אירינה פאלם

במקור: Irina Palm
במאי: סם גרברסקי
תסריט: סם גרברסקי, פיליפה בלאסבנד, מרטין הרון
שחקנים: מריאן פייתפול, מיקי מנוילביץ, קווין בישופ, סיובאן היולט

לפעמים נדמה שבתרבות האנושית קיים יחס הפוך בין זמן קיומו של מקצוע והשינויים שעבר, לבין הכבוד אשר רוחשים לבעליו. “מעצב שיער” מודרני זוכה ליותר יוקרה מאשר מסלק כינים פשוט, וגם “סניטר ראשי" נשמע יותר מכובד מנער הפיפי. לא מפתיע, אם כן, שהמקצוע אליו מתייחסים בבוז הכי גדול הוא גם המקצוע העתיק ביותר בעולם.

מגי (מריאן פייתפול) היא אלמנה בריטית שקטה וצנועה כבת שישים. נכדה הקט שוכב חולה בבית חולים והדרך היחידה להצילו היא לגייס מספיק כסף לנסיעה לאוסטרליה, שם יזכה לטיפול לו הוא זקוק. לרוע המזל, למגי ומשפחתה אין את הכסף הדרוש, ואם לא ישיגו אותו בתוך חודש, לא יוכל הילד לשרוד את הנסיעה. על כן, מחליטה מגי להשיג את הכסף בכל דרך שתדרש.

מבלי לגלות לאיש, מוצאת מגי עבודה כמארחת במועדון סקס. למקרה שלא הפנמתם מהפסקה הראשונה של הביקורת, "מארחת" זה יופמיזם של יצאנית (אם אתם לא יודעים מה זה "יופמיזם", שאלו את עורך הדין שלכם). מגי אמנם חסרה את הגוף הצעיר של הקולגות לעבודה, אבל היא מפצה על כך בנתונים טבעיים אחרים: מיקי, בעל המועדון, מבחין שעור ידיה של מגי עדין ונעים במיוחד, ושוכר אותה לבצע בלקוחות עבודת כפיים.

הרעיון בתפקיד החדש די פשוט: גברים מכניסים את המיק ג'אגר שלהם דרך חור בקיר, מבלי לדעת מי בצד השני, ומגי משפשפת עד שיוצא ג'יני מהמנורה. בתחילה, סולדת מגי ההמומה מהתפקיד ורוצה לעזוב, אולם השכר טוב והילד, כזכור, גוסס. בתוך זמן קצר, מתברר שמגי לא סתם בעלת ידיים טובות, אלא גם חרוצה במיוחד. היא גורמת לגברים להגיע לשיאים שטרם ידעו והופכת במהרה למלכת ההאנד ג'וב של האזור. התור מחוץ לעמדה שלה הולך ומתארך, ומיקי מעניק לכוכבת העולה שם חדש, הולם יותר – אירינה פאלם.

על הנייר, סרט בריטי על עקרת בית מזדקנת שעוסקת בזנות בכדי להציל את חיי נכדה נשמע כמו מתכון בטוח לדרמה חברתית שעל דגלה ביקורת נוקבת כלפי הממשל והמדיניות הכלכלית. משהו שמכיל בתוכו לפחות שלוש סצינות של גברים מובטלים שיכורים שצורחים "פאק!" במבטא צפון-וולשי כבד, וכמה צלחות נשברות. למרבה הפלא, לא כך הדבר. 'אירינה פאלם' הוא סרט קליל ואופטימי, המגלה חיבה רבה לדמויותיו ומכיל לא מעט רגעים קומיים. התמונות שמגי תולה על הקיר בעבודה כדי להעניק למקום מראה יותר ביתי, הן דוגמה לרגע שכזה. גם הסצינה בה זוכה מגי להדרכה אישית מאישה משופשפת יותר בתפקיד, מעלה לא מעט חיוכים. ההתנגשות בין הנימוס הבריטי המאופק לעיסוק כה מלוכלך, ניכר היטב בפניה של מגי הנבוכה ולאחר מכן, בפני החברות הרכלניות שאינן יודעות על עיסוקה החדש.

הבעיה הגדולה של הסרט היא בחוסר היכולת להחליט האם הוא קומדיה או דרמה. מרוב רגעים סימפטיים וחיוכים מבודחים, רגעי הדרמה פשוט לא משתלבים. רוב הסרט נוטה יותר לכיוון הקומדיה, והסצינות הרציניות כאילו קוטעות בגסות את הקצב ומוציאות את העלילה מפוקוס. הרבה יותר כיף לראות את מגי מפריעה לזוג צעיר שמתעלס במכונית עם רדיו חזק מדי, מאשר את הויכוחים של בנה של מגי ואשתו, שאינם יודעים מהיכן יביאו את הכסף לנסיעה.

בעיה נוספת, מבחינת חלק מהצופים, עלולה להיות הנאיביות של הסרט. מיקי (מיקי מנוילוביץ') אמנם מאיים ומנסה להפחיד בתחילה, אולם קשה שלא לחייך כשמזהים את המנגינה שבוקעת מהמכשיר בידו ומבינים שהרגע נפסל בסופר מריו. כל התייחסות לחייהן הקשים של הזונות, לאופיים של הלקוחות הנואשים לגמירה אחת טובה, או למעורבות בעלי מועדוני הסקס בעולם התחתון, לא זוכה ליותר מרמיזה קלה שנעלמת והופכת לא רלוונטית לעלילה המרכזית.

אך למרות הנטייה הגבוהה לנאיביות, 'אירינה פאלם' בכל זאת נותר מוצר דרמטי-קומי משובח, בעיקר בזכות הבמאי סם גרברסקי. הסרט שם דגש על הפרטים הקטנים (כגון עובדת בנק חבושה במצנפת של סנטה קלאוס, שמסרבת לתת למגי הלואה), ושומר על קצב נוח למעקב של הסיפור. לא חשבתי שאי פעם אכתוב משפט כזה, אבל מונטאז' האורגזמות הגבריות בהחלט משאיר טעם של עוד. הפסקול הבנוי ברובו על גיטרה חשמלית, מלווה את מגי ברגעים בהם היא מתלבטת לגבי המשך צעדיה או עוברת שינוי משמעותי בגישתה לעבודה. הגיטרה נותנת את הטון רוב הזמן ומשתתקת כשצריך פשוט להקשיב לבדיחה טובה. ככה זה כשעל הפסקול אחראי הרכב בשם "גינזו".

אי אפשר שלא לציין את הופעתה המפתיעה של מריאן פייתפול בתפקיד הראשי. מי שהיתה פעם אחד מסמליה העיקריים של תרבות הסקס, סמים ורוקנרול, מופיעה על המסך כסבתא שמנמנה וביישנית שחוששת לבטא מילים אסורות. אם לא הייתי מודע לעבר שלה, הייתי משוכנע שהיא מופנמת ומתרחקת מעימותים גם בחיים. מנוילוביץ', שמזכיר גרסה בלקנית של ששון גבאי, מוסיף הופעה טובה משלו כאדם שעוסק במקצוע הבזוי מכולם ועדיין מעורר חיבה.

'אירינה פאלם' הוא סרט על זנות בלי סקס. סרט על מצוקה כלכלית בלי סלאמס. סרט על עולם תחתון בלי פשע. סרט על אישה שתעשה הכל בשביל משפחתה, אבל בלי לשכוח לחייך.