משחק ילדים (2019)
Child's Play (2019)

בטח המפיצים מצטערים עכשיו שבזבזו את השם "בובה של רצח".

תאריך הפצה בארה"ב: 21/06/2019
תאריך הפצה בישראל: 20/06/2019

2 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. אוי לא יש בסרט הזה שחקנים שאני אוהב ועכשיו אני קצת מסוקרן לגביו

    מה עשיתם לכם רע אוברי פלאזה ובריאן טיירי הנרי?

  2. ביקורת

    עידו

    Child's Play 2019:
    לא ראיתי את משחק ילדים הראשון. אני כמובן מכיר את הרקע הכללי, בובה רצחנית בשם צ'אקי ויש גם היא-צ'אקי בשלבים מתקדמים של הסדרה, והעקרון שנותן לצ'אקי את יצר ההרג היא רוחו של פושע שמתגלגלת לתוך הבובה התמימה, עד כאן הידע הכללי שלי על הסדרה. לא יהיו פה השוואות, למרות שהחשש מהשוואות בסדרות סרטים הוא מוגזם, והוא בעיקר קורה לפני שהסרט יוצא. ברגע שהוא יוצא ובמידה שהוא טוב או קרוב לרמה של המקורי כולם (תמיד יהיו עקשנים אבל הפסד שלהם) מיישרים קו ומתלהבים מזה שהמותג האהוב שלהם חזר לחיים.
    צ'אקי הבובה הרצחנית חוזר לסיבוב מחודש, והנרטיב הפעם הוא, שלא בטוח שצ'אקי הוא המפלצת האמיתית? ההנחה המקלה על הצופה מהסרט המקורי, על רוח מרושעת שלקחה פיקוד על הבובה מתחלפת פה בבבובה המכילה טכנולגיית "כמעט-בינה מלאכותית" שמיוצרת על ידי תאגיד ענק, שעוברת מודפיקציה על ידי עובד ממורמר שמוריד ממנה את מנגוני ההגנה (סטייל אני-רובוט). הנרטיב של הסרט מאלץ את הצופה להתמודד עם ההבנה שיכול להיות שהילדים שלנו יכולים להפוך למפלצות או לא פחות גרוע להפוך ילדים אחרים למפלצות וזאת הנחה מעניינת מאד. הבעיה שפה נגמרת המקוריות של הסרט.
    את שאר הדמויות משחקים בבנאליות רצחנית שחקנים שעשו תפקידים טובים יותר: אוברי פלאזה (מחלקת גנים ונוף) היא האמא המודאגת, גבריאל בייטמן הוא אנדי הילד הבודד שצאקי הוא בעצם ביטוי מוקצן של מה עלול לקרות לילד מופנם בסביבה אלימה, בריאן טיירי אנרי (פייפר בוי מאטלנטה), הוא שוטר גנארי. וכמובן הג'וקר\מארק המיל\צ'אקי\לוק סקייווקר. משחק בינוני הוא לא הבעיה היחידה של הסרט, הקצב לא מתאים לסרטי אימה, והוא משאיר פחות מ-20 למערכה האחרונה, ויותר גרוע מכך שהסרט גם לא מפחיד. ונכון יש גבול לכמות הפחד שאפשר להפיק מבובה אבל קצת מאמץ היה עושה רק טוב לסרט. לסיכום, יש לנו פה סרט שעושה הכל בבינויות, ללא מעוף והוא ריבוט לסרט שאני לא בטוח שפאשר להגיד כאגדי אבל הנבל בו אגדי ואייקוני, אז הפעם המפחדים מריבוטים צודקים, חבל על הזמן שהושקע בסרט הזה ועדיף היה בלי.
    ומשפט מהגמרה: "אי אפשר להתעלות על ההספד למת", רוצה לומר הזכרון של סרט אייקוני חזק מהסרט עצמו וקשה מאד לתת חוויה טובה יותר מהנוסטלגיה שלנו.
    ונקודה לסיום:
    הסרט כאילו מעביר ביקורת על ההשפעה של סרטים אלימים על נפשנו בעולם המודרני… באמת? באמת?

 

כתיבת תגובה

(חובה)