חלף עם הרוח
Gone With the Wind

סיפור אהבתם של סקארלט או'הארה ורט באטלר, על רקע מלחמת האזרחים האמריקאית.

אורך: 3:58
תאריך הפצה בארה"ב: 1939

21 תגובות פתח ספוילרים פתח תגובות ישנות

  1. הם מוציאים את זה לקולנוע שוב?

    כאן מעיין

    (ל"ת)

    • בתלת-מימד!

      (לא. לפחות לא בינתיים. אולי גם זה יגיע).

      • אבל למה? מה העניין להוציא מחדש סרט כל כך עתיק?

        כאן מעיין

        אנשים באמת ילכו לקולנוע לראות את זה?

        • אמ, לא הייתי מספיק ברור

          לא ידוע לי על כוונה להוציא את "חלף עם הרוח" מחדש לקולנוע בזמן הקרוב. זה קרה לאחרונה בשנת 1998.

          • אז למה זה נמצא ב - "חדש בדפי סרט"?

            כאן מעיין

            (ל"ת)

            • כי זה דף סרט חדש

              לפעמים אנחנו מוסיפים גם דפי סרט לסרטים ישנים.

              • ומה עם סרטים קצת יותר חדשים?

                Mad_Hatter

                ל"אביר האפל" אין דף. שזה בטח פשע בארץ כל שהיא.

                • בתי הקברות מלאים בסרטים

                  שאין להם דף סרט. זה לא נגמר. כשמישהו מבקש הבוסים פותחים דף סרט. וכשיש להם סיבה טובה לדעתם, כמו הכתבה הראשונה כרגע שמזכירה את "חלף עם הרוח" בהקשר של ההכנסות של "הנוקמים". זו העילה לדף החדש הזה.

                • אבל יש לו דף ביקורת

                  דפי סרט מועילים יותר עבור סרטים שאין להם ביקורת.

                • מה שפשע

                  הראל

                  זה שהדף הזה מסומן בכחול. רוצה לומר – לא ראיתי. הייתכן?

          • השבוע הוקרן הסרט ביס פלנט ר"ג

            let it be

            במסגרת "יס פלנט קלאסיק".
            ולא תאמינו האולם היה מלא.
            מלבד שתי השורות הראשונות, שעל פי רוב נשארות ריקות, כל הכיסאות היו תפוסים.
            אף אחד לא נטש את המקום לאורך כל הארבע שעות.

  2. אז...

    קרקר כפול

    יש מישהו שבאמת אוהב את הסרט הזה?

    לא מעריך אותו מבחינה ויזאולית או מתרשם מאלמנטים מסוימים – ממש אוהב אותו והיה רוצה לראות אותו עוד פעם?

    כי אם לא היה בסרט הזה את קלארק גייבל לא הייתי שורד 3 שעות של ויויאן לי מתבכיינת ( למרות שהיא דמות נורא עגולה ומשוחקת היטב).

    1
    הראל ?
    • אני זוכר שנהניתי

      אבל שהסרט היה ארוך מדי לטעמי, מה שבהחלט מקטין את הסיכוי שאראה אותו שוב.

      1
      עידו ?
    • האמת, שזה אחד הסרטים השנואים עלי.

      סיבלינגה

      לא אוהבת את קלרק גייבל, אבל לסלי האוורד נהדר. הסיבה היחידה לסבול את הסרט הזה. זה סרט שרואים פעם אחת. אם אני אצטרך לראות אותו שוב אני אקפוץ מהחלון. ולא, זה לא בגלל האורך שלו, אני אוהבת סרטים ארוכים (גם הספר זוועה, האמת).

  3. הדבר הכי מעצבן בסרט

    פנטלימון

    היא המשרתת השחורה (שכחתי את שמה, לא מאמי הראשית שגם זכתה באוסקר, השניה) שלמרות שמשחקת אותה שחקנית בוגרת לגמרי, מתעקשת לדבר כאילו היא ילדה בת שלוש.
    הבנתי שבספר היא אמורה להיות בת 12, אבל זה עדיין לא תירוץ לבת הכלאיים המעוותת שנוצרה בסרט. רק רציתי שתשתוק, לא חשוב במה זה כרוך.

    • תגובה שמכילה ספוילר לחלף עם הרוח מאת פרבי
  4. בהתחשב בזה שיש הקרנה מחודשת - שווה ללכת לראות?

    Kfir

    (ל"ת)

    • אם

      קרקר כפול

      אם אתה אוהב מלדורמות ארוכות ומלאות תהפוכות.
      אם לא ראית ואתה מרגיש שאתה צריך להשלים את הקלאסיקות הקולנועיות.
      אם אתה מוכן לסבול 4 שעות של סרט.
      אם אתה מוכן לסבול דמות ראשית נוראית ומניפולטיבית ברמות בלתי נסבלות ( כמעט).

  5. בשונה מהתגובות שמעליי, אני חושב שמדובר ביצירת מופת

    אך למרות זאת אני צריך להוסיף כמה סייגים:
    1. הוא באמת מאוד ארוך. אם לא הייתי רואה אותו מול המחשב עם הפסקות תקופות לא הייתי שורד.
    2. הוא עשוי "בסגנון של פעם", דהיינו הרבה מאוד פאתוס. לטוב ולרע.

    אבל ויזואלית הוא עדיין סרט מאוד מרשים, ויותר מכך העובדה שהוא מצליח לשלב בין סיפור אישי לבין סיפור תקופתי שהיום כבר כנראה שלא יסופר באותה הצורה ועם אותו כאב על האובדן.

    בסופו של דבר, כשסיימתי לראות את הסרט הרגשתי שאני "עם לשון בחוץ", אבל אני לא מתחרט על כך, משהו בחוויה הזו היה כל כך עוצמתי ובהחלט היה שווה את ההשקעה.

    ביקורת מלאה אפשר למצוא כאן:
    https://gal015.wordpress.com/2015/09/23/gone-with-the-wind/

    1
    עידו ?
    • בילדותי אהבתי אותו מאד, מהסיבות האלו

      Morin

      אבל בבגרותי קשה להתעלם מהגזענות הנוראית, כולל התמיכה בKKK. !איכס!

      • לדעתי הוא נכתב כקינה

        בראייה מודרנית, אין ספק שיש הרבה מאוד ביקורת על הדרום, ורובה הגדול (אם לא כולה) מוצדק.

        אבל אם נבחן את תאריך היציאה של הספר נראה כי הוא ראה אור 80 שנה (בערך) אחרי המלחמה. כלומר, הסופרת (כמו גם יוצרי הסרט) לא באמת הכירה בעצמה את התרבות והחיים של הדרם באותם הימים. אבל אני מניח שהיא שמעה סיפורים מההורים/סבים, שניצלו מהמלחמה ודיברו על אותם הימים בערגה.

        לכן מי שחונך לכך ש"פעם העולם היה כל כך יפה", ייתאר את הדברים כך.
        מהסיבה הזו אני חושב שהסרט הפך לפנינה היסטורית, כי היום אין סיכוי שיתארו את אותו דרום גזעני בצורה כל כך רכה ואוהבת.

 

כתיבת תגובה

(חובה)