לפגוש את הרובינסונים

במקור: Meet the Robinsons
במאי: סטיבן ג'יי. אנדרסון
תסריט: ג'ון ברנסטיין
קולות (גירסה אנגלית): דניאל הנסון, ג'ורדן פריי, סטיבן ג'יי. אנדרסון, ווסלי סינגרמן
קולות (גירסה עברית): אלון ברנד, אוהד שחר, גיא קרסנר, תומר שרון

ז'אנר סרטי האנימציה הספיק לצבור בשנים האחרונות קילומטראז' נאה של קלישאות, אבל 'לפגוש את הרובינסונים' מקפיד באופן תמוה להמנע כמעט מכולן. כשהשם הכי מפורסם ברשימת המדבבים של סרט הוא טום סלק, אפשר כנראה לצפות למשב רוח שמרענן קצת את מוסכמות הז'אנר.

לואיס, הדמות הראשית ב'לפגוש את הרובינסונים', אמנם מונפש ובהחלט מדבר, אבל חיה הוא לא: מדובר דווקא בילד בלונדיני וממושקף. לואיס הוא יתום גאון בעל ידיים שמאליות במקצת, ששלוש יכולותיו העיקריות הן המצאת גאדג'טים מגניבים, הפחדת הורים מאמצים, והשילוב בין השניים. כשהוא מתייאש באופן סופי מהאפשרות שאי שם קיים זוג הורים שיסכים לקחת הביתה מישהו כמוהו, הוא מחליט למצוא את אמו הביולוגית. לשם כך הוא ממציא קורא-זיכרון שיאפשר לו להיזכר בפניה, אבל כשהוא מנסה אותו בפעם הראשונה, ביריד המדע בבית הספר, הוא מחולל שרשרת אסונות שהייתה מביישת אפילו את ממשלת ישראל.

קצת לפני הפיאסקו המדעי, לואיס פוגש את ווילבור רובינסון, ילד בן גילו שהגיע מהעתיד. דרכו הוא מתוודע לאיש הרע בסיפור, "האיש במגבעת", ברנש גמלוני לבוש שחורים ושוחר רע. כדי לסכל את מזימותיהם של האיש במגבעת ושל דוריס, המגבעת שלו, ווילבור לוקח את לואיס אל העתיד, שם הם פוגשים את המשפחה של ווילבור, שהיא המשפחה שמעולם לא היתה ללואיס. משפחת רובינסון מונה, בהערכה גסה, איזה אלף אנשים, ובנוסף לכך גם כלב, רובוט, כמה עשרות צפרדעים, ששנון (שזה כמו תמנון אבל עם שש זרועות), ועם התקדמות העלילה, גם דינוזאור אחד. קשה לעקוב אחרי כל הדמויות ובלתי אפשרי להבין איך הן קשורות זו לזו, אבל בסופו של דבר זה לא ממש משנה, כי רובן מקבלות זמן מסך מזערי שלתוכו נדחסות בקצב מסחרר בדיחות מסוגים שונים. לא סתם קוראים לסרט 'לפגוש את הרובינסונים' – זה בדיוק מה שקורה במהלך חלק ניכר ממנו. אחרי ההיכרות הארוכה עם המשפחה העלילה הולכת ומסתבכת, ואם מישהו הצליח לצלוח את השושלת המשפחתית מבלי להתבלבל, מחכים לו גם כמה טוויסטים והסתבכויות מהסוג האופייני לסרטים שיש בהם מכונת זמן.

לו הייתי פסיכולוג התפתחותי, הייתי עושה מחקר שבודק מאיזה גיל ילדים יכולים להבין את 'לפגוש את הרובינסונים'. את הדו"ח שלי הייתי שולח לחברת ההפצה של הסרט בארץ, שבאחת ההחלטות המטופשות ביותר מאז תרגום שם הסרט 'מצור ימי 2', החליטה להפיץ את הסרט בגרסה מדובבת בלבד. מעבר למספרן המסחרר של הדמויות והקונספט המורכב של מסע בזמן, מיד עם הקפיצה לעתיד הקצב של הסרט הופך למהיר במידה היסטרית. למעשה, הסרט מתנהל לפרקים כמו אחת הדמויות שמופיעות בו, ד"ר קרונקלהורן, שלגופה מוצמדות כ-12 מדבקות קפאין, שכל אחת מהן שוות ערך ל-12 ספלי קפה ("זה יכול להשאיר אותך ער במשך ימים. ואין שום תופעות לוואי. וואאא!!"). אני די בטוח שזאטוטים רבים יתקשו לעקוב אחרי הפינג פונג הרצחני של הדיאלוגים, גם אם הם יצליחו לקלוט משהו מקו העלילה המפותל יחסית. כך נוצר מצב שבו הסרט מאבד קהל רלוונטי של צופים שכבר מסוגלים לקרוא כתוביות, וגם פונה לקהל שאין לו את היכולת ליהנות ממנו עד הסוף.

למזלם של אותם זאטוטים, אולי מתוך רצון לפנות לכמה שיותר קהלי יעד, הסרט מכיל כמה סוגים שונים של הומור, כולל הרבה סלפסטיק ויזואלי שלא צריך לדעת לקרוא כדי להבין, כך שאף זב חוטם לא אמור לצאת מאוכזב. אלה שהבדיחות המתוחכמות יותר יעופו להם מעל לראש יוכלו להתנחם בעיצוב הסרט, ובפרט בעיצוב העתיד הפסטלי, סוכריה לעיניים שנראית כמו משהו שטים ברטון היה מעצב לו היה מקבל יותר חום ואהבה כשהוא היה ילד. העתיד מעולם לא נראה אופטימי יותר, לפחות לא על מסכי הקולנוע.

כמובן, אלה הדמויות ולא העיצוב שהן העיקר. לואיס משכנע בתור ילד גאון, כשבניגוד לגאונים קולנועיים קודמים הוא נמנע מלעשות דברים מטומטמים ולא לשים לב למה שהצופים גילו כבר מזמן, רק כדי לקדם את העלילה. כך, למשל, הוא מבין מיד את ההשלכות של קיום מכונת הזמן ומשנה את התכניות שלו בהתאם. בנוסף לדמויות המוקפדות והאמינות (עד כמה ששני דודים שחיים בתוך עציצים יכולים להיות אמינים), הסרט גם מהמר על קונספט חדשני שמזעזע את אמות הסיפים של ז'אנר האנימציה הממוחשבת, לפחות זו של השנים האחרונות: עלילה. 'לפגוש את הרובינסונים' אשכרה מספר סיפור טוב, ואפילו סיפור מקורי, ולא נדבק לנוסחאות. נכון שמי שראה את 'בחזרה לעתיד' ירגיש כאן בבית, ואני גם חוויתי פלאשבקים ל'מטריקס' בסצינה מסוימת, אבל בסך הכל לא הרגשתי בשום שלב שבסרט הזה כבר הייתי.

מקום אחד שבו הסרט דווקא מציית למוסכמות הז'אנר הוא במחלקת המסרים החינוכיים. אני ספרתי לפחות חמישה כאלה, אבל מי שיש לו משהו נגד מסרים חינוכיים ממילא לא צריך ללכת לסרטי אנימציה של דיסני. גם לחדשנות יש גבול.

בשורה התחתונה, 'לפגוש את הרובינסונים' הוא סרט מהנה, שלמיטב הבנתי פונה לכל הגילאים. מדובר ללא ספק במתמודד ראוי לתואר "סרט האנימציה הטוב ביותר מאז משפחת סופר על". חבל שהחלטה אומללה של מפיצי הסרט (מישהו צריך להשיג להם מגבעת) תגרום להרבה אנשים לפספס אותו. לו היתה לי מכונת זמן הייתי דואג לזה, אבל בינתיים, מי שלא יכול להסתדר עם דיבוב ייאלץ לחכות ל-DVD.