הממ... נונין (שבת, 14/07/2007, שעה 21:14) תגובה 303490 איכשהו זה מודל קבוע לסרטים בריטיים: אשה/נשים מבוגרות וממוסדות הזקוקה/זקוקות לכסף, ומוצאת את עצמה עושה משהו 'לא מכובד' או לא חוקי, ונהנית מזה. ראינו את זה כבר ב'להציל את גרייס' וב'נערות לוח השנה' (ובגרסה הגברית ב-The Full Monty) שעל כולם אפשר היה לכתוב ביקורת מאוד דומה לזו.

		'להציל את גרייס'? אני :) (שבת, 14/07/2007, שעה 21:17) תגובה 303493  בתשובה לנונין מה היה שם? תזכיר/י לי. פשוט ראיתי את הסרט הזה לפני כמה שנים, בקולנוע.

		'להציל את גרייס'? mook2006 (שבת, 14/07/2007, שעה 21:22) תגובה 303495  בתשובה לאני :) כמו ב'העשב של השכן'-אחרי מות בעלה שהשאיר אותה עם חובות עצומים , גרייס נאלצת לסחור בסמים.

		'להציל את גרייס' לונג ג'ון (שבת, 14/07/2007, שעה 21:49) תגובה 303500  בתשובה לאני :) ביקורת: http://www.fisheye.co.il/story_62

		אלה בדיוק הסרטים שאירינה פאלם הזכיר לי הפינגווין (שבת, 14/07/2007, שעה 21:24) תגובה 303496  בתשובה לנונין הבדל אחד: את אירינה פאלם אהבתי, השניים האחרים היו קיטשיים מדי לטעמי.

		זה נכון, רד פיש (שבת, 14/07/2007, שעה 21:40) תגובה 303499  בתשובה לנונין ומה שמצחיק הוא ש'אירינה פאלם' הוא בכלל לא סרט בריטי אלא בלגי. הבמאי סיפר שלא הצליח למצוא מימון לסרט בבלגיה, אז נאלץ להעביר אותו ללונדון.

		על שם הפינגווין (שבת, 14/07/2007, שעה 21:27) תגובה 303498 בסרט, מיקי מסביר למגי שהוא בחר לקרוא לה ''אירינה'' כי זה שם שנשמע אקזוטי ומפתה. כנראה שאנחנו לא קונים חומוס באותו מקום, כי לא היה שום דבר אקזוטי באירינה שמכרה לי את הגביע.

		הערת עריכה: מה הכוונה ב- ''נטיה גבוהה לנאיביות''? יונתן ו. (יום ראשון, 15/07/2007, שעה 1:29) תגובה 303543

		הערת עריכה: מה הכוונה ב- ''נטיה גבוהה לנאיביות''? Jostakino (יום שני, 16/07/2007, שעה 16:46) תגובה 303747  בתשובה ליונתן ו. נטייה גבוהה לנאיביות - להאמין ללא סיבה ובתדירות גבוהה שמשהו טוב יקרה. לדוגמא, ההערה של מגהטרון בסוף כל פרק של הרובוטריקים שהוא עוד ינקום באופטימוס פריים שהרס את התוכנית השבועית שלו להשתלט על העולם, או השאלה שה''המוח'' שואל כל שבוע את פינקי כשהוא הוגה את התוכנית השבועית *שלו* להשתלטות עולמית (''האם את חושב מה שאני חושב?''). באופן כללי, ניתן להגיד שמחשבה על השתלטות עולמית היא נטייה גבוהה לנאיביות (או, לחילופין, להתחיל מלחמה יבשתית באסיה. תשאל את ויזיני או את בוש) לא להתבלבל עם נטייה לנאיביות גבוהה, כמו קפיצת בנג'י אלחוטית מבניין עזריאלי, או האמונה שאולסי פרי לא באמת השתמש בסמים

		''לא חשבתי שאי פעם אכתוב משפט כזה'' גיא (יום שני, 16/07/2007, שעה 18:33) תגובה 303755  בתשובה לJostakino ''...אבל מונטאז' האורגזמות הגבריות בהחלט משאיר טעם של עוד'' (הנאיביות המודעת-לעצמה)

		איך זה שיש סצינה אחת כזו לונג ג'ון (יום שני, 16/07/2007, שעה 20:43) תגובה 303785  בתשובה לגיא (או כמה כאלו) סותר את התפיסה האופטימית-נאיבית שהסרט מציג?

		הפסקה האחרונה בביקורת נותנת דוגמאות הפינגווין (יום שני, 16/07/2007, שעה 17:05) תגובה 303751  בתשובה ליונתן ו.

		בעצם הפינגווין (יום שני, 16/07/2007, שעה 17:07) תגובה 303752  בתשובה להפינגווין עוד קודם לכן יש פסקה שלמה שמפרטת את עניין הנאיביות.

		יש בסרט רובד תמי (שבת, 04/08/2007, שעה 20:11) תגובה 306629 נוסף שמאד אהבתי. היחסים במשפחה של מגי. בהתחלה מגי מאד מעורבת בחיים של הבן שלה ומשפחתו. יותר מדי. יש לה מפתח לבית שלהם, היא מסתכלת להם בדואר, מבקרת את הנכד כל יום. אשתו של הבן מסננת לו ''אתה צריך לחיות עם אמא שלך'' ולא מתה על חמותה. הבן הוא בנה היחיד של מגי, והם מאד קרובים. המשפחה שלה זה כל מה שיש לה. וכחלק מההתפתחות של מגי לאורך הסרט ורכישת חיים משל עצמה היא משחררת ומשתחררת, כשהשיא הוא שהיא לא באה איתם לאוסטרליה. כלתה לומדת שהיא באמת אוהבת את הנכד שלה ולא מתחרה בה אלא להיפך, עושה משהו שבעלה לא מסוגל לו, ומגי לומדת שאהבה היא לאו דווקא לחיות את החיים דרך המשפחה. ובנושא אחר -השחרור מהמוסכמות מתבטא דרך החברות שלה. בהתחלה היא מחוברת אליהן בטבור למרות שהיא יודעת שלפחות אחת מהן היא לא באמת חברה שלה וניהלה רומן עם בעלה, ובסוף היא בכלל לא סופרת אותן. יענו, חברים שלי הם לא מי שמשחקים אתי משחקים אלא מי שמלווים לי כסף ומסתפקים בלחיצת יד כערבון. אם תרצו, כבוד בעולם שנראה כלפי חוץ חסר כבוד.

		סרט דרמה לכל דבר צ'יקו (יום ראשון, 19/08/2007, שעה 12:27) תגובה 308292 אני לא מבין איך אפשר להתבלבל אפילו לרגע. זהו סרט דרמה לכל דבר עם כמה הברקות קומיות ואין פה שום בלבול ידידי המבקר.

		מצטער לאכזב הפינגווין (יום ראשון, 19/08/2007, שעה 12:49) תגובה 308296  בתשובה לצ'יקו בעולם שבו סרטים כמו אבודים בטוקיו והעולם שבפנים המלנכוליים נחשבים קומדיות, אירינה פאלם הוא פצצת צחוק. בחלק מהמקומות הסרט מוגדר כדרמה ובחלק כקומדיה. אני בחרתי בפרשנות השניה. עד כמה שהייתה לי התלבטות בין הז'אנרים, הביקורת מסגירה את העובדה שבעיני, הסיפור מתרכז יותר בקטעים הקלילים והדרמה היא משנית. הרי לא כל קומדיה חייבת להכיל מישהו שחוטף בעיטה לביצים, ההומור יכול להיות מעודן. אם קומדיה היא סרט שברובו מנסה להצחיק, אני בהחלט חושב שאירינה פאלם הוא ברובו קומדיה. מעבר לזה, מה חשבת על הסרט? עושה רושם שמעט מאוד גולשים צפו בו.

		ואם כבר טענות 'זו לא קומדיה, זה סרט רציני' ברווז גומי (יום ראשון, 19/08/2007, שעה 17:58) תגובה 308316  בתשובה להפינגווין ב-YNET טוענים ש''הבוס הגדול'' הוא לא קומדיה, כי יש בו כוונות אמנותיות (בלינק - ביקורת מלאת ספוילרים, שמיועדת למי שצפה בלבד). http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3434248...

		אם זו ההגדרה שלהם לקומדיה הפינגווין (יום ראשון, 19/08/2007, שעה 20:24) תגובה 308327  בתשובה לברווז גומי צ'רלי צ'פלין עשה כמה דרמות מאוד משעשעות.

		פינגווין, לקחתי אותו בDVD אתמול סיגל (יום שני, 10/12/2007, שעה 14:16) תגובה 319479  בתשובה להפינגווין אני חושבת שזה סרט מצויין. ממש מצויין. מאוד אהבתי את המשחק של כולם. זו דרמה טראגית קומית שכזו, בדומה ל'ביקור התזמורת'- מצחיק ועצוב בכפיפה אחת, ואין שום הכרח לכופף לסרט את היד כדי להכניס אותו תחת מטריה של ז'אנר ספציפי מוגדר. סרט מינורי וקטן אך עוצמתי. התסריט זורם יפה מאוד ולא נתקע בשום נקודה, והזיגזוג בין הדרמתי לקומי, לדעתי, קרוב למושלם. מבחינת מראה- גם הצילום וגם הארט נראים ריאליסטיים לחלוטין. כאמור, המשחק מדוייק ומרשים. אהבתי במיוחד את הסצינות עם החברות בסוף הסרט, שבהן מגי מראה להן מאיפה משתין הדג. אהבתי את הביטחון העצמי שהקנה לה כל המקרה, ואת זה שהיא הפכה מבת שישים מפוחדת לאשה שעומדת על שלה, שדורשת את שלה, ושקשה לסובב אותה. הדברים שהעלו אצלי שאלות: א. למה הסיפור של החונכת הצעירה שלימדה את מגי הסתיים כך? חשבתי שעוד יהיה לו איזשהו המשך. ב. לא ממש הבנתי את התגובה של הבן שלה. למה הוא כל כך השתולל? הרי היא לא באמת היתה זונה. יש הבדל גדול בין מה שמגי עשתה לזנות. אז נכון שכבוד גדול זה לא, אבל היא עשתה את זה למען הנכד שלה, ואני בטוחה שאם לבן היתה הזדמנות דומה הוא היה עושה אותו הדבר. ג. בהתחשב ב'ביצים' ובעמוד השדרה שמגי קיבלה בעקבות התעסוקה היחודית שלה, והצלחתה הגדולה בה- הייתי בטוחה שהיא לא תקשיב לבנה ותחזור לאותו מקום. ד. באמת גברים ששים לתקוע את הזין שלהם לתוך חור בקיר? בהתחשב בזה שלגם לקיר יש עובי מסויים זה נראה לי לא אפקטיבי...

		פינגווין, לקחתי אותו בDVD אתמול מישהו (יום שלישי, 08/01/2008, שעה 6:09) תגובה 322093  בתשובה לסיגל קיר גבס הוא מאד דק עד כמה שאני יודע :)

		איזה סרט חכם. אדם קלין אורון (יום רביעי, 05/03/2008, שעה 11:11) תגובה 328110 ראיתי לפני כמה ימים, ומאז אני חושב עליו שוב ושוב - מזמן לא ראיתי סרט עם כל-כך הרבה תובנות לגבי מערכות יחסים ודרך ניהול חיים, ועוד כאלו שמוגשות כל-כך בעדינות. זה מזכיר לי את 'כפרה', רק להיפך: שם יש סרט שנראה לך מבריק בזמן שאתה צופה בו, ואז אתה מגלה שהוא בעצם לא אמר הרבה; כאן יש סרט שנראה מינורי לחלוטין (גם אם נעים) בזמן הצפייה, ואז מסתבר שבעצם הוא עמוק ומיוחד.

       

.מערכת "עין הדג" אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו ע"י קוראים ולקולה שנשפכה על המקלדת

| תנאי שימוש | כתבו לעורכים | צוות האתר | מילון האתר | שאלות נפיצות | חנות האתר | RSS

©כל הזכויות שמורות