הבאבאדוק
The Babadook

אם חד הורית לילד קטן מוטרדת מפחדו של הילד ממפלצת שאורבת לו ברחבי הבית, ומגלה שייתכן שהפחד הזה מוצדק.

ייתכן בהחלט שזה הסרט הכי מפחיד שאי פעם ראיתי.

43 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. אני מבין מהמחסור בתאריכים שאין כרגע תוכניות להפצה מקומית

    ושכנראה נצטרך לקוות שפסטיבל אוטופיה (או אולי עין הדג…) יארגנו הקרנה?

    • מנסים.

      מקווה שזה יקרה, אבל זה בכלל לא בטוח.

      בינתיים, הסרט יוקרן עוד פעם אחת במסגרת פסטיבל ירושלים, ביום חמישי. אבל רבאק, בזהירות.

  2. גם אם בסופו של דבר לא ייצא בארץ,

    אני מעלה פה ריקווסט לביקורת מלאה, מתי ואם שתראה לנכון.

    6
    פיטר גבריאל, אייל, אדון האופל, הגורבצובה, shatzlan, Ezio Auditure ?
    • מצטרפת לבקשה

      ירחונית התימהונית

      (ל"ת)

  3. התלבטתי המון אם ללכת אתמול או לא.

    (השיקול המרכזי היה המחסור בפרטנרים ושעת ההקרנה המאוחרת). אני חושב שהמיני-ביקורת הזו גרמה לי להרגיש טוב יותר עם ההברזה שלי אתמול. תודה!

  4. ואו

    נהוראי

    איך יתאפשר לראות?

  5. מאכזב

    עלילתית אינו מחדש דבר בז'אנר (ולמעשה קצת ממחזר). המשחק משובח ופסקול נהדר. אותי אישית לא הפחיד בכלל.

    1
    arielak ?
    • אין לי הרבה ויכוח איתך, האמת

      לומר שהוא לא מחדש עלילתית? די נכון (עם הסתייגות – הסוף הוא בלי ספק חידוש), אבל העלילה היא לא הקטע. המשחק משובח והפסקול נהדר, ופחד זה עניין אישי.

      2
      אוקי4, מתן בכר ?
  6. אתה עושה ביקורת?

    באטמן

    (ל"ת)

    • יש לי הרגשה שהדג יגיב לזה משהו ציני כמו

      "בכללי אני עושה, אבל לא לסרט הזה"

  7. יותר מפחיד מהנוסע השמיני?

    lord buss

    (ל"ת)

    • הנוסע השמיני לא כל כך מפחיד

      באטמן

      (ל"ת)

    • יותר מפחיד מפורסט גאמפ.

      הפונז

      (ל"ת)

      6
      jokerface24, שפן הלוח, Jess R, קלוד פרולו, InvisibleUnicorn, אנדי דופריין ?
  8. רוצים לראות את "באבאדוק" בארץ?

    אל תענו כאן, תענו פה.

  9. מפחיד מידי

    ראי

    קשה נורא לתאר את החוויה בסרט הזה, הוא מפחיד בטון כל כך שונה ממה שאנחנו רגילים, משהו באווירה, בפסקול ובצילום פשוט הצליחו לגרום ללב שלי לדפוק בקצב של צ'יטה, וזה כל כך לא אופייני לי. אני באמת חושב שמדובר באחד מהסרטים היותר מפחידים שיצאו בשנים האחרונות. אבל מהחסרונות אי אפשר להתעלם; מלבד הפחד אין בסרט הזה כלום. העלילה חלשה וקלושה, אין תפניות, מעט מאוד דמויות ורובן לא כל כך מעניינות, אבל עדיין הסרט מותח ולא משעמם לרגע. צריך גם לזכור שהסרט בכלל לא השפיע עלי לאחר הצפייה, והפחד נשכח כלא היה. אני די אמביולנטי לגביו, אבל לחובבי האימה אין ספק שחובה לראות.

  10. הבמאית של זה היא אחת המתמודדות לביים את וונדר וומן עם גל גדות

    בהצלחה לה! יש לה עתיד מזהיר לדעתי.

    • אה, כן, אבל

      אני בהחלט חושב שלג'ניפר קנט יש עתיד, אבל מה הקשר בינה לוונדר וומן? DC החליטו שהם רוצים לעשות סרט עם במאית, אז הם בודקים אפשרויות עם כל במאית שעשתה סרט טוב לאחרונה. ג'ניפר קנט הוכיחה עד עכשיו שהיא יודעת לעשות סרטי אימה, או ליתר דיוק, את סרט האימה הזה (שאותו היא עשתה פעמיים, פעם קצר, פעם ארוך). אין שמץ של שום דבר משותף בין הסרט הזה לבין "וונדר וומן", וברור שהוא לא מעיד על היכולות שלה בתחום הזה. אני בהחלט מעדיף שהיא תמשיך ותעשה את מה שהיא טובה בו ומעדיפה לעשות במקום להשתעבד מיד למכונה הוליוודית.

      1
      מתן בכר ?
  11. Australian Horror Story

    כפי שכתבתי כבר בביקורת של "השער", סרטי אימה טובים עובדים בעיקר על אווירה. כל אחד יכול לעשות Jump Scares כל כמה דקות שיבהילו אותך. אבל כדי להפחיד באמת צריך יותר מזה.

    הסרט מחולק לשלושה אקטים. הראשון הוא של אקספוזיציה ובניית העולם. החלק השני – והכי טוב, לדעתי – הוא החלק של האווירה, ויש בו לא מעט סצינות קריפיות נהדרות. כשהוא נגמר, אחרי מה שכנראה הסצינה הטובה בסרט (החלום של אמיליה מול הטלוויזיה), הסרט עובר לאקט השלישי והאחרון, ושם הוא די נוטש את האווירה הזאת וחבל.

    כמו שאמרת, רד, פחד הוא עניין ואישי, והוא גם תלוי בכל מיני דברים – גיל, מקום הצפייה, אווירת הצפייה וכו'. זה לא הסרט הכי מפחיד שראיתי, אבל לא נראה לי שאצליח להירדם הלילה, וזה אומר משהו. חבל שבוטלה ההקרנה, לדעתי ההשפעה שלו עלי הייתה מתעצמת על מסך גדול. בכל מקרה, אשמח לראות ביקורת מלאה מתי שהוא. אחרי הצפייה קראתי כל מיני ניתוחים ותיארויות מעניינות עליו, ואשמח לראות מה האנשים שפה חושבים, כולל אתה.

    בהחלט מקווה לראות דברים נוספים של ג'ניפר קנט בעתיד.

  12. ממש אהבתי

    מושון

    סרט מצמרר מאד מומלץ לחובבי אימה

  13. You can't get rid of The Babadook...

    …גם שלושה ימים אחרי הצפייה, סרט שאזכור לטובה לזמן רב.

    מה הופך סרט אימה לטוב? כמות ההבהלות-פר-דקה שמכיל? המראות המצמררים או המזעזעים שמציג? רוחות הרפאים, המכשפות, המפלצות, השדים או בכלל זה היצורים העל-אנושיים המבעיתים למראה שבו? כל התשובות נכונות. אנשים שונים, מפחדים מדברים שונים, לכן אין תשובה שגויה. פחד הוא דבר שמשתנה מאדם לאדם. כך, אם צופה א' מפחד, נגיד, ממפלצות בעלות שיניים צהובות מחודדות, ציפורנים שחורות ומגעילות, גבה שלישית ופופיק במצח והוא יראה סרטים שבהם יש רק מפלצות בסגנון, יהיה לו כנראה קשה לישון בלילה. צופים ב' ו-ג' לעומת זאת, לא יבינו על מה כל המהומה, כי הרי אין באמת מפלצות וזה בסך הכל סרט.

    ה"אני מאמין" האישי שלי בנוגע לסרטי אימה, אומר דבר כזה: כדי שסרט אימה יהיה משובח הוא צריך לגרום לי להאמין שההתרחשויות בו הן כאלו שיכולות לקרות במציאות. הוא צריך ליצור אווירה ריאליסטית ומשכנעת ולהפחיד אותי באופן פסיכולוגי, לא לגרום לי לקפוץ בכיסאי פעם בכמה דקות ולא להראות לי רוחות שחורות שנראות כמו מישהו שברח ממשחקי סאדו-מאזו (הרוח ב"אנאבל", בחיי). סרט כזה, עליו המלצתי בחום מוקדם יותר השנה, הוא "השער". אחריו, בכל פעם שהבטתי במראה חשש עלה בקרבי. האימה בו תוקפת קודם את המוח ורק אז את הלב ומשאירה את חותמה בשניהם, בסוף הצפייה.

    "הבאבאדוק", סרט האימה החדש של ג'ניפר קנט, שהוא גם סרטה הראשון, עושה עליית מדרגה בתחום. הוא לא רק מטיל אימה פסיכולוגית על הצופה ושואף להיות מציאותי, אלא גם מציג איכויות משחק שנדיר לראות בסרטי אימה. אסי דיוויס, שחקנית אוסטרלית מדהימה, שעד לפני כמה ימים בכלל לא הייתי מודע לקיומה, בונה דמות אמינה ומשכנעת, שהחיבור אליה כמעט אוטומטי. היא נכנסת לנעליה של אמיליה – אם חד-הורית, שלילה אחד קוראת לבנה לפני השינה ספר מסתורי ששמו כשם הסרט. וכאן עדיף לעצור, כל פירוט נוסף על העלילה רק עלול להרוס.

    לפני שהוא סרט אימה, "הבאבאדוק" הוא קודם כל סרט על אם ובנה הקטן ויחסיהם. האימה מגיעה רק אחרי שהיחסים בין השניים ברורים לנו והיא מבוססת ונעה על החיבור המיוחד ביניהם, חיבור שמהווה מקור לטלטלות רבות. אלו לא דמויות עמוקות מדי ואין להן הרבה ערך מוסף, אך זו גם לא המטרה. החיבור הרגשי שנוצר הוא החשוב והוא זה שתורם בהמשך ולכל אורך הסרט, לפחד ולאימה הפסיכולוגית המופעלת עלינו. במובן זה מזכיר הסרט את "חייבים לדבר על קווין" (עם טילדה סווינטון ועזרא מילר) המעולה, של לין רמזי. מותחן מצמרר, שגם במרכזו, יחסים מעניינים – בלשון המעטה – בין אם לבנה המתבגר.

    גדולה נוספת של "הבאבאדוק" היא שהוא מתחבר לפחדים הראשוניים ביותר שלנו, בהם: המורא הגדול ממפלצת מתחת למיטה. מי לא פחד בתור ילד שיצור מסתורי נמצא שם למטה ועלול לטרוף אותו בכל רגע? הסרט לוקח את הפחד הזה, מוסיף לו פלפל, מלח וציפורניים אימתניות ויוצא איתו לטריפ אפל של שעה וחצי. כן, 90 דקות שכולן עסוקות בפחד הילדותי הזה וממחיזות אותו בצורה אמינה ובוגרת.

    יש בסרט אלמנטים מ"הניצוץ" המבריק של קובריק, שמבוסס על ספרו של סטיבן קינג, שאגב אמר על "הבאבאדוק" כי הוא: "מטריד במיוחד ומומלץ מאוד. אין זו הצפייה שעושה את סרט, כמו החוויה שהוא מעביר". ואם הייתי צריך לתאר אותו בשתי מילים, הן לבטח היו: "הניצוץ בקטן". מכאן נובעות שתי מסקנות: הראשונה, זה לא סרט שיפחיד את כולם, בוודאות. השנייה, זה סרט שהצפייה בו היא בגדר חובה, כי לפני שהוא סרט אימה טוב, הוא פשוט סרט טוב. עשוי לעילא ולעילא.

    1
    תמר ?
  14. תגובה שמכילה ספוילר לדאדאבוק מאת קרקר כפול
    • איזה סאבטקסט?

      אני מרגיש שהסרט ניסה לומר כמה דברים אבל לא ברור לי ממש מה…אכפת לך לפרט?

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת קרקר כפול
        • תגובה שמכילה ספוילר לבאבאדוק מאת Jaguar
          • תגובה שמכילה ספוילר להבאבאדוק מאת רד פיש
            • תגובה שמכילה ספוילר לבאבאדוק מאת Jaguar
              • תגובה שמכילה ספוילר מאת Chrono
                • ממש לא, היא דווקא נשמעת מדויקת.

                  (ל"ת)

  15. איך כותבים את זה?

    באבאדוק (כמו כאן), הבבדוק (כמו בפסטיבל ירושלים), באבדוק, הבאבאדוק – שם אחד, כל כך הרבה איותים.
    אבל מה הכי נכון? ולמה לא בעצם עם ה' הידיעה?

    • לדעתי זה צריך להיות "הבאבאדוק"

      (ל"ת)

    • קיוויתי שאתה תגיד לי :)

      כשיש שם שהוא מילה מומצאת, הוספת ה' הידיעה עלולה להיות מבלבלת, כי אי אפשר לדעת אם ה-ה' היא חלק מהשם או יידוע. זאת הסיבה שקראתי לסרט כאן "באבאדוק" ולא "הבאבאדוק". אבל זה לא איזה עניין עקרוני, למעשה אני מחבב את ה-The בשם.

      זאת גם הסיבה שאני כותב את זה "באבאדוק" – מכיוון שזאת הפעם הראשונה שבה רוב הקוראים ישמעו את המילה הזאת, מקריאת "בבדוק" אי אפשר לדעת אם מבטאים את זה Bebedok או Babedook או Babdok או Bebdok או הרבה צירופים אפשריים אחרים. "באבאדוק" מצמצם את האפשרויות באופן משמעותי. אבל כדי לדעת בדיוק כמה א' נכון להכניס באמצע, ואיפה, תצטרך להתייעץ עם בלשן.

      1
      אידן (ברווז גומי) ?
      • תגובה שמכילה ספוילר לבאבאדוק מאת Sol
  16. מעולה.

    ביקום מקביל, "באבאדוק" מקבל את היחס שזכה לו "החוש השישי" בזמנו. וזה לא כאילו ששני הסרטים באמת דומים, מעבר לעובדה ששניהם סרטי אימה עם מערכת יחסים של אם חד-הורית ובנה הקריפי במרכזם. סתם, הסרט האוברייטד להחליא ההוא צץ לי לראש במהלך אחת מהסצנות ב"באבאדוק", ואין ספק שכשמעמידים אותו בהשוואה אליו הוא לוקח עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. ולא רק הוא: "באבאדוק" הוא ללא ספק אחד מסרטי האימה הטובים ביותר של השנים האחרונות. הוא מזגזג כל הזמן בין מה שקורה בראש של הגיבורה למה שקורה במציאות שמסביבה, ועשה את כל זה בלי לאבד אותי ובכל זאת להשרות עלי תחושת בלבול מטרידה נורא. למרות שהסרט מתוחזק בכמה דמויות משנה עם נוכחות כלשהי, הוא בסופו של דבר דואט של שתי דמויות: אמיליה, האם האלמנה, וסמואל, בנה. שניהם נהדרים, ובאיזשהו שלב כבר לא הצלחתי לדעת ממי באמת אני אמור לפחד – מהילד הקטן, הקריפי והמעצבן, מאמיליה, שהחרדות של הבן שלה מוציאות אותה מדעתה לאט לאט, או מהבאבאדוק, שרודף את הסיוטים של שניהם. נואה וויסמן מצוין בתפקיד שקשה מאוד לבצע בלי לגרום לצופה לשלח בו איזה נוספרטו, ואסי דיוויס פשוט עצומה, ולמרות שחלק הצליחו לשבח אותה בלי לאיים בספוילר, אני פשוט לא יכול לתאר מה כל כך נהדר בה בלי להיגרר אליהם. אסתפק בלומר שהתהפוכות שהדמות שלה עוברת, והיחס שלי כצופה אליה, מהפחד בשבילה לפחד ממנה היו מבריקות בעיני, והן התאפשרו בזכות התסריט (הנהדר!) של קנט והמשחק המסור של דיוויס. יש את הקטגוריה הזאת בטקס פרסי האמ.טי.וי, "Best scared as shit performance", ודיוויס הייתה יכולה לקחת אותה בהליכה אם הסרט היה נגמר אחרי משהו כמו 45 דקות, אבל הוא נמשך, ונמשך, ואתה מבין שהאישה הזאת פשוט מציבה סטנדרט חדש למשחק דרמטי בסרטי אימה.

    (בנוסף, מאוד אהבתי את העובדה שלאם קוראים אמיליה ולסמואל יש פוסטר של מטוסים בחדר. ובהתחשב בעובדה שלילד קוראים שמואל, הסרט די שם בפרספקטיבה מעניינת את תפילת חנה)

  17. תגובה שמכילה ספוילר מאת יואב
  18. למי עוד מתחיל להמאס מזה שכל סרט אוטומטית מצולם במסך רחב?

    הזה שלא הבין את מרשל מקלוהאן

    ***זהירות! Rant פוריטני לפניך***

    רק אני חושב שאם רוב הסרט מתרחש בתוך הבית זה הגיוני לצלם אותו בפריים יותר גבוה, ככה שאשכרה נוכל גם לראות את ה־interior של הבית (שהוא בבסיסו אנכי)? רצפה, תקרה וכאלה? כל הסצנות בתוך הבית היו מאוד דחוקות ולא ברורות חזותית. אני מרגיש שהצביעה הכחולה של הבית עוצבה עם קריצה לסטייל האקספרסיוניסטי של שנות ה־20 (כפי שניתן לראות במונטאז'/הזיה בשחור לבן של אמליה מול הטלויזיה), אבל באמת שקשה להעריך את זה כשמצלמים בפריים כ"כ נמוך.
    אני מרגיש שמאז שצילום דיגיטלי נהיה יותר נפוץ עוד ועוד סרטים מצולמים במסך רחב (רחב־רחב; 2.40) סתם כי ככה זה "נראה קולנועי". יש בהחלט סיבות לבחור בקומפוזיציה יותר אופקית, אבל לי אישית זה מתחיל להראות כאילו הבחירה הזאת באה על חשבון כל השקעה אמתית אחרת בפריים. כאילו מסך רחב נהיה ברֵרת מחדל.
    אני מתגעגע ל"לה דולצ'ה ויטה". ככה מצלמים 2.40. והמלעיזים ילעיזו.

    • זאת הפעם הראשונה שאני שומע תלונה כזאת

      או, בעצם, תלונה כלשהי לגבי הצילום של הסרט, או שהוא "לא ברור חזותית". אני לא מודע לזה מספיק כדי להתרגז בזמן הצפיה בסרט על כך שפורמט התמונה הוא לא נכון עבורו; באמת שקשה לי לומר אם פורמט אחר היה מתאים יותר. אבל, אם הסרט נותן הרגשה "דחוקה" ולא נוחה, לא מתקבל על הדעת שזאת הכוונה? בכל זאת, סרט אימה?

      • תן לי להסביר את עצמי

        הזה שלא הבין את מרשל מקלוהאן

        לא התכוונתי שהצילום גרם לי להרגיש לא בנוח (uneasy), הוא פשוט נראה לי לא מקצועי. התכוונתי שאני רואה סרט שמתרחש בתוך בית, אבל אין שום דבר בפריים שגורם לתפאורה להראות כמו מבנה סגור. זה מה שלא נראה לי ברור. הצילום בהרבה מקרים נראה לי מאוד מוגבל במאונך, אך שופע במאוזן (כאילו יש איזה נוף מרהיב שנפרש באופק), תוך התעלמות בהעובדה שהבית מעוצב אנכית — בין הרצפה לתקרה. קלטתי vibe בעיצוב האמנתי שמושפע מאימה אקספרסיוניסטית קלאסית, אבל הקומפוזיציה האופקית של הסרט לא נתנה לו (ל־vibe) לבוא לידי בטוי. החיתוך הצר של התמונה גורם למראה לא שלם. וחבל. כשרואים קירות חתוכים, משקופים בלי תקרה — לי זה דווקא גרם להרגיש שהקירות והתפאורה אינסופיים! כשאני לא רואה למטה ולמעלה, ומגבילים אותי לפריים מאוד צר אנכית, קשה לי לראות כיצד הדמות נמצאת *בתוך* הבית; או בעצם — כיצד הבית נמצא סביבה. אני לא רואה דמות בתוך בית, אני רואה דמות עם קיר מאחוריה, ואותי זה פשוט מוציא מהסרט. (זה נובע גם משימוש בעדשות צרות מדי — פרספקטיבה פגומה שגורמת לחלל להראות דו מימדי, ופוגעת בעומק של הקומפוזיציה.)

        אבל אני מבין שאני לבד עם דעה כזאת. טוב נו. תמיד יהיה לנו את אידה.

        6
        pooknook, דורון פישלר, קול רם, הפונז, אדון האופל, DanielleBN ?
        • יצויין

          nngnna

          שהבמאית שקלה לעשות את הסרט בשחור לבן- בין היתר כדי להידמות לאותם סרטים אקספרסיוניסטים ישנים. אבל בסוף החליטה לא לעשות את זה. כנראה יש גזירות שהקהל הלא-סינפילי לא יכול לעמוד בהם. אני אישית חושב שמסך מרובע (3:4) הוא בהגדרה פחות immersive ממסך רחב. מה שחשוב בסרט אימה. ואני חושב שהרוויה הנמוכה בשילוב עם הספר והמפלצת עצמה שבולטים בהיותם שחור-לבן הרבה יותר אפקטיביים מאם כל הסרט היה שחור לבן.
          אז אני לא כזה מתלונן על זה. (והאפקטים הם לא דיגיטליים-מה שטוב)

          1
          הזה שלא הבין את מרשל מקלוהן ?
        • מעניין לקרוא, תודה.

          (ל"ת)

          2
          nngnna, Morin ?
    • קשה להסביר, אבל אתה צודק.

      ראי

      באמת הרגשתי בסרט שיש לא מעט דברים שלא מספיק מורגשים חזותית. אבל לא נראה לי שזה קשור לדרך בה הסרט צולם, אלא לפריימים עצמם.

  19. העולם הוא מקום מבלבל

 

כתיבת תגובה

(חובה)