אחד מסרטי האימה הטובים של שנות ה 80, סרט כיף מצחיק ומקורי (עד כמה שסרט ערפדים יכול להיות), כמו איש זאב אמריקאי בלונדון, או LOST BOYS גם סרט זה שילב הומור עם סיפור קולח ומישחק טוב….
טוב, האמת,למה לראות רימייק, אני פשוט אקח את המקור מהסיפריה שוב.
לבמאי הזה יש משהו נגד אור (מקריות?)אדםב-19/08/2011 14:03
לבמאי הזה יש משהו נגד אור (מקריות?)
אדם
פורסם אוגוסט 19, 2011 ב 14:03
במשך כל הסרט לא יכולתי לראות כלום! פשוט כלום! ולא רק בגלל המשקפי תלת מימד, גם בלעדיהם הסרט חשוך בצורה לא מקצועית ומבאסת. סרט נחמד שהפך לאתגר לראות אותו…
עדיף לראות בבית עם המון חברים, אפשר גם עם שתיה.
הוא לא טוב ולא מצחיק מספיק, אבל הוא משעשע לפרקים [ניסיונות אולי להפוך אותו לדמוי זומבילנד שלא צלחו והיו מעטים מידי] וכל כך דבילי שהוא הרבה יותר מהנה כשאפשר לשבת עם חברים ולהעיר הערות מצחיקות. היה לו פוטנציאל להיות מצחיק או סתם אקשן או פשוט טוב, אבל הוא לא היה אף אחד מהם בצורה מוחלטת.
הדבר שהכי נהנתי בו הוא הקללות בסרט, אנשים מקללים בחיים האמיתיים ונמאס לראות גרסאות מצונזרות של החיים. Fuck זו מילה לגיטמית והיא מופיעה שם על שלל גרסאותיה. מהבחינה הזו הדיאלוגים הרגישו הרבה יותר אמיתיים.
אני חייבת להוריד את הכובע בפני דיוויד טננט [שזה המעט שאני יכולה לעשות אחרי שהוא היה כה נחמד והיה ללא חולצה רוב הסרט] על היכולת המדהימה לירות את משפטי הקיטש ובולשיט שכתבו לו לקראת סוף הסרט בצורה ריאלית מספיק. לא כל אחד יכול לעשות את זה.
הקאסט היה טוב, אולי חוץ מכריסטופר מינץ-פלאס שהרגיש קצת מאולץ, אבל אלו הדמויות שנותנים לו לשחק וחבל.
"ליל האימה" הוא רימייק, כך אומרים, לסרט משנות ה-80. את הסרט המקורי לא ראיתי, כך שאני לא ממש יכול להשוות, אבל התחושה שליוותה אותי לאורך רוב הצפייה הא דווקא פלאשבקים לסרטי האימה של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, שהיו ספק-סאטירה-מודעת-לעצמה על סרטי האימה/נעורים שבאו לפניהם. זה מתבטא, לפני כל דבר אחר, בהחלטה לתת למרטי נוקסון לכתוב את התסריט. ובחלקו הראשון של הסרט, זאת נראית כמו החלטה גרועה במיוחד. הגיבור (אנטון ילצ'ין, שמוכיח שכשהוא לא צריך להריץ דאחקות על מבטא רוסי הוא שחקן די מחורבן) הוא בלוק-איטונג מוחלט שמעורר אפס הזדהות. הליהוק של אימוגן פוץ (כן, ככה קוראים לה, מסתבר) בתור הנערה התלויה על זרועו הוא אסון גדול עוד יותר – החסרות נערות-פלייבוי-בפוטנציה-שלא-יודעות-לשחק בהוליווד, עד כי צריך לגרור בחורה בריטית מהוגנת אל הביבים האלו? ובאופן כללי, תחילת הסרט נסחבת, צפויה ומשעממת. האהבל בתפקיד הראשי מתרוצץ יותר מדי סביב הזנב של עצמו בשביל לגלות את מה שהצופים יודעים מזמן (אמרו להם בטריילרים) – שהשכן שלו הוא ערפד.
ואז הסרט מחליף הילוך – תרתי משמע, במרדף מכוניות שמזכיר קצת את זה מ-"חסין מוות" – והעסק משתפר פלאים. בעיקר בזכות דיוויד טננט וההופעה שלו בתור צייד ערפדים אימפוטנט (נדמה לי שנוקסון עשתה עם הדמות כמה מחוות לימיה ב-"באפי") אבל גם בזכות ההופעה של קולין פארל בתור המניאק. זו הפעם השניה ברציפות, אגב, שפארל מפתיע אותי לטובה – לא סבלתי אותו בנעוריו כשהוא היה החתיך התורן של הוליווד, אבל בשנה שעברה הוא פשוט כבש אותי עם "אונדין", ובסרט הזה הוא נותן הופעה משובחת בתור אחד הערפדים היותר מוצלחים שנראו על המסך לאחרונה (וגם כאן, סבורני, התסריטאית הגניבה כמה קריצות לדמות של אנג'לוס). באופן כללי, חלקו השני של הסרט מנסה לעשות לסרטי הערפדים את מה ש-"קיק אס" עשה לסרטי גיבורי-העל – להראות כמה הסיפור יכול להיות כואב כשהוא מתרחש בעולם האמיתי, מבלי לוותר על המגניבות שבכל הסיפור (והנוכחות של כריסטופר מינץ-פלאס רק מדגישה את הקשר בין שני הסרטים). הוא סרט פחות טוב מ-"קיק-אס", כי נעדר את השנינות שלו (למרות שרואים שהוא מאוד מנסה, מתאמץ ומזיע להיות מודע לעצמו), אבל לפחות בחלק השני שלו, הוא יומית סבירה. למי שעוד זוכר את הימים שבהם אסור היה לדבר על באפי בעין הדג, הסרט הזה יעלה כמה זכרונות נעימים.
אני לא ראיתי שום הקבלות אחרות ביניהם, לא במניעים ולא במעשים, לא אנג'ל ולא אנג'לוס.
ואני לא חושבת שהוא היה אימפוטנט, אני מניחה שאתה מדבר על ההערה של חברה שלו שהוא גמר לפניה. תן לי לגלות לך סוד, זה קורה לא מעט גם עם גברים שמתפקדים אחלה במיטה.
אנג'לוס רצח ועינה את הקורבנות שלו כי זה סיפק אותו.
ג'רי בנה לעצמו משפחה חדשה, הואל א רצח סתם כי זה עשה לו את זה, הוא אכל והפך אנשים לערפדים כי זה ענה לו על הצרכים שלו, שזה מזון ומשפחה.
ובאופן יותר רחב, אנג'לוס הוא דמות הרבה יותר מעניינת ועגולה מג'רי.
וממש נהניתי. קולין פארל דופק הופעה. אז נכון, העלילה די צפויה וגם רואים את קטעי ההבהלה מרחוק, אבל זה עדיין סרט כיפי, ואחלה דרך להעביר שעתיים. וגם השימוש הכי יעיל שראיתי ל 3D מאז DRIVE ANGRY.
הרבה דובר על כמה שפארל טוב בתור הבאד גאי. Beetlejuiceב-26/11/2011 15:02
הרבה דובר על כמה שפארל טוב בתור הבאד גאי.
Beetlejuice
פורסם נובמבר 26, 2011 ב 15:02
אבל כשאני צפיתי בסרט הרגשתי שהוא די אנמי ובכללי, שהדמות שלו נורא חד מימדית. הוא סתם רשע, בלי מניע ובלי אג'נדה מסוימת. אז נכון שלא חסרים נבלים קולנועיים כאלה שסתם נהנים לזרוע הרס (כמו הג'וקר ב"האביר האפל" למשל) שנעשו בצורה מצוינת, אבל פארל לא הצליח לשכנע או להפחיד אותי בתפקיד שלו.
סוף סוף ראיתי בטלוויזיה, ומאוד נהניתי. בתור סרט להעברת הזמן, "ליל האימה" עושה את זה בגדול. השחקנים ממש נחמדים לקטע, ולמרות שכריסטופר מינץ – פלאס עושה את התפקיד שלו שוב, הוא טוב בזה – אז אני לא מתנגד. קולין פארל משעשע מאוד בתור ג'רי (ברצינות, איך זה שם של ערפד?!) ואנטון ילצ'ין דווקא ממש מגניב בתור צ'ארלי. דייויד טננט היה משעשע, לא ידעתי מי הוא לפני. אה, ודווקא אימוג'ן פוטס הייתה סבירה, לא כזאת נוראה.
האקשן מגניב, האימה מלחיצה, כשיש צחוקים הם משעשעים וזה פשוט סרט מושלם לערב חופשי, כמו שיש בשבועות לרוב. ואחלה אפקטים.
אבל דבר אחד, לפחות לפי הטלוויזיה – אני לא רוצה לדעת איך הסרט נראה בקולנוע, כי הוא ממש ממש חשוך.
אוי! טוב!
הסרט המקורי של זה נקרא משהו עם השכן, וזה סרט חמוד, אז בטח הרימייק של זה יהיה עוד יותר טוב…. חבל שלא עושים רימייק גם לסרט "ציפורים" של היצ'קוק :/
לעשות רימייק להיצ'קוק
זו טפשות. אם אתה לא מאמין לי, אתה יכול לשאול את גאס ואן סנט.
וואן-שוט מרשים מתוך הסרט:
http://ie.ign.com/videos/2011/08/16/fright-night-red-band-clip?show=HD
הסרט המקורי גדול
אחד מסרטי האימה הטובים של שנות ה 80, סרט כיף מצחיק ומקורי (עד כמה שסרט ערפדים יכול להיות), כמו איש זאב אמריקאי בלונדון, או LOST BOYS גם סרט זה שילב הומור עם סיפור קולח ומישחק טוב….
טוב, האמת,למה לראות רימייק, אני פשוט אקח את המקור מהסיפריה שוב.
לבמאי הזה יש משהו נגד אור (מקריות?)
במשך כל הסרט לא יכולתי לראות כלום! פשוט כלום! ולא רק בגלל המשקפי תלת מימד, גם בלעדיהם הסרט חשוך בצורה לא מקצועית ומבאסת. סרט נחמד שהפך לאתגר לראות אותו…
לא ראיתי את הסרט,
אבל אם הוא חשוך מדי, זאת כנראה אשמת בית הקולנוע שבו ראית אותו, ולא הבמאי. בעיקר בסרט תלת-מימד.
גם בטריילר אפשר לראות שבסצנות רבות ממש אין כמעט אור...
(ל"ת)
וואי אתה כ''כ צודק
הסרט ממש חשוך ולא באמת היה אימתי כי כמובן שהוא לא מציאותי ואפילו לא קרוב.. חבל לא שווה 50 שקל
סרט טראש קאלטי כזה.
עדיף לראות בבית עם המון חברים, אפשר גם עם שתיה.
הוא לא טוב ולא מצחיק מספיק, אבל הוא משעשע לפרקים [ניסיונות אולי להפוך אותו לדמוי זומבילנד שלא צלחו והיו מעטים מידי] וכל כך דבילי שהוא הרבה יותר מהנה כשאפשר לשבת עם חברים ולהעיר הערות מצחיקות. היה לו פוטנציאל להיות מצחיק או סתם אקשן או פשוט טוב, אבל הוא לא היה אף אחד מהם בצורה מוחלטת.
הדבר שהכי נהנתי בו הוא הקללות בסרט, אנשים מקללים בחיים האמיתיים ונמאס לראות גרסאות מצונזרות של החיים. Fuck זו מילה לגיטמית והיא מופיעה שם על שלל גרסאותיה. מהבחינה הזו הדיאלוגים הרגישו הרבה יותר אמיתיים.
אני חייבת להוריד את הכובע בפני דיוויד טננט [שזה המעט שאני יכולה לעשות אחרי שהוא היה כה נחמד והיה ללא חולצה רוב הסרט] על היכולת המדהימה לירות את משפטי הקיטש ובולשיט שכתבו לו לקראת סוף הסרט בצורה ריאלית מספיק. לא כל אחד יכול לעשות את זה.
הקאסט היה טוב, אולי חוץ מכריסטופר מינץ-פלאס שהרגיש קצת מאולץ, אבל אלו הדמויות שנותנים לו לשחק וחבל.
ההערה על האימפוטנציה התייחסה לתפקוד המקצועי, לא המיני
שלו.
ואני מצאתי לא מעט מאנג'לוס ברוע של ג'רי.
חזרתי עכשיו
וממש נהניתי. קולין פארל דופק הופעה. אז נכון, העלילה די צפויה וגם רואים את קטעי ההבהלה מרחוק, אבל זה עדיין סרט כיפי, ואחלה דרך להעביר שעתיים. וגם השימוש הכי יעיל שראיתי ל 3D מאז DRIVE ANGRY.
הרבה דובר על כמה שפארל טוב בתור הבאד גאי.
אבל כשאני צפיתי בסרט הרגשתי שהוא די אנמי ובכללי, שהדמות שלו נורא חד מימדית. הוא סתם רשע, בלי מניע ובלי אג'נדה מסוימת. אז נכון שלא חסרים נבלים קולנועיים כאלה שסתם נהנים לזרוע הרס (כמו הג'וקר ב"האביר האפל" למשל) שנעשו בצורה מצוינת, אבל פארל לא הצליח לשכנע או להפחיד אותי בתפקיד שלו.
סרט נחמד.
סוף סוף ראיתי בטלוויזיה, ומאוד נהניתי. בתור סרט להעברת הזמן, "ליל האימה" עושה את זה בגדול. השחקנים ממש נחמדים לקטע, ולמרות שכריסטופר מינץ – פלאס עושה את התפקיד שלו שוב, הוא טוב בזה – אז אני לא מתנגד. קולין פארל משעשע מאוד בתור ג'רי (ברצינות, איך זה שם של ערפד?!) ואנטון ילצ'ין דווקא ממש מגניב בתור צ'ארלי. דייויד טננט היה משעשע, לא ידעתי מי הוא לפני. אה, ודווקא אימוג'ן פוטס הייתה סבירה, לא כזאת נוראה.
האקשן מגניב, האימה מלחיצה, כשיש צחוקים הם משעשעים וזה פשוט סרט מושלם לערב חופשי, כמו שיש בשבועות לרוב. ואחלה אפקטים.
אבל דבר אחד, לפחות לפי הטלוויזיה – אני לא רוצה לדעת איך הסרט נראה בקולנוע, כי הוא ממש ממש חשוך.
נ.ב. – השיר שבכתוביות הסיום ממכר – 99 problems.