הסרט מנציח בלית ברירה דימויים משופשפים של מציאות ישראלית תובענית ומטה לנפול. משה איבגי מחניק בגרון כגבר בגיל העמידה המזדקק נואשות לכל היחלצות אפשרית מן הפחת אליה נקלע. הסרט חוסך מאיתנו נראטיב ובו משבר נוקב ואף נמנע מייצוגים תפלים של שגרה סיזיפית. יש בו סיקוונס אחד שנשאר איתי אחרי הצפייה, אולי אחד הרגעים הכי יפים שהיו בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות ואל לכם לפספס. מי שדורש מהריאליזם שלו תבונה ודיאגנוזה פסיכולוגית, עלול להתאכזב. ומי שדורש להביט בחיים עצמם, לקרוא את מר גורלם של האנשים הלא חשובים, עשוי להסתגל די במהרה לסיפור קטן וצנוע עם נגיעות גדולות של רגש.
לא רע, איבגי מצוין
(ל"ת)
ובהרחבה
הסרט מנציח בלית ברירה דימויים משופשפים של מציאות ישראלית תובענית ומטה לנפול. משה איבגי מחניק בגרון כגבר בגיל העמידה המזדקק נואשות לכל היחלצות אפשרית מן הפחת אליה נקלע. הסרט חוסך מאיתנו נראטיב ובו משבר נוקב ואף נמנע מייצוגים תפלים של שגרה סיזיפית. יש בו סיקוונס אחד שנשאר איתי אחרי הצפייה, אולי אחד הרגעים הכי יפים שהיו בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות ואל לכם לפספס. מי שדורש מהריאליזם שלו תבונה ודיאגנוזה פסיכולוגית, עלול להתאכזב. ומי שדורש להביט בחיים עצמם, לקרוא את מר גורלם של האנשים הלא חשובים, עשוי להסתגל די במהרה לסיפור קטן וצנוע עם נגיעות גדולות של רגש.