גם הערת שוליים התמקד באקדמאים יבשושיים שעוסקים בנושא איזוטרי והצליח להוציא מזה דרמה מצויינת. מה שכן, הדרמה בהערת שוליים הסתייעה במנה גדושה של הומור, ובטריילר של 1001 גרם אין לזה זכר. גם השורות הצ'יזיות כמו "כמה שוקלים חיים?" לא מעודדות.
כשהיא מגיעה לכנס היא מוצאת את עצמה לתדהמתה לכודה במאבק של חיים ומוות בין קבוצת טרוריסטים איראניים המעוניינים להחביא מסה קריטית של אורניום מועשר במקום הקילוגרם האמיתי, וקבוצה של מבריחי סמים ממקסיקו המעוניינים להניח את ידם על הקילוגרם האמיתי כדי שסוף-סוף יוכלו באמת לדעת כמה סמים הם מוכרים (הם מאמינים שהסינים מרמים אותם בכל מאזניים דיגיטליים).
הוא משמעם בדיוק כמו שנשמע,
כבד, מעיק וחסר פואנטה
גם לאחר סצנת הסיום הכביכול 'משנת מצב' אין באמת חדש – אין זווית חדשה של הדמות ואין תחושה מעוררת שאיתה יוצאים מהאולם,
בעיקר צער על בזבוז זמן והטרחתם של שני חברים להצטרף
הסרט משחק על קווים דקים מאוד של ציניות- שגורם להם להראות כאילו הוא לא מודע אליה,
רגעים שלא ברור אם אמורים להצחיק ובודדים שבאמת מצליחים להצחיק.
טעות להגדיר אותו כדרמה קומית,
לא טעמי, מעדיף סרט שגורם למוח להמשיך לפעול מעבר ל-
"האם בזבזתי זמן – או שלא הבנתי את המסר עד הסוף"
נשמע קצת כמו להגיע לכנס בפריז העוסק במדידת משקלו האמיתי של הקילוגרם המקורי.
בלי ספק מאוד חכם. בלי ספק חשוב למדי. בלי (כמעט) ספק משעמם.
מישהו מכיר סיבה שבגללה הסרט יהיה פחות יבשושי משהוא נשמע?
באיזה אופן זה נשמע "חשוב"?
(ל"ת)
באופן שזה נשמע חכם
(ל"ת)
כנושא מדעי, זה מאד חשוב.
כעלילה של סרט? זה לא.
אפילו בתור נושא מדעי
זה לא נשמע לי מאד חשוב. סתם ענין של יחידות, לא שום דבר עקרוני או פורץ דרך. יותר בעייה הנדסית מדוקדקת מבעייה מדעית.
גם הערת שוליים התמקד באקדמאים יבשושיים שעוסקים בנושא איזוטרי והצליח להוציא מזה דרמה מצויינת. מה שכן, הדרמה בהערת שוליים הסתייעה במנה גדושה של הומור, ובטריילר של 1001 גרם אין לזה זכר. גם השורות הצ'יזיות כמו "כמה שוקלים חיים?" לא מעודדות.
ודאי שיש סיבה.
כשהיא מגיעה לכנס היא מוצאת את עצמה לתדהמתה לכודה במאבק של חיים ומוות בין קבוצת טרוריסטים איראניים המעוניינים להחביא מסה קריטית של אורניום מועשר במקום הקילוגרם האמיתי, וקבוצה של מבריחי סמים ממקסיקו המעוניינים להניח את ידם על הקילוגרם האמיתי כדי שסוף-סוף יוכלו באמת לדעת כמה סמים הם מוכרים (הם מאמינים שהסינים מרמים אותם בכל מאזניים דיגיטליים).
הוא משמעם בדיוק כמו שנשמע,
כבד, מעיק וחסר פואנטה
גם לאחר סצנת הסיום הכביכול 'משנת מצב' אין באמת חדש – אין זווית חדשה של הדמות ואין תחושה מעוררת שאיתה יוצאים מהאולם,
בעיקר צער על בזבוז זמן והטרחתם של שני חברים להצטרף
הסרט משחק על קווים דקים מאוד של ציניות- שגורם להם להראות כאילו הוא לא מודע אליה,
רגעים שלא ברור אם אמורים להצחיק ובודדים שבאמת מצליחים להצחיק.
טעות להגדיר אותו כדרמה קומית,
לא טעמי, מעדיף סרט שגורם למוח להמשיך לפעול מעבר ל-
"האם בזבזתי זמן – או שלא הבנתי את המסר עד הסוף"
הטוויסט של הסרט, לגרם יש פיצול אישיות ובעצם הוא גם ג'אול.!
(ל"ת)
אני עובד רק במגה־אלקטרון־וולט למהירות האור בריבוע.
(ל"ת)
וכמה הם משלמים שם?
(יותר חשוד – באיזה מטבע)
אגב, למתעניינים בק"ג המקורי האמיתי
מומלץ להאזין לפרק הזה של רדיולאב. ואם לשפוט על פי הטריילר, יש סיכוי מצוין שהוא מעניין יותר מהסרט.
אני לא יודע איך להתייחס לזה
מצד אחד זה יכול להיות סרט מבריק בו כולם מתייחסים ברצינות תהומית עד כדי גיחוך למה שמובן לכולנו (ולא בטוח אם ישפיע בכלל).
מצד שני הוא גם בקלות יכול להיות קומדיה רומנטית צרפתית/נורווגית סוג ב'.
לפי הציונים ב-IMDB והעובדה שהוא לא זכה בפרסים, אני מניח שהוא יותר מהסוג השני :(
השלב הבא:
סרט על קונטיינרים.
הא הא הא מי יתעניין בכלל בנושא כל כך משעמם
(ל"ת)
מה עוד הם יעשו
סרט על טטריס?