שובר שורות
Breaking Bad

מורה לכימיה מגלה שיש לו סרטן. מה שהוא עושה לאחר מכן ידהים אתכם!

תאריך הפצה בארה"ב: 20/01/2008

50 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. the big broh

    סדרה ממומלצת לכל מי שמעריך גאונות של יצירת ופיתוח דמויות, גיבורים שנויים במחלוקת, ובאמת רמה גבוהה של תסריט!

    1
    omer ?
  2. התיאור עלילה פשוט אדיר

    אלדו ריין

    (ל"ת)

  3. טובה. לא יצירת מופת

    דעת יחיד

    נתחיל מהטוב – הסדרות של וינס גיליגן (או יותר נכון של הצלם שלו) – מצולמות בצורה מרהיבה שטרם נראתה בסדרות טלויזיה (וגם מעטים בקולנוע משתווים לה). הזוויות, הצבעים, הרעיונות – במילה אחת ואוו.
    עוד טוב – העונות השלישית והרביעית (מתי שסול הגיע, האחים השתקנים ועוד) . בעונות האלה הסדרה היא מופתית לכל דבר ועניין.

    מה פחות טוב? העונות הראשונות. הן בסדר. ממש בסדר. אבל לא יותר מזה. המון אנשים סביבי פשוט לא שרדו אותן והפסיקו במהלכן. ורק אחרי שכנוע נוסף נתנו עוד צ'אנס ונהנו מאותן עונות 3-4.

    סדרה כזו – בהחלט אינה יכולה להיות, לטעמי, מהגדולות שנוצרו. צר לי.

    2
    הדלעת המופלא, קיו ?
    • סול הגיע בעונה השנייה

      LittleAriel

      ושתי העונות הראשונות מצויינות לא פחות מה3-4 בעיניי, פשוט בצורה יותר 'אינטימית' ופחות בומבסטית.

  4. סקר(?)

    אלדו ריין

    אם יש כאן איזה מישהו שחושב שהסדרה הזאת היא מופת טלוויזיוני והדבר הכי טוב שנוצר אי פעם או משהו שטיפה מתקרב לזה, אתם מוזמנים לכתוב פה שאתם חושבים ככה. מצד שני, אתם יכולים גם לא לכתוב. בחירה שלכם. אבל שימו לב שאף אחד עדיין לא כתוב פה משהו כזה על הסדרה. אז אם אתם חושבים ככה תכתבו: "אני" או "אני מה…" או "כן נו".

    פשוט זה הרושם שקיבלתי עליה (מופת וכו') וזה קצת מוזר שאין פה לפחות תגובה אחת משתפכת. יהיה נחמד. לא יודע למה. מצד שני, אתם יכולים גם לא לכתוב.

    • תגובה שמכילה ספוילר לספויילרים קטנים לסדרה מאת נמרוד
      • ברור שקשה להזדהות

        הפונז

        אחד הדברים שהופך את שובר שורות לסדרה אדירה (נו, אלדו ביקש את זה) זה שהיא הופכת את הגיבור לדמות שקשה להזדהות איתה – שלא לומר קל לשנוא אותה.
        בשביל להזדהות יש לך את ג'סי.

        4
        יחמור פרסי, אור ענבר, LittleAriel, Iter Impius ?
        • תגובה שמכילה ספוילר לאם עוד אפשר לספיילר לכם אז תלכו לראות! מאת שלמקו GRAS
          • תגובה שמכילה ספוילר מאת נמרוד
            • תגובה שמכילה ספוילר מאת LittleAriel
              • תגובה שמכילה ספוילר מאת נמרוד
          • תגובה שמכילה ספוילר מאת מישי
          • תגובה שמכילה ספוילר מאת dv
            • במידה מסויימת יש לי ביקורת על השימוש בחברים העשירים שלו

              מישי

              (או, ככל שאני חושבת על הסדרה לעומק, כך אני מוצאת בה עוד מגרעות)

              אולי אני שוכחת משהו מאמצע הסידרה, אבל אאל"ט לחברים העשירים של וולטר היה תפקיד בעיקר בעונה הראשונה ובעונה האחרונה, כשבעצם בראשונה הם מדגישים את התסכול שלו, ובאחרונה הם מצד אחד מפלט, ומצד שני מה שאתה כותב על כך שהם מהווים עבורו מעין מוטיבציה הפעם כן להגיע לטופ, לאור ההפסד (של החברה והזוגיות) באוניברסיטה.

              היוצרים הסבירו בהמון ראיונות, ביחוד בכאלו שנשאלו איך יצא להם עד כדי כך טוב, שעוד בתחילת ההפקה הם כבר בנו את סיפור המסגרת ושמרו על עלילה מהודקת יחסית. כמובן שנערכו שינויים, גם מהותיים (ג'סי במקור היה אמור למות בעונה הראשונה). אני חושבת שהחברים העשירים האלו, הם אחד הבעיות של היוצרים- לא היה מה לעשות איתם בכל האמצע של הסיפור, הם רלוונטיים רק בהתחלה ובסוף. זו סוג של שליפה במידה מסויימת, הם לא ממש חלק אינטגרלי מהסיפור אלא יותר ברמת "אקדח שנמצא במערכה הראשונה".

              • הו, אני לגמרי מסכים

                dv

                אפילו יותר מזה, אני חושב שכשהפרק ההוא בעונה הראשונה נכתב הם לא היו אמורים לשמש את הפונקציה הזאת במוטיבציה של וולטר והיוצרים ידעו לשלב אותם בתפקיד הזה בשלב מאוחר יותר, רק אחרי שכבר היה להם ברור לאן העלילה והדמות של וולטר יתקדמו.

                עדיין, אני מאד חיבבתי את האספקט הזה של הדמות, במיוחד שלא דיברו על זה יותר מידי אלא נתנו לזה להתבשל ברקע.

                ואגב, לדעתי לפחות האישה הייתה חלק בקו עלילתי איפהשהו באמצע שעסק באופן שבו וולט ישלם על הניתוח שלו. אני זוכר בוודאות שבשלב מסויים סקיילר צלצלה אליה כדי להודות לה על הכסף שהיא שלחה להם והיא אמרה לה שהיא לא שלחה שום כסף – וזה הוביל את סקיילר לגלות על הטלפון השני והיה מה שהתניע את התפוררות מגדל השקרים של וולט מולה.

                • צודק, שכחתי את הקטע הזה

                  מישי

                  (ל"ת)

              • לא כל כך ברורה לי הביקורת כאן

                Galoofy

                החברים העשירים האלו הם חלק מההיסטוריה האישית של וולט – היסטוריה אישית שהסדרה טוותה באופן ראוי להערכה בעיני לאורך הנראטיב. בחיים שלנו יש סיפור רקע, והוא הרבה פעמים לא נוכח באופן יומיומי ותמידי ולחלוטין מודע, אבל הוא אחראי במידה כזו או אחרת למקום שאליו הגענו, ובמידה כזו או אחרת לבחירות שאנחנו עושים – הרבה פעמים בלי שבכלל נהיה מודעים עד הסוף להשפעה הזו.
                וזה מבחינתי מיוצג בצורה נפלאה בסדרה – את רואה בכך חולשה שהחברים האלו לא נוכחים לאורך כל הדרך באופן ניכר – אני רואה בכך חוזק. ממש לא הייתי מעדיפה שהם יוכנסו לעלילות כדי להזכיר לנו על קיומם או לכלול אותם. זה היה מרגיש בעיני shoe-horned ולא אורגני.
                אנחנו מודעים לקיומם, מספיק בשביל להבין את ההשפעה של ההיסטוריה המשותפת הזו על החלטות של וולט בהווה, ברמה שהיא implicit ולא explicit – בדיוק כפי שוולט עצמו לא חושב כל הזמן על ההשפעה הזו ומודע לה באופן מוחלט. ביום יום שלו יש גורמים אחרים שהם מידיים יותר ונוכחים יותר, מאשר אותה תחושת inadequacy נושנה שהוא סוחב איתו מהעבר.
                וכשהם נכנסים לסיפור לקראת סופו, יש בזה משהו מאוד עוצמתי וסגירת מעגל מאוד ראויה מבחינתי. חשבתי שזה היה שימוש מושלם בדמויות האלו ובזרעים שנזרעו בתחילת הסדרה.

                3
                LittleAriel, יואב, הפונז ?
                • הם לא רק חלק מההיסטוריה האישית של וולטר

                  מישי

                  הם גם חלק מההווה שלו. אם הם היו רק היסטוריה, היוצרים היו מסתפקים בסצינות הפלשבקים בעבר, ולא מציגים גם אינטראקציה בהווה.
                  בעונה הראשונה וולטר וסקיילר מבקרים אצלם בבית, נמצאים איתם בקשר, הם מודעים למצב הבריאותי של וולטר. ואז הם נעלמים כמעט לחלוטין.
                  ברור מלכתחילה שהיחסים שם טעונים, מצד שני ברור במפגש בינהם במסיבה בעונה הראשונה, שזו לא פגישה ראשונה בתקופה האחרונה, אבל וולטר וסקיילר אנדרדרסד, כלומר בד"כ כשהם נפגשים (לא הרבה) הוא לא מרגיש כל כך לא נוח בבגדים הרגילים שלו.
                  ואז פתאום הם נעלמים כמעט לגמרי, פתאום אין יותר הזמנות למסיבות או מפגשים מביכים.
                  עם האנק (וזו לא בדיוק אותה מערכת יחסים) וולטר ממשיך לקיים מערכת יחסים נורמלית כמו שהיתה לו לפני שנסחף להרפתקאות שבסידרה. איתם לא, עד לעונה האחרונה כשהם נדרשים לצורך קידום וסגירת העלילה.

                  בסך הכל מדובר בסידרה טובה מאוד ויש להם תפקיד חשוב מאוד בהגדרה של וולטר וגם בהגדרה של מיהי סקיילר (שכאמור למעלה, היא הדמות המועדפת עלי), אבל כן יש איזשהו חור בטיפול בהם.

                  • אז מה שחסר לך

                    Galoofy

                    זה יותר ייצוג בסדרה של מפגשים חברתיים בינם לבין וולט וסקיילר?
                    בעיני זה גם לא הפוקוס בסדרה, וגם בניגוד אלייך לא התרשמתי שהיחסים היו קרובים ברמה כזו שזה "חור" שלא מייצגים אותם באופן רציף יותר. או אולי הם היו בעבר, אבל הפסיקו להיות באיזשהו שלב לקראת עונה 2. קורה, ואפילו די סביר בהתחשב בחוסר הנוחות המובנה ביחסים האלה.

                    בכל אופן, אני מבינה שבעיניך מדובר בחור ובמגרעה בסדרה, אני פשוט לא רואה את זה ככה. וכמו ש-DV הזכיר, אכן יש שימוש בדמויות גם במהלך הסדרה ולא רק בתחילתה ובסופה. מעט מדי לטעמך, בעיני במידה מספקת שמשרתת את העלילה. נסכים שלא להסכים.

                    2
                    LittleAriel, הפונז ?
                    • אני הכי אוהבת להשתתף בויכוח שאני לא חלק ממנו

                      מישי

                      (לא באמת, זה היה סרקזם).
                      אני מקבלת את העובדה שאת לא חושבת כמוני, אבל לא מבינה למה את מתעקשת לפרש אותי כדי להסביר לי שאני טועה ולסכם בנסכים שלא להסכים. זו אגרסיביות מיותרת לטעמי :)

                      לא היו חסרים לי מפגשים חברתיים, היתה חסרה לי אינטגרציה עלילתית של דמויות שלכאורה הן מאוד משמעותיות הן באיפיון הדמויות הראשיות והן בקידום העלילה, ובפועל נשלפו רק בנקודות זמן מאוד אסטרטגיות. האם היתה דרך להשאיר אותם יותר בתמונה בלי לפגוע בעלילה? לא יודעת, אבל הסידרה היתה טובה מאוד כפי שהיתה. בזמן אמת לא השקעתי הרבה מחשבה בעניין הזה, בדיעבד קל להגיד שהיא לא היתה מושלמת.

                      • מי מפרש את מי?

                        Galoofy

                        את אמרת ״ואז פתאום הם נעלמים כמעט לגמרי, פתאום אין יותר הזמנות למסיבות או מפגשים מביכים.״
                        זו באמת הייתה כזו פרשנות מרחיקת לכת להבין מזה שהיית רוצה לראות יותר אינטראקציה במפגשים חברתיים?

                        זה באמת מצדיק להאשים אותי באגרסיביות? הגעתי למסקנה שאנחנו פשוט רואות את הדמויות האלו ואת התפקיד שלהן בסדרה בצורה שונה. בשום שלב לא אמרתי לך שאת טועה – רק שאני לא מסכימה איתך. עניין של תפיסה אישית, סובייקטיבית, ולא אומר שמישהו טועה והאחר צודק.

                        1
                        LittleAriel ?
                  • הם לא חלק אינטגרלי מההווה שלו

                    LittleAriel

                    וולטר וסקיילר ביקרו אצלם פעם אחת בעונה הראשונה, כשנענו להזמנה ליום הולדת. בשלב שהם עוזבים ניתן להסיק באופן מבוסס שסקיילר יזמה ודחפה את ההגעה הזו – בגלל שמראש רצתה ליידע אותם על המחלה לשם בקשת עזרה. ניתן להסיק זאת מאחר ובתחילת הפרק היא מפצירה בו שילכו ליומולדת הזה, כי הם כמעט כבר לא יוצאים וזה יהיה שינוי נחמד, או משהו בסגנון. כשהם עוזבים את המסיבה וולטר בעצם מאשים את סקיילר שהיא חלקה איתם את ענייניו האישיים (הסרטן) ללא רשותו, כשניכר שהוא כועס ומרגיש מושפל מהחוויה. במקום להגן על עצמה או משהו, היא עונה באמוציונליות לוולטר משהו על כך שהם יכולים לעזור לו – בצורה שמראה שהיא פשוט נואשת מהדאגה ומחליטה לחפש עזרה ותמיכה כספית איפה שרק אפשר. וזה היה לב העניין. לכן נראה שגרטשן ואליוט נשאבו מהעבר להווה, כצעד נואש מצד סקיילר.

                    "מצד שני ברור במפגש בינהם במסיבה בעונה הראשונה, שזו לא פגישה ראשונה בתקופה האחרונה"

                    איך זה ברור? באמת שזה לא זכור לי, אלא הרושם שהם לא בקשר קבוע, אלא רחוק וקר, שהם אולי נפגשים פעם בכמה שנים. בכל מקרה, הם האנשים היחידים עם איזשהו קשר לוולט שמבוססים כלכלית, שלא לומר עשירים כקורח. בלי הגורם של הסרטן, התרשמתי שכמעט לא היה סיכוי שהם היו מגיעים למסיבה. זה שוולטר וסקיילר לא לבושים בהתאם דווקא יותר מצביע לדעתי לכיוון של מפגשים נדירים, פלוס לעובדה שהם מוסחים מדי בשביל לברר ולהשקיע בלבוש הולם. ואחרי שעוברים כמה חודשים – בעונה השנייה – גרטשן מרימה אליהם טלפון לשאול מה שלומו של וולטר, שהיה פעם מאוד קרוב אליה, ועכשיו יש לו סרטן. זה אמנם מראה על אכפתיות ועניין, אך לא על קשר קרוב או קבוע.

                    1
                    Galoofy ?
        • תודה לך

          אלדו ריין

          (ל"ת)

      • הסיבה שקשה להזדהות

        the big brow

        היא שלשם הסדרה הולכת כל הזמן וזה המסר שהיא מנסה לשדר. וינס גיליגאן אמר בהזדמנות שהמטרה של הסדרה היא "להפוך את הגיבור ממר צ'יפס לטוני מונטנה" וכמו שהפונז כתב מתחתיי הסיבה ששובר שורות היא סדרה הדירה היא שהגיבור שלה הוא לא גיבור מושלם שאתה מתאהב בו בקלות ותמיד רוצה שהוא יצליח, אלא שהוא גיבור שאתה אוהב אותו/שונא אותו/פוחד ממנו/מרחם עליו והכל ביחד

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת LittleAriel
    • הכל חוץ מהעונה הרביעית

      אני מאוד אוהב את "שובר שורות", אבל כמו כל סדרת מופת טלוויזיונית, קשה לי לקרוא לה "סדרת מופת" כי בגלל שהיא נמשכת ליותר משעתיים יש לה (ולכל סדרת מופת שהיא) לא מעט רגעים גרועים, קווי עלילה שלא הלכו לשום מקום, משחק לא אחיד וכו' וכו'. החוויה הגדולה מפצה על הבאגים הקטנים, אבל זה מקשה עליי להתייחס ברצינות לטענה ש"הטלוויזיה החליפה את הקולנוע", או לפחות מקשה לי לראות איך זה דבר חיובי.

      אבל ספציפית, העונה הרביעית היא מבחינתי עונה שלא הצלחתי להתחבר לדברים שמניעים אותה. לטעמי, אחרי האירועים של עונה 3 כולם היו צריכים להתחבק לשתות שמפניה ולמכור מת' לעולמי עד. עונה 4 מונעת על ידי רגשות סטיבן-סיגל מצמד אנשים שהכרנו כאנשים קרים ומחושבים שמה שאכפת להם זה הכסף שבסוף. יש בה רגעים מגניבים, אין ספק, אבל אני פשוט לא מצליח לקנות את הרציונל מאחוריה, שלוקח את הסדרה למחוזות האקשן המופרך ומנתק אותה מהסדרה שמתבשלת לאט לאט (אבל בצורה הגיונית) שכל כך אהבתי בשתי העונות הראשונות שלה (העונה הראשונה היא אולי העונה הטלוויזיונית האהובה עליי של סדרת דרמה).

      1
      מישי ?
      • תגובה שמכילה ספוילר לספוילר קטנטן לעונה 4 מאת the big brow
        • לא, זה לא רק שהחלש חושש

          גם החזק פועל על מנת להכחיד אותו, וזה – שוב, פועל כנגד האינטרסים של שניהם. כל העונה הרביעית חותרת נגד האינטרסים של שתי הדמויות הללו, והמוטיבציה שאתה מציין נשמעת לי חלשה מדי כאשר במקום העונה הרביעית היה אפשר פשוט להוציא בקבוקי שמפניה ולחגוג את שיתוף הפעולה. מסדרה שהמניעים בה היו מובנים ומקורקעים למציאות, הסדרה גרמה לדמויות לפעול כנגד עצמן בשביל להגיע לפיצוצים גדולים (וכמו שאתה אומר, בקצב רצחני). זה מגניב, אבל זה כבר לא אמין.

          • ברור שזה נגד האינטרסים שהיו להם לפני

            the big brow

            אבל החזק מנסה להכחיד את החלש אחרי שהוא פעל בניגוד להוראות שלו והגיוני שבעסק כמו זה, אתה לא תרצה לסמוך על מישהו שפעל נגד ההוראות שלך פעם אחת ובוודאי שתנסה למצוא לו מחליף כמה שיותר מהר ולהיפטר ממנו

            • אם הוא היחיד שיכול לייצר מוצר באיכות כזאת? לא לא לא

              כן, במהלך העונה מראים שגם ג'סי מגיע למשהו קרוב לכך אבל וולטר *צריך* את העבודה הזאת, ממושמע ולא בן אדם עם היסטוריה של שימוש בסמים וכניסה למכונות גמילה.

              יש הרבה דרכים לטפל בעובדים שלא מתיישרים איתך, ולא כולן עוברות דרך "להרוג אותו". אם לפחות היו מראים ניסיונות למצות חלק מהדרכים הללו ואז הן נכשלות – זה משהו אחד. אבל כאן הייתה קפיצה מידית למסקנה לא סבירה והכל בשביל להגיע לאקשן. לא נורא, לא סוף העולם, אבל בבירור מוריד מהריאליזם של הסדרה, דבר שאהבתי בה.

              • אבל מה שמו מהעונה הרביעית לא היה איש חינוך ואידאלים

                מישי

                הוא מאפיונר. וולטר היה עול על המערכת כי הוא החזיק את כל הקלפים אצלו וניסה כל הזמן להתקדם ולטרחן אותם.
                זו עדיין עונה שלקחה את העלילה לרמת מופרכות מוגזמת קצת בעיני, בכלל בסיכומם של דברים 2 העונות הטובות ביותר לדעתי היו הראשונה והחצי השני של האחרונה (שתאכלס הוא עונה נפרדת מהחצי הראשון של אותה עונה).

                • מאפיונרים ברמה שלו צריכים לדעת מתי ואיך לדאוג לעסקים שלהם

                  ולא לתת לפרנויה ונקמנות לעשות את שלה.

                  • תגובה שמכילה ספוילר מאת מישי
      • אין לי כוח לנמק למה אבל

        deed

        אני פשוט יגיד שאני לא מסכים איתך לחלוטין. אם כבר ההפך. עונה ראשונה יחסית משעממת והעונה רביעית חולה בראש (בקטע טוב). וגם שאר העונות שהם לא הראשונה.

        • מסכים

          dnidend

          (ל"ת)

        • אני די בטוח שרוב האנשים שאוהבים את הסדרה

          נוטים להסכים איתך מאשר איתי.

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת LittleAriel
    • טוב, אז אחרי שסוף סוף סיימתי

      אלדו ריין

      כן, זה יצירת מופת.
      כנראה ארחיב מתישהו

      4
      Galoofy, הפונז, לפרקונית, LittleAriel ?
      • וואו, אתה זריז :D

        מישי

        (ל"ת)

        • הנטפליקס עמד להגמר והשאיר לי רק שבועיים

          אלדו ריין

          לא הייתה לי בררה.
          וכשכתבתי את התגובה הייתי בעונה שתיים. אבל כן, אני זריז.

      • תגובה שמכילה ספוילר מאת אלדו ריין
        • בשביל להקל עליך להבא

          יואב

          לסצינה שלפני הפתיח קוראים 'פתיחה קרה'.
          וכן, הסדרה הזאת הפכה את הפתיחות הקרות ליצירות אומנות קצרות בפני עצמן וזה אחד מהדברים שאני הכי אוהב בה (ועוד דברים שציינת וציינו למעלה).

          בכללי כל הנושא של פתיחות קרות הוא מעניין. מהמותן אני יכול לשלוף את 'הסמויה' ו'הנותרים' שגם עושות איתן דברים מעניינים עד ממש מצוינים. בייחוד שלתי הסדרות גם יש פתיחים(?) ראויים לשמם.

    • כן נו..

      LittleAriel

      אני חושבת ככה. !:)!

  5. אם אני לא טועה

    לוטננט אלדו ריין

    נראה לי שאני זוכר איזה משהו שלפני כמה שנים היה איזה מישהו שערך את הסדרה לסרט של שעתיים.
    זה קרה אי פעם? ואם כן, איך אני יכול למצוא את זה?

    • אכן נוצר

      מר אדון

      http://bbthemovie.com/
      להשיג בטורנט הקרוב למקום מגוריך.

      • יש טעם לראות את זה אם ראיתי את הסדרה?

        dv

        העמוד שקישרת אליו מספר שמדובר בדמיון מחדש של הסיפור והקונספטים שלו – האם זה נכון? יש לו ערך כמשהו בפני עצמו?

  6. פאק, זה מ-2008

    נים

    אני כ"כ זקנה !:(!

  7. אגב, זו הסידרה היחידה שראיתי מהתחלה ועד הסופ

    נים

    זו, כמובן, לא אינדיקציה לכך שזו סדרת מופת אבל העלילה שלא הפסיקה להפתיע, הפסקול הנהדר ובראש ובראשונה – הדמויות – ממש תפסו אותי.
    לדעתי, אגב, החלק החזק של הסדרה הוא ההומור שלה – הומור דק, עדין ומרושע

    3
    Iter Impius, deadmouse, הפונז ?
    • פישלייק משולש על המשפט האחרון

      הפונז

      מהעונה הראשונה אחד הדברים שהכי חיברו אותי לשובר שורות זה ההומור שלה. מצרך נדיר בסדרות מהסוג הזה, שנוטות להיות רציניות ומלנכוליות מדי כמדד של "איכות".

      4
      LittleAriel, עידו הלמן, יואב, maayanzil ?
  8. טריילר לסרט החדש

    Aldo raine

    https://youtu.be/1JLUn2DFW4w

    לא מגלה כלום אבל עדיין מצליח לפתח המון הייפ עם כמה שוטים מוצלחים ובעיקר מוזיקה ממש מעולה. אני ממש מחכה לזה.

 

להגיב על נמרוד לבטל

(חובה)

Optionally add an image (JPEG only)