על כלבים וגנבים
One Hundred and One Dalmatians

קרואלה דה-ויל, ילדה מסכנה שההורים שלה החליטו לקרוא לה "קרואלה", מתקשה להצליח לתקשר עם בני אדם ולכן מוצאת נחמה בדבר הטוב הבא – פרוות של חיות. היא הולכת ומאבדת את דעתה עד שהיא לוקחת צעדים קיצוניים ומופרעים של חטיפת גורים חמודים שלא עשו שום דבר רע לאף אחד. הסרט מתמקד יותר בקטע של החטיפה והגורים החמודים ופחות בהתעללות הסדרתית שקרואלה ככל הנראה עברה.

אורך: 1:19
תאריך הפצה בארה"ב: 25/01/1961
תאריך הפצה בישראל: 11/08/1962

4 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. להורים לא הייתה ממש בררה

    איך הם יכלו לקרוא לילדה כששם המשפחה הוא de-vil?
    ההורים הם הקורבן האמתי בסרט וחבל שלא מתמקדים בהם.

    • לא יודע

      מה לגבי "Nota" או "Nice" או סתם פרנסין או משהו.

      היה שמועות על איזה סרט אוריג'ין לגבי קרואלה, לא?

      אני חושש אגב שלקרואלה יש סיפור טרגי בהרבה מכיוון שההסבר היחיד שאני מכיר להזדקנות כזאת של העור (זכרו, היא אמורה להיות בגיל של הזוג) היא או מחלה חשוכת מרפא או שימוש נרחב מאוד בסמים בסגנון צ'ארלי פארקר.

      2
      Morin, דרצ'י ?
      • גם השידפון שלה נראה חולני

        תמר קטנונית

        שלא לדבר על השיער, שלפחות בספר מוצג כחצי-שחור-חצי-לבן באופן טבעי (כשבשלב מסוים היא חווה שוק שגורם לחצי השחור להלבין ולחצי הלבן להוריק בין-לילה).

        1
        Morin ?
    • יכלו לקרוא לה "קאדילק" בתור שם פרטי.

      טווידלדי

      (ל"ת)

תגובות מקבילות

36
  תגובות נוספות בדף הביקורת של על כלבים וגנבים
 

להגיב על יהונתן צוריה לבטל

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)