עץ תאנה
Fig Tree

כאשר משפחתה של מינה מתכננת לעלות לישראל מאתיופה, היא מחפשת דרך לצרף אליהם את חברה אלי כדי למנוע את גיוסו למלחמת האזחרים המתחוללת שם.

אורך: 1:33
תאריך הפצה בישראל: 14/03/2019

3 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. מתסכל קצת שהסרט לא תופס יותר

    כי למרות הטון הקשוח של הסרט, שלא עושה לצופים חיים קלים, זה סרט ששווה לראות. קודם כל, ויזואלית: שווה לראות מה לעזאזל עשו בסרט הזה, שמוחק את מה שנחשב "סרט ישראלי" מקטגוריית הסלחנות. שנית כל, סיפורית: בטח לקהלים שמתלוננים שכל הסיפורים בקולנוע הישראלי הוא אותו דבר, אבל גם לכולם – "עץ תאנה" מביא סיפור שפשוט לא היה כמוהו לפני כן בקולנוע הישראלי. אני מניח שהסיפור שמסופר הוא סיפור אישי יותר מלאומי, ובכל זאת הוא הופך את המושג "עלו מאתיופיה בסוף שנות השמונים" למשהו קצת יותר מוחשי וקצת יותר "אה, אוקיי, ככה זה (בערך) נראה".

    וכן, זה לא סרט קליל או קל או אפילו צמיגי – זה סרט קשה על דמויות קשות יום. מעין "חם עד העצם" שכזה, על ילדה קשוחה בבית קשוח. שום דבר לא מוסבר או נצעק ואפשר לפספס לא מעט אם לפתע מורידים את הראש. זה לא עושה הנחות לצופה (ובטח לא לצופה שישן שלוש שעות במהלך היום), ובכל זאת – זה מומלץ ביותר.

    נ.ב – הנה חלק מהסיבה למה כל עניין האופיר ו"מפרסמים סרטי אופיר רק חצי שנה לאחר הטקס" מעצבן – אם הסרט היה יוצא "בזמן אמת", היה אפשר ליצור תרעומת אמיתית סבי הסוגיה "מה לעזאזל, אקדמיה, איך לעזאזל לא העמדתם את הבמאית לפרס הבימוי?!? כולכם התחרפנתם?!?!?".

    1
    Morin ?
    • אני יכול לחשוב על שתי טעויות אסטרטגיות שעשו מפיקי ויוצרי הסרט שמנעו מהסרט לתפוס ולממש את הפוטנציאל המסחרי שלו: בחירת שם ובחירת מפיץ

      mook

      על השם אין צורך להרחיב. כותרת סתמית ולא מזמינה, בדיוק כמו עם "בית בגליל" המצוין משנה שעברה.

      בעקבות ההצלחה הפנומנלית של אנשי לב עם "אפס ביחסי אנוש" (ואח"כ גם עם "גט") נראה כאילו הם נהנים מהילה של מושיעי הקולנוע הישראלי (מאדרי) והרבה יוצרים ומפיקים בוחרים בהם כאכסניה להפיץ את סרטם. בדיעבד לא בטוח שלב הייתה הבחירה הנכונה למפיקי הסרט הזה. לתחושתי נראה כאילו יש להם שיטת הפצה דומה לכל סרט ישראלי שמגיע אליהם והם לא מנסים להגיע לקהלים חדשים: הקרנות טרום עם היוצרים בתקווה שייווצר דיבור וייבנה באזז ויאללה למסכים עם המודעה הקבועה בגלריה. זה אפקטיבי אולי אם מדובר בסרט שבא עם הד מהבית כמו "אב"א", "גט", "הבלתי רשמיים", "לא פה, לא שם" ואפילו "פוקסטרוט" או סרטי דוקו שלב זאת אכסניה מושלמת בשבילם מכמה בחינות אבל לא בהכרח עם סרטים קטנים בעלי פוטנציאל (להבדיל מ"פרחים ממרציפן" שהוא סרט קטן עם פוטנציאל מסחרי מאוד מאוד מאוד מוגבל) שצריך לבנות אותם לאט, עם סבלנות ולא לקצץ להם את ההקרנות ב-80% אחרי השבוע הראשון. יצא במקרה וצפיתי ב"מלים נרדפות" ו"עץ תאנה" באותו יום אחד אחרי השני וחשבתי שהיה עדיף לשניהם אם הם היו מופצים אחד אצל המפיץ של השני. אם אדרי לא היה גם המפיק של סרטו והייתה ללפיד האפשרות ללכת עם לב הוא היה "נהנה" מיחסי ציבור חינמיים של השרה וגם מקהל ביתי/שבוי בדמות הבורגניים של לב, שלבטח היו מספקים לו נתוני קופה נאים יותר מהקומפלקסים של הסינמה סיטי. "עץ תאנה" הוא הרבה יותר קומוניקטיבי (וטוב) מהרבה סרטים אמנתיים אחרים שיונייטד הפיצו במהלך השנים ועם שיווק נכון הוא יכול היה להיות (פוטנציאלית) הפתעה קופתית סטייל "מפריח היונים" (שבשקט בשקט ותוך התעלמות המבקרים הביא לא פחות מ-180K לאולמות) או לפחות "את לי לילה" (60K) שלו הוא יותר דומה קולנועית.

      לגבי האופירים, אני עוד מנסה לעכל את העובדה שהגרסה הישראלית של "מתויגת" קיבלה לא פחות מ-12 מועמדויות באותו טקס (ואני מחבב את "מתויגת"). כאילו… מה?

      2
      Morin, יהונתן צוריה ?
      • אוקיי, אבל איך כן היית קורא לסרט?

        גם אני מתלהב מהשם, אבל לא בטוח שהוא כזה פוגע בו, אבל בעיקר לא בטוח איך כן לקרוא לו.

 

כתיבת תגובה

(חובה)