ביקורת: קינגסמן – השירות החשאי

"קינגסמן" הוא סרט אקשן קליל ומהנה, עד הרגע שבו הוא הופך לזוועה רצחנית, ומצפה מכם ליהנות מזה
שם רשמי
קינגסמן: השירות החשאי
שם לועזי
The Secret Service
סרט מס' 1 בסדרת קינגסמן

אלימות זה כיף. אלימות קולנועית, כלומר; אלימות במציאות זה לא כיף בכלל. אבל בקולנוע, ‏לראות את האיש הטוב מכסח לרעים את הצורה זה מהנה. גם כשהוא יורה בעשרות אנשים. גם ‏אם אנחנו נזכרים בבדיחה הזאת מ"אוסטין פאוורס" על כך שגם לאנשים הרעים יש משפחות וחיים. ‏זה בסך הכל סרט, לא החיים, וזה כיף, כל עוד שומרים על פרופורציות.‏

‏"קינגסמן: השירות החשאי" הוא סרט שיוצא הרחק, הרחק מהפרופורציות.‏

בבסיסו, "קינגסמן" הוא סרט אקשן מסוגנן, טפשי במתכוון, חצי-פארודי ומהנה. טרון אגרטון ‏הוא אגזי, בחור צעיר שמגויס מהרחוב אל שורות ארגון ביון חשאי של סוכנים מגניבים מאוד, ‏חלקלקים מאוד ובריטיים מאוד. אגזי נלקח תחת חסותו של קולין פירת', בתפקיד סוכן ארגון ‏מהסוג שמזמין תה באמצע קרב יריות. אגזי נשלח להוגוורטס של הקינגסמן, "פנימיה" של סוכנים-‏מתלמדים שמנסים לשרוד תכנית לימודים אכזרית. במקביל, גאון מחשבים עשיר שמשום מה ‏מגולם על ידי סמואל ל. ג'קסון למרות שהתפקיד שנראה כאילו נכתב בשביל מייקל סרה, זומם ‏מזימות מרושעות, ומעלים סלבריטיז מרחבי העולם. ‏

זה לא מקרה שכל זה נשמע כמו גירסת דור ההמשך של ג'יימס בונד. הנבל בעל התכנית ‏הגרנדיוזית, הסייעת היפה והקטלנית שלו, הארגון החשאי – הכל פה לקוח ישר מחוברת ההרכבה ‏של ג'יימס בונד ודומיו, רק בעוצמה מוגברת. "קינגסמן" הוא סרט שלא מתבייש בהשפעות שלו או מסתיר אותן: בשיחה בשלב מוקדם למדי של הסרט, בשיחה בין קולין פירת' וסמואל ג'קסון, ‏שניהם מלינים על כך שהסרטים היום רציניים מדי. היה הרבה יותר כיף פעם, הם טוענים, ‏בתקופת שון קונרי של ג'יימס בונד, כשהסרטים היו השתוללות פרועה, חסרת הגיון ולא פוליטיקלי ‏קורקט. אוקיי, הבנו את הרמז הדק. אנחנו פה בשביל לעשות ג'יימס בונד מודע לעצמו. סבבה.‏

הבמאי-תסריטאי מתיו ווהן ושותפתו לכתיבה, ג'יין גולדמן, מעבדים כאן קומיקס של מארק מילר; ‏בדיוק אותו הצוות שיצר את "קיק-אס". והם מנסים לעשות בעולם סרטי הריגול בדיוק את מה ‏ש"קיק-אס" עשה לסרטי גיבורי העל: שחזור אוהב, מלא במודעות עצמית וגם במנה מוגברת של ‏אלימות. במקום האלימות הסטרילית ונטולת הדם של הסרטים המצויים, הסרטים של ווהן כוללים ‏שיסופים, גפיים כרותות וראשים מתפוצצים. ולפחות ב"קיק-אס", זה היה בסדר: שוב, זה רק סרט, ‏והוא לא לילדים. גם ב"קינגסמן" זה עובד לא רע: הוא טפשי אבל מודע לעצמו, והאקשן מוצלח. כל זה עד שמגיעה ‏הסצינה ההיא, באמצע הסרט, שבה פתאום הרגשתי שמשהו מאוד לא בסדר כאן.‏

טכנית, זאת סצינת אקשן מעולה, אחת הטובות שנראו בקולנוע בזמן האחרון. הכוריאוגרפיה ‏משובחת, השוטים ארוכים, הפעילות ברורה והסצינה כוללת הרבה דרכים מקוריות להרוג אנשים. ‏כל זה היה יכול להיות מאוד נחמד אלמלא מה שהסצינה הזאת מציגה היה טבח רצחני בחפים ‏מפשע. זה לא גיבור שנלחם ברעים שמגיע להם למות – זה, פשוט, רצח, אנשים שנקטלים לעינינו ‏באחת הדרכים האכזריות ביותר שניתן להעלות על הדעת. והסרט מציג את זה כאילו זה נורא כיף, ‏לצלילי הסולו מ"‏Free Bird‏". זה מלהיב ומבחיל בו זמנית.‏ בסופו של דבר מה שנשאר לי זו הבחילה.

ואפילו הסצינה הזאת מתגמדת לעומת אירועים לקראת סוף הסרט: זוועות בקנה מידה שלא ‏ייאומן, שהיו יכולים להיות בסיס לסרט אימה מהסוג שיוצאים ממנו מזועזעים באמת – אבל משום מה, הסרט מתייחס אליהם כבידור קליל. הדבר הכי גרוע בעולם קורה על המסך, ואתם ‏אמורים ליהנות מזה. אני לא נהניתי מזה. אין לי בעיה לראות דברים רעים קורים בסרטים משעשעים, עד גבול מסוים. "קינגסמן" נמצא כל כך רחוק מעבר לגבול שהוא הפסיק להיות כיף.

על הסקסיזם בסרט אני אפילו לא אתחיל לדבר, כי כאן אני חושד שמתיו ווהן פשוט מטריל אותי. ההסבר הסביר ביותר ‏לשוט המסיים את הסרט הוא שווהן קרא את הדיונים הנפוצים לאחרונה על ייצוג נשי בקולנוע ואמר "אתם ‏חושבים שנשים מוצגות כאובייקטים מיניים? אני אראה לכם מה זה הצגת נשים כאובייקטים ‏מיניים". ‏

הכי חבל שעד היום הייתי בטוח שמתיו ווהן וג'יין גולדמן הם מהטובים. חוץ מ"קיק-אס" הם יצרו גם את ‏‏"אבק כוכבים" החמוד ואת "אקס-מן: ההתחלה", סרט ‏האקס-מן הטוב ביותר שנעשה מעולם. הם ‏נראו כמו אחד מצוותי יוצרי הפופ הקולנועי המבטיחים בעולם. למה הם היו צריכים את "קינגסמן"? ‏או אולי הם בעצם היו כאלה מההתחלה? אולי האלימות המוגזמת בכוונה של "קיק-אס" לא באמת נועדה ‏להוות סאטירה על האלימות הגלומה בתרבות הקומיקס, אלא נועדה רק להמחיש את העובדה שמתיו ווהן מאוד ‏נהנה לראות אנשים נקרעים לגזרים? נורא חבל, אבל "קינגסמן" לא רק גרם לי לבחון מחדש את כל היצירה של החבר'ה האלה עד עכשיו, אלא גם לגשת מעכשיו בחשד ובזהירות אל כל הסרטים הבאים שהם יעשו.

אם שמים את כל הבעיות של הסרט בצד, "קינגסמן" הוא סרט כיפי. לא יצירת מופת בתחומו ‏ומתוחכם הרבה פחות מכפי שהוא חושב את עצמו (לא, להכריז באמצע הסרט "זה לא סרט מהסוג ‏הזה" זה לא באמת טריק חדש), אבל נחמד. השאלה היחידה היא עד כמה קל לכם לשים בצד דברים כמו הצגת נשים כתחת ורצח המוני כבידור.


פורסם במקור בוואלה