"עלייתה של ג'ופיטר", הסרט החדש של הוושאבסקיז, היה אמור להיות אחד הסרטים הגדולים של הקיץ הזה, אבל אז הוא התפוגג במפתיע, כשנדחה ברגע האחרון לפברואר 2015. דחיה כזאת היא בדרך כלל סימן אזהרה לכך שהסרט פשוט לא מספיק טוב, אבל אולי במקרה הזה היא היתה החלטה נכונה. "עלייתה של ג'ופיטר", סרט בין-כוכבי צבעוני משוגע, היה אמור לצאת ממש בסמוך לסרט חללי משוגע אחר, "שומרי הגלקסיה". מתברר שאחד כזה היה מספיק בהחלט, ועכשיו במקום לנסות להתחרות בו – תחרות שבה הוא בלי ספק היה מובס – עכשיו אולי "ג'ופיטר" יוכל קצת לרכב על ההצלחה של "שומרי הגלקסיה", לאחר שהרבה אנשים גילו שסרטים בינכוכביים משוגעים זה ממש כיף. הטריילר החדש,שמאתחל את קמפיין הקידום המחודש של הסרט, נראה טוב יותר מהקודמים, יש קצת יותר עלילה והאקשן נראה יפהפה.
מה שיש לרוקט וגרוט ואין לוושאבסקיז זה חוש הומור. הטריילר החדש, שמאתחל את קמפיין הקידום המחודש של הסרט, נראה טוב יותר מהקודמים, יש קצת יותר עלילה והאקשן נראה יפהפה. אבל אין בו הומור, אלא אם כן מדברים על השורה האומללה עם הכלב.
עוד משהו שיש בו: הסברים, ויותר מדי מהם.
הייתי מאשים שוב את נולאן אבל א) קצת נמאס ו-ב) לוואשובסקים היתה את המחלה הזאת הרבה לפני נולאן.
אני ממש הולכת להנמיך ציפיות לקראת הסרט הזה
גם כי אין חוש הומור, גם כי יש יותר מדי הסברים, וגם כי נראה לי שכל האקשן והאפקטים המרהיבים נועדו לכפר על תסריט לא משהו. טריילר כל-כך מושקע הוא רק עוד סימן אזהרה מבחינתי.
נראה לא משהו
ה־url של הפוסט הזה מתאר בדיוק את הצפיות מהסרט הזה
עוד לא הבינו שעדיף לכתוב בטריילר "מהיוצרים של המטריקס" ולא "מהיוצרים של טרילוגיית המטריקס"?
ובנוגע לסרט עצמו – חוסר חוש הומור הוא מכת מוות מבחינתי לסרטים מהסוג הזה. אתם רוצים שאני אתייחס לסרט ברצינות? תנמיכו את הרף – אני יכול להיות במתח לגבי גורלו של אדם בודד, או לגורל של קבוצת אנשים – אם אתם שמים את היקום/הגלקסיה/כדור הארץ בסכנה, מתח כבר לא יהיה כאן – אז לפחות תנו לי להנות בדרך.
ועכשיו זה נראה כמו טריילר לעוד מד"ב לבני נוער
משחקי הרעב מישהו? יש שם בחורה צעירה שבעל כורחה הולכת להציל את העולם, בעזרתו של פורע חוק חתיך, כשהיא נלחמת נגד אימפריה גדולה מרושעת ששולטת על העולם. אם מאחדים את המידע שקיבלנו על העלילה מהטריילרים הקודמים יחד עם המידע מהסרט הזה, כבר לא באמת צריך לצפות בסרט הזה.
באופרות חלל אין חוש הומור,
כמו שבאופרות סבון אין חוש הומור. אז כן, בשנים האחרונות יש טרנד של אופרות סבון מודעות-לעצמן, כדי שהצופים יוכלו להמשיך להנות מפיתולי העלילה המופרכים, הדמויות החד-ממדיות והדרמה המוגזמת, אבל לא להרגיש כמו טמבלים בטענה שהם, בעצם, עושים את כל זה כדי לצחוק על הז'אנר. אבל הז'אנר, מעצם טיבו, הוא גדול מהחיים: הטובים טובים מאוד, הרעים רעים מאוד, ומה שמוטל על כף המאזניים הוא, תמיד, עניין של חיים ומוות.
בהחלט יכול להיות שכרגע, אופרות חלל הן פשוט לא משהו שאפשר לעשות בצורה רצינית מבלי שזה יראה מוגזם ודבילי. אבל זה לא שהז'אנר הוא פגום מיסודו – הוא פשוט לא כל-כך מתאים לזמננו. קצת כמו הוושאבסקים.
אני לא מסכים. אחד הדברים שמאוד בלט ב-"מלחמת הכוכבים" הראשון
(זה מ-1977) הוא שלוקאס ידע אז לא לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. זה בוודאי נכון גם לגבי "האלמנט החמישי" של לוק בסון (אולי אופרת-החלל הקולנועית המוצלחת ביותר בכל הזמנים).
Sequel killed the opera star
אם נסתכל על המקורות של היצירות הגדולות מהחיים – הטרגדיות היווניות, המחזות השקספיריים – הרי שהמתח בהם הוא אמיתי, ולכן הסיום יכל להיות בלתי צפוי, מפתיע ומזעזע. היום מצפים ממני לעצור את נשימתי בחרדה לשלומו של הגיבור שכבר חתם על חוזה לעוד שני סרטי המשך + סרט אנסמבל. אז כלום בעצם לא מוטל כאן על כף המאזניים.
קומיקס
פתאום הבנתי שאופרות הסבון הנפוצות ביותר בימינו הן קומיקס. גם שם האנשים, הקרבות והאיוּמים גדולים מהחיים. וגם שם הכל תקוע במעגל תמידי.
מצד שני, קומיקס מוצלח בקולנוע תמיד ידע לתת את רגעי ההומור שלו (להוציא באטמן של נולן), ואחת ההחלטות החשובות ביותר שעשו שם הוא שביטלו קצת את אלמנט המחזוריות – למרות שבעיקר כלפי הנבלים, לא הגיבורים.
אבל בחוברות? בחוברות מליוני אנשים עדיין קוראים בנשימה עצורה למרות שברור לחלוטין ששום דבר לא יקרה לאף אחד.
מה שנחמד בקולנוע הוא שהוא נותן לנו סיפורים עם התחלה אמצע וסוף*
למשל טרילוגית ספיידרמן של ריימי, או טרילוגית באטמן של נולן. גם "אקס מן" במובן מסוים, למרות "עתיד שהיה" ולמרות שברוב הטרילוגיות האלה החלקים האחרונים היו איומים. זה עדיין מרענן לראות דבר כזה בניגוד לקומיקס.
ריבוטים הם אומנם התחלות חדשות אבל הם לא מוחקים את הסוף של הסדרות הקודמות (שוב, חוץ מבאקס מן) שעדיין עומדות בזכות עצמן.
*גם לסדרת "הלבוי" אמור להיות סוף, מתישהו. נקווה שזה יצא לפועל.
הנה לכם מועמד ודאי לאוסקר הבא
בקטגוריות האפקטים, סאונד וכדומה, כמובן.
וחוץ מזה, מה הבעיה שבסרט כזה אין הומור? כל סרט אקשן חללי חייב להיות "שומרי הגלקסיה"? כל סרט כזה חייב להיות מצחיק או מודע לעצמו? ממש לא. זה יכול להיות סרט אדיר או גרוע בין אם יהיה בו הומור או לא – אבל זה בטח לא "חובה".
אוקיי. נמאס לי. שמישהו יסביר לי את הפופולריות של תיאוריות "אסטרונאוטים עתיקים"
(ובלע"ז, Ancient Astronauts, התיאוריות שלפיהן הגזע האנושי בעצם לא נוצר על כדור הארץ, אלא הגיע לכאן מכוכב אחר ומפותח, ממש, ממש מזמן).
זאת אומרת, אני כל הזמן נתקל בהן. הפעם האחרונה שאני זוכר הייתה ב'פרומתאוס' והפעם הראשונה הייתה ב'מרכבות האלים', אבל זה בכל מקום.
מה כל-כך מושך בסיפור הזה? למה התמה התרבותית הזאת כל-כך נפוצה? מה, זאת הגרסה החילונית של כדור-הארץ-הוא-מרכז-היקום או משהו?
פיפ, באמת. שמישהו ימציא פעם משהו חדש.
מילא זה
אם אני זוכר נכון, ב"מרכבות האלים" הטענה הייתה שחייזרים לקחו חלק בהתפתחות של המין האנושי מאבותיו הקדומים, שזה די מגוחך, אבל לא סותר מהותית שום דבר שאנחנו יודעים. יש גם תאוריות מדעיות לחלוטין שטוענות שהתאים החיים הראשונים הגיעו ממקור חוץ ארצי, את אלה אני יכול לקבל. אבל פה הטענה היא שהמין האנושי בצורתו ה*מוגמרת* ובניגוד לשאר עולם החי הגיע מהחלל. כלומר, שהמערכות הביולוגיות המשותפות שיש לנו עם שאר החולייתנים/היונקים הם פשוט חוסר מקוריות קוסמית, ושהזהות המופלאה של 99% מהגנים שלנו לאלו של השימפנזים היא סתם מקריות מבדחת. נו במת. אפילו בריאתנות מתאמצת יותר מזה.
תראה את הסדרה סטרגיית.
שם הכול הפוך-על כל הכוכבים יש חייזרים אנושיים(אנשים רגילים)שהגיעו מבני אדם מכדור הארץ.
וגם בלי קשר זאת סדרה נהדרת.
הנה רעיון חדש(?) בשבילך: בני האדם יצרו את עצמם!
אנחנו בעצם רובוטים סופר דופר מתקדמים שאחרי שכדור הארץ כמעט נחרב בעתיד המעט שנותרו חזרו ב-one way trip to the past ואתחלו מחדש את האנושות.
כן, זה פרדוקס, אבל זה מקורי (נדמה לי, תקן אותי אם אני טועה. אני די בטוח שאני טועה).
אתה יודע למה התאוריה הזאת פופולארית?!
קצת סדר.
תיאוריית ה"Ancient Astronauts" לא גורסת את זה אלא גורסת כי חייזרים ביקרו אותנו לפני אלפי שנים – ומכאן התיאורים ההיסטורים שלנו של אלים/מלאכים. כלומר אם היו להם חליפות חלל/טיסה עם כנפיים אבותינו הקדומים לא יכלו לתפוס זאת כפי שאנחנו תופסים טכנולוגיה כיום – אלא בתור משהו על אנושי או אלוהי. אחת ההקבלות שאוהבים לעשות היא בין תחריטים קדומים של אנשים עם הילות סביב ראשם לחליפות אסטרונאוטים או לתיאורים מודרניים של חליפות חלל בעתיד (באז שנות אור וקדסת הזכוכית שלו לדוגמא). זה די חלש אז יש מן ההגיון כאן.
לגבי מוצא החיים יש את התיארויה הגורסת כי החומר הבראשיתי שהתחיל את החיים על פני כדוה"א הגיע מחוצה לו – בין אם באופן מלאכותי על ידי תרבות חוצנית שרצתה לזרוע חיים או באופן טבעי על ידי נבגים שהעיו על מטאור.
טוב, אבל כל התאוריות האלו הופכות את שאלת מוצא האדם ליותר מסובכת, לא ליותר פשוטה
כיוון שזה פותח את שאלת ה"איך נוצרו היוצרים", שבניגוד לתאוריות שמכילות בתוכם אלוהות, היו צריכים להתפתח בצורה טבעית כזו או אחרת. וזה כמובן פותח המון שאלות לגבי המוטיבציה, טכניקת ה"הזרעה" והמעקב של החוצונים האלו אחרי ההתפתחות האנושית – הכל כדי להסביר כמה תחריטים קדומים וכמה צילומים מטושטשים של צלחות מעופפות שאפשר להסביר אותם בצורה הרבה יותר פשוטה.
אני לא חושב שהם נועדו להסביר את מוצא החיים
מקסימום, להסביר את קיומה של הדת (וגם כאן, יש הסברים פשוטים הרבה יותר כמובן).
זו לא תיאוריה אחת, אלא קבוצה של תיאוריות.
מבחינתי (ואם אינני טועה, גם מבחינת המחקר האקדמי), השם Ancient Astronauts מכיל בתוכו כל תיאוריה שמאמינה שבני האדם כפי שאנחנו מכירים אותם היום נוצרו בהשפעה של אינטיליגנציה שהגיעה מחוץ לכדור הארץ.
יש המון ווריאציות כאן – ההשפעה יכולה להיות מכוונת או כתוצאה מתאונה; היא יכולה להיות פיזית או תרבותית; בני האדם יכולים להיות צאצאים של האסטרונאוטים, יצירי כפיהם או רק להיות מושפעים מהם; האסטרונאוטים יכולים להיות בעלי כוונות טובות, רעות, או מחולקים לפלגים יריבים.
אבל, בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא זהה: אנחנו לא כאן בטעות, או לכל הפחות, אנחנו לא רק תוצאה של פעילות כוחות הטבע. משהו, או מישהו, גרם לכך שנתפתח כפי שהתפתחנו.
כשמציגים את זה ככה, זה נשמע דומה באופן חשוד לאמונה דתית.
נקודה נוספת למחשבה
היא שכמעט כל הדמויות מדברות במבטא אנגלי גרוע.
למה בסרטים עתידניים כולם מסגלים לעצמם מבטא אנגלי?
וגם – למה בסרטים על יוון / רומא / צרפת / ספרד העתיקה כולם מדברים במבטא אנגלי? (דוגמאות: נוח, גלדיאטור, משחקי הכס, טרויה, שלושת המוסקיטרים)
משחקי הכס לא עוסקת באף אחת מהמדינות שציינת
זהו עולם פיקטיבי, שבאזור מסויים מדברים במבטא אנגלי ובשאר האזורים מדברים בשפות שונות כמו דות'ראקית ושאר ירקות.
הטריילר הזה היה כל כך משעמם בקלישאתיות שלו
שהפסקתי אותו באמצע. ואני חושב שמשהו צריך להיות באמת משמים כדי שאני אפסיק אותו אחרי דקה (במיוחד כשהוא אורך 2 דקות).
הימורים איך הדמות של שון בין הולכת למות?
(ל"ת)
בוא נראה,
הנה זה בפוסט על הטריילר הראשון.
הנה זה בפוסט על הטריילר השני. והנה זה עוד פעם.
הימורים על כמה זמן ייקח עד שהבדיחה הזאת תופיע בפעם הבאה שיוזכר "עלייתה של ג'ופיטר"?
זה בלתי נמנע.
מיסטר אנדרסון