גברים בשחור 2

במקור: Men In Black 2
בקיצור: MIIB
במאי: בארי זוננפלד
תסריט: רוברט גורדון
ובארי פנארו

שחקנים: וויל סמית', טומי לי
ג'ונס, לארה פלין בויל, רוסריו

דוסון, ריפ תורן

לכל עונה בשנה יש את סימן ההיכר שמבשר על בואה: לסתיו יש את הנחליאלי, לחורף – היורה (הגשם, לא הפארק), לאביב יש את השקדייה, ולקיץ? הקיץ מתאפיין בסרטי ההמשך, הנראים כאילו מישהו לקח את הצלולויד של הסרט הראשון, זרק אותו לתוך בלנדר, הוציא, הדביק אותו מחדש ובבקשה – אותו הדבר אבל קצת אחרת, מינוס החדשנות. חברים, 'גברים בשחור 2' כאן, ואיתו הקיץ.

'גברים בשחור', שעל שמה נקרא הסרט, היא סוכנות סופר-חשאית, לכאורה בעלת מספר מצומצם ביותר של סוכנים (ככלות הכל יש רק 26 אותיות באלפבית האנגלי), שתפקידה לנטר ולשמור על הסדר בקרב האוכלוסייה החייזרית שבכדור הארץ, תוך העלמת עצם קיומה של אוכלוסייה הזו מבני האדם הרגילים, כמוכם וכמוני (טוב, אולי לא כמוני, אבל זה כבר סיפור לסרט השלישי בסדרה).

'גברים בשחור 2', כמו הסרט הקודם, מספר על עלילות הסוכנים קיי (בגילום טומי לי 'הנמלט' ג'ונס) ו-ג'יי (בכיכוב וויל 'היום השלישי' סמית'), החוזרים על תפקידם מהסרט הראשון כסוכן המיתולוגי שראה הכל ויודע הכל, והכוכב הצעיר והפזיז שחושב שהוא רואה הכל ויודע הכל, בהתאמה. היחסים ביניהם הופכים את הסרט לקוקטיל המורכב בחלקים שווים מקומדיית אקשן מד"בית בו צריכים הגיבורים להציל את העולם מחייזרים, ומסרט-סחבקים בו שני שותפים שהם הפכים גמורים (לרבות בצבע העור. היי, הגנבנו עוד ז'אנר לתערובת!) צריכים ללמוד להסתדר ביניהם מספיק זמן כדי להציל את העולם.

כמו בסרט הקודם (כבר שמים לב למוטיב החוזר?), לכדור הארץ מגיע חייזר אכזר ומגעיל במיוחד, הרוצה להשיג חפץ רב עצמה כלשהו, כדי להשמיד כוכב אחר, ומאיים להשמיד את זה שלנו אם הגב"ש לא ייתנו לו את מבוקשו. הפעם מדובר בחייזרית בשם סרלינה, העוטה גוף אנושי סקסי וחושני (בלבושה של לארה פלין-בויל, כוכבת סדרות הטלוויזיה 'טווין פיקס' ו'הפרקליטים'). זהו השיפור היחיד על פני הסרט הקודם, שבו החייזר הרשע גולם על ידי וינסנט דאונפוריו – שחקן נהדר, אבל מה לעשות והוא ממלא ביקיני קצת פחות טוב מלארה האלוהית. סרלינה מחפשת אחר הגלקסיה – סליחה, התכוונתי לומר האור של זארת'ה, אשר הוחבא אי שם בכדור הארץ לפני 24 שנים. לשם כך היא משתלטת על מפקדת הגב"ש, כשהיא מאיימת על שלומם ועל שלמות כדור הארץ כולו, כמובן. עזר כנגדה (ודגש על ה"כנגדה" יותר מאשר על ה"עזר") הוא חייזר שייחודו בהיותו הסייד-קיק הראשון בתולדות הקולנוע המגיע עם סייד-קיק אינטגרלי משל עצמו. רעיון די מצחיק בהתחלה, אבל מהר מאוד מתחיל להימאס.

אבל מה עם הגיבורים? בתחילת הסרט אנו מוצאים את הסוכן ג'יי מצוברח, ומחליף שותפים מהר יותר מאשר וויל סמית' מחליף שוברי קופות – אף אחד פשוט לא מסתדר איתו. מה שכן, השותפים צריכים להגיד תודה שהם גב"ש ולא שוטרים סתם, אחרת התסריטאי היה צריך לסדר לכל אחד מהם כדור בחזה או דרך לא נעימה אחרת למות, ולא סתם מחיקת זיכרון (זהו גם ההסבר הרשמי להיעלמותה של לינדה פיורנטינו, שבגמר הסרט הקודם אמורה היתה להיות שותפתו של ג'יי). הסוכן קיי לעומתו, שהתעייף מעבודתו בסוף הסרט הקודם, מנהל עתה סניף דואר באמצע השום-מקום האמריקאי. אממה, קיי הוא הסוכן שטיפל בסרלינה ובאור של זארת'ה בביקורם הקודם בפלנטה, ולכן רק הוא יכול להציל את העולם מכליה.

ייתכן שמה שקראתם עד כה נשמע לכם כמו עלילה (או לפחות התחלה של אחת), אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם: זוהי העלילה כולה, ולמעשה לא יותר מסתם תירוץ כדי לעבור מסצינת אקשן אחת לשנייה, ומבדיחה לבדיחה, כאשר באמצע יש חורים עלילתיים גדולים יותר מהמשכורת של סמית' וג'ונס. האקשן הוא לא רע, והבדיחות מצחיקות – חלקן יותר וחלקן פחות, כשבכל מקרה אין שום דבר חדש. הצלחתי יותר מפעם אחת לומר את שורות המחץ לפני השחקנים, וסביר להניח שגם אתם תצליחו. האפקטים המיוחדים בסרט די מרשימים: יש יותר פיצוצים גדולים ויותר אנימציה ממוחשבת, אבל מי שכבר ראה אחד מהאקשיונרים הגדולים השנה – 'מתקפת השיבוטות' או 'ספיידרמן' – לא ממש יתפעל.

גרוע מזה, בדומה לסרטי הקיץ הגדולים עד כה, יש בסרט תחליף עלוב ביותר לעלילה רומנטית בין הסוכן קיי לבין לורה (רוסריו 'ג'וזי והפוסיקאטס' דוסון), הקשורה בדרך כלשהי לאור של זארת'ה, וכל ייעודה לספק תירוץ להתנהגותו הבלתי הגיונית בעליל של ג'יי.

וכמו תמיד בסרטי המשך לא מקוריים, כאשר אין עלילה ואין רעיונות חדשים, אין מנוס אלא להגדיל את המינון של מה שעבד בפעם הקודמת. לכן תמצאו בסרט הרבה יותר חייזרים – משונים ומוזרים הרבה יותר, ואין ספק שמחלקת האיפור של ריק בייקר האגדי עבדה שעות נוספות. חלק מהחייזרים נראים כהומאג' לסרטי מדע בדיוני (למשל, סצינת ציידי הראשים מ'האימפריה מכה שנית'), וחלקם נראים דווקא כמו שדים שהלכו לאיבוד מהסט של 'באפי ציידת הערפדים', אבל בסך הכל החייזרים הם אחת הנקודות החזקות בסרט – הם צבעוניים, נראים אמיתיים, ולמרות הכל חלקם אפילו מקוריים. רק חבל שאת המוצלחים ביותר כבר חשפו בטריילרים.

ואם בחייזרים עסקינן, הסרט מוציא מהארון החייזרי עוד כמה מפורסמים (והפעם האיכות היא על חשבון הכמות. מישהו אמר מייקל ג'…?). גם תפקידו של פרנק, הכלב המדבר מהסרט הראשון, הורחב והוגדל במידה ניכרת. פרנק מוכיח שוב את האקסיומה שילדים, בעלי חיים מדברים, ונשים חתיכות בבגדים תחתונים גונבים תמיד את ההצגה. אין ספק שבתחרות הסיידקיק הטוב ביותר מגיע לפרנק מקום של כבוד. לבסוף, זוכרים איך בסרט הקודם גילינו ש"גודל לא משנה" ואפילו גלקסיה שלמה יכולה להסתתר בתוך גולה קטנה? למרבה הצער יוצרי הסרט לא קלטו שכבר הבנו את הרעיון, וכך יש סיכוי לא קטן שתיתקלו בו גם הפעם. מה שמצחיק בפעם הראשונה לא מעלה אפילו חיוך בפעם השניה.

השחקנים בסרט בדרך כלל לא עושים יותר מלחזור על השטיקים הרגילים שלהם, ובסרט שכזה די בכך. הדבר היחיד שהפריע לי היו הקטעים בהם סמית' היה צריך להראות כאילו נמאס לו מהמתרחש סביבו, ולא היה ברור אם מדובר במשחק או שבאמת נמאס לו מהבדיחות השחוקות והתסריט האדיוטי (ואם למי שקיבל על זה כמה מיליוני דולרים נמאס, מה יגיד מי ששילם כ-30 ש"ח מכיסו הפרטי כדי לראות את זה?).

על המלאכה מנצח בארי זוננפלד, שהוא במאי פעולה (ואפקטים) טוב, ובעיקר אוהב סרטים קצרים. 'גברים בשחור 2' נמשך רק 88 דקות, וטוב שכך: הפעולה, הבדיחות וחוסר העלילה שבו אינם מספיקים ליותר מזה.

לסיום, אזכיר שמהסרט לא נפקד מקומו החשוב ביותר של המנטרל העצבי, שהוא הוא הכוח של הסרט, כפי שהוכיחו ההומאז'ים הרבים מספור בעין הדג בזמן האחרון. אבל אל דאגה, לי אין צורך בטריקים זולים כאלה כדי לשפר את הביקורת שלי. <מרכיב משקפי שמש>

(הכנס סאונד אפקט מתאים)

ועכשיו אתם תקראו שוב את הביקורת ותגידו שזוהי הביקורת הטובה ביותר שהתפרסמה אי פעם בעין הדג, כן, אפילו יותר טובה משל 'ממנטו'. כן, ועין הדג הוא למעשה עין הדן ונערך על ידי דן ברזל, ו… לעזאזל. <שוב מרכיב משקפיי שמש>

(הכנס סאונד אפקט מתאים)

'גברים בשחור 2' הוא סרט המשך קיצי, לא פחות ולא יותר. אם אהבתם את הסרט הראשון מספיק כדי לראות שחזור שלו – לכו ותיהנו, ואם בכל זאת אתם מתחילים להשתעמם -תוכלו להתנחם בידיעה שהכל יסתיים בתוך 88 דקות.