היום, והפרס, והאתר של הקולנוע הישראלי

היום אתם יכולים לראות סרטים ישראליים ב-10 ש"ח בלבד, מחר פרס אופיר, והימד"ב הישראלי הגיע סוף סוף

אני לגמרי בעד המסורת הזאת: זו כבר השנה השלישית שבה נערך בספטמבר, קצת לפני טקס פרסי אופיר, יום הקולנוע הישראלי. וזה אומר: כל רשתות הקולנוע בארץ מקרינות היום, לאורך כל היום, רק סרטים ישראליים, וכרטיס לכל סרט, בכל מקום ובכל שעה, עולה עשרה שקלים. הפופקורן עדיין יקר. אחד הדברים הנחמדים ביום הזה הוא שהוא כולל סרטים מכל הסוגים והמינים: גם קומדיות מסחריות וגם סרטי פסטיבלים, גם את המתחרים הבאים על האוסקר וגם את "גאליס: קונקט", כך שכל אחד יכול לעשות עם היום הזה מה שהוא רוצה. רוצים לעשות לעצמכם מיני-פסטיבל של סרטים איכותיים שבדרך כלל לא מגיעים למולטיפלקס? אתם יכולים. רוצים סתם לראות איזה משהו לא מחייב שאתם לא בטוחים אם הוא שווה מחיר של כרטיס מלא? גם סבבה.

רשימת הסרטים המלאה: אבינו, אמור, אנטנה, אנשים שהם לא אני, ברש, ג'נקשן 48, הולכת שבעה, הכל שבור ורוקד, הלהקה האחרונה בלבנון, הפורצת. הרמוניה, חדרי הבית, ילד טוב ירושלים, ישמח חתני, לב שקט מאוד, לעבור את הקיר, מעבר להרים ולגבעות, נמל בית, סופעולם, סופת חול, סנפשוט, שבוע ויום, תיקון, גאליס: קונקט, האוצר מעבר לנהר, ארבע על ארבע, סיפור אהבה ארץ ישראלי, ירח בבית 12, ג'רוזלם, פוטו פרג' והמתנחלים.

אלה מכם שכבר ראו – בעיקר את הסרטים שעוד לא יצאו לקולנוע – מתבקשים לייעץ. מה טוב? מה כדאי לראות היום כי היום זה משתלם, ומה כדאי לראות בכלל?

מחר, כאמור, ייערך טקס פרסי אופיר. ההכרזה על המועמדים לפרס נערכה השנה ברמת חוסר עניין יוצאת דופן אפילו בשביל הפרס הזה: אף אחד מבין הסרטים המועמדים לא יצא לקולנוע בזמן הכרזת המועמדים, לכן לרובנו הגדול אין שום מושג מי אמור או צריך או ראוי לזכות, אז למי, בעצם, אכפת? מאז המצב לא השתפר בהרבה: רק סרט אחד מבין המועמדים לפרסים הראשיים – "שבוע ויום" – יצא לקולנוע. כתוצאה מכך, על הפרס מתחרה סרט שכמעט אף אחד לא ראה מול ארבעה סרטים אחרים שכמעט אף אחד לא ראה. אפילו אם אתם מאוד רוצים לעשות לעצמכם מרתון ביום הקולנוע כדי לצפות בכל המועמדים לפני הטקס, יהיה מאוד קשה, כי מי יכול לראות ארבעה סרטים ביום?

הבעיה הזאת עם פרסי אופיר אמור להיפתר בשנה הבאה, כשהטקס יאמץ את המדיניות החדשנית להדהים של לתת פרסים רק לסרטים שיצאו לקולנוע. זה לא יפתור את הבעיה האחרת שלו, והיא שאנשים לא מצביעים לסרט הטוב ביותר בעיניהם אלא לסרט שצריך להישלח לאוסקר, אבל זה כבר עניין ליום אחר. בכל אופן, פרסי אופיר מחר. זה עדיין לא מעניין אותי, אבל יש. אומרים ש"סופת חול" מוביל. אומרים שזה מגיע לו. אין לי מושג, לא ראיתי, לא מכיר.

עוד דבר שקרה השבוע הוא השקת האתר "ספר הקולנוע הישראלי"', ב-cinemaofisrael.co.il. כבר נעשו כמה וכמה ניסיונות לבנות את ה-IMDb הישראלי (אידיבי ואישים הם שניים מהבולטים), אבל זאת הפעם הראשונה שבה יש מסד נתונים מקיף על (כמעט) כל סרט עלילתי שנעשה בארץ, כולל כל רשימת הקרדיטים ופרטים נוספים, כמו תקציב ומספר צופים (נתון מעניין וחמקמק במיוחד). ולמרות שהאתר בנוי באופן משונה, כאילו היה מצגת שיווקית ולא אתר שימושי (מי לעזאזל מכריח את הגולשים לצפות בעמוד-נחיתה?), ויש עוד פיצ'רים שהייתי שמח שיהיו בו (אם כבר טרחתם ומצאתם את מספר הצופים של כל סרט, איפה טבלת הסרטים הישראליים הנצפים ביותר אי פעם?), זה אוסף נתונים שהיה צריך להיות קיים מזמן, וטוב שהוא קיים עכשיו. לקולנוע הישראלי הידד!