ישירה במחשב שלכם. זו מגבלה מלאכותית ומעצבנת, ולא הדרך הכי נוחה לצפות בסרט; מצד שני, חמישה דולרים הם פחות מכפי שהייתם משלמים על כרטיס קולנוע בודד, השכרת סרט ב-VOD או פופקורן בינוני, כך שזה מחיר נמוך מאוד בשביל סרט חדש לגמרי שזה עתה יצא לעולם. אני לא יכול לומר שאני מתנגד לדרך עוקפת האולפנים, המפיצים, המפרסמים ובתי הקולנוע הזאת, גם אם הייתי מעדיף בהרבה אם תמורת הכסף אפשר היה פשוט להוריד את הקובץ.
שלוש הדקות הראשונות של הסרט נמצאות כאן, בשביל לראות את היתר תצטרכו לשלם. ותספרו איך היה, עוד לא הספקתי לצפות בו.
המשך הסרט, כאמור, כאן.
סרט מאוד חביב ברובו, אך לקראת הסוף קצת נהרס
צפיתי בו אתמול ובסה״כ מאוד נהנתי, במיוחד מההומור הווידוני. עם זאת, לקראת סוף הסרט הדמויות פועלות באופן כל כך לא הגיוני שזה פשוט הרס את מה שיכל להיות סוף מאוד מרגש, ובמקום זה ניראה כאילו צפיתי בכל הסרט בצמד אנשים עם מגבלה שכלית קשה.
אפשר להשכיר את הסרט במחשב ולהקרין אותו בטלוויזיה. בטלוויזיות של היום זה ממש פשט לחבר את המחשב ולראות בנוחות. הגימיק של ההשכרה באינטרנט נחמד אבל לא נראה לי כ"כ רווחי. כל אחד פשוט יכול לקנות את הסרט, לצלם את הסרט דרך המחשב (יש תוכנה כזאת שמצלמת ומקליטה את כל מה שעובר במסך וברמקולים במחשב) ולהעלות לאינטרנט. אז איפה הרווחיות פה? ככה גם כשהסרט ייצא בקולנוע יפסיד קהל כי חלק ממי שרצה לראות אותו כבר ראה.
הנחות היסוד כאן הן:
1. העותק הפיראטי יהיה זמין בכל מקרה, לא משנה כמה תנסה ליצור קשיים.
2. לפחות חלק מהקהל הוא הוגן, ויסכים לשלם מחיר הוגן תמורת נוחות ואיכות.
3. כשמדובר ביוצר אהוב כמו ג'וס ווידון, סעיף 2 נכון עוד יותר (ראה את המקרה של לואי סי קיי).
אני מניח שאם היתה מתוכננת הפצה קולנועית רחבה לסרט הזה, הוא לא היה מופץ בצורה הזו דרך האינטרנט. אבל אם כבר החלטת על הפצה ביתית, צריך לתת ללקוח כמה שיותר דרכי צפיה נוחות. זול כמו עותק פיראטי זה לא יכול להיות, אז האפשרות החוקית צריכה לפחות להיות נוחה באותה המידה.
1. נכון, עותק פיראטי יהיה זמין אבל בהפצה בבתי קולנוע לוקח לו יותר זמן להגיע. בין ימים לשבוע (CAM, אדם שיושב עם מצלמה ומצלם), לשבועות/חודש (dvdscr, איכות גרועה), לכמה חודשים, בדר"כ במקביל ליציאת הDVD של הסרט (HD לסוגיו). בהפצה מהסוג שעשו עם "in your eyes" הסרט יכול להגיע לאינטרנט תוך יום באיכות הגבוהה ביותר.
2. מקווה שאתה כמה שיותר צודק.
3. כנ"ל.
בקיצור, אין לי רעיון איך ניתן להפיץ את הסרט בצורה יותר טובה מחוץ לבתי קולנוע אבל זאת בוודאי לא הדרך הכי רווחית (גם לא דרך הצפייה העדיפה). בעצם אפשר לעשות עם הסרט סוג של "סיבוב הופעות" ככה שהוא יקרין במקומות שונים (אפשר באותו הזמן, לא חובה) באירועים מיוחדים שמיועדים לאנשים שרוצים לראות תסרט והיו משכירים אותו/הולכים אליו גם בהפצה רגילה.
כנראה שלאף אחד אין כוונה לעשות הפצה קולנועית של הסרט
אחרת ההפצה הביתית הייתה נדחית. לא נראה לי שיש דרך טובה יותר לעשות הפצה מחוץ לקולנועים, ו-5 דולר זה פחות או יותר גם המחיר שהיית משלם בספריות הוידאו, ולהם היו עלויות הפצה גבוהות שלדיגיטל אין. בסופו של דבר הגענו (לפחות בארה"ב) לשיווי המשקל שבו הבחירה בין פיראטיות להשכרה/קנייה חוקית היא שאלה של מצפון אישי ונכונות לשלם – האופציה החוקית הופכת לזמינה, זולה, ונוחה יותר, אבל אין לה ערך מוסף להציע על פני החלופה הפיראטית. אבל כשמדובר בסרט בתקציב הפקה של מליון דולר, אולי 5 דולר מכל מעריץ נאמן של ווידון זה מספיק.
יש כבר הרבה תקדימים
לסרטים שמופצים בבתי הקולנוע ובאותו זמן גם בשירות און-דימנד כלשהו. ברור שזה לא יקרה לבלוקבאסטרים, אבל לגבי סרטי אינדי זאת הפכה לדרך הפצה די מקובלת (סתם דוגמה מהזמן האחרון: "מי מפחד מהזאב הרע"). מי שרוצה את החוויה המלאה על מסך גדול הולך לקולנוע, וזה עוזר לבנות באזז שימכור עוד עותקים דיגיטליים למי שמספיק לו לראות בבית. כנראה שזה עובד.
ואפילו תקדימים מוצלחים כלכלית
במקרה של הסרט Indie Game: The Movie, מעל 50% מהכנסות הסרט הגיעו בהפצה דיגיטלית. במקרה הספציפי שלו הוא גם חייב חלק מההצלחה לשירות המשחקים של Steam שממנו הגיעו רוב ההכנסות הדיגיטליות (יותר מitunes) ומדובר במקרה חריג, אבל כדאי לציין שאצלם הסרט לא "הושאל" אלא נמכר לצרכן וללא שום DRM.
היוצרים היו אפילו מספיק נחמדים בשביל לפרט על ההפצה הדיגיטלית לצד שאר צורות ההפצה (יחד עם פירוט כל שאר השלבים בפרוייקט – קריאה מומלצת לכל מי שחושב על הכיוון):
http://www.indiegamethemovie.com/news/2012/11/19/indie-game-case-study-digital.html
כל ההנחות אחלה
אבל בפרט לנוכח הנחה 1, מה הטעם במגבלת ה"השכרה"? מה כבר היה משתנה אם היו מוכרים את הקובץ ממש, בלי DRM? כפי שאמרת, פיראטיות תהיה בכל מקרה. אז למה שוב מערימים קשיים על הצרכנים החוקיים? אני מנחש שלא בגלל התקווה להרוויח בוחטות מאנשים שירצו לראות את הסרט שוב באופן הזה אחרי שחלפו כבר 72 שעות וישלמו שוב.
לדעתי דווקא כן
הנחת הבסיס היא כנראה שהלקוח המשלם הוא אדם שעבורו פיראטיות היא לא אופציה. מחיר של דולרים בודדים להשכרה לימים בודדים (כפי שקורה גם ב-itunes) נותנת מסגרת זמן נוחה מאוד לצפיה בודדת בסרט (או אפילו להספיק צפיה חוזרת) – ממש כמו בימי ספריות הוידאו. לעומת זאת, אם אתה רוצה לצפות בסרט שוב ושוב (נניח, כמו שקורה הרבה פעמים עם סרטי ילדים), קיימת האופציה של קניה קבועה/קניית Blueray.
עוד סיבה למודל של השכרה (אפילו השכרה לזמן בלתי מוגבל) לעומת מכירה של הקובץ עצמו, היא שהמודל הזה כובל את הצרכן לפלטפורמה. מהרגע שיש לך ספריית וידאו שקנית מהאיטיונז, ואתה צופה בה דרך ה-Apple TV, אולי תהסס לעבור פלטפורמה ולאבד את מה שצברת.
אוקיי, עכשיו הכנסת לתמונה הנחת בסיס מוזרה
אין לי סטטיסטיקות, כמובן, אבל אני מנחש שעבור רוב מוחץ מהאנשים (כולל מבוגרים) פיראטיות היא כן אופציה. עם הנחת היסוד הזו אתר כמו Good Old Games לא ממש יכול להתקיים.
כמו שכתבו למטה, בארה"ב ההרתעה על פירטיות אפקטיבית
מי שמוריד יכול לקבל קנסות גבוהים או זימון למשפט. כנ"ל בבריטניה. במדינות אחרות באירופה, הולנד או שבדיה למשל, יש חסימה מאסיבית של אתרים פיראטיים.
בנוסף במקומות רבים בעולם פיראטיות לא נחשבת לדבר מקובל. לא תראה את הניו יורק טיימס או טיים אאוט לונדון ממליצים על סדרות להורדה.
וכל זה בניגוד לארץ.
אתה אכן צודק, אבל יש כאן עוד משהו שהרבה לא לוקחים בחשבון
או מודעים אליו: לפיראטים יש איזושהי אג'נדה (יותר לפורצים ופחות למורידים את התוכנות הפרוצות), שהיא בעיקר "אנטי קפיטליסטית". ברור שלהרבה מהמורידים תוכנות פרוצות לא ממש אכפת ממנה, והם מורידים כדי להשתמש בתוכנות/משחקים בלי לשלם. האג'נדה היא יותר מנת חלקם של הפורצים, שעושים מה שעושים גם בשביל "כבוד" וגם כאילו כדי לבזות את החברות הגדולות והגרגרניות.
אז ברור שכל האג'נדה הזאת עומדת מול פגיעה ישירה וברורה בזכויות יוצרים, אבל אני אומר את כל זה כי דווקא GOG הוא דוגמה מצויינת למקרה ההפוך: המשחקים לא מוגנים, באים עם מלא תוספות, וכך אפשר בהורדה קלה ופשוטה לקבל משחק מוכן להפעלה, ללא צורך להתעסק עפ cracks למיניהם ועם המון ערך מוסף. ואנשים קונים. וקונים הרבה. למה?
כי GOG הם אתר, ולמעשה חברה שלמה, שמחבקת את קהילת השחקנים ומקשיבה לה. ובמקום להערים קשיים בהגנות נגד העתקה ולגבות מחירים שערורייתיים על המשחקים, עושים מאמץ כדי לתת לגיימרים ותיקים כחדשים אופציות זולות ומהימנות, עם תמורה אדירה לכספם. והנה ההפתעה הגדולה ביותר, שאני בטוח שחברות כמו EA משתוממות עליה עד היום: זה עובד. אנשים מכבדים את המאמץ שעושים עבורם וקונים, *גם אם ישנה האופציה להוריד ולשחק ללא תשלום*. כי ביוזמה כזו אנשים בוודאי שירצו לתמוך, לאור האלטרנטיבות. חברה קשובה, עם אתר נגיש שמתעדכן תדיר, שעושה כל מאמץ כדי שתוכל לשחק משחקים ישנים שגדלת עליהם על מע' ההפעלה החדשה שלך, עם המון תוספות, במחיר זעום, ועוד תומכת ביוצרים אינדי (יותר או פחות) של משחקים חדשים ומפיצה גם אותם? אני ברור שאתמוך בה. לא ידוע לי על מישהו אחר שעושה את זה כמוהם.
לכן גם, אני חושב שמי שמחפש משחקים ישנים יותר ולא חוקיים להורדה, לא ימצא הרבה גירסאות של GOG, למרות שאלה ללא ספק הכי זולות, זמינות וללא הגנה כלל.
היי, אני מסכים
אני קונה נלהב של GOG, ומצער אותי מאוד שאין דבר דומה עבור סרטים וסדרות. שאני מכיר.
אי אפשר להשכיר סרט אם אין לך זכויות השכרה שלו
(ל"ת)
(ל"ת)
היה צריך להיות רשום "לשכור" ולא "להשכיר".
קצת קטנוני מצדכם.
ראיתי אתמול. חביב מאד.
זהו סרט "chick flick" חמוד מאד.
בניגוד ל"לוגיקה עמומה" פה מעלי, אני לא חושב שהסוף הורס.
אמנם ההתנהגות של הדמויות קצת יותר אימפולסיבית בסוף, אבל לדעתי זה התאים לאווירה הכללית שהתפתחה.
מאד מומלץ לאוהבי סרטים רומנטיים. עשוי טוב ומעניין.
לא בטוח שזה סרט שצריך לראות בצורה עיוורת רק אם אתה חובב ג'וס ווידון (אך לא בקטע של סרטי boy meets girl).
אני דווקא חושבת שזה מודל נהדר
אני חיה בארה"ב ולא הספקתי ללכת להקרנה של מי מפחד מהזאב הרע בפסטיבל שהיה לא רחוק מכאן, ונורא התבאסתי. ואז גיליתי שאני יכולה להשכיר סטרימינג ל-72 שעות תמורת כמה דולרים, ושילמתי בשמחה. אני מניחה שאני יכולה למצוא עותק לא חוקי, אבל מכיוון שהייתי מוכנה לשלם מחיר מלא בקולנוע, המחיר לא הפריע לי. יהיה אדיר אם אני אוכל לקבל ככה גישה לסרטים ישראלים או סרטים אחרים שקשה למצוא בקולנוע (סרטים זרים, אינדי, ועוד).
אני מאוד בעד מודל ההשכרה האינטרנטי
השיטה של אפל נוחה למדי (המבחר לא משהו). יש 30 יום להתחיל לראות את הסרט מרגע ההשכרה ואם התחלתם יש 48 שעות לראות כמה פעמים שרוצים, גם ב-offline. כבר קרה ששכרתי כך סרט ואז ראיתי אותו בבית מלון ע"י חיבור המחשב הנייד לטלויזיה.
לא יאמן שנשאר להם מוסר לא לראות סרטים באופן לא חוקי באתרים השונים
זן נדיר שכמעט נכחד. אבל בכל מקרה בלי טיפה של ציניות כל הכבוד לכם.
אז זהו, שזה לא רק מוסר
בארה"ב ההרתעה מפני הורדות לא חוקיות הרבה יותר יעילה מכאן, ואנשים רבים מאוד פוחדים לעשות זאת.
אני לא יודע מה המצב האישי/כספי שלך
אבל לשכבה מסוימת באוכלוסיה, שיש להם מעט זמן פנוי אבל מספיק כסף (נאמר עובדי הייטק), תשלום עבור תוכן באינטרנט הוא דבר זניח למדי.
הפתיחה לא עושה חשק לעוד.
האם יש שינוי טון/משחק/דיאלוג/משהו אחר משמעותי או שזה נשאר באותה רמה?
היה מאוד חמוד.
המשחק היה מצויין והיתה כימיה נהדרת בין השחקנים, למרות הקונספט המיוחד.
זה סרט קטן ונחמד, סוג של פיל-גוד מובי, וככזה הוא הוא עושה אחלה של עבודה.