סיפור רוחות
A Ghost Story

אדם שמת חוזר כרוח רפאים לבית מגוריו בניסיון להתחבר מחדש לאשתו. וב"רוח רפאים" אני מתכוון ל"אדם עם סדין ושני חורים".

אורך: 1:32
תאריך הפצה בארה"ב: 07/07/2017

11 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. ראיתי

    איתן

    הייתי השנה בחופשה בחו"ל, ויצא לי לצפות בסרט הזה. בפירוש אחד הסרטים הכי יפים שראיתי השנה. חידתי, לא ממש ברור, אבל מכשף ומרגש. והתקציר לא ממש נכון. הרוח לא חוזרת בנסיון להתחבר עם אשתו. הוא פשוט שם, מביט, לא אומר מילה, מסתכל על מה שקורה (הסצינה היחידה בה הוא "מדבר" בתור רוח היא כשהוא מחליף שניים-שלושה משפטים בטלפתיה עם רוח מהבית השכן. המשפטים נכתבים בכתוביות על המסך). סרט מאתגר, אבל לגמרי התחברתי למחשבה של דיוויד לאורי.
    אגב, יש בסרט הזה את הסצינה הכי טובה שראיתי השנה – סצינה שבה רוני מארה המתאבלת על מות אהובה חוזרת הביתה, מוציאה פאי מהמקרר, ואוכלת את כל הפאי. בשוט אחד ארוך.

    1
    עידו ?
    • הוא לא מדבר, נכון

      קרקר כפול

      אבל ממה שהבנתי, הוא לחלוטין מנסה להבין אותה, להתחבר אליה וליצור איתה קשר. הוא לא יכול לעשות זאת והוא מוגבל מאוד כרוח, אבל הוא לא סתם חוזר לבית שלו – יש לו איזה משהו שהוא לא לחלוטין פתור עם עצמו וזה בעיקר עובר דרכה.

      או, נו, ככה אני הבנתי את הסרט. אפשרי בהחלט שבעצם הכל הוא מטאפורה למשהו אחר.

      • פרשנות שלי

        איתן

        הסרט הזה חידתי, ופתוח לפרשנויות רבות. ניסיתי להסביר מה אני הבנתי ממנו בבלוג שלי (כאן). ואגב, גם "דב בריגסבי" שהוזכר כאן בשרשור הוא סרט נהדר בעיניי, אבל אחר. "בריגסבי" הוא סאנדאנס קלאסי (מהצד הטוב של העניין). "סיפור רפאים" הוא יותר ארט-האוס. שניהם יפהפיים בעיניי.

  2. אני חושב שזה הופך לקלישאת אינדי-

    dv

    סרט מציג אלמנט טיפשי/ילדותי/קווירקי/מוזר ו"כנגד כל הסיכויים" משתמש בו כדי לספר סיפור בוגר, מרגש ובעל רבדים.

    הבעיה שלי עם הסרט לא נובעת מההיכללות של הקלישאה הזאת לבדה (הסדרה האהובה עליי כרגע היא בוג'אק הורסמן, שעושה בה שימוש נרחב מאד), אלא מכך שהוא כל כך מפחד שהקהל לא יבין כמה הוא בעצם עמוק-למרות-שיש-בו-איש-עם-סדין, שהוא לוקח על עצמו להסביר מה הפואנטה שלו באופן שאינו משאיר שום מקום לפרשנות או לחשיבה.

    ואני הרגשתי ככה עוד לפני שהגיע מונולוג של 10 דקות באמצע הסרט שהסביר בדיוק מה הפואנטה שלו.

    • ...מי הסרטים האחרים?

      כלומר, אני לא מצליח לכלול אותו בקטגוריה כמו נניח "פרנק" או "הדוב בריגסבי" כי הם יותר אינדי-סאנדנס והוא יותר אינדי-ארט-האוס ובז'אנר האינדי-ארט-האוס אני לא מצליח לחשוב על עוד סרטים. על איזה סרטים אתה חושב?

      • אני חושב שהוא יותר אינדי-סאנדנס מאשר אינדי-ארט-האוס

        dv

        יש בו אלמנטים של ארט האוס, ואני בטוח שהוא רוצה למתג את עצמו ככזה, אבל יש לו יותר במשותף עם "פרנק" או "הדב בריגסבי" מאשר עם ז'אנר הארט האוס.

        בנוגע לסרטי ארט האוס מובהקים, אני חושב ש"ספרינג ברייקרס" בערך נכנס לקטגוריה הזאת.

        (אגב, אני מניח שזה מובן מאליו שעצם העובדה שהסרט הזה באמת הוקרן בסאנדנס לא הופך אותו אוטומטית ל"אינדי-סאנדנס")

        • לא יודע, הוא בהחלט לא מאתגר לצפייה יותר מדי

          אבל יש בו איזה סצנת אחת יותר מדי של "חמש דקות של רוני מארה אוכלת פאי ללא שום פואנטה חוץ מזה שזה הפואנטה אתם מבינים זה הפואנטה" בשביל להוציא אותו מאיזור החמידות-נגישות שהשניים האחרים היו בו וזה… פחות. למה אתה רואה אותו יותר מחובר ל"פרנק" מאשר לארט-האוס, ואולי השאלה היותר טובה היא מה אתה מגדיר ארט האוס בעצם?

          • רבקה שחם

            אובדן וכאב עמוק מולידים תחושת ריקנות עצומה. בולמוס אכילת הפאי עד תחושת קבס הוא נסיון למלא ריקנות זאת. סצנה מדהימה.

            1
            omer ?
  3. תגובה שמכילה ספוילר ל'סיפור רוחות' 'המסע המופלא' מאת yair_ca24
  4. סרט יפה

    רתם הדיקטטור-R

    החיפוש של הדמות הראשית היה מרתק.הסרט משחק מאוד יפה עם הקשר של הדמויות לבית.בסצינת הדיאלוג הארוכה חששתי שהסרט הולך להיות דידקטי אבל לשמחתי הסוף נשאר עמום ופתוח לפרשנות.לפחות לתחושתי.סרט מאוד עדין עם המון אהבת אדם.מפתיע כמה שהוא מזכיר לי את אמא של ארונופסקי אף על פי שהם לחלוטין הפוכים בסגנון ובטון

    • לשניה קצרה תהיתי

      הפונז

      איפה לעזאזל הכרת את אמא של ארונופסקי.

      2
      omer, רתם הדיקטטור-R ?
 

כתיבת תגובה

(חובה)