קיי-פקס

במקור: K-Pax
במאי: איאן סופטלי
תסריט: צ'רלס לוויט
על פי ספרו של ג'ין ברואר
שחקנים: קוין ספייסי, ג'ף
ברידג'ס, מרי מק'קורמק,

דייויד פטריק קלי

שלום שלום שלום שלום שלום, וברוכים הבאים לתוכניתנו 'הגלקסיה בראי הקולנוע'. ואיתנו מבקר הקולנוע הנוסטרילי ד"ר דוקטור, שמישש את המסמך הדוקומנטרי הקראפלאחסטאני המזעזע 'קיי-פקס'. שלום ד"ר דוקטור.
זה שלום זה? יורים יורים כל הזמן.

אז איך הסרט, הא?
אצלנו בכוכב נוסטר היפה מאוד נוהגים לומר: "הצלילים שקראפלאחסטאנים אוהבים לשמוע, לא תמיד מריחים טוב".

נכון, קראפלאחסטאנים אוהבים דברים מוזרים.
קראפלאחסטאנים אוהבים כל דבר צבעוני שמשמיע קולות, בעיקר אם הוא מגיע מהוליווד. אבל יש גם קראפלאחסטאנים חריגים, ששונאים הכל. את החריגים שמים בבתי כלא עם תזונה שכוללת הרבה תרופות פסיכיאטריות – טעימות מאוד, אני חייב לציין, ממסטלות יופי – ושם שוכחים מהם עד שהם נופחים את נשמתם.
אצלנו בכוכב נוסטר, נוסטרילים שהמוח השלישי מימין עושה להם מחשבות שונאות, אז אנחנו נוהגים לצ'פח אותם חזק, אחת לשעה, עם מוט עבה וקשיח מאוד מאוד ישר על הוואגוס, על מנת לערבב היטב את כל החומרים שם, וככה משתפר להם המצב רוח. אבל הקראפלאחסטאנים, שיש להם רק מוח אחד, מעדיפים להשקיע יותר תקציבים בשרוטים שלהם: בונים להם בתי סוהר גדולים, מאמנים פסיכיאטרים במשך 6 שנים, ועושים עליהם סרטים עם כוכבי קולנוע.

ברברי!
זה עוד כלום. אצלנו בכוכב נוסטר ידוע שהמוח הקראפלאחסטאני מפיק מעט מאוד דברים יעילים, חוץ, אולי, מטעמו המשובח כאשר מחמיצים אותו חודש-חודשיים בקיבה של לויתן היבשה הרירי הגדול. וזה הזמן לתפילה נוסטרילית עתיקה: הו הו לוויתן רירי גדול, אל תדרוס אותי, ותשאיר אותי מעוך, פרוך, בנתיבך הדביק, ואת חבריי אל תותיר משועממים, ואת משפחתי – בלי ביטוח חיים.

מרתק. מה זה קשור לסרט הדוקומנטרי 'קיי-פקס'?
אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לומר "אם תפריע לי לדבר, אני אפריע לך לנשום". הסרט עצמו לא מעניין. אותי. כולם בכוכב נוסטר יודעים שכוכב קיי פקס מאוכלס באיזה מאה-מאתיים לוזרים אימפוטנטים שלא יכולים למות. למה לעשות על זה סרט? לקראפלאחסטאנים הפתרונים.

אבל הסרט 'קיי-פקס', הוא לא על הכוכב קיי-פקס.
תפסת אותי, שובב. הסרט מספר על קיי-פקסי שקורא לעצמו פרוט, שמגיע לכדור הארץ רכוב על קרן אור. משום מה הוא נראה כמו קראפלאחסטאני אותנטי לכל דבר, כולל זיפים – ואני חייב לציין את מחלקת האיפור שעשתה עבודה נהדרת. ממש לא רואים שהוא קיי-פקסי. אוסקר, אוסקר.

אבל מה יש לקיי-פקסי לחפש בקראפלחסטן?
גם אני לא הבנתי מה עבר לו בראש. כולם בכוכב נוסטר יודעים שהקיי-פקסים לא מתוחכמים בכלל, ופרוט לא יוצא דופן: למרות שהוא נראה קרפלאחסטאני אותנטי (אוסקר, אוסקר) הוא מתעקש לספר לכולם שהוא מקיי-פקס, והקראפלאחסטאנים, בצדק, משליכים אותו לבית המשוגעים, שעמוס בכל המשוגעים שכבר ראינו במסמכים דוקומנטריים מזעזעים אחרים על קראפלחסטאן, כמו 'קן הקוקיה', 'מותק הילד השתגע', 'השיגעון מת מצחוק', 'שיגעון של לילה' וכל הסרטים של טרי גיליאם.

שסרטיו, אגב, מצויינים.
בניגוד לסרט 'קיי-פקס'. טרי גיליאם שיחק בכל הסרטים שלו על הקו הדק שעובר בין טירוף ריאליסטי, לבין מציאות פנטסטית. 'ברזיל', '12 קופים', 'הברון מינכאוזן' – כווווולם עסקו בקראפלאחסטאנים עם מציאות מדהימה, שהשאר חשבו שהם מטורפים, וזרקו אותם לבית משוגעים. גם 'קיי-פקס' מנסה לשחק על הקו הטרי-גיליאמי הזה, אבל בחוסר כישרון מרדים: האם פרוט השרוט הוא באמת קיי פקסי? או שהוא בכלל קראפלאחסטאני בהדחקה?

איזו דרמה!
בולשיט. אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לכחכח: "מי שלא יודע מאיזה פלנטה הוא, עדיף שלא יהיה מקיי-פקס". איזה כוכב משעמם! לא עושים שם כלום, חוץ מלשכב על החול, ולחכות שאננס ייפול לך לפה. אפילו לקלף את הקליפה הם לא יודעים. מזל שממשלת נוסטר השמידה אותו בקיץ שעבר, כך שהסרט הוא בעצם מזכרת נחמדה מכוכב זניח ז"ל – סקיצה של אלוהים בדרך לבריאתו של נוסטר הגדול והמופלא לה לה. באמת מזל.

מילא מזל, טוב טעם. מה לגבי הצילום?
אצלנו בכוכב נוסטר אומרים "מי שלא מזיז מצלמה בסרטיו, יש להזיז את אשכיו". כמו שקיי- פקס הוא פלנטה משעממת, כך גם הצילומים, העריכה, המוזיקה, התלבושות, והתסריט משעממים עד כדי ניקורים קשים. כאן המקום לציין שהסרט לא מצחיק בכלל, וגם אין בו אפקטים. סתם מלודראמה, שבסופה אמורים למחות דמעה.

שמעתי שהתסריט מבוסס על ספר.
אצלנו בכוכב נוסטר אומרים "עדיף ספר משעמם על סרט משעמם: את הספר אפשר לפחות לזרוק בתסכול על הקיר". מה תעשה עם סרט?

קראתי את 'קיי-פקס', הוא היה לא רע.
לא זרקת אותו בתסכול?!

אתה מגזים. הוא לא ספרות ענקית, והכותב לא מוכשר מבחינת שפה, דמויות ורגשות, אבל העלילה חזקה, והוא קריא מאוד. אני נהניתי.
לחיכלחידיכדיג!

אמא שלך.
מה שהיה טוב בספר, היה התיאור של התרבות הקיי-פקסית האלטרנטיבית. בסרט הייחוד התרבותי מוזכר ב-3 דקות בלבד, שזו רשלנות תסריטאית מדרגה ראשונה. מי שרוצה לראות את הסרט 'קיי-פקס' האמיתי, שיראה סרט קראפלחסטאני צרפתי מ-1996 שנקרא 'האנשים מהכוכב הירוק' סרט מומלץ, מצחיק נורא, ואני מקבל אחוזים מההשכרה בוידאו.

המשחק איך?
הקראפלחסטאני "קה וין ספייס אי" מגלם את פרוט באופן משכנע למדי, למרות שאתגר גדול זה לא: כל מה שצריך זה להזיל ריר על פירות. הקראפלאחסטאני השני, "ג'ף בריג' אס" הוא קראפי אמיתי. כל הזמן מכווץ את גבותיו, מעקם את שפתיו ועושה מנגל. בכוכב נוסטר היינו מאכילים את הלוויתן הרירי הגדול במשעממים כמוהו, לפני שנת הצהריים, כדי שיהיו לנו חלומות טובים.

תסכם?
כם. יש לי הרגשה שהסרט הוא מין חלטורה של כוכבי קולנוע שמחויבים בחוזה לעשות 5 סרטים ב-3 שנים. זהו מוצר הוליוודי, שצולם במשך חודש ב-12 שעות ביום, בלי הרבה חזרות, ובלי שום מאמץ יצירתי. אבל, כמו שכבר אמרתי, "הצלילים שקראפלאחסטאנים אוהבים לשמוע, לא תמיד מריחים טוב". ואכן רוב הקראפלאחסטאנים שהתנגשתי בהם אהבו מאוד את הסרט 'קיי-פקס', ובכו בסוף, כצפוי. אלו שלא אהבו את הסרט, מוזמנים לבוא לבקר בכוכב נוסטר. 65% שנתיחס אליכם בסדר.

כאן סיימנו להפעם. תודה לד"ר דוקטור שהחריב ב-3 דקות פרויקט של מיליוני דולרים. בשבוע הבא ב'הגלקסיה בראי הקולנוע': תמונות פאפארצי מאחורי הקלעים של 'אי. טי.' המחודש, ונגלה איך הורידו מהגמד השמן עם החוליות המיותרות קמטים של 20 שנה. להתראות.